סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם ישעיהו קרליץ

מַדָד אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. [1]

563 יחסים: ממשלת ישראל, ממשלת ישראל הרביעית, מאוזוליאום, מאיר מלובלין, מאיר צבי ברגמן, מאיר קרליץ, מאיר גריינימן, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מסה (חיבור עיוני), מסכת מקואות, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת עירובין, מסכת ראש השנה, מסכת שביעית, מסכת חולין, מסכת דמאי, מסכת כלים, מעריב, מעשה קניין, מפד"ל, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות התלויות בארץ, מקווה, מרן (תואר), מרא דאתרא, מרדכי שלמה ברמן, מרדכי שולמן, מרדכי בר-און, משנה תורה, משנה ברורה, משפט בייליס, משפחת קרליץ, משרד הביטחון, משל, משטרת ישראל, משה, משה מרדכי הלוי שולזינגר, משה סולובייצ'יק, משה פרוש, משה צבי נריה, משה קרליץ, משה רוזין, משה בלוי, מתמטיקה, מתתיהו שטיגל, מלמד, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מזרח אסיה, ..., מחשבת ישראל, מחלוקת, מגפה, מדרש, מדרשיית נעם, מדרון חלקלק, מהפכת 1905, מהפכת אוקטובר, מהדורה מוערת, מונוגרפיה, מוסמך אוניברסיטה, מוסר, מועצת גדולי התורה, מועצה אזורית עמק חפר, מוקצה, מודי בר-און, מכון ון ליר בירושלים, מינסק, מידת הביטחון, מיכל יהודה ליפקוביץ, אמונה באלוהים (יהדות), אמונה וביטחון (ספר), אנציקלופדיה יודאיקה, אנקדוטה, אנכרוניזם, אסתטיקה, אסטרונומיה, אסטרונום, אפנדקטומיה, אפיית מצות, אקדמות (כתב עת), ארץ ישראל, ארבעת המינים, אריה פומרנצ'יק, אריה לייב הלר, אריה לייב הלוי אפשטיין, אתרוג, אלעזר מנחם מן שך, אלחנן וסרמן, אליעזר פלצינסקי, אליעזר שטיינמן, אליעזר יהודה פינקל, אליקים גצל שלזינגר, אחרונים, אב בית דין, אבא סוויאטיצקי, אברך, אברהם חיים נאה, אברהם יצחק הכהן קוק, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אגודל, אהרן סורסקי, אהרן קוטלר, אהרן לוין, אהרן יהודה לייב שטינמן, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אורח חיים (שולחן ערוך), אוטם שריר הלב, אוטודידקטיות, אי-גיוס בישראל, איסר פרנקל, איסר זלמן מלצר, איסר יהודה אונטרמן, איסור חדש, איתם הנקין, נמל יפו, נסים קרליץ, נפתלי רוטנברג, נריה גוטל, נתן צבי פינקל, נתן שולמן, נתן גורן, נתיבות, נטורי קרתא, נח זבולוני, נחמן שמואל יעקב מיודסר, נחמיה ארגוב, נחום מאיר קרליץ, נדבנות, נכס צאן ברזל, נידה, סמנטיקה, סמיכה לרבנות, סנדק (יהדות), ספר ישעיהו, ספרות תורנית, ספרות יידיש, סרטיפיקט, סלונים, סלובודקה, סטודנט, סטוובצי, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סופר, סוכות, סימטריה, סיפר, סיפוח, עמרם בלוי, עם הספר (הוצאת ספרים), ענת זלצר, עצמאות, עצלנות, עת־מול, על המשמר, עלייה לארץ ישראל, עזרא הסופר, עגינות, עד מומחה, עולה חדש, עובדיה יוסף, עיר נמל, עיר קיט, עיתונות יהודית היסטורית, פסיקת הלכה, פרשנות התלמוד הבבלי, פרדס חנה-כרכור, פתח תקווה, פלך גרודנו, פליט, פוסק, פועלי אגודת ישראל, פולמוס השבת ביפן, פולוניה (ספינה), פובליציסטיקה, פינחס שרייבר, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, צמח אטלס, צפת, צבא