גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
154 יחסים: World History Encyclopedia, ממצא ארכאולוגי, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מסורת (יהדות), מפיק (לשון), מצבת מישע, משה, משה דיין, מגילת התהלים הגדולה, מדין, מוספית, מכתב, מכתבי ערד, מכתבי לכיש, אמנחותפ השלישי, אמציה, אאה, אם קריאה, אנציקלופדיה בריטניקה, אסתר אשל, אסטלות ספירה, אסוביוס, ארתור בירם, אשרה (אלה), אל, אל (אל כנעני), אלפבית, אלפבית עברי, אלפבית עברי עתיק, אלוהים, אלוהים (יהדות), אברהם, אבג'ד, אגיפטולוגיה, אדום (עם), אוריגנס, איסור עשיית פסל, נצרות, נוביה, נוודים, ניסים אמזלג, ניקוד, ניקוד העברית בת ימינו, ספר טוביה, עמים ושבטים נוודים, עיצור, פפירוס, פרויקט השו"ת, צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, ..., צבאות, צבי רין, קדושה (יהדות), קיצור תולדות יהוה, רעמסס השני, רפורמת יאשיהו, רבי טרפון, שמעון הצדיק, שמואל אחיטוב, שמות של אלוהים ביהדות, שמות תאופוריים, שסו, שפרה רין, שלמה דב גויטיין, שבט (קבוצה), שבטי ישראל, שומרון (עיר), שומרונים, שווא, שירת אוגרית, שירת דבורה, תאופורי, תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הברזל, תלמי השני, תומאס רמר, לטינית וולגרית, לבנט, לוחיות ברכת כהנים, חטא העגל, חטף סגול, חטף פתח, חזקיהו, חבקוק, חוקר המקרא, חורבת אל כום, חורבת קייאפה, חולם, חיים הלל בן-ששון, בס (אל), בעל (אל), בעלי המסורה, ברכת כהנים, בית המקדש, בית המקדש הראשון, דברים, דונלד ב. רדפורד, דיבור בהבלעת הברות, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-14 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7, המאה ה-8, המאה ה-9 לפנה"ס, המקור היהוויסטי, המגילות הגנוזות, הנותאיזם, הניקוד הטברני, הר שעיר, השם המפורש, השערת התעודות, התקופה הישראלית, הללויה, הגייה, הדת הישראלית הקדומה, ההשערה המדיינית-קינית, הכתב העברי הקדום, הירונימוס, וילהלם גזניוס, ויליאם דיוור, כתר ארם צובא, כתב מרובע, כתב עברי עתיק, כתב פיניקי, כתב חרטומים, כתובת אל כום, כתובת חרבת אל כום, כתובות חורבת תימן, כהן, כהן גדול, כונתילת עג'רוד, ימי הביניים, יאשיהו, יעקב, יצחק, ירמיהו, ישראל קנוהל, ישיבת הר ברכה, יתרו, יגאל בן-נון, יה, יהדות, יהונתן, יהושפט, יהוידע הכהן, יהויכין, יוסף גרפינקל, יורם (מלך ישראל), יורם מלצר, יוונית, 4Q120. להרחיב מדד (104 יותר) »
World History Encyclopedia
#הפניה אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית.
חָדָשׁ!!: יהוה וWorld History Encyclopedia · ראה עוד »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: יהוה וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: יהוה וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה וממלכת יהודה · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהוה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: יהוה ומפיק (לשון) · ראה עוד »
מצבת מישע
מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.
חָדָשׁ!!: יהוה ומצבת מישע · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יהוה ומשה · ראה עוד »
משה דיין
משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהוה ומשה דיין · ראה עוד »
מגילת התהלים הגדולה
#הפניה מגילת התהילים הגדולה.
חָדָשׁ!!: יהוה ומגילת התהלים הגדולה · ראה עוד »
מדין
200px מִדְיָן היא חבל ארץ ועם המוזכר במקרא ובקוראן.
חָדָשׁ!!: יהוה ומדין · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: יהוה ומוספית · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: יהוה ומכתב · ראה עוד »
מכתבי ערד
מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.
חָדָשׁ!!: יהוה ומכתבי ערד · ראה עוד »
מכתבי לכיש
העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.
חָדָשׁ!!: יהוה ומכתבי לכיש · ראה עוד »
אמנחותפ השלישי
מוזיאון הבריטי מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית) היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18.
חָדָשׁ!!: יהוה ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »
אמציה
#הפניה אמציהו.
חָדָשׁ!!: יהוה ואמציה · ראה עוד »
אאה
האל אֶאָה (Ea) הוא אל מסופטמי קדום, אדון אבזו (בשומרית: Abzu) או אפסו (באכדית: Apsu), אל המים המתוקים שמתחת לאדמה.
חָדָשׁ!!: יהוה ואאה · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: יהוה ואם קריאה · ראה עוד »
אנציקלופדיה בריטניקה
אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה שמוציאה לאור חברה באותו שם.
חָדָשׁ!!: יהוה ואנציקלופדיה בריטניקה · ראה עוד »
אסתר אשל
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור חבר לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהוה ואסתר אשל · ראה עוד »
אסטלות ספירה
#הפניה כתובות ספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה ואסטלות ספירה · ראה עוד »
אסוביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
חָדָשׁ!!: יהוה ואסוביוס · ראה עוד »
ארתור בירם
התיכון של בית הספר הריאלי (בית בירם) ארתור יצחק בִּירָם (13 באוגוסט 1878, בישופסוורדה, גרמניה – 5 ביוני 1967, חיפה) היה פילוסוף, מחנך, ומייסד בית הספר הריאלי העברי בחיפה ומנהלו הראשון.
חָדָשׁ!!: יהוה וארתור בירם · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: יהוה ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: יהוה ואל · ראה עוד »
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: יהוה ואל (אל כנעני) · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: יהוה ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: יהוה ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: יהוה ואלפבית עברי עתיק · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: יהוה ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יהוה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יהוה ואברהם · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: יהוה ואבג'ד · ראה עוד »
אגיפטולוגיה
השער של הכרך הראשון בספרי תיאור מצרים טורה ציור מספרו של קארל ריכרד לפסיוס, הציורים צוירו על פי הוראת פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה הפרוטומה של נפרטיטי אגיפטולוגיה (מיוונית: Αιγυπτιολογία) הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי בשנת 641.
חָדָשׁ!!: יהוה ואגיפטולוגיה · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: יהוה ואדום (עם) · ראה עוד »
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
חָדָשׁ!!: יהוה ואוריגנס · ראה עוד »
איסור עשיית פסל
מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור) איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל עבור עצמו, ואיסור עשיית פסל בידיו, אפילו עבור אחרים.
חָדָשׁ!!: יהוה ואיסור עשיית פסל · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוה ונצרות · ראה עוד »
נוביה
אזור נוביה במאה ה-20 נוביה (ב: Nobīn) הוא חבל ארץ היסטורי בצפון אפריקה, לאורך עמק הנילוס (היאור - כשמו המקראי) מאסואן, שבמצרים בצפון עד לח'רטום שבסודאן בדרום.
חָדָשׁ!!: יהוה ונוביה · ראה עוד »
נוודים
נוודים הם קבוצות של אנשים, נשים וטף אשר אורח חייהם נמשך בנדידה ממקום למקום והם אינם חיים באופן קבוע במקום מסוים.
חָדָשׁ!!: יהוה ונוודים · ראה עוד »
ניסים אמזלג
ניסים אמזלג (נולד ב-1962) הוא בוטנאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהוה וניסים אמזלג · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: יהוה וניקוד · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: יהוה וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: יהוה וספר טוביה · ראה עוד »
עמים ושבטים נוודים
#הפניה נוודים.
חָדָשׁ!!: יהוה ועמים ושבטים נוודים · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: יהוה ועיצור · ראה עוד »
פפירוס
פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.
חָדָשׁ!!: יהוה ופפירוס · ראה עוד »
פרויקט השו"ת
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.
חָדָשׁ!!: יהוה ופרויקט השו"ת · ראה עוד »
צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: יהוה וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום · ראה עוד »
צבאות
צְבָאוֹת (יש הנוהגים שלא לפרשו בשיחה בעלמא אלא בכינוי צְבָקוֹת) הוא אחד משמותיו של אלוהים ביהדות ובנצרות.
