גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
114 יחסים: Œ, Æ, מ, מרקוס טוליוס קיקרו, משפטים, מדע, מדעי הרוח, מודוס (בלשנות), מין דקדוקי, אנגלית, אנגליה, אסטרונומיה, אלפבית לטיני, אטרוסקית, אברהם ארואטי, אוניברסיטה, אירופה, איטלקית, איטליה, נ, נתן שפיגל, ס, ספרדית, עברית, עיצור, עיצורים מקורבים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים רוטטים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים וילוניים, פ, פתח (ניקוד), פונמה, פונולוגיה, פורטוגזית, פי, פיניקית, צפון אפריקה, צרפתית, צירי, קריית הוותיקן, קובוץ ושורוק, ר, רפואה, רומא, ..., רומאנש, רומנית, שם עצם, שם תואר, שפה, שפות איטליות, שפות רומאניות, שפות הודו-אירופיות, שורש (לשון), ת, תנועה (פונולוגיה), תעתיק, תטא, תילוי, ל, לאציו, לאטיום, לטינית קלאסית, לטינית וולגרית, לועזית, לימודים קלאסיים, לינגואה פרנקה, טכנולוגיה, ז, זמן (בלשנות), חצי האי האפניני, חולם, חיריק, חיווי, חיים רוזן, ב, בנדיקטוס השישה עשר, בלשנות, ג, גרמנית, גרמניה, גדליה אלקושי, גוף (בלשנות), ד, דת, דבורה גילולה, דיפתונג, ה, המזרח התיכון, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרומית, התיישבות, הברה, הגם אתה, ברוטוס?, הגייה, הוצאת מאגנס, הוצאת אמנות, הכנסייה הקתולית, ו, כ, כי, כינוי גוף, י, ימי הביניים, ירושלים, ישראל, יחסה, יוונית, יוונית עתיקה. להרחיב מדד (64 יותר) »
Œ
ממוזער Œ(אות קטנה:œ) היא ליגטורה של האותיות o ו-e, אשר הפכה לאות ושימשה בלטינית, צרפתית ונורדית עתיקה, וכיום נמצאת בשימוש באנגלית עבור מילים שאולות מלטינית ויוונית.
חָדָשׁ!!: לטינית וŒ · ראה עוד »
Æ
ממוזער ממערב לקו האדום, האות Æ משומשת לציון יידוע. אֱש (אות גדולה: Æ, אות קטנה:æ. שם האות נכתב æsc או ash) היא ליגטורה של האותיות a ו-e אשר שימשה כאות באנגלית עתיקה ובלטינית ומשמשת כיום כאות בנורווגית, איסלנדית, דנית ופארואזית.
חָדָשׁ!!: לטינית וÆ · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית ומ · ראה עוד »
מרקוס טוליוס קיקרו
מרקוס טוליוס קיקרו מַרְקוּס טוּלִיוּס קִיקֶרוֹ (קרוי בעברית גם "ציצרו" או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero; 3 בינואר 106 לפנה"ס – 7 בדצמבר 43 לפנה"ס) היה נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברפובליקה הרומית המאוחרת.
חָדָשׁ!!: לטינית ומרקוס טוליוס קיקרו · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: לטינית ומשפטים · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: לטינית ומדע · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: לטינית ומדעי הרוח · ראה עוד »
מודוס (בלשנות)
מוֹדוּס (באנגלית: mode או mood, בעברית היה נהוג בעבר להשתמש במונח "דרך") הוא מונח בבלשנות שמתייחס למעמדו של מצב או אירוע בתודעתו של הדובר, כפי שהוא מביע אותו במשפט בשפה.
חָדָשׁ!!: לטינית ומודוס (בלשנות) · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: לטינית ומין דקדוקי · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: לטינית ואנגלית · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: לטינית ואנגליה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: לטינית ואסטרונומיה · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: לטינית ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אטרוסקית
Cippus Perusinus, לוח אבן ובה כתובת אטרוסקית בת 46 שורות, אחת הכתובות האטרוסקיות הארוכות ביותר. המאה ה־3 או ה־2 לפנה"ס.אטרוסקית הייתה שפתם של האטרוסקים, עם עתיק אשר חי ברובו באטרוריה שבצפון איטליה המודרנית.
חָדָשׁ!!: לטינית ואטרוסקית · ראה עוד »
אברהם ארואטי
אברהם ארוּאֶטי (נולד ב-1976) הוא חוקר ספרות, שירה ופילוסופיה של יוון ורומא ומתרגם מיוונית עתיקה ומלטינית.
חָדָשׁ!!: לטינית ואברהם ארואטי · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: לטינית ואוניברסיטה · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: לטינית ואירופה · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: לטינית ואיטלקית · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: לטינית ואיטליה · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית ונ · ראה עוד »
נתן שפיגל
נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: לטינית ונתן שפיגל · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: לטינית וס · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: לטינית וספרדית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: לטינית ועברית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצור · ראה עוד »
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים אפיים · ראה עוד »
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים רוטטים
עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים רוטטים · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים שיניים
עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים שיניים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים חכיים · ראה עוד »
עיצורים וילוניים
עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).
חָדָשׁ!!: לטינית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית ופ · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: לטינית ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: לטינית ופונמה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: לטינית ופונולוגיה · ראה עוד »
פורטוגזית
דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית.
חָדָשׁ!!: לטינית ופורטוגזית · ראה עוד »
פי
פִי (אות גדולה: Φ, אות קטנה: φ או ϕ) היא האות העשרים ואחת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: לטינית ופי · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: לטינית ופיניקית · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: לטינית וצפון אפריקה · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: לטינית וצרפתית · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: לטינית וצירי · ראה עוד »
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: לטינית וקריית הוותיקן · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: לטינית וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית ור · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: לטינית ורפואה · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: לטינית ורומא · ראה עוד »
רומאנש
רומאנש (במקור: Rumantsch) היא שפה גאלו-רומאנית - תת-קבוצה בקבוצת השפות הרומאניות, שמקורן הוא בשפה הלטינית.
חָדָשׁ!!: לטינית ורומאנש · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: לטינית ורומנית · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: לטינית ושם עצם · ראה עוד »
שם תואר
בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).
חָדָשׁ!!: לטינית ושם תואר · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: לטינית ושפה · ראה עוד »
שפות איטליות
השפות האיטליות היא קבוצת שפות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: לטינית ושפות איטליות · ראה עוד »
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
חָדָשׁ!!: לטינית ושפות רומאניות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: לטינית ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
שורש (לשון)
במורפולוגיה, שורש של מילה הוא מורפמה, יחידה לשונית מינימלית בעלת משמעות, הנושאת את עיקר המשמעות הלקסיקלית של המילה.
חָדָשׁ!!: לטינית ושורש (לשון) · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: לטינית ות · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: לטינית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: לטינית ותעתיק · ראה עוד »
תטא
תטא (אות גדולה: Θ או ϴ, אות קטנה: θ או ϑ) היא האות השמינית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: לטינית ותטא · ראה עוד »
תילוי
בדקדוק, תִּילּוּי (באנגלית: Subjunctive) הוא מודוס המתייחס לציווי או בקשה הנמצאות בפסוקיות שבמשפטים משועבדים.
חָדָשׁ!!: לטינית ותילוי · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית ול · ראה עוד »
לאציו
לאצְיוֹ (באיטלקית: Lazio, בלטינית: Latium) הוא מחוז במרכז איטליה.
חָדָשׁ!!: לטינית ולאציו · ראה עוד »
לאטיום
חבל לאטיום לָאטְיוּם או לטיום (בלטינית: Latium) הוא שמו של חבל ארץ היסטורי במרכז איטליה החופף ברובו לשטחו של מחוז לאציו המודרני.
חָדָשׁ!!: לטינית ולאטיום · ראה עוד »
לטינית קלאסית
לטינית קלאסית (בלטינית: Lingua·Latīna או Prīsca Latīnitās) היא צורת הלטינית הספרותית המוכרת כשפה תקנית ספרותית שהיה בשימוש על ידי סופרים מהרפובליקה הרומית המאוחרת והאימפריה הרומית המוקדמת.
חָדָשׁ!!: לטינית ולטינית קלאסית · ראה עוד »
לטינית וולגרית
כתובת גרפיטי מפומפיי, בשפה לטינית וולגרית לטינית וולגרית הקרויה גם לטינית עממית (לטינית: Vulgare latinum או Latinum vulgare; תרגום המילה 'וולגרי': עממי, מצוי), היא השם הכולל לניבים העממיים השונים של השפה הלטינית המדוברת, אשר שימשו את ההמונים ברחבי האימפריה הרומית, כולל רומא, עד לנפילתה.
חָדָשׁ!!: לטינית ולטינית וולגרית · ראה עוד »
לועזית
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.
חָדָשׁ!!: לטינית ולועזית · ראה עוד »
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: לטינית ולימודים קלאסיים · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: לטינית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.
חָדָשׁ!!: לטינית וטכנולוגיה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: לטינית וז · ראה עוד »
זמן (בלשנות)
בבלשנות, זמן הוא אחד ממאפייני הפועל, המשקף את הזמן שבו מתבצעת הפעולה.
חָדָשׁ!!: לטינית וזמן (בלשנות) · ראה עוד »
חצי האי האפניני
חצי האי האפניני (באיטלקית: Penisola italiana) הידוע גם בשם "חצי האי האיטלקי" וגם "המגף האיטלקי", הוא אחד מחצאי האיים הגדולים באירופה.
חָדָשׁ!!: לטינית וחצי האי האפניני · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: לטינית וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: לטינית וחיריק · ראה עוד »
חיווי
בדקדוק, חִיוּוּי (באנגלית: Indicative) הוא מודוס בשפה שנועד להציג עובדה שאליה מתייחס הדובר.
חָדָשׁ!!: לטינית וחיווי · ראה עוד »
חיים רוזן
חיים ברוך רוזן (ד' באדר תרפ"ב, 4 במרץ 1922 – כ"ב בתשרי תש"ס, 2 באוקטובר 1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות בשנת תשל"ח (1978) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: לטינית וחיים רוזן · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית וב · ראה עוד »
בנדיקטוס השישה עשר
שלט האצולה של בנדיקטוס השישה עשר בנדיקטוס השישה עשר (בלטינית: Benedictus XVI; נולד כיוזף אלויס רצינגר; בגרמנית: Joseph Alois Ratzinger; 16 באפריל 1927 – 31 בדצמבר 2022) היה פרלט (כומר בכיר) של הכנסייה הקתולית שכיהן כאפיפיור ה-265 בהיסטוריה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש קריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: לטינית ובנדיקטוס השישה עשר · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: לטינית ובלשנות · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית וג · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: לטינית וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: לטינית וגרמניה · ראה עוד »
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: לטינית וגדליה אלקושי · ראה עוד »
גוף (בלשנות)
בבלשנות, גוף הוא צורת הטיה של מספר סוגי מילים המבחינה בין האדם הדובר ובין אנשים שאליהם מדברים ואנשים שעליהם מדברים.
חָדָשׁ!!: לטינית וגוף (בלשנות) · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית וד · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: לטינית ודת · ראה עוד »
דבורה גילולה
דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.
חָדָשׁ!!: לטינית ודבורה גילולה · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: לטינית ודיפתונג · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: לטינית וה · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: לטינית והמזרח התיכון · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: לטינית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: לטינית והאימפריה הרומית · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: לטינית והתיישבות · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: לטינית והברה · ראה עוד »
הגם אתה, ברוטוס?
דיוקן ברוטוס על מטבע המנציח את רציחתו של קיסר הגם אתה, ברוטוס? (בלטינית: Et tu, Brute?&lrm) היו, על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר, מילותיו של יוליוס קיסר, דיקטטור הרפובליקה הרומית, מיד אחרי שהתנקשו בו קסיוס וברוטוס.
חָדָשׁ!!: לטינית והגם אתה, ברוטוס? · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: לטינית והגייה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: לטינית והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: לטינית והוצאת אמנות · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: לטינית והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לטינית וכ · ראה עוד »
כי
כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: &chi) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: לטינית וכי · ראה עוד »
כינוי גוף
כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
חָדָשׁ!!: לטינית וכינוי גוף · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: לטינית וי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: לטינית וימי הביניים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: לטינית וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: לטינית וישראל · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: לטינית ויחסה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: לטינית ויוונית · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: לטינית ויוונית עתיקה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לטינית