הקיסרות הגרמנית, צבי צמרת, צבי רוטברג, צדקה, צילום עיתונות, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות דתית, קריאת התורה, קריעה (אבלות), קתרסיס, קלמן כהנא, קלינינגרד, קדאייני, קו התאריך בהלכה, קואליציה, קואופרטיב, קונסטנצה, קוסובה (עיירה), קורבן אדם, קול ישראל, קוברין, קווידרנה, קיצור שולחן ערוך, קידוש החודש, רמ"א, רמת שלמה, רמת גן, רמת השרון, רמב"ם, ראש ממשלת ישראל, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראשי תיבות, רפאל הלפרין, רציונליזם, רשב"א, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחל מרגליות, רחוב חזון איש (בני ברק), רב מטעם, רב אשי, רבי נתן, רבי יהודה הנשיא, רבינא, רומן, רומניה, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, שמעון גרשון רוזנברג, שמריהו יוסף קרליץ, שמחה זיסל ברוידא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אליהו קהאן, שמואל אהרון שזורי, שמואל רוזובסקי, שמואל גריינימן, שמואל הלוי וואזנר, שמות רחובות בישראל, שמיטה, שאול קצנלבוגן, שאול ליברמן, שם עט, שנת שמיטה, שנות ה-30 של המאה ה-20, שני וחמישי, שר, שריה דבליצקי, שלמה שמשון קרליץ, שלמה לורינץ, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה זלמן שרגאי, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה הכהן (רב), שלמה יוסף זווין, שליש (צבא), שטעטל, שבת, שבתאי דון-יחיא, שולחן ערוך, שירה, שירות לאומי, שידוך, שיכון חזון איש, תנ"ך, תנאים (אירוסים), תנועת המזרחי, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תקיעת שופר, תרומות ומעשרות, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה תשב"ר, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תחנת רכבת, תחנון, תורה, תורה שבעל-פה, לשון הרע, לולב, לירה ישראלית, ליטא, ליטא המרכזית, ליטאים (זרם), ט"ז בתמוז, ט"ו בחשוון, טרפה, טהרת המשפחה, זרצ'ה, זרח ורהפטיג, זריעה (מקוואות), זלמן סורוצקין, זהר עמר, זונדל קרויזר, זכרון מאיר, זכרון יעקב, חנה קהת, חנוך אייגש, חקלאות, חרות (עיתון), חז"ל, חזון איש, חבר הכנסת, חברת הלומדים, חברה קדישא, חברותא, חומרא וקולא, חופש המצפון, חופה וקידושין, חוק שירות ביטחון, חושן משפט, חוג חזון איש, חיים משה שפירא, חיים מיכאל דב ויסמנדל, חיים סולובייצ'יק (היסטוריון), חיים ע. קוליץ, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פרידלנדר, חיים קניבסקי, חיים שאול קרליץ, חיים שאול גריינימן, חיים זליג סלונימסקי, חיים באר, חיים ברים, חיים גראדה, חיים הלוי סולובייצ'יק, בני ברק, בנימין בראון, בר מצווה, ברסט (בלארוס), ברלין, ברוך בר ליבוביץ, ברית מילה, בלארוס, בלוג, ביצה, בית מדרש, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית הקברות שומרי שבת, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת לדרמן, בית יתומים, בית יוסף, ביוגרפיה, גט, גבעת רוקח, גדליה נדל, גדול הדור, גופן, גיוס לצה"ל, דמות, דעת (אתר אינטרנט), דתיים לאומיים, דלקת התוספתן, דב צבי קרלנשטיין, דב לנדו, דב ליפץ, דב יפה, דבר (עיתון), דוד פוברסקי, דוד לאזר, דוד בן-גוריון, דיני ממונות, ה'תרנ"א, ה'תרנ"ב, ה'תרס"א, ה'תרס"ה, ה'תרס"ו, ה'תרע"א, ה'תרע"ז, ה'תרע"ח, ה'תרפ"ג, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ז, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ד, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ט, ה'תש"א, ה'תש"ב, ה'תשנ"ב, ה'תשי"ב, ה'תשי"ג, ה'תשי"ד, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המנדט הבריטי, המעי העיוור, המעין (כתב עת), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המכון למורשת בן-גוריון, האר"י, האימפריה הרוסית, הנבואה במסורת ישראל, הספרייה הלאומית, הספד, הסכמה, העדה החרדית, הפלס (ירחון), הפועל המזרחי, הצפירה, הצלב האדום, הצופה, הקיבוץ הדתי, הר שלום (בני ברק), הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרבנות הראשית לישראל, הרכבה (בוטניקה), השואה, הלוח העברי, הלוויה, הלכה, הלכות עירובין, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, החת"ם סופר, החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, החזית הדתית המאוחדת, הבחירות לכנסת, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאה לאור, הכרזת העצמאות, הים השחור, היסטוריה, היתר מכירה, היישוב, היישוב הישן, ועד הישיבות, ורשה, וילנה, כ"א באייר, כנסת ישראל (כתב עת תורני), כפר הרא"ה, כתב עת, כתב עת תורני, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, כזית, כבוד המת, כביצה, כולל אברכים, כולל חזון איש, י"א בשבט, י"א בחשוון, י"ט בחשוון, ימי בין המצרים, יעקב רוזנהיים, יעקב הלפרין, יעקב הלוי פילבר, יעקב ישראל קניבסקי, יפן, יפו, יצחק מאיר לוין, יצחק אייזיק שר, יצחק נבון, יצחק קרליץ, יצחק קוליץ, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק גרשטנקורן, יצחק הוטנר, יציאה בשאלה, יראת השם, ירושלים, ירוחם ליבוביץ, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל סגל (עיתונאי), ישורון (מאסף תורני), ישיבת מיר, ישיבת נובהרדוק, ישיבת סלובודקה (בני ברק), ישיבת תפארת ציון, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת באר יעקב, ישיבת בית יוסף (בני ברק), ישיבת השרון, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת חזקיהו, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל לנדא, יחזקאל לוינשטיין, יחזקאל ברטלר, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארצות הברית, יהדות אורתודוקסית, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות בריטניה, יהדות דרום אפריקה, יהושע יגל, יהודה מאיר שפירא, יהודה שפירא (רב), יהודה בויאר, יואל סירקיש, יואל קלופט, יום העצמאות, יום השנה, יום הכיפורים, יוסף אליהו הנקין, יוסף אברהם וולף, יוסף עוזר, יוסף קארו, יוסף שלמה כהנמן, יוסף חיים זוננפלד, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יורה דעה, יידיש, יידישיזם, 10 ביולי, 1878, 1891, 1892, 1901, 1905, 1906, 1911, 1913, 1917, 1919, 1920, 1922, 1923, 1931, 1932, 1933, 1934, 1936, 1941, 1947, 1951, 1952, 1953, 1992, 1997, 20 באוקטובר, 24 באוקטובר, 6 בפברואר, 7 בנובמבר. להרחיב מדד (513 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממשלת ישראל הרביעית

