גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: מפתח העניינים, משה צבי סגל, משה גרינברג, משה דוד קאסוטו, מוסד ביאליק, מכתבי אל-עמארנה, אנציקלופדיה, אלעזר ליפא סוקניק, אלישע קימרון, נפתלי הרץ טור-סיני, עברית, עורך ראשי, ציפורה כוכבי-רייני, שמואל אחיטוב, שמואל ייבין, שנות ה-50 של המאה ה-20, תנ"ך, חיים רבין, חיים תדמור, בנימין מזר, בלהה ניצן, ביקורת המקרא, המאה העשרים, האוניברסיטה העברית בירושלים, העת החדשה, יעקב שלום ליכט, יעקב ליוור, 1950, 1982.
מפתח העניינים
מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומפתח העניינים · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומשה צבי סגל · ראה עוד »
משה גרינברג
משה גרינברג (10 ביולי 1928 – 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994).
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומשה גרינברג · ראה עוד »
משה דוד קאסוטו
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ואנציקלופדיה · ראה עוד »
אלעזר ליפא סוקניק
אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »
אלישע קימרון
אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ואלישע קימרון · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ועברית · ראה עוד »
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ועורך ראשי · ראה עוד »
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית וציפורה כוכבי-רייני · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שמואל ייבין
תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ושמואל ייבין · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ותנ"ך · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית וחיים רבין · ראה עוד »
חיים תדמור
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית וחיים תדמור · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ובנימין מזר · ראה עוד »
בלהה ניצן
בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ובלהה ניצן · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית וביקורת המקרא · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית והמאה העשרים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית והעת החדשה · ראה עוד »
יעקב שלום ליכט
יעקב שלום ליכט (1922–30 בספטמבר 1991) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ויעקב שלום ליכט · ראה עוד »
יעקב ליוור
יעקב ליוור (9 בדצמבר 1923 – 1 במאי 1969) היה פרופסור, חוקר מקרא, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ויעקב ליוור · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ו1950 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אנציקלופדיה מקראית ו1982 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אנציקלופדיה_מקראית
