גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
146 יחסים: A, B, C, D, E, F, G, H, I, J, K, L, M, N, O, P, R, S, T, U, ي, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, V, Y, Z, מ, ממשל, משקל (בלשנות), מלחמת העצמאות של טורקיה, מהמוט השני, מוספית, מוסטפא כמאל, מורפולוגיה (בלשנות), מוחמד, מילה (בלשנות), א, אנגלים, אנגלית, אנגלית עתיקה, אסלאם, אסיה הקטנה, ארמון טופקאפי, אלפבית ערבי, ..., אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית לטיני, אזאפה, אהמט השלישי, אוגד, איסטנבול, נ, נביא, ניב (סיווג שפה), ס, ספרות, ספרות ערביות, סלג'וקים, סולטאן עות'מאני, ע, ערבים, ערבית, עברית, עברית מקראית, עיצורים סותמים, פ, פרסית, צ, צפון אפריקה, צרפתית, ק, ר, רפורמות אטאטורק, ש, שפה, שפות אלטאיות, שפות שמיות, שפות טורקיות, שפות הודו-אירופיות, ת, תעתיק, תרבות, תחביר, ל, ט, טנזימאט, טורקית, טורקיה, ז, חצי האי ערב, ב, בלשנות, ג, גג (סימן דיאקריטי), גיא דויטשר, ד, דקדוק, ה, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המוסד לשפה הטורקית, האימפריה העות'מאנית, הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, הרפובליקה הטורקית, הים התיכון, היסטוריה, ו, כ, י, ء, ا, ب, ت, ث, ج, ح, خ, د, ذ, ر, ز, س, ش, ض, ط, ظ, ع, غ, ص, 1839, 1876, 1928, 1932, 1983, 2005. להרחיב מדד (96 יותר) »
A
האות A (באנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וA · ראה עוד »
B
B היא האות השנייה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וB · ראה עוד »
C
האות C (סי) היא האות השלישית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וC · ראה עוד »
D
האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וD · ראה עוד »
E
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וE · ראה עוד »
F
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וF · ראה עוד »
G
האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וG · ראה עוד »
H
האות H היא האות השמינית באלפבית הלטיני, נהגית כ"ה" עיצורית, כלומר עיצור סדקי, חוכך, אטום (/IPA: /h).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וH · ראה עוד »
I
I (איי) היא האות התשיעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וI · ראה עוד »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וJ · ראה עוד »
K
K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וK · ראה עוד »
L
L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וL · ראה עוד »
M
M (אם) היא האות השלוש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וM · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וN · ראה עוד »
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וO · ראה עוד »
P
האות P (פִּי) היא האות השש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וP · ראה עוד »
R
האות R (אר) היא האות השמונה עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וR · ראה עוד »
S
S (אֶס) היא האות התשע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וS · ראה עוד »
T
האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וT · ראה עוד »
U
האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וU · ראה עוד »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וي · ראה עוד »
ف
האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וف · ראה עוד »
ك
האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וك · ראה עוד »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וق · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וل · ראה עוד »
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וن · ראה עוד »
ه
האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וه · ראה עוד »
م
האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וم · ראה עוד »
V
V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וV · ראה עוד »
Y
Y (ואי) היא האות העשרים וחמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וY · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וZ · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומ · ראה עוד »
ממשל
מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וממשל · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
מלחמת העצמאות של טורקיה
טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף) הישיבה הראשונה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מלחמת העצמאות של טורקיה (טורקית Kurtuluş Savaşı או İstiklal Harbi) הייתה חלק מהאירועים הפוליטיים והצבאיים שהחלו עם ייסודה ב-1919 של התנועה הלאומית הטורקית לאחר מלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–צרפת, וכלה ב-1923, בחתימת הסכם לוזאן, הכרזת העצמאות של טורקיה וההכרה הבינלאומית בה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומלחמת העצמאות של טורקיה · ראה עוד »
מהמוט השני
מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומהמוט השני · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומוספית · ראה עוד »
מוסטפא כמאל
#הפניה מוסטפא כמאל אטאטורק.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומוסטפא כמאל · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומוחמד · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וא · ראה עוד »
אנגלים
הממלכות האנגליות בתקופה האנגלו-סקסית אנגלים (באנגלית: English people) הם קבוצה אתנית דוברת אנגלית שמקורה באנגליה, שבה חיים מרביתם ובה הם מהווים את הקבוצה הדומיננטית (מכונים לעיתים גם "אנגלו-סכסים").
