גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מסגד מחמודיה, מסגד מוראדי, משה קפשאלי, מהמט פאשא קפרולו, מהמט הראשון, מהמט השני, מהמט השישי, מהמט החמישי, מהמוט הראשון, מהמוט השני, מוסטפא הראשון, מוסטפא השני, מוסטפא השלישי, מוראט הראשון, מוראט הרביעי, מוראט השני, מוראט החמישי, אמינה גולבהר הטון, אבראהים הראשון, אבדילמג'יט הראשון, אבדילמג'יט השני, אבדילאזיז, אבדילהמיט הראשון, אהמט השני, אהמט השלישי, אורהן הראשון, סלים הראשון, סלים השני, סביל אבו נבוט, סולטאן, סולטנות אצ'ה, סולימאן הראשון, סולימאן השני, עבדול חמיד השני, עות'מאן הראשון, עות'מאן השני, עות'מאן השלישי, פאזל אהמט פאשא קפרולו, קפס, תקופת בין המלכים, תחנת הרכבת לוד, טורה, באיזיט הראשון, באיזיט השני, גן לאומי ירקון, גאורגים באיראן, דגל האימפריה העות'מאנית, דימיטריה קנטמיר, הפלישות הטימוריות לגאורגיה, השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית, ..., התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, יהודה אלקלעי, 20 בינואר, 31 באוגוסט, 6 בנובמבר, 6 בספטמבר. להרחיב מדד (7 יותר) »
מסגד מחמודיה
סביל סולימאן (2018) חצר המסגד ומגדל השעון ברקע מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية, תעתיק מדויק: מסג'ד אלמחמודיה), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומסגד מחמודיה · ראה עוד »
מסגד מוראדי
מסגד מוראדי (באלבנית: Xhamia e Muradies) או מסגד העופרת (באלבנית: Xhamia e Plumbit) הוא מסגד ואנדרטה ארכיטקטונית-תרבותית, שנמצא במרכז ולורה, אלבניה.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומסגד מוראדי · ראה עוד »
משה קפשאלי
רבי משה קפשאלי (1420–1495) היה הרב הראשי ליהודי איסטנבול והוכר על ידי הסולטאנים מהמט השני ובאיזיט השני, כסמכות התורנית העליונה בכל האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומשה קפשאלי · ראה עוד »
מהמט פאשא קפרולו
מהמט פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Mehmed Paşa; 1578, אלבניה – 31 באוקטובר 1661, אדירנה) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי, משנת 1656 ועד מותו ב-1661.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמט פאשא קפרולו · ראה עוד »
מהמט הראשון
מהמט הראשון (טורקית I. Mehmet (כונה צ'לבי טורקית Çelebi Mehmet או Mehmet Çelebi; טורקית עות'מאנית محمد چلبى; 1386 – 26 במאי 1421) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית מ-1413 ועד מותו ב-1421.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמט הראשון · ראה עוד »
מהמט השני
כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמט השני · ראה עוד »
מהמט השישי
מהמט השישי (או מהמט וחידטין) (טורקית VI. Mehmet, Vahidettin; טורקית עות'מאנית محمد السادس או محمد وحيد الدين, 14 בינואר 1861 – 16 במאי 1926) היה הסולטאן ה-36 והאחרון של האימפריה העות'מאנית, החל מ-4 ביולי 1918 ועד ביטול הסולטנות על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמט השישי · ראה עוד »
מהמט החמישי
מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמט החמישי · ראה עוד »
מהמוט הראשון
מהמוט הראשון מהמוט הראשון (טורקית I. Mahmut; טורקית עות'מאנית محمود اول, 2 באוגוסט 1696 – 13 בדצמבר 1754) היה הסולטאן העשרים-וארבעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1 באוקטובר 1730 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמוט הראשון · ראה עוד »
מהמוט השני
מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומהמוט השני · ראה עוד »
מוסטפא הראשון
מוסטפא הראשון (בטורקית: I. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى اول, 1592 – 20 בינואר 1639) היה פעמיים סולטאן האימפריה העות'מאנית; בפעם הראשונה בין השנים 1617 ועד 1618 ופעם שנייה בין 1622 ועד 1623.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הראשון · ראה עוד »
