סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם אבלי הלוי גומבינר

מַדָד אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך". [1]

36 יחסים: אמסטרדם, אחרונים, אברהם מרדכי אלתר, אורח חיים (שולחן ערוך), סדר נזיקין, פראג, פולין, פוזנן, קאליש, שמואל קעלין, שמואל בן יוסף, שמואל יוסף פין, שבתי בס, שבתי כהן, שולחן ערוך, שכינה, תוספתא, תוצר לאומי גולמי, ג' בתשרי, גזירות ת"ח-ת"ט, גומבין, דוד הלוי סגל, דיין (הלכה), ה'שצ"ז, ה'תמ"ג, ה'תל"א, ה'תכ"ה, ועד ארבע ארצות, כתב יד (מקור), ילקוט שמעוני, יהודה לייב קמינר, יוסף תאומים, 1637, 1655, 1682, 5 באוקטובר.

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואמסטרדם · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואחרונים · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וסדר נזיקין · ראה עוד »

פראג

פראג (בצ'כית) היא בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ופראג · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ופולין · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת מחוז פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ופוזנן · ראה עוד »

קאליש

קאליש (פולנית: Kalisz, גרמנית: Kalisch, יידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וקאליש · ראה עוד »

שמואל קעלין

רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724, קולין, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק בוהמי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל קעלין · ראה עוד »

שמואל בן יוסף

הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700), מרבני פולין, פרשן השולחן ערוך, פעל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל בן יוסף · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fuenn (Fünn); ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 - י"ב בטבת ה'תרנ"א, 23 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושבתי בס · ראה עוד »

שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושבתי כהן · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושולחן ערוך · ראה עוד »

שכינה

שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושכינה · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותוספתא · ראה עוד »

תוצר לאומי גולמי

תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח כלכלי המבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים בתקופת זמן מסוימת (בדרך כלל שנה) נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות המדינה, והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים), לפני הפחתת הבלאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותוצר לאומי גולמי · ראה עוד »

ג' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וג' בתשרי · ראה עוד »

גזירות ת"ח-ת"ט

רוסי"א ולי"טא ופולי"ן בשנת ת"ח ות"ט ותי" ותי"א ותי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵירות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה המודרנית בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וגזירות ת"ח-ת"ט · ראה עוד »

גומבין

גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפולין.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וגומבין · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'שצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'שצ"ז · ראה עוד »

ה'תמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'תמ"ג · ראה עוד »

ה'תל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'תל"א · ראה עוד »

ה'תכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'תכ"ה · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב מפגש רבני ועד ארבע ארצות; מיצג בבית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-250 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יהודה לייב קמינר

הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827 – כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ויהודה לייב קמינר · ראה עוד »

יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) מגדולי פרשני שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ויוסף תאומים · ראה עוד »

1637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1637 · ראה עוד »

1655

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1655 · ראה עוד »

1682

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1682 · ראה עוד »

5 באוקטובר

5 באוקטובר הוא היום ה-278 בשנה בלוח הגריגוריאני (279 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו5 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אברהם אבלי גומבינר, אברהם לוי אבלה הומבינר, אברהם גומבינר, מג"א, מגן אברהם, גומבינר, המג"א, המגן אברהם.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אבלי_הלוי_גומבינר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »