סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אביגדור המאירי

מַדָד אביגדור המאירי

אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי. [1]

136 יחסים: מאורעות תרפ"א, מנחם מנדל שניאורסון, מסדה (הוצאת ספרים), מסה (חיבור עיוני), מערכון, מערכות, מעל פסגת הר הצופים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מרים נייגר-פליישמן, מרים ברטוב, משורר, מלחמת העולם הראשונה, מחזה, מדע פופולרי, מהפכת פברואר, מהר"ם שיק, מוסד ביאליק, מוקצ'בו, מוזיאון ישראל, מכון גנזים, מיקי גבריאלוב, אמיל פוירשטיין, אנימציה, אפרים קישון, אקספרסיוניזם, ארץ ישראל, אריך מריה רמרק, אריק איינשטיין, אריה ליפשיץ, אליעזר דונת, אבנר הולצמן, אברהם חלפי, אדמו"ר, אהוד בן עזר, אורי צבי גרינברג, אודסה, איתמר יעוז-קסט, איגיון, איור, נעמי שמר, סאטירה, ספרות, סופר, סיפור קצר, סיביר, על המשמר, עבר ועתיד (כתב עת), עיונים בתקומת ישראל, פסח עיר-שי, פציפיזם, ..., פרס אוסישקין, פרס ישראל, פזמון, פובליציסטיקה, צ'יבי, ציונות רוויזיוניסטית, קצין, קריית קריניצי, קולנוע, קייב, רמת גן, רומן, שאול טשרניחובסקי, תסריט, תרפ"א, תרגום, תל אביב-יפו, תיאטרון, זאת היא הארץ, זהות, חנה סנש, חנה יעוז, חנה יעוז-קסט, חסידות חב"ד, חיפה, חיים נחמן ביאליק, במערב אין כל חדש, באר שבע, ברלין, ברוך אגדתי, ברוך שפיר, בלה סנש, בגיהנום של מטה, בודפשט, בית המדרש לרבנים בבודפשט, בית הקברות קריית שאול, דוד קלעי, ה'תשכ"ח, המצפה, המטאטא, הארץ, האומה, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו הונגרית, האימפריה הרוסית, העלייה השלישית, הקומקום, הר הצופים, הרפתקאותיו של גדי בן סוסי, השגעון הגדול, החיים הללו, החייל האמיץ שווייק, הברון מינכהאוזן, הגן הבוטני הלאומי, הונגריה, הכנסת, היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים, היישוב, כרמל צרפתי, כיכר אביגדור המאירי, יצחק כץ (מנהל), ירושלים, ירושלים של זהב (שיר), ישיבה, יואל אנגל, יוסף רביקוב, 1890, 1910, 1912, 1914, 1916, 1921, 1927, 1928, 1929, 1931, 1933, 1935, 1936, 1948, 1958, 1962, 1968, 1970, 3 באפריל, 5 בספטמבר. להרחיב מדד (86 יותר) »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מערכון

חבורת מונטי פייתון, אמני מערכונים מצליחים מערכון (מערכה + סיומת הקטנה "ון" – כלומר מערכה קטנה) הוא קטע תיאטרלי קצר, שלרוב מציג סיטואציה מבדחת והומוריסטית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומערכון · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומערכות · ראה עוד »

מעל פסגת הר הצופים

גן הבוטני הלאומי בהר הצופים בירושלים מעל פסגת הר הצופים (ובשמו המקורי: ירושלים) הוא שיר נודע שעיבד אביגדור המאירי על פי שיר יידי - בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומעל פסגת הר הצופים · ראה עוד »

מרכז המידע לאמנות ישראלית

מרכז המידע לאמנות ישראלית הוא ארכיון ומרכז מידע העוסק בתיעוד האמנות בישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומרכז המידע לאמנות ישראלית · ראה עוד »

מרים נייגר-פליישמן

מרים נייגר-פליישמן (נולדה ב-11 באוגוסט 1948, קומרנו - סלובקיה) היא אמנית, משוררת וחוקרת שירה עברית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומרים נייגר-פליישמן · ראה עוד »

מרים ברטוב

מַרְיָם ברטוב (גוטמן) (25 ביולי 1914 – 30 ביוני 2012) הייתה סופרת ילדים, ציירת ומאיירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומרים ברטוב · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומשורר · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומחזה · ראה עוד »

מדע פופולרי

פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19 מדע פופולרי הוא דיווח על תאוריות מדעיות, השערות מדעיים, ניסויים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומדע פופולרי · ראה עוד »

