תוכן עניינים
107 יחסים: ממלכת פרוסיה, מרטין קרמר, מרבורג, מרדכי הורוויץ, משה, משה צבי סגל, מוסד הרב קוק, מוחמד, מינוס (מיתולוגיה), מיכאל מאיר (היסטוריון), אסלאם, אפולו, ארכיון האינטרנט, אוניברסיטת פרנקפורט, אוניברסיטת פוטסדאם, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת היידלברג, אוסף שבדרון, נצרות, נתן אדלר, נביאי ישראל, נומה פומפיליוס, נורמה, סמיכה לרבנות, סוזנה השל, סינוד, סידור, עמוס אילון, ערבית, עזריאל הילדסהיימר, עברית, עוגב, פרנקפורט, פרעות "הפ-הפ", פרושים, פרוגרסיביות, פולחן, פילוסופיה יהודית, צבי גרץ, צדוקים, ציון (כתב עת), רמב"ם, רקוויאם גרמני (ספר), רש"ר הירש, שמואל הולדהיים, שלמה אבן גבירול, שלמה פורמשטכר, שלמה זלמן גייגר, שליח ציבור, שבת, ... להרחיב מדד (57 יותר) »
- ברסלאו: רבנים
- מזרחנים גרמנים
- פרנקפורט: רבנים
- רבנים רפורמים גרמנים
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וממלכת פרוסיה
מרטין קרמר
מרטין סת' קרמר (באנגלית: Martin Seth Kramer; נולד ב-9 בספטמבר 1954) הוא חוקר אמריקאי-ישראלי של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומרטין קרמר
מרבורג
מרבורג (גרמנית: Marburg) היא עיר אוניברסיטאית במדינת הסן בגרמניה, על הנהר לאהן, והעיר הראשית במחוז מרבורג-בידנקופף.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומרבורג
מרדכי הורוויץ
מרדכי (מרקוס) הלוי הורוויץ (י"ד באדר ה'תר"ד, 5 במרץ 1844 ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ואב"ד בפרנקפורט דמיין ובקהילות נוספות בגרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומרדכי הורוויץ
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומשה
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומשה צבי סגל
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומוסד הרב קוק
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומוחמד
מינוס (מיתולוגיה)
מִינוֹס (ביוונית: Μίνως) היה מלך כרתים על פי המיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומינוס (מיתולוגיה)
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ומיכאל מאיר (היסטוריון)
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואסלאם
אפולו
אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואפולו
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
לִרְאוֹת אברהם גייגר וארכיון האינטרנט
אוניברסיטת פרנקפורט
#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואוניברסיטת פרנקפורט
אוניברסיטת פוטסדאם
אוניברסיטת פוטסדאם (בגרמנית: Universität Potsdam) היא אוניברסיטה בעיר פוטסדאם במדינת המחוז ברנדנבורג, גרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואוניברסיטת פוטסדאם
אוניברסיטת בון
אוניברסיטת בון (בגרמנית - "Rheinische Friedrich-Wilhelms-Universität Bonn", "אוניברסיטת הריין על שם פרידריך-וילהלם בבון") היא אוניברסיטה ומוסד מחקר ציבורי המצויה בעיר בון בגרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואוניברסיטת בון
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואוניברסיטת היידלברג
אוסף שבדרון
#הפניה אברהם שרון.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ואוסף שבדרון
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ונצרות
נתן אדלר
הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ונתן אדלר
נביאי ישראל
#הפניה:קטגוריה:נביאים בתנ"ך.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ונביאי ישראל
נומה פומפיליוס
נוּמָה פׂומְפִּילִיוּס (753 לפנה"ס – 673 לפנה"ס) היה מלכה האגדי השני של רומא.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ונומה פומפיליוס
נורמה
נורמה (ובעברית: נוהל, נוהג, מנהג, התנהגות מקובלת או תקנה) היא אופן ההתנהגויות והמצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ונורמה
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וסמיכה לרבנות
סוזנה השל
שושנה חיה (סוזנה) השל (באנגלית: Susannah Heschel; נולדה ב-15 במאי 1956) היא חוקרת יהודייה-אמריקאית ופרופסור למדעי היהדות בדארטמות' קולג'.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וסוזנה השל
סינוד
תחריט גרמני מהמאה ה-17 של סינוד דורט סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וסינוד
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וסידור
עמוס אילון
עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".