מוסטפא השני
מוסטפא השני מוסטפא השני (טורקית II. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثانى, 6 בפברואר 1664 – 29 בדצמבר 1703) היה הסולטאן העשרים-ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-6 בפברואר 1695 ועד 22 באוגוסט 1703.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השני · ראה עוד »
מוסטפא השלישי
מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השלישי · ראה עוד »
מוראט הראשון
מוראט הראשון (טורקית I. Murat; טורקית עות'מאנית اول مراد; 29 ביוני 1326 – 15 ביוני 1389) היה בנו של אורהן הראשון, נולד בבורסה ונהרג במהלך קרב קוסובו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוראט הראשון · ראה עוד »
מוראט הרביעי
מוראט הרביעי (בטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, 27 ביולי 1612 – 8 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוראט הרביעי · ראה עוד »
מוראט השני
מוראט השני (בטורקית: II. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد ثاني, 16 ביוני 1404, אמסיה – 3 בפברואר 1451, אדירנה) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוראט השני · ראה עוד »
מוראט החמישי
מורט החמישי מוראט החמישי (בטורקית: V. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد خامس, 21 בספטמבר 1840 – 29 באוגוסט 1904) היה הסולטאן ה-33 של האימפריה העות'מאנית, ששלט בין 30 במאי ל-31 באוגוסט 1876.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ומוראט החמישי · ראה עוד »
אמינה גולבהר הטון
קברה של אמינה גולבהר הטון אמינה גולבהר הטון (בטורקית I. Gülbahar Hatun), הייתה אשתו של הסולטאן מהמט השני ואימו של יורשו, הסולטאן באיזיט השני.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואמינה גולבהר הטון · ראה עוד »
אבראהים הראשון
אִבְּראהים הראשון (טורקית עות'מאנית ابراهيماول; טורקית I. İbrahim, 5 בנובמבר 1616 – 18 באוגוסט 1648) היה הסולטאן השמונה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-9 בפברואר 1640 עד 8 באוגוסט 1648.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואבראהים הראשון · ראה עוד »
אבדילמג'יט הראשון
אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »
אבדילמג'יט השני
אבדילמג'יט השני ובתו אַבְּדִילְמֵגִ'יט הַשֵּׁנִי (בטורקית: Halife Abdülmecit – "הח'ליף אבדילמג'יט"; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد ثانى, 29 במאי 1868, איסטנבול – 23 באוגוסט 1944, פריז) היה הח'ליף העות'מאני האחרון ונצר לשושלת הסולטאנים העות'מאנים, לאחר שמוסד הסולטנות בוטל על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט השני · ראה עוד »
אבדילאזיז
אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואבדילאזיז · ראה עוד »
אבדילהמיט הראשון
אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول, 20 במרץ 1725 – 7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואבדילהמיט הראשון · ראה עוד »
אהמט השני
אהמט השני (בטורקית II. Ahmet; בטורקית עות'מאנית احمد ثانى, 25 בפברואר 1643 – 6 בפברואר 1695) היה הסולטאן העשרים-ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 ביוני 1691 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואהמט השני · ראה עוד »
אהמט השלישי
אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואהמט השלישי · ראה עוד »
אורהן הראשון
אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ואורהן הראשון · ראה עוד »
סלים הראשון
הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסלים הראשון · ראה עוד »
סלים השני
סלים השני (בטורקית עות'מאנית: سليمثانى; בטורקית: II. Selim; 28 במאי 1524 − 12 בדצמבר 1574) היה הסולטאן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסלים השני · ראה עוד »
