גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: R136a1, מנמוניקה, מסת שמש, מסה, מערכת השמש, משתנה קפאידי, מחזור חייו של כוכב, מגנזיום, מימן, ננס אדום, ננס לבן, ננס חום, נצנוץ, נר תקני, נייטרינו, ספקטרום, סדרה ראשית, סופרנובה, ענק אדום, ענק כחול, ערפילית פלנטרית, ערבית, על סגול, על-ענק, פרוקסימה קנטאורי, פלזמה (מצב צבירה), פליאדות (צביר כוכבים), פחמן, פוטוספירה, צביר על, צביר גלקסיות, צביר כדורי, צביר כוכבים, צדק (כוכב לכת), צורן (יסוד), ציור, קרינה, קרינה אלקטרומגנטית, קבוצת כוכבים, קדם-כוכב, רדיוס שמש, שנת אור, שור (קבוצת כוכבים), תת אדום, תחריט, תבליט, לטינית, טמפרטורה, טלסקופ, חמצן, ..., חלל, חז"ל, חוק בויל-מריוט, חוק וין, חור שחור, ברזל, ביטלג'וז, גרם שמיים, גלקסיה, גז, גבול אופנהיימר-וולקוף, גבול צ'נדראסקאר, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הסדרה הראשית, השמש, התפתחות כוכב, הליום, הבזק הליום, היסט, היקום, היתוך גרעיני, כבידה עצמית, כוכב נייטרונים, כוכב לכת, כוכב דמוי שמש, כוכב כפול, כוכבי T בשור, כוכבים זוגיים, כיפת השמיים, 1910, 2016. להרחיב מדד (31 יותר) »
R136a1
R136a1 הוא הכוכב המסיבי ביותר שנצפה ומסתו מוערכת ב-265 מסות שמש.
חָדָשׁ!!: כוכב וR136a1 · ראה עוד »
מנמוניקה
לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.
חָדָשׁ!!: כוכב ומנמוניקה · ראה עוד »
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: כוכב ומסת שמש · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: כוכב ומסה · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: כוכב ומערכת השמש · ראה עוד »
משתנה קפאידי
כוכב הצפון (בקצה העליון של הדובה הקטנה) הוא המשתנה הקפאידי הקרוב ביותר אלינו, במרחק של 133 פארסק, או 436 שנות אור. התמונות מימין צולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. משתנה קפאידי הוא כוכב ענק בעל בהירות נראית המשתנה במחזור קבוע, בתדירות אופיינית המתבטאת בעקומת בהירות שונה לכל כוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב ומשתנה קפאידי · ראה עוד »
מחזור חייו של כוכב
#הפניה מחזור החיים של כוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב ומחזור חייו של כוכב · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: כוכב ומגנזיום · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: כוכב ומימן · ראה עוד »
ננס אדום
תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.
חָדָשׁ!!: כוכב וננס אדום · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: כוכב וננס לבן · ראה עוד »
ננס חום
מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב וננס חום · ראה עוד »
נצנוץ
סרט בהילוך איטי המראה את השפעת האטמוספירה על תמונת כוכב בטלסקופ נצנוץ (באנגלית: Scintillation או Twinkling) הוא תופעה אופטית שגורמת למקור אור נקודתי להיראות כאור מהבהב.
חָדָשׁ!!: כוכב ונצנוץ · ראה עוד »
נר תקני
נר תקני (באנגלית: Standard Candle) הוא כינוי באסטרונומיה למקור אור שמימי, שהבהירות המוחלטת שלו ידועה.
חָדָשׁ!!: כוכב ונר תקני · ראה עוד »
נייטרינו
נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: כוכב ונייטרינו · ראה עוד »
ספקטרום
ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום (מאנגלית: Spectrum; על פי האקדמיה ללשון העברית: מִקְשֶׁתֶת) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.
חָדָשׁ!!: כוכב וספקטרום · ראה עוד »
סדרה ראשית
#הפניה הסדרה הראשית.
חָדָשׁ!!: כוכב וסדרה ראשית · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: כוכב וסופרנובה · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: כוכב וענק אדום · ראה עוד »
ענק כחול
ענק כחול, הוא כוכב חם גדול-ממדים, שצבעו כחול.
חָדָשׁ!!: כוכב וענק כחול · ראה עוד »
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב וערפילית פלנטרית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: כוכב וערבית · ראה עוד »
על סגול
#הפניה על-סגול.