לִרְאוֹת אברהם גייגר ועמוס אילון
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וערבית
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ועזריאל הילדסהיימר
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ועברית
עוגב
עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ועוגב
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופרנקפורט
פרעות "הפ-הפ"
פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופרעות "הפ-הפ"
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופרושים
פרוגרסיביות
#הפניה פרוגרסיביזם.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופרוגרסיביות
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופולחן
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ופילוסופיה יהודית
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וצבי גרץ
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וצדוקים
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וציון (כתב עת)
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ורמב"ם
רקוויאם גרמני (ספר)
רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ורקוויאם גרמני (ספר)
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ורש"ר הירש
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושמואל הולדהיים
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושלמה אבן גבירול
שלמה פורמשטכר
הרב שלמה (סלומון) פוֹרמשטֶכֶר (בגרמנית: Salomon Formstecher; 26 ביולי 1808 – 24 באפריל 1889) היה פילוסוף ותאולוג יהודי גרמני, מחשובי ההוגים היהודיים במאה ה-19 וממייסדי היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושלמה פורמשטכר
שלמה זלמן גייגר
רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושלמה זלמן גייגר
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושליח ציבור
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושבת
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ושד"ל
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותאולוגיה
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותפילה
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותפילה (יהדות)
תרל"ה
#הפניה ה'תרל"ה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותרל"ה
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותרגומי התנ"ך
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ותלמוד
לצרוס גייגר
לָצָרוּס (אליעזר) גַיְיגֶר (בגרמנית: Lazarus Geiger; י"ח באייר ה'תקפ"ט, 21 במאי 1829, פרנקפורט – ג' באלול ה'תר"ל, 29 באוגוסט 1870, פרנקפורט) היה פילולוג יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ולצרוס גייגר
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ולשון חז"ל
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ולטינית
לימודי קודש
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת אברהם גייגר ולימודי קודש
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ולימודים קלאסיים
ליקורגוס
ליקורגוס ליקורגוס (ביוונית: Λυκοῦργος, בתעתיק: Lukoûrgos, חי 800 לפנה"ס-730 לפנה"ס לערך), היה המחוקק האגדי של ספרטה, שהקנה לה את משטרה הפוליטי הייחודי ושיטת חינוכה החמורה, האגוגה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וליקורגוס
טקסט
טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וטקסט
זאוס
במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וזאוס
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וחכמת ישראל
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וחינוך
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וברלין
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וביקורת המקרא
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת אברהם גייגר ובית כנסת
ג'ואיש כרוניקל
ג'ואיש כרוניקל (באנגלית: Jewish Chronicle) הוא העיתון המרכזי של יהדות בריטניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וג'ואיש כרוניקל
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וגרמנית
גוטהולד אפרים לסינג
גוטהולד אפרים לסינג (בגרמנית: Gotthold Ephraim Lessing; 22 בינואר 1729 - 15 בפברואר 1781) היה החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וגוטהולד אפרים לסינג
גיא מירון
גיא מירון (נולד ב-20 בדצמבר 1966) הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה וראש המרכז לחקר יהדות גרמניה בתקופת השואה במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וגיא מירון
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ודת
דיבייט
תחרות דיבייט בינלאומית דִּיבֵּייט (מַעֲמָת, על פי האקדמיה ללשון העברית; באנגלית: debate, debating) הוא ויכוח תחרותי, שבו קבוצות אחדות (סגנון הדיבייט מכתיב את מספר הקבוצות ואת גודלן) מגנות על נושא מוסכם או תוקפות אותו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ודיבייט
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והעברית בתקופת בית שני
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והפטרה