מהפכת פברואר

מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומהפכת פברואר · ראה עוד »

מהר"ם שיק

#הפניה משה שיק.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומהר"ם שיק · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוקצ'בו

בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומוקצ'בו · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכון גנזים

מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומכון גנזים · ראה עוד »

מיקי גבריאלוב

מיקי גבריאלוב ובתו שירה גבריאלוב מתוך פסטיבל הפסנתר 2018, צילום: משה צ'יטיאת מיקי גבריאלוב (נולד ב-2 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ומיקי גבריאלוב · ראה עוד »

אמיל פוירשטיין

אמיל (מנחם) פוירשטיין (21 באפריל 1912 – 17 בספטמבר 1993) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומבקר תרבות ומוזיקה ישראלי, מחבר פורה של ספרי מידע, אנציקלופדיות ולקסיקונים במגוון נושאים של ההיסטוריה והתרבות העולמית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואמיל פוירשטיין · ראה עוד »

אנימציה

#הפניה הנפשה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואנימציה · ראה עוד »

אפרים קישון

צילום מאחורי הקלעים מן הסרט "סאלח שבתי". מימין לשמאל: אפרים קישון, גאולה נוני וחיים טופול, נובמבר 1963 אפרים קישון זוכה פרס כינור דוד, 1964 ראש הממשלה יצחק רבין והסאטיריקן אפרים קישון עם דניאלה שמי בתוכנית מיוחדת ליום העצמאות קישון בחדר העבודה שלו בביתו בתל אביב קישון עם נורית הירש באירוע בתל אביב אפרים קישון, איור מאת חיים טופול לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אפרים קישון בתל אביב קברו של אפרים קישון בבית הקברות טרומפלדור אפרים קישון (23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פֶרֶנְץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל וניצול השואה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואפרים קישון · ראה עוד »

אקספרסיוניזם

כרזת פרסומת של 'הגשר', שצוירה בידי קירכנר (1911) הפרש הכחול, מאת קנדינסקי (1903) האקספרסיוניזם הוא זרם תרבותי, שמעמיד במרכז היצירה האמנותית את רגשותיו של היוצר ואת ראייתו הפנימית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואקספרסיוניזם · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וארץ ישראל · ראה עוד »

אריך מריה רמרק

הסופר במרץ 1939 אריך מריה רמרק, בשנת 1929 אֶריך מריה רֶמַרְק (בגרמנית: Erich Maria Remarque; 22 ביוני 1898 – 25 בספטמבר 1970) הוא שם העט של אריך פאול רֶמַרְק (Erich Paul Remark), סופר גרמני.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואריך מריה רמרק · ראה עוד »

אריק איינשטיין

אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי מהחשובים ביותר בישראל, מחלוצי הרוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואריק איינשטיין · ראה עוד »

אריה ליפשיץ

אריה ליפשיץ (ח' בכסלו תרס"ב, 19 בנובמבר 1901 – אוגוסט 1986) היה חלוץ וחבר בגדוד העבודה, סופר, מסאי ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואריה ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר דונת

אליעזר-לאיוש (לויקו) דוֹנת (בהונגרית: Donáth; 1902 – 1969) היה אדריכל, צייר ושחקן תיאטרון ישראלי, ממקימי התיאטרון הסאטירי העברי הראשון, "הקומקום".

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואליעזר דונת · ראה עוד »

אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואבנר הולצמן · ראה עוד »

אברהם חלפי

אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938 ישראלס 10 בתל אביב שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906 – כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואברהם חלפי · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואדמו"ר · ראה עוד »

אהוד בן עזר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואהוד בן עזר · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואודסה · ראה עוד »

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest; 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואיתמר יעוז-קסט · ראה עוד »

איגיון

איגיון או אִי-גָיוֹן (הלחם בסיסים של אי-היגיון, באנגלית: nonsense - נוֹנְסֵנְס) הוא התבטאות בכתב או בעל-פה בשפה שלכאורה מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואיגיון · ראה עוד »

איור

איור של דגים ותווים מוזיקליים איור של איש בצבעי מים איור של מערכת תופים איור (בלועזית: אילוּסטרציה) הוא ציור או שרטוט ומיועד להדגים מסר מסוים, המחשה לא מילולית למושג, רעיון או טקסט.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ואיור · ראה עוד »

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ונעמי שמר · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וסאטירה · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וספרות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וסופר · ראה עוד »

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וסיפור קצר · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וסיביר · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ועל המשמר · ראה עוד »

עבר ועתיד (כתב עת)

כתב העת היהודי עבר ועתיד (בהונגרית: Múlt és Jövő), ואחר כך גם הוצאה לאור ספרים; הוא אחת מהוצאות לאור של כתבי עת וספרים הונגרים הוותיק ביותר בהונגריה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ועבר ועתיד (כתב עת) · ראה עוד »

עיונים בתקומת ישראל

#הפניה עיונים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ועיונים בתקומת ישראל · ראה עוד »

פסח עיר-שי

חתימתו כרזה לגן החיות של תל אביב פסח אישטוון עיר-שי (אירשאי) (בהונגרית: Irsai István; 6 באוקטובר 1896 – 1968) היה מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופסח עיר-שי · ראה עוד »

פציפיזם

פציפיזם (מלטינית: Pax - "שלום", Pacis - "של שלום") או שְׁלוֹמָנוּת היא ההתנגדות למלחמה, אלימות ומיליטריזם.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופציפיזם · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופרס ישראל · ראה עוד »

פזמון

פזמון הוא שיר קל וקליט.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופזמון · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ופובליציסטיקה · ראה עוד »

צ'יבי

צ'יבי (Csibi) הוא ספר ילדים מאת הסופר היהודי-הונגרי בלה סנש.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וצ'יבי · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

קצין

דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וקצין · ראה עוד »

קריית קריניצי

שלט בכניסה לקריית קריניצי קריית קריניצי היא שכונה ברמת גן, הצמודה לתל השומר מצפון.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וקריית קריניצי · ראה עוד »

קולנוע

הקרנות בקולנוע ניקלודאון, ניו יורק סיטי (1917) בית קולנוע קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וקולנוע · ראה עוד »

קייב

קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וקייב · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ורמת גן · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ורומן · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

תסריט

עמוד של תסריט לדוגמה הכולל הוראות ודו-שיח תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ותסריט · ראה עוד »

תרפ"א

#הפניה ה'תרפ"א.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ותרפ"א · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ותרגום · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ותיאטרון · ראה עוד »

זאת היא הארץ

"זאת היא הארץ" הוא סרט הקולנוע הראשון שהופק במלואו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וזאת היא הארץ · ראה עוד »

זהות

זהות היא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וזהות · ראה עוד »

חנה סנש

קברה של סנש בהר הרצל בירושלים. טעות בתאריך לידתה תוקנה ב-2022. חנה סנש בקיבוץ שדות ים חנה סנש (בהונגרית: Szenes Anikó; "סנש אניקו"; י"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944, כ"א בחשוון תש"ה) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מ"צנחני היישוב", שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחנה סנש · ראה עוד »

חנה יעוז

חנה יָעוֹז קֶסְט (17 במאי 1935 - 24 באפריל 2014) הייתה חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור חבר בחוג לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחנה יעוז · ראה עוד »

חנה יעוז-קסט

#הפניה חנה יעוז.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחנה יעוז-קסט · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחיפה · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

במערב אין כל חדש

במערב אין כל חדש (בגרמנית: Im Westen nichts Neues) הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, העוסק בחוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה ובהשפעת המלחמה על החייל בעת החופשה בביתו.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובמערב אין כל חדש · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובאר שבע · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וברלין · ראה עוד »

ברוך אגדתי

ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 – 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וברוך אגדתי · ראה עוד »

ברוך שפיר

ברוך שפיר (נקרא גם בירך או ברכיה שאפיר, ברוך בנדיקט או בענעדיקט) (1858–1915) היה משורר עממי ביידיש, קריין ומטיף לציונות.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וברוך שפיר · ראה עוד »

בלה סנש

המצבה על קברו של בלה סנש בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה, בבודפשט בֶּלָה סֶנֶש (במקור שלזינגר, בהונגרית: Szenes Béla; בודפשט, 18 בינואר 1894 – בודפשט, 26 במאי 1927) היה סופר, עיתונאי ומחזאי יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובלה סנש · ראה עוד »

בגיהנום של מטה

בגיהנום של מטה ("בגיהנום של מטה: רשימות קצין עברי בשבי רוסיה") הוא ספרו של אביגדור המאירי, המתאר את חוויותיו כשבוי בסיביר במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובגיהנום של מטה · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובודפשט · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בבודפשט

