גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
130 יחסים: מספר אטומי, מסת שמש, מסה, מצב קוונטי, משקל אטומי, משוואת מצב, מטר מעוקב, מחזור חייו של כוכב, מגנטיות, מגנזיום, מהירות האור, מכניקת הקוונטים, מימן, מים, אמריקאי, אנרגיה, אנרגיה אפלה, אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, אסטרונומיה, אסטרונום, ארתור אדינגטון, אלקטרון, אטמוספירה, אטום, אדם ריס, אדוארד צ'ארלס פיקרינג, אוניברסיטת הרווארד, אורך גל, אורביטל אטומי, איזוטופ, ננס אדום, ננס שחור, נר תקני, ניאון, ניוון (פיזיקה), ספקטרום, ספקטרום בליעה, ספקטרוסקופיה, סופרנובה, סול פרלמוטר, סוברהמניאן צ'נדראסקאר, סיריוס, סיווג ספקטרלי, סייסמוגרף, ענק אדום, עקרון אי הוודאות, עקרון האיסור של פאולי, ערפילית פלנטרית, פרמיון, ..., פרס נובל לפיזיקה, פרד הויל, פרידריך בסל, פלזמה (מצב צבירה), פחמן, פחמן-12, צמיגות, צפיפות החומר, קרני רנטגן, קרינת הרקע הקוסמית, קרינה, קריסה גרוויטציונית, קשר כימי, קלווין, קבוע פלאנק, קבוע הכבידה, קיטוב, רמות אנרגיה, רדיוס, שטף, שדה מגנטי, תנע, תנע זוויתי, תדירות, תהליך איזותרמי, תורת היחסות, תורת היחסות הכללית, לחץ, טמפרטורה, חמצן, חוק סטפן-בולצמן, חור שחור, בריאן שמידט, בהירות מוחלטת, גאוס (יחידת מידה), גרם, גרם שמיים, גרעין האטום, גלקסיית שביל החלב, גבול צ'נדראסקאר, גביש, דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, האפס המוחלט, הנרי נוריס ראסל, הספק, הסחה לאדום, הסדרה הראשית, השמש, התפלגות פרמי-דיראק, הליום, היקום, היתוך גרעיני, הידרוסטטיקה, וולטר סידני אדמס, וילמינה פלמינג, ויליאם אלפרד פולר, ויליאם הרשל, כבידה, כוח מדומה, כוח צנטריפוגלי, כוכב, כוכב נייטרונים, כוכב זוגי, 1783, 1910, 1914, 1924, 1925, 1926, 1929, 1930, 1931, 1941, 1947, 1970, 1983, 1984, 1995, 2004, 31 בינואר. להרחיב מדד (80 יותר) »
מספר אטומי
מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומספר אטומי · ראה עוד »
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומסת שמש · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומסה · ראה עוד »
מצב קוונטי
מצב קוונטי הוא אוסף פרמטרים של מערכת במכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומצב קוונטי · ראה עוד »
משקל אטומי
משקל אטומי (atomic weight) או מסה אטומית יחסית (relative atomic mass), המסומן Ar, הוא נתון פיזיקלי וכימי המייצג את הממוצע המשוקלל של המסות האטומיות של האיזוטופים של יסוד מסוים ביחס לאטום המימן, לפי שכיחותם בטבע.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומשקל אטומי · ראה עוד »
משוואת מצב
בפיזיקה, משוואת המצב של גוף היא יחס פונקציונלי הקושר בין שלושה גדלים אינטנסיביים מרכזיים של מערכת: הלחץ P, הטמפרטורה T, והצפיפות \ \rho (או הנפח המולרי).
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומשוואת מצב · ראה עוד »
מטר מעוקב
מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומטר מעוקב · ראה עוד »
מחזור חייו של כוכב
#הפניה מחזור החיים של כוכב.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומחזור חייו של כוכב · ראה עוד »
מגנטיות
מגנטים מַגְנֶטִיּוּת היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומגנטיות · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומגנזיום · ראה עוד »
מהירות האור
מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומהירות האור · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומימן · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ומים · ראה עוד »
אמריקאי
#הפניה אמריקאים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואמריקאי · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה אפלה
יקום אנרגיה אפלה היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל המסה-אנרגיה של היקום.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואנרגיה אפלה · ראה עוד »
אנרגיה פוטנציאלית
אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּאלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו, או בתוכו.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »
אנרגיה קינטית
כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואנרגיה קינטית · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואסטרונום · ראה עוד »
ארתור אדינגטון
סר ארתור סטנלי אדינגטון (באנגלית: Sir Arthur Stanley Eddington; 28 בדצמבר 1882 – 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וארתור אדינגטון · ראה עוד »
אלקטרון
אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואלקטרון · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואטמוספירה · ראה עוד »
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואטום · ראה עוד »
אדם ריס
אדם ריס בעת קבלת פרס שאו אדם גיא ריס (באנגלית: Adam Guy Riess; 16 בדצמבר 1969, וושינגטון) הוא אסטרופיזיקאי יהודי אמריקאי, שעוסק במחקר על סופרנובות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואדם ריס · ראה עוד »
אדוארד צ'ארלס פיקרינג
אדוארד צ'ארלס פיקרינג (באנגלית: Edward Charles Pickering, 19 ביולי 1846 – 3 בפברואר 1919) היה אסטרונום אמריקאי אשר חקר כוכבים כפולים ונחשב, יחד עם הרמן קרל פוגל, למגלה של זוגות ספקטרוסקופיים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואדוארד צ'ארלס פיקרינג · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
אורך גל
גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואורך גל · ראה עוד »
אורביטל אטומי
הצורה של חמשת האורביטלים הראשונים:1s, 2s, 2px,2py, 2pz. אורביטל אטומי, או מסלול, הוא פונקציה מתמטית המתארת את ההתנהגות דמוית הגל של אלקטרון אחד או זוג אלקטרונים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואורביטל אטומי · ראה עוד »
איזוטופ
נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ואיזוטופ · ראה עוד »
ננס אדום
תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וננס אדום · ראה עוד »
ננס שחור
ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וננס שחור · ראה עוד »
נר תקני
נר תקני (באנגלית: Standard Candle) הוא כינוי באסטרונומיה למקור אור שמימי, שהבהירות המוחלטת שלו ידועה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ונר תקני · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וניאון · ראה עוד »
ניוון (פיזיקה)
בפיזיקה קוונטית, נִוּוּן הוא מקרה שבו למערכת קוונטית מסוימת יש מספר מצבים עצמיים שונים, שלכולם ערך שווה של אופרטור מסוים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וניוון (פיזיקה) · ראה עוד »
ספקטרום
ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום (מאנגלית: Spectrum; על פי האקדמיה ללשון העברית: מִקְשֶׁתֶת) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וספקטרום · ראה עוד »
ספקטרום בליעה
שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה. הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ה-melanopsin הוא תא נוסף הרגיש לאור. ספקטרום הבליעה של חומר הוא קבוצת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הנבלעת באותו חומר.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וספקטרום בליעה · ראה עוד »