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואנגלים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואנגלית · ראה עוד »
אנגלית עתיקה
אנגלית עתיקה (נקראת גם אנגלו-סקסונית) היא צורה קדומה של אנגלית אשר הייתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 ואמצע המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואנגלית עתיקה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארמון טופקאפי
ארמון טופקאפי מודל של ארמון טופקאפי בנקודת סראגליו החצר הרביעית – מבט אל פאביליון הקפה של הסולטאן. גני הארמון מטבחי ארמון טופקאפי. ארמון טופקאפי (בטורקית: Topkapı Sarayı – "ארמון שער התותח") הוא ארמון השוכן בעיר העתיקה של איסטנבול, בצידה האירופי של איסטנבול.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וארמון טופקאפי · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אזאפה
אֶזָאפֶה (פרסית: اضافه, תעתיק מדויק: אצ'אפה (לפעמים גם اضافت, אצ'אפת)) היא רכיב דקדוקי בשפה הפרסית המשמש לקישור בין חלקים שונים במשפט, לרוב לציון שייכות, סמיכות או תואר.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואזאפה · ראה עוד »
אהמט השלישי
אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואהמט השלישי · ראה עוד »
אוגד
אוגד (בלעז: קוֹפּוּלה) הוא מעמד תחבירי של מילה המסמנת את היחס (או הקשר) בין נושא המשפט לנשואו.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואוגד · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ונ · ראה עוד »
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ונביא · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וס · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וספרות · ראה עוד »
ספרות ערביות
מגדל השעון בחאן אל-עומדאן, עכו. בצד שמאל שעון עם '''ספרות ערביות''', ובצד ימין שעון עם ספרות הודיות-ערביות ספרות ערביות הן הסימנים בהם משתמשים ליצוג מספרים בעת כתיבה בערבית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וספרות ערביות · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וסלג'וקים · ראה עוד »
סולטאן עות'מאני
סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וע · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ועברית מקראית · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ופ · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ופרסית · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וצ · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וצפון אפריקה · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וצרפתית · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וק · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ור · ראה עוד »
רפורמות אטאטורק
מוסטפא כמאל בנאום ציבורי בעיר בורסה רפורמות אתאטורק (טורקית Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) היו סדרה של שינויים שערך מוסטפא כמאל (Mustafa Kemal Atatürk), נשיאה הראשון של הרפובליקה הטורקית, בכל אורחות החיים במדינה, ובכלל זה בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, החקיקה, התרבות והחברה, החל בשנת 1922, דהיינו לפני הכרזתה של המדינה על עצמאותה, ועד מותו בשנת 1938.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ורפורמות אטאטורק · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וש · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ושפה · ראה עוד »
שפות אלטאיות
שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ושפות אלטאיות · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות טורקיות
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ושפות טורקיות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ות · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ותעתיק · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ותרבות · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ותחביר · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ול · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וט · ראה עוד »
טנזימאט
מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וטנזימאט · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וטורקית · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וטורקיה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וז · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וחצי האי ערב · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וב · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ובלשנות · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וג · ראה עוד »
גג (סימן דיאקריטי)
גג ˆ (מכונה גם 'כובע') הוא סימן דיאקריטי הקרוי בלועזית Circumflex או Caret.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וגג (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
גיא דויטשר
גיא דויטשר (נולד ב-1969 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי המתגורר בבריטניה, מחברם של ספרי מדע פופולרי בבלשנות.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וגיא דויטשר · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וד · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ודקדוק · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וה · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמאה ה-20 · ראה עוד »
המוסד לשפה הטורקית
#הפניה המוסד ללשון הטורקית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והמוסד לשפה הטורקית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה
הנסיכויות הבייליקיות בשנת 1300 לערך המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי מ-1229. כיום אתר מורשת עולמית הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה (טורקית Anadolu Beylikleri; טורקית עות'מאנית Tevâif-i mülûk) היו נסיכויות טורקיות שהוקמו באסיה הקטנה החל מסוף המאה ה-11 וביתר שאת לאחר שקיעתה של סולטנות רום הסלג'וקית במחצית השנייה של המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והנסיכויות הבייליקיות באנטוליה · ראה עוד »
הרפובליקה הטורקית
#הפניה טורקיה#הרפובליקה הטורקית.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והרפובליקה הטורקית · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והים התיכון · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית והיסטוריה · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וכ · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וי · ראה עוד »
ء
סימן ההמזה אליף אליף ואו עם המזה יא עם המזה הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וء · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וت · ראה עוד »
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וث · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וج · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וح · ראה עוד »
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וخ · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וد · ראה עוד »
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וذ · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וر · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וز · ראה עוד »
س
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וس · ראה עוד »
ش
האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וش · ראה עוד »
ض
האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וض · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וط · ראה עוד »
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וظ · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וع · ראה עוד »
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וغ · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית וص · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו1839 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו1876 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו1928 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו1932 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו1983 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טורקית עות'מאנית ו2005 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טורקית_עות'מאנית