חָדָשׁ!!: יהוה וצבאות · ראה עוד »
צבי רין
משפחת היילפרין בארץ ישראל בשנת 1926. מימין לשמאל, גמליאל (צבי רין), יחיאל, עוזיאל (עוזי אורנן), מירי (מירי דור), פנינה, אוריאל (יונתן רטוש). השמות בסוגריים אומצו בבגרותם. צבי רין בחזית מימין, לשמאלו אמו, פנינה הלפרין. מאחור מימין, אחיו, יונתן רטוש, ומשמאל, עוזי אורנן. שנות ה-40 של המאה ה-20. צבי רין (27 בפברואר 1914 – 26 בספטמבר 1998) היה בלשן וחוקר לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות העתיקות.
חָדָשׁ!!: יהוה וצבי רין · ראה עוד »
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
חָדָשׁ!!: יהוה וקדושה (יהדות) · ראה עוד »
קיצור תולדות יהוה
"קיצור תולדות יהוה – האם היה פסל של יהוה בבית המקדש", הוא ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון, בוגר אקול פראטיק דה אוטז אטיד בצרפת, אשר יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.
חָדָשׁ!!: יהוה וקיצור תולדות יהוה · ראה עוד »
רעמסס השני
רַעְמְסֵס הַשֵּׁנִי (1303 לפנה"ס - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 לפנה"ס - 1247 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה), היה פרעה ומלך מצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה.
חָדָשׁ!!: יהוה ורעמסס השני · ראה עוד »
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
חָדָשׁ!!: יהוה ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
חָדָשׁ!!: יהוה ורבי טרפון · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: יהוה ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יהוה ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שמות של אלוהים ביהדות
מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.
חָדָשׁ!!: יהוה ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »
שמות תאופוריים
#הפניה שם תאופורי.
חָדָשׁ!!: יהוה ושמות תאופוריים · ראה עוד »
שסו
שסו (במצרית קדומה או שוסו) היו קבוצה אתנית שהתקיימה, על פי מקורות מצריים ואכדיים במזרח הקדום החל מתקופת הברונזה המאוחרת באמצע האלף השני עד אמצע האלף הראשון לפנה"ס בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: יהוה ושסו · ראה עוד »
שפרה רין
שפרה רין (27 באפריל 1914 – 25 במרץ 2012) הייתה בלשנית וחוקרת לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: יהוה ושפרה רין · ראה עוד »
שלמה דב גויטיין
שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: יהוה ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »
שבט (קבוצה)
#הפניה שבט.
חָדָשׁ!!: יהוה ושבט (קבוצה) · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהוה ושבטי ישראל · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהוה ושומרון (עיר) · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוה ושומרונים · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: יהוה ושווא · ראה עוד »
שירת אוגרית
#הפניה שירה אוגריתית.
חָדָשׁ!!: יהוה ושירת אוגרית · ראה עוד »
שירת דבורה
ג שירת דבורה היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון בני ישראל על הכנענים, בעזרת ה'.
חָדָשׁ!!: יהוה ושירת דבורה · ראה עוד »
תאופורי
#הפניה שם תאופורי.
חָדָשׁ!!: יהוה ותאופורי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהוה ותנ"ך · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: יהוה ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהוה ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוה ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
חָדָשׁ!!: יהוה ותקופת הברזל · ראה עוד »
תלמי השני
תַּלְמַי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος; 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה).
חָדָשׁ!!: יהוה ותלמי השני · ראה עוד »
תומאס רמר
תומאס רמר (בגרמנית: Thomas Römer; נולד ב-13 בדצמבר 1955) הוא חוקר מקרא, פילולוג, בלשן והיסטוריון גרמני.
חָדָשׁ!!: יהוה ותומאס רמר · ראה עוד »
לטינית וולגרית
כתובת גרפיטי מפומפיי, בשפה לטינית וולגרית לטינית וולגרית הקרויה גם לטינית עממית (לטינית: Vulgare latinum או Latinum vulgare; תרגום המילה 'וולגרי': עממי, מצוי), היא השם הכולל לניבים העממיים השונים של השפה הלטינית המדוברת, אשר שימשו את ההמונים ברחבי האימפריה הרומית, כולל רומא, עד לנפילתה.
חָדָשׁ!!: יהוה ולטינית וולגרית · ראה עוד »
לבנט
קו חיצוני.
חָדָשׁ!!: יהוה ולבנט · ראה עוד »
לוחיות ברכת כהנים
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.
חָדָשׁ!!: יהוה ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: יהוה וחטא העגל · ראה עוד »
חטף סגול
#הפניה חטף.
חָדָשׁ!!: יהוה וחטף סגול · ראה עוד »
חטף פתח
#הפניה חטף.
חָדָשׁ!!: יהוה וחטף פתח · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהוה וחזקיהו · ראה עוד »
חבקוק
חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: יהוה וחבקוק · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: יהוה וחוקר המקרא · ראה עוד »
חורבת אל כום
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון.
חָדָשׁ!!: יהוה וחורבת אל כום · ראה עוד »
חורבת קייאפה
התל מהאוויר שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, אשר נמצאו בו גם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ואף מתקופות מאוחרות יותר.
חָדָשׁ!!: יהוה וחורבת קייאפה · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: יהוה וחולם · ראה עוד »
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוה וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »
בס (אל)
תגליף של דמותו של בס מקדש דנדרה, מצרים פסלו של בס, מוצג כיום במוזיאון הלובר, פריז בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה.
חָדָשׁ!!: יהוה ובס (אל) · ראה עוד »
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
חָדָשׁ!!: יהוה ובעל (אל) · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: יהוה ובעלי המסורה · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: יהוה וברכת כהנים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: יהוה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: יהוה ודברים · ראה עוד »
דונלד ב. רדפורד
דונלד ברוס רדפורד (באנגלית: Donald Bruce Redford) הוא ארכאולוג ואגיפטולוג קנדי, פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה.
חָדָשׁ!!: יהוה ודונלד ב. רדפורד · ראה עוד »
דיבור בהבלעת הברות
דיבור בהבלעת הברות הוא תהליך לשוני בו הדובר הוגה שתי הברות או יותר כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: יהוה ודיבור בהבלעת הברות · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-14 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-7 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה ה-9 לפנה"ס
המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »
המקור היהוויסטי
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.
חָדָשׁ!!: יהוה והמקור היהוויסטי · ראה עוד »
המגילות הגנוזות
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: יהוה והמגילות הגנוזות · ראה עוד »
הנותאיזם
הנותאיזם (מיוונית: εἷς θεός - אל אחד) הוא מונח תאולוגי המתאר פרקטיקה של אמונה בקיום אלים רבים (פוליתאיזם) אך ריכוז הפולחן בעיקר סביב אלוהות אחת או שתיים.
חָדָשׁ!!: יהוה והנותאיזם · ראה עוד »
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: יהוה והניקוד הטברני · ראה עוד »
הר שעיר
רכס הרי אדום הממוקמים כיום בדרום-מערב ירדן, משתרעים מדרום ים המלח ועד למפרץ אילת. נחל זרד הוא גבולו הצפוני של הרכס הַר שֵׂעִיר הוא הר הנזכר פעמים רבות בתנ"ך, בעיקר כמקום מושבם של האדומים, בני עשו.
חָדָשׁ!!: יהוה והר שעיר · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: יהוה והשם המפורש · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: יהוה והשערת התעודות · ראה עוד »
התקופה הישראלית
התקופה הישראלית הוא כינוי שבו נהגו הארכאולוגים להשתמש בעבר כדי לציין תקופה שהחלה בארץ ישראל עם ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל והסתיימה בחורבן בית ראשון וגלות בבל.
חָדָשׁ!!: יהוה והתקופה הישראלית · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: יהוה והללויה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: יהוה והגייה · ראה עוד »
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
חָדָשׁ!!: יהוה והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »
ההשערה המדיינית-קינית
"משה ויתרו", ציור משנת 1900 של ג'יימס טיסו לפי שמות פרק י"ח. ההשערה המדיינית-קינית (לפעמים רק ההשערה המדיינית או ההשערה הקינית) היא שם קיבוצי למשפחת השערות בביקורת המקרא ובחקר המקרא, לפיהן האמונה באלוהות יהוה הובאה במקורה לעם ישראל בכנען מאזור מדברי דרומי יותר.
חָדָשׁ!!: יהוה וההשערה המדיינית-קינית · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהוה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: יהוה והירונימוס · ראה עוד »
וילהלם גזניוס
היינריך פרידריך וילהלם גֵּזֶנִיּוּס (בגרמנית: Heinrich Friedrich Wilhelm Gesenius; 3 בפברואר 1786, נורדהאוזן – 23 באוקטובר 1842, האלה) היה תאולוג, חוקר לשונות שמיות וחוקר מקרא גרמני.
חָדָשׁ!!: יהוה ווילהלם גזניוס · ראה עוד »
ויליאם דיוור
ויליאם ג'פרי דיוור (באנגלית: William G. Dever; נולד ב-27 בנובמבר 1933) הוא ארכאולוג אמריקאי המתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון, הלבנט וישראל בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: יהוה וויליאם דיוור · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב מרובע
כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתב מרובע · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתב פיניקי
#הפניה אלפבית פיניקי.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתב פיניקי · ראה עוד »
כתב חרטומים
הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתב חרטומים · ראה עוד »
כתובת אל כום
#הפניה חורבת אל כום#כתובות הקבורה.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתובת אל כום · ראה עוד »
כתובת חרבת אל כום
#הפניה חורבת אל כום#כתובות הקבורה.
חָדָשׁ!!: יהוה וכתובת חרבת אל כום · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: יהוה וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: יהוה וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהוה וכהן גדול · ראה עוד »
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
חָדָשׁ!!: יהוה וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יהוה וימי הביניים · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: יהוה ויאשיהו · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: יהוה ויעקב · ראה עוד »
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
חָדָשׁ!!: יהוה ויצחק · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: יהוה וירמיהו · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהוה וישראל קנוהל · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: יהוה וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יתרו
דרוזית יִתְרוֹ (בערבית شعيب, שועייב) הוא דמות מקראית, כהן מדין ואביה של צפורה, אשת משה רבנו.
חָדָשׁ!!: יהוה ויתרו · ראה עוד »
יגאל בן-נון
יגאל בן-נון (נולד ב-1950) הוא היסטוריון, חוקר מקרא, פעיל חברתי ואמן רב-תחומי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהוה ויגאל בן-נון · ראה עוד »
יה
#הפניה אלוהים (יהדות)#כינויים נוספים.
חָדָשׁ!!: יהוה ויה · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: יהוה ויהדות · ראה עוד »
יהונתן
לה יהונתן מורה לנערו להביא אליו את החצים אשר ירה על מנת להזהיר את דוד. ציור מעשה ידי פרדריק לייטון משנת 1868 יְהוֹנָתָן (מופיע גם בכתיב יוֹנָתָן) הוא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, יורש עצר, מפקד וגיבור לאומי צבאי, בנו של שאול המלך.
חָדָשׁ!!: יהוה ויהונתן · ראה עוד »
יהושפט
יהושפט הוא דמות מקראית, מלך יהודה הרביעי.
חָדָשׁ!!: יהוה ויהושפט · ראה עוד »
יהוידע הכהן
יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.
חָדָשׁ!!: יהוה ויהוידע הכהן · ראה עוד »
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
חָדָשׁ!!: יהוה ויהויכין · ראה עוד »
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.
חָדָשׁ!!: יהוה ויוסף גרפינקל · ראה עוד »
יורם (מלך ישראל)
יוֹרָם (יְהוֹרָם) הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 851/0 עד 842 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהוה ויורם (מלך ישראל) · ראה עוד »
יורם מלצר
יורם מֶלְצֶר (Melcer; נולד ב-3 בנובמבר 1963) הוא סופר, מתרגם, מסאי, עורך ומבקר תרבות וספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהוה ויורם מלצר · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהוה ויוונית · ראה עוד »
4Q120
4Q120 4Q120 (נקראת גם pap4QLXXLevb; VH 46; Rahlfs 802; LDAB 3452) היא מגילה המכילה קטע מתרגום השבעים לספר ויקרא, שנמצאה סמוך לקומראן במערה מספר 4, ומוצגת כיום במוזיאון רוקפלר בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהוה ו4Q120 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהוה