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והקהילה היהודית
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והקוראן
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והקיסרות הגרמנית
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והתבוללות
הדוכסות הגדולה של פרנקפורט
הדוכסות הגדולה של פרנקפורט (בגרמנית: Großherzogtum Frankfurt) הייתה מדינת לוויין של צרפת בתחומי הקונפדרציה של הריין, שכללה חלק ניכר מהשטחים של נסיכות הבוחר ממיינץ לשעבר יחד עם העיר החופשית פרנקפורט, ופורקה לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והדוכסות הגדולה של פרנקפורט
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והיסטוריה
היהדות הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר והיהדות הרפורמית
ועידת לייפציג
פרופ' מוריץ לצרוס הרב ד"ר אברהם גייגר בשנת 1869, בעיר לייפציג, בגרמניה, התכנסה ועידה של רבנים, אינטלקטואלים וראשי ציבור יהודים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וועידת לייפציג
ועידת הרבנים בקאסל
מראה העיר קאסל, שבה נועדו הרבנים הגרמנים ועידת הרבנים בקאסל הייתה כינוס של 24 רבנים מבני יהדות גרמניה בשנת 1868, בעיר קאסל במדינת הסן שבגרמניה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וועידת הרבנים בקאסל
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וורוצלב
ולטר דה גרויטר
ולטר דה גרויטר (גרמנית: Walter de Gruyter) היא הוצאת ספרים גרמנית של ספרות עיון המתמחה בספרות אקדמית.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וולטר דה גרויטר
ויסבאדן
ויסבאדן (גרמנית) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וויסבאדן
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וכ' באייר
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וכתב עת
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וי"ב בחשוון
יצחק ליב ברוך
יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויצחק ליב ברוך
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר וירושלים
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויהדות
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויהדות אורתודוקסית
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויהדות גרמניה
יהודה אריה ממודנה
ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויהודה אריה ממודנה
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויהודה הלוי
יוהאן גוטפריד הרדר
קלופשטוק יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (בגרמנית: Johann Gottfried Herder; מאז 1802 פון הרדר; 25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803) היה משורר, מתרגם, תאולוג ופילוסוף יליד פרוסיה, אחד מאנשי הרוח הבולטים בימי הקלאסיציזם של ויימאר שהשפיע רבות על תקופת הסער והפרץ והרומנטיקה המוקדמת, אחד הנציגים של ספרות הנאורות המאוחרת.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויוהאן גוטפריד הרדר
יוהאן וולפגנג פון גתה
אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויוהאן וולפגנג פון גתה
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ויוונית
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ו1868
23 באוקטובר
23 באוקטובר הוא היום ה-296 בשנה (297 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ו23 באוקטובר
24 במאי
24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם גייגר ו24 במאי
ראה גם
ברסלאו: רבנים
- אברהם גייגר
- אברהם טיקטין
- זכריה פרנקל
מזרחנים גרמנים
- אברהם גייגר
- אולריך יאספר זטצן
- אנג'ליקה נויבירט
- אנמארי שימל
- אריך בראואר
- גוסטב באוארנפיינד
- גוסטב דלמן
- הוגו וינקלר
- היוב לודולף
- היינריך אוולד
- היינריך פליישר
- הנס ור
- הרמן בורכהרט
- הרמן הופפלד (חוקר מקרא)
- וולפגנג שווניץ
- וילהלם גזניוס
- יוהאן אנדריאס אייזנמנגר
- יוהאן גוטפריד אייכהורן
- יוהאן דוד מיכאליס
- יוליוס ולהאוזן
- יוליוס פירסט
- יוליוס קלפרות
- יוסף הורוביץ
- ישראל מאיר פריימן
- לואיג'י מאייר
- מקס פון אופנהיים
- מרטין הרטמן
- סלומון שווייגר
- פאול דה לגארד
- פאול קאלה
- פרידריך רוזן
- פרידריך ריקרט
- פריץ גרובה
- קרל ברוקלמן
- קרל רתיינס
- שלמה דב גויטיין
- שלמה מונק
- תיאודור נלדקה
פרנקפורט: רבנים
- אברהם בינג
- אברהם גייגר
- אליהו לואנץ
- אליעזר ליפמן פרינץ
- אלכסנדרי זוסלין הכהן
- דוד טבלי שייאר
- דוד שיף
- החתם סופר
- חנוך ארנטרוי (לונדון)
- יוסף ברויאר
- יוסף יוזפא האן נוירלינגן
- יעקב יהושע פלק
- יצחק היינמן
- ישעיה הלוי הורוביץ
- מאיר שיף
- מיכל שייאר
- מרדכי הורוויץ
- נחמיה בריל
- נפתלי הרץ בכרך
- נתן אדלר
- צבי הירש קאיידנובר
- רש"ר הירש
- שלמה זלמן ברויאר
- שמואל שאטין
- שמעון שוואב
רבנים רפורמים גרמנים
- אברהם גייגר
- אדולף רוזנצווייג
- אליזה קלפהק
- בנו יעקב
- דוד איינהורן (רב)
- היינמן פוגלשטיין
- יום-טוב ליפמן צונץ
- יוסף אוב
- יצחק זעקיל פרנקל
- לודוויג פיליפסון
- ליאו בק
- מנואל יואל
- מקס דינמן
- נחמיה בריל
- קאופמן קוהלר
- רגינה יונאס
- שמואל אדלר
- שמואל הולדהיים
- שמואל הירש