פרופסור יצחק יהודה גולדציהר מראשוני המורים של הסמינר בית המדרש הארצי לרבנים – האוניברסיטה ללימודי יהדות (בהונגרית: Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem) הוא מוסד להכשרת רבנים ולמדעי היהדות הממוקם בבודפשט שבהונגריה, שנפתח ב-1877 והוא הסמינר הרבני הוותיק ביותר שעודו פועל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובית המדרש לרבנים בבודפשט · ראה עוד »

בית הקברות קריית שאול

#הפניה בית העלמין קריית שאול.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ובית הקברות קריית שאול · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ודוד קלעי · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וה'תשכ"ח · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והמצפה · ראה עוד »

המטאטא

פרט מכרזת המטאטא. עיצוב: פסח עיר-שי המטאטא היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והמטאטא · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והארץ · ראה עוד »

האומה

האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והאומה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו הונגרית

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והאימפריה האוסטרו הונגרית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והעלייה השלישית · ראה עוד »

הקומקום

פרט מכרזת הקומקום. עיצוב: פסח עיר-שי הקומקום היה התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והקומקום · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והר הצופים · ראה עוד »

הרפתקאותיו של גדי בן סוסי

הרפתקאותיו של גדי בן סוסי הוא סרט אילם מונפש ארץ-ישראלי מ-1931.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והרפתקאותיו של גדי בן סוסי · ראה עוד »

השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והשגעון הגדול · ראה עוד »

החיים הללו

החיים הללו היה שבועון ארץ-ישראלי מצויר, שיצא לאור בתל אביב בתקופה שבין ספטמבר 1935 ואוקטובר 1936.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והחיים הללו · ראה עוד »

החייל האמיץ שווייק

החייל האמיץ שוֶוייק (בצ'כית: Osudy dobrého vojáka Švejka za světové války – "עלילות החייל הטוב שווייק במלחמת העולם") הוא רומן סאטירי מאת הסופר הצ'כי ירוסלב האשק, שפורסם לראשונה כספר באוקטובר 1923.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והחייל האמיץ שווייק · ראה עוד »

הברון מינכהאוזן

הברון מינכהאוזן במדי קירסיר ציור של הברון מינכהאוזן מאת גוסטב דורה ציור מספר גוזמאותיו של הברון, משנת 1896. הברון מינכהאוזן הוא דמות ספרותית שיצר הסופר הגרמני רודולף אריך רספה המבוססת באופן רופף על הברון קרל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזן (בגרמנית: Karl Friedrich Hieronymus, Freiherr von Münchhausen; 11 במאי 1720 – 22 בפברואר 1797).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והברון מינכהאוזן · ראה עוד »

הגן הבוטני הלאומי

הגן הבוטני הלאומי בהר הצופים, או בשמו הרשמי הגן הבוטני לצמחי ארץ ישראל ע"ש מונטגיו למפורט, הוא הגן הבוטני הראשון שהוקם בארץ ישראל ומתעד את כל צמחי הבר של ישראל ושל המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והגן הבוטני הלאומי · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והונגריה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והכנסת · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים

הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי והיישוב · ראה עוד »

כרמל צרפתי

מרכז חינוך ליאו בק כרמל צרפתי היא שכונה בחיפה השוכנת בשיפוליו הצפון-מערביים של הר הכרמל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וכרמל צרפתי · ראה עוד »

כיכר אביגדור המאירי

כיכר אביגדור המאירי היא כיכר בהר הצופים שבירושלים, הקרויה על שם המשורר אביגדור המאירי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וכיכר אביגדור המאירי · ראה עוד »

יצחק כץ (מנהל)

יצחק כץ (כ"ץ) (19 במאי 1901 – 1991) היה מנהל, פעיל ציבור ומבקר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ויצחק כץ (מנהל) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וירושלים · ראה עוד »

ירושלים של זהב (שיר)

#הפניה ירושלים של זהב.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וירושלים של זהב (שיר) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי וישיבה · ראה עוד »

יואל אנגל

יואל אנגל לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל) 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ויואל אנגל · ראה עוד »

יוסף רביקוב

יוסף רביקוב (ז' בשבט תרס"ג, 4 בפברואר 1903 – ח' באדר א' תשמ"א, 12 בפברואר 1981) היה סופר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ויוסף רביקוב · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1890 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1910 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1912 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1914 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1916 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1921 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1929 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1931 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1933 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1935 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1936 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1948 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1958 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1962 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1968 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו1970 · ראה עוד »

3 באפריל

3 באפריל הוא היום ה-93 בשנה (94 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו3 באפריל · ראה עוד »

5 בספטמבר

5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אביגדור המאירי ו5 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אביגדור_המאירי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »