גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
75 יחסים: מן, מסעי, מרים הנביאה, משה, מטות, מואב, מי מריבה, מי חטאת, אמורים, ארץ ישראל, אלעזר בן אהרון, אלוהים, אדום (עם), אהרן, נחש הנחושת, נחשים, נחושת, נוסח רומניא, סיני, סיחון, סיחון מלך האמורי, עמון, עוג (תנ"ך), עוג מלך הבשן, פרשת קרח, פרשת בלק, פרשת השבוע, פרשה, פרה אדומה, פיודור ברוני, ראש חודש, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שבת, שבועות, שירת הבאר, תל ערד, ל' בסיוון, ..., ט' בתמוז, טומאת מת, ז' בתמוז, חרם (הלכה), חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חוץ לארץ, ב' בתמוז, במדבר, בלק (פרשה), ג' בתמוז, גאונים, ה' בתמוז, הפטרה, הלכה, הבשן, כנען, כהן גדול, י"ב בתמוז, י' בתמוז, יפתח הגלעדי, יציאת מצרים, יחיא צאלח, יהדות תימן, יום טוב שני של גלויות. להרחיב מדד (25 יותר) »
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומן · ראה עוד »
מסעי
#הפניה פרשת מסעי.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומסעי · ראה עוד »
מרים הנביאה
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומרים הנביאה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומשה · ראה עוד »
מטות
#הפניה פרשת מטות.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומטות · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומואב · ראה עוד »
מי מריבה
סיפורי מסה ומריבה ומי מריבה הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומי מריבה · ראה עוד »
מי חטאת
בהלכה מי חטאת הם מי מעיין שנשאבו בכלי וניתן עליהם אפר מהפרה האדומה, מטרתם היא לטהר אדם או כלים הטמאים בטומאת מת, הטומאה החמורה ביותר, בעזרת הזאה (התזה) באזוב.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ומי חטאת · ראה עוד »
אמורים
קישור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ואמורים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר בן אהרון
#הפניה אלעזר הכהן.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ואלעזר בן אהרון · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ואלוהים · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ואדום (עם) · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ואהרן · ראה עוד »
נחש הנחושת
משה מרפא חולים באמצעות נחש הנחושת. פרט מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, מיכלאנג'לו פסל נחש הנחושת על הר נבו בירדן על פי התנ"ך, נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת הוא צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת אלוהים, על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ונחש הנחושת · ראה עוד »
נחשים
קוברה יורקת פיליפינית Bothriechis lateralis זעמן שחור טורף קמטן חורש צעיר. צולם בעמק האלה. זעמן אלמוגי רחב זנב שחור-רצועות נחש מים אירופי מתרומם נחש ביצים מצוי בולע ביצה זעמן שחור מזדחל על עץ נחש Causus defilippii עכסן מערב מקסיקני ממבות ירוקות מערביות נחשיל לעומת מטבע צפע מצוי Boiga cyanea Cerberus rynchops חנק דומריל מלגשי נחשים (שם מדעי: Serpentes) הם זוחלים טורפים חסרי גפיים, בעלי גוף מאורך ומכוסה בקשקשים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ונחשים · ראה עוד »
נחושת
נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ונחושת · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ונוסח רומניא · ראה עוד »
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וסיני · ראה עוד »
סיחון
סיחון מוזכר במקרא כמלך העם האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וסיחון · ראה עוד »
סיחון מלך האמורי
#הפניה סיחון.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וסיחון מלך האמורי · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ועמון · ראה עוד »
עוג (תנ"ך)
#הפניה עוג מלך הבשן.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ועוג (תנ"ך) · ראה עוד »
עוג מלך הבשן
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ועוג מלך הבשן · ראה עוד »
פרשת קרח
קרח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופרשת קרח · ראה עוד »
פרשת בלק
אתונו. (צויר בידי גוסטב ז'אגר, 1836) פָּרָשַׁת בָּלָק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופרשת בלק · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופרשה · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופרה אדומה · ראה עוד »
פיודור ברוני
פיודור ברוני (ברוסית: Фёдор Бруни; 10 ביוני 1799 – 30 באוגוסט 1875) היה אמן רוסי ממוצא איטלקי שפעל בסגנון אקדמי.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ופיודור ברוני · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וראש חודש · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושנת הכז · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושבועות · ראה עוד »
שירת הבאר
#הפניה בארה של מרים#שירת הבאר קטגוריה:שירה בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ושירת הבאר · ראה עוד »
תל ערד
תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-8 ק"מ מערבית לעיר ערד.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ותל ערד · ראה עוד »
ל' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ול' בסיוון · ראה עוד »
ט' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וט' בתמוז · ראה עוד »
טומאת מת
טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וטומאת מת · ראה עוד »
ז' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וז' בתמוז · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וחוץ לארץ · ראה עוד »
ב' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וב' בתמוז · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ובמדבר · ראה עוד »
בלק (פרשה)
#הפניה פרשת בלק.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ובלק (פרשה) · ראה עוד »
ג' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וג' בתמוז · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וגאונים · ראה עוד »
ה' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וה' בתמוז · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת והפטרה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת והלכה · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת והבשן · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וכנען · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וכהן גדול · ראה עוד »
י"ב בתמוז
רבי יוסף יצחק שניאורסון.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וי"ב בתמוז · ראה עוד »
י' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת וי' בתמוז · ראה עוד »
יפתח הגלעדי
יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ויפתח הגלעדי · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ויציאת מצרים · ראה עוד »
יחיא צאלח
מארי יחיא בן יוסף צאלח (מכונה: מהרי"ץ, או: מהר"י צאלח, חשוון ה'תע"ד – כ"ח בניסן ה'תקס"ה, 1713 – 27 באפריל 1805), היה מגדולי חכמי יהדות תימן במאה ה-18, וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ויחיא צאלח · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ויהדות תימן · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: פרשת חקת ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_חקת