סביל אבו נבוט
סביל אבו נבוט (בערבית: سبيل أبو نبوت) הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסביל אבו נבוט · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסולטאן · ראה עוד »
סולטנות אצ'ה
סולטנות אצ'ה (שם רשמי: ממלכת אצ'ה משכן השלום (Keurajeun Acèh Darussalam בג'אווי: كاورجاون اچيه دارالسلام) הייתה סולטנות שמרכזה באזור שהוא כיום מחוז אצ'ה בקצה הצפוני של האי סומטרה באינדונזיה. סולטנות אצ'ה הייתה מעצמה אזורית מרכזית במאה ה-16 וה-17, אך לאחר מכן חוותה תקופה ארוכה של הידרדרות. בירתה הייתה קוטארג'ה, כיום בנדה אצ'ה - עיר הבירה של מחוז אצ'ה. בשיאה הייתה הסולטנות אויב מר של סולטנות ג'והור ושל העיר מלאקה בשלטון הפורטוגזים, שתיהן בחצי האי המלאי, כאשר כל השלוש ניסו לשלוט על המסחר שעבר דרך מצר מלאקה ועל הייצוא האזורי של פלפל שחור ובדיל. לאורך השנים חוותה כל אחת מהן גם הצלחות וגם כישלונות. בנוסף לעוצמתה הצבאית הניכרת שימשה הסולטנות מרכז מסחר אזורי וחצר הסולטאן באצ'ה שימשה כמרכז בולט ללימודי האסלאם.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסולטנות אצ'ה · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סולימאן השני
סולימאן השני סולימאן השני (בטורקית: II. Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان ثانى, 15 באפריל 1642 – 22 ביוני 1691) היה הסולטאן העשרים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בנובמבר 1687 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וסולימאן השני · ראה עוד »
עבדול חמיד השני
הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ועבדול חמיד השני · ראה עוד »
עות'מאן הראשון
עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ועות'מאן הראשון · ראה עוד »
עות'מאן השני
עות'מאן השני (בטורקית II. Osman; בטורקית עות'מאנית عثمان ثاني, 3 בנובמבר 1604 – 20 במאי 1622) או "עות'מאן הצעיר" (Genç Osman) היה הסולטאן השישה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה כ-4 שנים, מ-26 בפברואר 1618 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השני · ראה עוד »
עות'מאן השלישי
עות'מאן השלישי עות'מאן השלישי (בטורקית III. Osman; טורקית עות'מאנית عثمان ثالث, 2 בינואר 1699 – 30 באוקטובר 1757) היה הסולטאן העשרים-וחמישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-13 בדצמבר 1754 ועד יום מותו ב-1757.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השלישי · ראה עוד »
פאזל אהמט פאשא קפרולו
פאזל אהמט פאשא קפרולו (בטורקית עות'מאנית: كپرولى زاده فاضل احمد پاشا; בטורקית: Köprülü Fazıl Ahmet Paşa; 1635 – 3 בנובמבר 1676) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ופאזל אהמט פאשא קפרולו · ראה עוד »
קפס
הקפס בארמון טופקאפי הקפס (טורקית Kafes - "הכלוב") היה חלק מוגדר בארמון בתקופת האימפריה העות'מאנית שבו הוחזקו טוענים אפשריים לכתר בהסגר ותחת שמירה.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וקפס · ראה עוד »
תקופת בין המלכים
הדגל העות'מאני בתקופת בין המלכים תקופת בין המלכים (בטורקית: Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת אינטרגנום שהחלה לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטאן עות'מאני בפועל.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ותקופת בין המלכים · ראה עוד »
תחנת הרכבת לוד
תחנת הרכבת לוד היא תחנת נוסעים ומשא של רכבת ישראל המשרתת את העיר לוד ואת המושבים הסמוכים.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת לוד · ראה עוד »
טורה
מרכיבי הטורה הטורה של סולימאן המפואר הטורה של הסולטאן מהמוט השני: "מהמוט השני בן עבד אל-חאמיד עטור ניצחון לעד" טורה או טוגרא (בטורקית עות'מאנית طغراء; בטורקית Tuğra) הייתה חתימתו או חותמו של השליט העות'מאני אשר עוצבה וסוגננה באופן קליגרפי ואשר הוטבעה על מטבעות, בולים, תכתובות ועל כל מסמך רשמי אחר.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וטורה · ראה עוד »