ספקטרוסקופיה
ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וספקטרוסקופיה · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסופרנובה · ראה עוד »
סול פרלמוטר
סול פרלמוטר בעת קבלת פרס שאו סוֹל פרלמוטר (Saul Perlmutter; נולד ב-22 בספטמבר 1959) הוא אסטרופיזיקאי יהודי אמריקאי במעבדה הלאומית לורנס ברקלי ופרופסור במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסול פרלמוטר · ראה עוד »
סוברהמניאן צ'נדראסקאר
סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר (בטמילית: சுப்பிரமணியன் சந்திரசேகர்; 19 באוקטובר 1910 – 21 באוגוסט 1995) היה אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי ממוצא טמילי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסוברהמניאן צ'נדראסקאר · ראה עוד »
סיריוס
סיריוס (יוונית: Σείριος) הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון (כְּסִיל) וגליזה 244.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסיריוס · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
סייסמוגרף
מכשיר הסייסמוגרף של ויצ'רט מ-1914 סייסמוגרף (ביוונית: σεισμός (סייסמוס) - רעידה; γράφω (גרפיה) - כתיבה) הוא מכשיר למדידת עוצמת ומיקום המוקד של רעידות אדמה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וסייסמוגרף · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וענק אדום · ראה עוד »
עקרון אי הוודאות
#הפניה עקרון האי-ודאות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ועקרון אי הוודאות · ראה עוד »
עקרון האיסור של פאולי
עקרון האיסור של פאולי הוא עיקרון פיזיקלי בתורת הקוונטים הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להמצא באותו מצב קוונטי, באותה מערכת קוונטית, בו-זמנית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ועקרון האיסור של פאולי · ראה עוד »
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וערפילית פלנטרית · ראה עוד »
פרמיון
פרמיון (בכתיב לטיני: Fermion, על שם אנריקו פרמי) הוא חלקיק שהספין שלו אינו שלם אלא "חצי שלם" - 1/2 או 3/2 או 5/2 וכן הלאה, וזאת בניגוד לבוזונים, להם יש ספין שלם.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופרמיון · ראה עוד »
פרס נובל לפיזיקה
קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »
פרד הויל
סר פרד הויל (באנגלית: Fred Hoyle; 24 ביוני 1915 - 20 באוגוסט 2001) היה אסטרופיזיקאי, אסטרונום, קוסמולוג וסופר מדע פופולרי ומדע בדיוני בריטי, שפיתח את מודל המצב היציב של היקום ולזכותו תרומות חשובות ביותר באסטרופיזיקה, אסטרונומיה ובקוסמולוגיה, ובמיוחד בנוקלאוסינתזה כוכבית ומבנה הכוכבים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופרד הויל · ראה עוד »
פרידריך בסל
פרידריך וילהלם בסל (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Bessel; 22 ביולי 1784 - 17 במרץ 1846) היה מתמטיקאי ואסטרונום גרמני.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופרידריך בסל · ראה עוד »
פלזמה (מצב צבירה)
פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופלזמה (מצב צבירה) · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופחמן · ראה עוד »
פחמן-12
פחמן-12 או 12C הוא האיזוטופ הנפוץ ביותר של פחמן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ופחמן-12 · ראה עוד »
צמיגות
המחשה של צמיגות; הנוזל הלבן (למעלה) הוא בעל צמיגות נמוכה יותר מהנוזל הסגול (למטה) צְמיגות היא תכונה של זורם המבטאת את התנגדות הזורם לעיוות (שינוי צורה – דפורמציה) תחת מאמץ גזירה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וצמיגות · ראה עוד »
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וצפיפות החומר · ראה עוד »
קרני רנטגן
צילום רנטגן רפואי מתקן רפואי לצילום בקרני רנטגן אחד מצילומי הרנטגן הראשונים צילום רנטגן מודרני קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת בעלת אורך גל בתחום 5 פיקומטר עד 10 ננומטר, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקרני רנטגן · ראה עוד »
קרינת הרקע הקוסמית
קרינת הרקע (הידועה גם בשם קרינת הרקע הקוסמית) היא קרינה אלקטרומגנטית, כזו שמקרין גוף שחור בטמפרטורה של K 2.7 (C° 270.45−).
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקרינת הרקע הקוסמית · ראה עוד »
קרינה
בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקרינה · ראה עוד »
קריסה גרוויטציונית
#הפניה קריסה כבידתית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקריסה גרוויטציונית · ראה עוד »
קשר כימי
קשר כימי הוא אינטראקציה בין מטענים חשמליים של מרכיבי אטומים, של אטומים שלמים או של מולקולות הגורמת לזיקה בין אטומים או מולקולות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקשר כימי · ראה עוד »
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקלווין · ראה עוד »
קבוע פלאנק
קבוע פלאנק (Planck) הוא קבוע פיזיקלי, בעל חשיבות במכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקבוע פלאנק · ראה עוד »
קבוע הכבידה
F הוא כוח המשיכה, G הוא קבוע הכבידה, M היא המסה של כל אחד מהגופים, R הוא המרחק בין מרכזי הכובד קבוע הכבידה העולמי, קבוע הגרביטציה האוניברסלי או קבוע ניוטון המסומן לרוב באות G, הוא קבוע פיזיקלי אמפירי המבטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא מחוללת במרחב בהתאם למרחק ממנה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקבוע הכבידה · ראה עוד »
קיטוב
בפיזיקה, קִיטוּב הוא תכונה המאפיינת גל רוחבי במרחב תלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וקיטוב · ראה עוד »
רמות אנרגיה
#הפניה רמת אנרגיה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ורמות אנרגיה · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ורדיוס · ראה עוד »
שטף
שטף בפיזיקה הוא כמות החומר, האנרגיה, החלקיקים או גודל אחר, הפוגעים בשטח מסוים (או עוברים דרכו) ליחידת זמן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ושטף · ראה עוד »
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ושדה מגנטי · ראה עוד »
תנע
עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותנע · ראה עוד »
תנע זוויתי
תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותנע זוויתי · ראה עוד »
תדירות
ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותדירות · ראה עוד »
תהליך איזותרמי
תהליך איזותרמי הוא תהליך תרמודינמי בו הטמפרטורה נשארת קבועה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותהליך איזותרמי · ראה עוד »
תורת היחסות
מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותורת היחסות · ראה עוד »
תורת היחסות הכללית
המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »
לחץ
כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ולחץ · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: ננס לבן וטמפרטורה · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וחמצן · ראה עוד »
חוק סטפן-בולצמן
חוק סטפן־בולצמן הוא חוק פיזיקלי הקובע כי שטף הקרינה הנפלט מגוף שחור הוא פרופורציוני לחזקה הרביעית של הטמפרטורה שלו.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וחוק סטפן-בולצמן · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וחור שחור · ראה עוד »
בריאן שמידט
בריאן שמידט בריאן שמידט (באנגלית: Brian Schmidt; נולד ב-24 בפברואר 1967, מיזולה, מונטנה, ארצות הברית) הוא אסטרופיזיקאי אמריקאי ממוצא אוסטרלי וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2011 ביחד עם אדם ריס וסול פרלמוטר.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ובריאן שמידט · ראה עוד »
בהירות מוחלטת
בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר מה הייתה בהירות נראיתם של כוכבים לו היה מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).
חָדָשׁ!!: ננס לבן ובהירות מוחלטת · ראה עוד »
גאוס (יחידת מידה)
גאוס היא יחידת מידה של יחידות cgs למדידת שדה מגנטי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגאוס (יחידת מידה) · ראה עוד »
גרם
מכסה עט שמשקלו קרוב לגרם אחד הוצמד לזהב באופן רשמי במאה ה-19, הושהה בזמן מלחמת העולם הראשונה והוחזר ב-1925 גרם (מלטינית gramma, משקל מועט; סימול g) היא יחידת מידה למסה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגרם · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגרם שמיים · ראה עוד »
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגרעין האטום · ראה עוד »
גלקסיית שביל החלב
#הפניה שביל החלב.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגלקסיית שביל החלב · ראה עוד »
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגבול צ'נדראסקאר · ראה עוד »
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וגביש · ראה עוד »
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל · ראה עוד »
האפס המוחלט
האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והאפס המוחלט · ראה עוד »
הנרי נוריס ראסל
הנרי נוריס ראסל (באנגלית: Henry Norris Russell, 25 באוקטובר 1877 - 18 בפברואר 1957) היה אסטרונום אמריקני, שפיתח ב-1910, יחד עם איינר הרצשפרונג, את דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והנרי נוריס ראסל · ראה עוד »
הספק
הספק בפיזיקה הוא כמות העבודה המושקעת או מתקבלת ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והספק · ראה עוד »
הסחה לאדום
הסחה לאדום או היסט לאדום (באנגלית: Redshift) היא תופעה פיזיקלית המתארת מצב בו תדר האור הנמדד על ידי צופה נמוך יותר מהתדר שהיה לאור כאשר נפלט על ידי המקור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והסחה לאדום · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והסדרה הראשית · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והשמש · ראה עוד »
התפלגות פרמי-דיראק
התפלגות פרמי-דיראק משורטטת עבור טמפרטורות שונות. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר כך ההתפלגות קרובה יותר לפונקציית מדרגה. התפלגות פרמי-דיראק (או סטטיסטיקת פרמי-דיראק) היא פונקציית התפלגות סטטיסטית בעזרתה ניתן לתאר תכונות של חלקיקים פרמיונים זהים חסרי אינטראקציה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והתפלגות פרמי-דיראק · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והליום · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והיקום · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והיתוך גרעיני · ראה עוד »
הידרוסטטיקה
הידראוליקה והידרוסטטיקה, איור מתוך אינציקלופדיית צ'יימברס משנת 1728 הידרוסטטיקה הוא ענף בפיזיקה החוקר את התופעות המתרחשות בזורמים (נוזלים וגזים) הנמצאים במצב מנוחה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן והידרוסטטיקה · ראה עוד »
וולטר סידני אדמס
וולטר סידני אדמס (באנגלית: Walter Sydney Adams; 20 בדצמבר 1876 - 11 במאי 1956) היה אסטרונום אמריקאי.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ווולטר סידני אדמס · ראה עוד »
וילמינה פלמינג
וילמינה פאטון סטיבנס פלמינג (באנגלית: Williamina Paton Stevens Fleming; 15 במאי 1857 - 21 במאי 1911) הייתה אסטרונומית סקוטית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ווילמינה פלמינג · ראה עוד »
ויליאם אלפרד פולר
#הפניה ויליאם אלפרד פאולר.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וויליאם אלפרד פולר · ראה עוד »
ויליאם הרשל
סר פרדריק ויליאם הרשל (באנגלית: Sir William Herschel; 15 בנובמבר 1738 – 25 באוגוסט 1822) היה אסטרונום ומלחין בריטי שנולד בגרמניה, והתפרסם הודות לגילוי כוכב הלכת אורנוס.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וויליאם הרשל · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכבידה · ראה עוד »
כוח מדומה
כוח מדומה נקרא גם כוח דלאמבר או כוח אינרצי (באנגלית: Fictitious force) הוא כוח הפועל על כל הגופים, שתנועותיהם מתוארות במערכת ייחוס לא אינרציאלית, כלומר גופים שמיקומם ותנועותיהם נמדדים על ידי צופה אשר בעצמו נמצא בתאוצה.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכוח מדומה · ראה עוד »
כוח צנטריפוגלי
בפיזיקה, כּוֹחַ צֶנְטְרִיפוּגָלִי (מלטינית, "בורח מהמרכז": centrum - מרכז, fugere - לברוח; לפי האקדמיה ללשון העברית: כּוֹחַ סִרְכּוּזִי) הוא כוח מדומה המושך גוף הנתון בתנועה מעגלית לאורך רדיוס הסיבוב בכיוון הפונה החוצה ממרכז המעגל.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכוח צנטריפוגלי · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכוכב · ראה עוד »
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכוכב נייטרונים · ראה עוד »
כוכב זוגי
#הפניה כוכב כפול.
חָדָשׁ!!: ננס לבן וכוכב זוגי · ראה עוד »
1783
חוזה פריז בין בריטניה לארצות הברית, לפיו בריטניה מכירה בעצמאות ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1783 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1910 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1914 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1929 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1930 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1931 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1941 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1947 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1970 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1983 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1984 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו1995 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו2004 · ראה עוד »
31 בינואר
31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ננס לבן ו31 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ננס_לבן