חָדָשׁ!!: כוכב ועל סגול · ראה עוד »
על-ענק
על-ענקים הם מהכוכבים המסיביים ביותר, בעלי הרדיוס הגדול ביותר והמאירים ביותר.
חָדָשׁ!!: כוכב ועל-ענק · ראה עוד »
פרוקסימה קנטאורי
פרוקסימה קנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש ומכאן שמו (לטינית: proximus.
חָדָשׁ!!: כוכב ופרוקסימה קנטאורי · ראה עוד »
פלזמה (מצב צבירה)
פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).
חָדָשׁ!!: כוכב ופלזמה (מצב צבירה) · ראה עוד »
פליאדות (צביר כוכבים)
הפליאדות (מיוונית Πλειὰδες, בעברית: כִּימָה, נקרא גם שבע האחיות וכן M45 מ-Messier 45) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-1,000 כוכבים ונמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהירים ביותר בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: כוכב ופליאדות (צביר כוכבים) · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: כוכב ופחמן · ראה עוד »
פוטוספירה
הפוטוספירה היא השכבה המהווה את פניה הנראים של השמש, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.
חָדָשׁ!!: כוכב ופוטוספירה · ראה עוד »
צביר על
#הפניה צביר-על.
חָדָשׁ!!: כוכב וצביר על · ראה עוד »
צביר גלקסיות
צביר הבתולה צביר גלקסיות הוא אוסף של גלקסיות רבות אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.
חָדָשׁ!!: כוכב וצביר גלקסיות · ראה עוד »
צביר כדורי
ω בקנטאור צביר כדורי הוא צביר כוכבים המכיל מאות אלפי כוכבים המוחזקים יחד על ידי כוחות הכבידה ההדדיים.
חָדָשׁ!!: כוכב וצביר כדורי · ראה עוד »
צביר כוכבים
הרקולס צביר כוכבים (Star cluster) הוא מצבור גדול של כוכבים, שגדלו יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים, כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח כבידה הדדי.
חָדָשׁ!!: כוכב וצביר כוכבים · ראה עוד »
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כוכב וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »
צורן (יסוד)
#הפניה צורן.
חָדָשׁ!!: כוכב וצורן (יסוד) · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: כוכב וציור · ראה עוד »
קרינה
בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה.
חָדָשׁ!!: כוכב וקרינה · ראה עוד »
קרינה אלקטרומגנטית
הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.
חָדָשׁ!!: כוכב וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »
קבוצת כוכבים
אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: כוכב וקבוצת כוכבים · ראה עוד »
קדם-כוכב
סרטון קצר '''(אנגלית)''' מאת נאס"א על קדם-כוכב "V1647 Orionis " ופליטת קרינת X ממנו ב-2004. קדם-כוכב (באנגלית: Protostar) הוא גרם שמים, המהווה שלב מקדים בהיווצרות כוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב וקדם-כוכב · ראה עוד »
רדיוס שמש
רדיוס שמש היא יחידת מרחק באסטרונומיה, המשמשת בעיקר למדידת גודלם של כוכבים ומסומנת כ: R_.
חָדָשׁ!!: כוכב ורדיוס שמש · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: כוכב ושנת אור · ראה עוד »
שור (קבוצת כוכבים)
שור היא קבוצת כוכבים המזוהה עם מזל שור, השני בגלגל המזלות, בין טלה לתאומים, שסמלו הוא ♉︎.
חָדָשׁ!!: כוכב ושור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
תת אדום
#הפניה תת-אדום.
חָדָשׁ!!: כוכב ותת אדום · ראה עוד »
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
חָדָשׁ!!: כוכב ותחריט · ראה עוד »
תבליט
שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.
חָדָשׁ!!: כוכב ותבליט · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: כוכב ולטינית · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: כוכב וטמפרטורה · ראה עוד »
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
חָדָשׁ!!: כוכב וטלסקופ · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: כוכב וחמצן · ראה עוד »
חלל
הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).
חָדָשׁ!!: כוכב וחלל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: כוכב וחז"ל · ראה עוד »
חוק בויל-מריוט
המחשה של חוק בויל-מריוט, מראה את היחס בין לחץ לנפח, כאשר הטמפרטורה וכמות החומר נשמרים חוק בויל-מריוט הוא אחד מחוקי הגז האידיאלי, אשר נוסח ב-1662 על ידי המדען האירי רוברט בויל.
חָדָשׁ!!: כוכב וחוק בויל-מריוט · ראה עוד »
חוק וין
אורך הגל שבו נפלטת הקרינה בעוצמה מקסימלית מתקצר. חוק וין, או בשמו המלא: חוק ההסחה של וין, הוא חוק בסיסי בספקטרוסקופיה, העוסק בקרינת גוף שחור.
חָדָשׁ!!: כוכב וחוק וין · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: כוכב וחור שחור · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: כוכב וברזל · ראה עוד »
ביטלג'וז
ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז; באנגלית: Betelgeuse) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-650 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: כוכב וביטלג'וז · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: כוכב וגרם שמיים · ראה עוד »
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
חָדָשׁ!!: כוכב וגלקסיה · ראה עוד »
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
חָדָשׁ!!: כוכב וגז · ראה עוד »
גבול אופנהיימר-וולקוף
#הפניה גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף.
חָדָשׁ!!: כוכב וגבול אופנהיימר-וולקוף · ראה עוד »
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
חָדָשׁ!!: כוכב וגבול צ'נדראסקאר · ראה עוד »
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
#הפניה האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: כוכב והאיגוד האסטרונומי הבינלאומי · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: כוכב והסדרה הראשית · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: כוכב והשמש · ראה עוד »
התפתחות כוכב
#הפניה מחזור החיים של כוכב.
חָדָשׁ!!: כוכב והתפתחות כוכב · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: כוכב והליום · ראה עוד »
הבזק הליום
הבזק הליום הוא תהליך אשר מתרחש בכוכבים במסה בינונית לאחר סיום חייהם ככוכבי הסדרה הראשית.
חָדָשׁ!!: כוכב והבזק הליום · ראה עוד »
היסט
החפצים המרוחקים יותר נראים כזזים לאט יותר מהחפצים הקרוביםהיסט ("פרלקס" או "פרלקסה") הוא שינוי מיקומן הנצפה של שתי נקודות, האחת ביחס לאחרת, מנקודת מבטו של צופה, כתוצאה משינוי במיקום של הצופה עצמו.
חָדָשׁ!!: כוכב והיסט · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: כוכב והיקום · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: כוכב והיתוך גרעיני · ראה עוד »
כבידה עצמית
כבידה עצמית הוא הכוח הכבידתי המופעל על גוף, שמונע ממנו להתפרק ושומר עליו כגוף שלם.
חָדָשׁ!!: כוכב וכבידה עצמית · ראה עוד »
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכב נייטרונים · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב דמוי שמש
τ בלווייתן (ימין), כאשר τ בלווייתן מעט קטן וקר יותר כוכב דמוי שמש (מאנגלית: solar analog, נקרא גם אנלוג שמשי) הוא כוכב הדומה בתכונותיו לשמש.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכב דמוי שמש · ראה עוד »
כוכב כפול
תמונה של מערכת הכוכב הכפול סיריוס. סיריוס-A הוא הבוהק וסיריוס-B הנקודה הקטנה שלידו. התמונה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל כוכב כפול (Binary star) הוא מערכת של שני כוכבים או יותר המקיפים מרכז משותף.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכב כפול · ראה עוד »
כוכבי T בשור
איור אמן של כוכב מסוג T בשור עם דיסקת ספיחה של גז ואבק בועת גז חם שנזרק ממערכת בינארית של כוכבי T בשור. הסקלה הרבה יותר גדולה ממערכת השמש שלנו כוכבי T בשוֹר (T Tauri) הם מחלקה של כוכבים צעירים משתנים, אשר נמצאים בשלב קדם הסדרה הראשית, ומקור האנרגיה העיקרי שלהם הוא קריסה כבידתית, ולא היתוך גרעיני.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכבי T בשור · ראה עוד »
כוכבים זוגיים
#הפניה כוכב כפול.
חָדָשׁ!!: כוכב וכוכבים זוגיים · ראה עוד »
כיפת השמיים
איור של כיפת השמים באסטרונומיה ובניווט, כיפת השמים היא חציו של כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו הוא מרכז כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: כוכב וכיפת השמיים · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כוכב ו1910 · ראה עוד »
2016
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כוכב ו2016 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
כוכב (אסטרונומיה), כוכב שבת, כוכבים.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כוכב