באיזיט הראשון
אנדולו היסארי באיזיט הראשון (טורקית I. Bayezid המכונה Yıldırım, ילדרם, שמשמעותו "הברק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים ויכולתו לעבור בין מספר חזיתות בתוך זמן קצר להפליא; טורקית עות'מאנית بايزيد اول, 1360 – 8 במרץ 1403) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389–1402.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ובאיזיט הראשון · ראה עוד »
באיזיט השני
ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ובאיזיט השני · ראה עוד »
גן לאומי ירקון
מפת הגן הלאומי צעירים רוחצים בבריכה שנוצרה באחד משיפולי הירקון מבצר אנטיפטרוס בגן בריכת הנופרים במקורות הירקון גן לאומי ירקון הוא גן לאומי המשלב כיום שני אתרים: האחד הוא תל אפק, שהכניסה אליו היא מכביש 483, בין פתח-תקוה לראש העין והשני, מקורות נחל הירקון שהגישה אליו היא מכביש 5 או מכביש 40, דרך הכניסה אל כפר הבפטיסטים.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וגן לאומי ירקון · ראה עוד »
גאורגים באיראן
הנסיך מוחמד-בייק מגאורגיה, 1620. צויר על ידי רזה עבאסי ומוצג במוזאון בברלין הגאורגים האיראנים הם קבוצה אתנית של גאורגים המתגוררים באיראן.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית וגאורגים באיראן · ראה עוד »
דגל האימפריה העות'מאנית
המונח דגל האימפריה העות'מאנית מכוון לאחד מהדגלים אשר היו בשימוש הסולטאנים השליטים של השושלת העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ודגל האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
דימיטריה קנטמיר
דימיטריה קנטמיר-דיוקן מתקופת שהותו באיסטנבול. נמצא כיום במוזיאון לאמנויות וקרמיקה ברואן, צרפת. ברית המועצות, בול דואר דימיטריה קנטמיר דימיטריה קנטמיר (ברומנית: Dimitrie Cantemir, ברוסית: Дмитрий Кантемир; 26 באוקטובר 1673 - 1 באוקטובר 1723) היה נסיך מולדובה, היסטוריון, פילוסוף, גאוגרף, מלחין, מוזיקולוג ומזרחן.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ודימיטריה קנטמיר · ראה עוד »
הפלישות הטימוריות לגאורגיה
טימור מורה על מערכה כנגד גאורגיה בזמן הפגישה עם מוטהרטן, אמיר ארזינג'ן שבארמניה הפלישות הטימוריות לגאורגיה (בגאורגית: თემურლენგის ლაშქრობანი საქართველოში) היו סדרת פלישות הרסניות שנערכו על ידי הכובש הטורקו-מונגולי, טימור לנג, לממלכה הגאורגית המאוחדת, ממלכה נוצרית, בין השנים 1386-1404.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית והפלישות הטימוריות לגאורגיה · ראה עוד »
השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית
עד המאה ה-20 והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית בהשפעת המחשבה הפוזיטיביסטית, לא נעשו מחקרים המסבירים את הקמתה ועלייתה של האימפריה העות'מאנית אשר שלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון ואירופה במשך 600 שנים.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית והשיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של האימפריה העות'מאנית
עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
יהודה אלקלעי
לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ויהודה אלקלעי · ראה עוד »
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ו20 בינואר · ראה עוד »
31 באוגוסט
31 באוגוסט הוא היום ה־243 בשנה בלוח הגריגוריאני (244 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ו31 באוגוסט · ראה עוד »
6 בנובמבר
6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ו6 בנובמבר · ראה עוד »
6 בספטמבר
6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שליטי האימפריה העות'מאנית ו6 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שליטי_האימפריה_העות'מאנית