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וממשלת ישראל הרביעית · ראה עוד »

מאוזוליאום

מאוזוליאום קבר נפוליאון בפריז המאוזוליאום במזור מאוזוליאום הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאוזוליאום · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר צבי ברגמן

הרב ברגמן מתפלל על תורמי ועד הרבנים לענייני צדקה באהל קברו של הרב שך הרב ברגמן בוחן אתרוג של תלמיד לקראת חג הסוכות הרב מאיר צבי ברגמן (נולד בשנת ה'תר"צ - 1930) הוא ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר צבי ברגמן · ראה עוד »

מאיר קרליץ

הרב מאיר קרליץ הרב מאיר קָרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מאיר גריינימן

הרב מאיר גריינימן (נולד בווילנה בשנת תרצ"ב, 1932) הוא רב ומחבר ספרים המתגורר בבני ברק ומרבני חוג חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר גריינימן · ראה עוד »

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

תמונה להחלפה הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת מקואות · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת דמאי · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת כלים · ראה עוד »

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומעריב · ראה עוד »

מעשה קניין

במשפט העברי, מעשה קניין הוא מעשה ההופך אדם לבעלים של נכס או חפץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומעשה קניין · ראה עוד »

מפד"ל

מפד"ל - המפלגה הדתית-לאומית הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומפד"ל · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקווה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומקווה · ראה עוד »

מרן (תואר)

מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית) או מוּרֶן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרן (תואר) · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי שלמה ברמן

הרב מרדכי שלמה ברמן (ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה ראש ישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי שלמה ברמן · ראה עוד »

מרדכי שולמן

הרב מרדכי שולמן (תרס"א, 1901 - כ"ז בשבט תשמ"ב, 20 בפברואר 1982) היה ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי שולמן · ראה עוד »

מרדכי בר-און

מרדכי (מורל'ה) בר-און (נולד ב-26 בדצמבר 1928) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי בר-און · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט בייליס

בייליס במעצר בייליס עם משפחתו לאחר השחרור, 1913 משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשל · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית האמונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה · ראה עוד »

משה מרדכי הלוי שולזינגר

הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר (ז' באדר תש"א; 6 במרץ 1941 - כ"ז באב תש"ע; 7 באוגוסט 2010) היה רב חרדי ליטאי, מחבר סדרת ספרי משמר הלוי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה מרדכי הלוי שולזינגר · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי) הוא היה בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »

משה פרוש

משה גליקמן־פרוש (1893–1983) עסקן ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה פרוש · ראה עוד »

משה צבי נריה

בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלוויתו, 1995) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו; 29 בינואר 1913-12 בדצמבר 1995) היה רב, מחנך ומנהיג רוחני, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה צבי נריה · ראה עוד »

משה קרליץ

הרב משה קרליץ (1882 לערך - 1941) היה רב ותלמיד חכם בליטא, עורך המאסף התורני "כנסת ישראל".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה קרליץ · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה רוזין · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר. משה אורי בלויא (נולד בירושלים ב-27 בנובמבר 1885 – י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, נפטר בעת שליחות, במסינה שבאיטליה, ח' בסיוון ה'תש"ו – 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל, ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה בלוי · ראה עוד »

מתמטיקה

לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית. מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומתמטיקה · ראה עוד »

מתתיהו שטיגל

הרב מתתיהו זאב חיים (מַתֶּס) שטיגל (שצ'יגל או שטשיגל) (ו' בטבת תרנ"ו - י"א באדר תש"ך, 1960) היה מייסד ומנהל ישיבת בית יוסף בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומתתיהו שטיגל · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. מְלַמֶד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַמֶד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלמד · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אסיה

מזרח אסיה מסומן בירוק מזרח אסיה הוא חלק מאסיה אשר מוגדר בדרך כלל לפי תנאי אקלים או תרבות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומזרח אסיה · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומחלוקת · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. מגפה, או פַּנְדֶּמְיָה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומגפה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרש · ראה עוד »

מדרשיית נעם

בית המדרש של המדרשיה, 1998 מדרשית נע"ם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) המכונה "אם הישיבות התיכוניות" היא ישיבה תיכונית שפעלה שנים רבות בפרדס חנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרשיית נעם · ראה עוד »

מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא מטאפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרון חלקלק · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני אשר היה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מונוגרפיה

מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומונוגרפיה · ראה עוד »

מוסמך אוניברסיטה

מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומוסר · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מועצה אזורית עמק חפר

|שם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומועצה אזורית עמק חפר · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא מונח שתיקנו חכמים, לפיו יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומוקצה · ראה עוד »

מודי בר-און

מוֹדִי (מרדכי) בר-און (נולד ב-20 בספטמבר 1962) הוא מנחה טלוויזיה ויוצר טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומודי בר-און · ראה עוד »

מכון ון ליר בירושלים

סמליל המכון מכון ון ליר בירושלים הכניסה למכון הבניין החדש פסל אלברט איינשטיין בחצר המכון מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בינתחומי במדעי הרוח והחברה בנושאים הקשורים לפילוסופיה, לחברה, ליהדות, לתרבות ולחינוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומכון ון ליר בירושלים · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומינסק · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומידת הביטחון · ראה עוד »

מיכל יהודה ליפקוביץ

וילקומירר 4 בבני ברק הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומיכל יהודה ליפקוביץ · ראה עוד »

אמונה באלוהים (יהדות)

"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות ים המלח, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצווה להאמין באלוהים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אמונה וביטחון (ספר)

אמונה וביטחון, הוא ספרו ההשקפתי של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואמונה וביטחון (ספר) · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנקדוטה

אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנקדוטה · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנכרוניזם · ראה עוד »

אסתטיקה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסתטיקה · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסטרונום · ראה עוד »

אפנדקטומיה

אפנדקטומיה היא ניתוח חירום לכריתת תוספתן, בעקבות דלקת התוספתן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואפנדקטומיה · ראה עוד »

אפיית מצות

אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואפיית מצות · ראה עוד »

אקדמות (כתב עת)

אקדמות הוא כתב עת למחשבה יהודית שפעל בין השנים 1996 - 2015.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואקדמות (כתב עת) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וארבעת המינים · ראה עוד »

אריה פומרנצ'יק

הרב אריה פּוֹמֶרַנְצ'יק (ט"ו בניסן תרס"ח, אפריל 1908 - ח' בשבט תש"ב, ינואר 1942) היה מתלמידי הרב מבריסק והחזון איש, מחבר הספרים תורת זרעים ועמק ברכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה פומרנצ'יק · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מסוג פרי הדר ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואתרוג · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק רבי אלחנן בונים וסרמן (ו' שבט ה'תרל"ה 1874 - י"א בתמוז ה'תש"א 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אליעזר פלצינסקי

הרב אליעזר פלצינסקי מוסר שיעור בישיבתו הרב אליעזר מנוח פלצינסקי (כ"ח בחשוון ה'תרע"ב, 19 בנובמבר 1911 - כ"ד בתשרי ה'תשס"ח, 6 באוקטובר 2007) כיהן כראש ישיבה וכראש כולל בישראל ובחו"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר פלצינסקי · ראה עוד »

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »

אליעזר יהודה פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ז, 1877 - י"ט בתמוז תשכ"ה, יולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »

אליקים גצל שלזינגר

רבי אליקים געצל (גטשליק) שלזינגר (ה'תקע"ג 1813, פלהינגן - ה'תר"ס 1900) היה דיין בהמבורג ורב הקלויז הישן והחדש כחמישים שנה, כיהן גם כרבה של המבורג לתקופה קצרה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליקים גצל שלזינגר · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואחרונים · ראה עוד »

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד. נקרא גם ראב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואב בית דין · ראה עוד »

אבא סוויאטיצקי

הרב אַבָּא סְוִיָאטִיצְקִי (תרמ"ז, 1887 - ג' באלול תש"א, אוגוסט 1941) היה רבן של רוז'נקה, קוסובה וטיקטין, גיסו של החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואבא סוויאטיצקי · ראה עוד »

אברך

אַבְרֵךְ הוא כינוי מקובל בעולם הישיבות (הן החרדי והן הציוני דתי) לצעיר בשנים הראשונות אחרי חתונתו, אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברך · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי חסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודל

אגודל זקיפת אגודל אֲגוּדָל הוא האצבע העבה (האצבע הראשונה) בכף היד ובעברית נקראת גם "בוהן", ומיקומו מהווה נקודה משמעותית באבולוציית האדם, תוצאה של הזדקפותו מעל הקרקע (לפני כמיליון שנה).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגודל · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 - ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי במדינה זו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן קוטלר · ראה עוד »

אהרן לוין

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן לוין · ראה עוד »

אהרן יהודה לייב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ("הגראי”ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוטודידקטיות · ראה עוד »

אי-גיוס בישראל

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואי-גיוס בישראל · ראה עוד »

איסר פרנקל

הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון ואיש הגות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר פרנקל · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (נולד בי"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בבריסק ונפטר בכ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976 בירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסור חדש · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיתם הנקין · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר, דצמבר 2012 נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונמל יפו · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926) הוא מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, אב"ד בית דין צדק בני ברק, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונסים קרליץ · ראה עוד »

נפתלי רוטנברג

נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949) הוא רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונפתלי רוטנברג · ראה עוד »

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) היה נשיא מכללת אורות ישראל המפוצלת לשני קמפוסים, באלקנה וברחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונריה גוטל · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נתן שולמן

הרב נתן צבי שולמן (י"ד בסיוון ה'תר"ץ, 10 ביוני 1930 - י"ח בחשוון ה'תשע"ז, 19 בנובמבר 2016) היה ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן שולמן · ראה עוד »

נתן גורן

נתן גורן, 1948 חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן גורן · ראה עוד »

נתיבות

נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתיבות · ראה עוד »

נטורי קרתא

בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן הפגנה של נטורי קרתא בחו"ל ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא כיתוב המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: 'שומרי העיר') היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונטורי קרתא · ראה עוד »

נח זבולוני

נח זבולוני 1965 נח זבולוני (זבילביץ') (1910 - י"ג באדר ה'תשס"ד, 5 במרץ 2004) היה עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונח זבולוני · ראה עוד »

נחמן שמואל יעקב מיודסר

הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר (? – ג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה רב פולני שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחמן שמואל יעקב מיודסר · ראה עוד »

נחמיה ארגוב

סגן אלוף נחמיה ארגוב מלווה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון העוזב את משכן הכנסת בבית פרומין, 1955 נחמיה ארגוב (נימויטין) (2 בדצמבר 1914 - 2 בנובמבר 1957) היה שלישו הצבאי של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחמיה ארגוב · ראה עוד »

נחום מאיר קרליץ

ר' נחום מאיר קרליץשתמונה להחלפה הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחום מאיר קרליץ · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פילנתרופיה) היא הפעולה של תרומת שירותים, מוצרים, זמן או כסף ללא תמורה, וזאת על מנת לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית ולתמוך במטרות טובות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונדבנות · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל בעברית מודרנית, הוא עצם מוחשי או מופשט, בעל חשיבות וערך תרבותי והיסטורי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונכס צאן ברזל · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונידה · ראה עוד »

סמנטיקה

סמנטיקה (מיוונית: σημαντικός) היא חקר המשמעות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסמנטיקה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

סַנְדָּק הוא תפקיד סמלי-דתי ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספרות יידיש · ראה עוד »

סרטיפיקט

ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (מאנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסרטיפיקט · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר בנפת סלונים, במחוז הורדנה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסלונים · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסלובודקה · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנטיות באוקספורד מחזור 1907 סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסטודנט · ראה עוד »

סטוובצי

סטוֹוְבְּצִי (בבלארוסית: Стоўбцы, נהגה:; ביידיש: סטויבץ או: סטויפץ, בעגה היהודית-ליטאית: סטֵייבּץ) או סטולבצי (ברוסית: Столбцы, נהגה:; בפולנית: Stołpce) היא עיירה בנפת סטוובצי שבמחוז מינסק, במרכז בלארוס, על גדות נהר הניימן, שבעים קילומטר דרומית-מערבית לבירת המחוז מינסק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסטוובצי · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר זרעים · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסופר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסוכות · ראה עוד »

סימטריה

דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מהווה המחשה לסימטריה בגוף האדם. צורה דמוית פרקטל בעלת סימטריה שיקופית, סימטריה סיבובית וסימטריה עצמית קשתות סימטריות במסגד הגדול של קירואן (جامع القيروان الأكبر), המכונה גם מסגד עוקבה בן נאפע, תוניסיה. סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν - למדוד ביחד) היא תחושה עמומה של הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, המתאפיין בדמיון עצמי, שניתנת לו הגדרה במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסימטריה · ראה עוד »

סיפר

סיפר (סִפֵּר) או (בלעז: נָרָטִיב) הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסיפר · ראה עוד »

סיפוח

סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסיפוח · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא) (1894 - 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועמרם בלוי · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ענת זלצר

ענת זלצר (נולדה ב-10 בפברואר 1959) היא עורכת ובמאית של תוכניות וסדרות טלוויזיה תיעודיות עבור הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית וערוץ 8.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וענת זלצר · ראה עוד »

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועצמאות · ראה עוד »

עצלנות

"משל החיטה והעשב", ציור מאת אברהם בלומרט, 1624: השטן זורע עשב במקום בו נזרעה כבר חיטה, בזמן שהאיכרים העצלנים שוכבים לישון במקום עבודתם. עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועצלנות · ראה עוד »

עת־מול

עת־מול בפורמט החדש עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועת־מול · ראה עוד »

על המשמר

סיסמה: "לציונות – לסוציאליזם – לאחוַת עמים" על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בין השנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועל המשמר · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר · ראה עוד »

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועגינות · ראה עוד »

עד מומחה

עד מומחה הוא עד המביא לבית המשפט את מומחיותו בנושא הספציפי המופיע בתביעה משפטית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועד מומחה · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועולה חדש · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל גנואה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיר נמל · ראה עוד »

עיר קיט

אילת, עיר קיט עיר קַיִט היא עיר או אזור עירוני בו התיירות והנופש מהווים מרכיב מרכזי בכלכלה ובתרבות המקומית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיר קיט · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

סמליל האתר אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים היסטוריים שנכתבו ויצאו לאור על ידי יהודים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרדס חנה-כרכור

מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופרדס חנה-כרכור · ראה עוד »

פתח תקווה

פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופתח תקווה · ראה עוד »

פלך גרודנו

פלך גרודנו (ברוסית: Гродненская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר הורדנה (כיום חלק מבלארוס).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופלך גרודנו · ראה עוד »

פליט

צ'כים מחבל הסודטים, אוקטובר 1938 פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 מחנה פליטים בזאיר, 1994 פליטים מאפגניסטן בפריז, ינואר 2010 אמנת הפליטים קובעת כי פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופליט · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופוסק · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת-ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פולוניה (ספינה)

עולים בני העלייה החמישית על סיפון האוניה פולוניה, מרץ 1937 מודעת פרסום להפלגה בפולוניה זימון משנת 1937 מאת "המשרד הארצישראלי המרכזי בוורשה" לחלוץ העולה לארץ ישראל להפליג בפולוניה לארץ פולוניה (Polonia) הייתה אוניית נוסעים פולנית שבה הגיעו לארץ ישראל רבים מעולי העלייה החמישית מפולין, בין השנים 1933 ל-1938.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופולוניה (ספינה) · ראה עוד »

פובליציסטיקה

פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פינחס שרייבר

תמונה להחלפה הרב פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של הרב נסים קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופינחס שרייבר · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צמח אטלס

צמח אטלס: הישיבה (ביידיש: צמח אטלאס: די ישיבה; חלקו השני נקרא בעברית מלחמת היצר) הוא רומן היסטורי מאת הסופר חיים גראדה, המתאר את הווי חיי היהודים בליטא ובישיבותיה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצמח אטלס · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצפת · ראה עוד »

צבא הקיסרות הגרמנית

הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבא הקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת (נולד בנתניה בשנת 1945) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי, לשעבר מנכ"ל יד בן צבי והיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2010–2011.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבי צמרת · ראה עוד »

צבי רוטברג

הרב צבי רוטברג (נולד בשנת תש"ג, 1943) הוא ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק, וחבר מועצת גדולי עולם התורה של מפלגת בני תורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבי רוטברג · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710צדקה היא עזרה התנדבותית - חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצדקה · ראה עוד »

צילום עיתונות

צילום שהודפס בטכניקת הדפס רשת, מתוך עיתון ה"דיילי גראפיק" צילום עיתונות (פוֹטוֹג'ורנליזם) הוא אחד מענפי הצילום ואחת הפרקטיקות של עיתונאות (איסוף, עריכה והצגה של מידע אקטואלי לצורך פרסום באמצעי תקשורת או שידור), המייצרת דימויים חזותיים שונים על מנת לספר סיפור חדשותי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצילום עיתונות · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

שער גיליון של "ציון" כתב-העת ציון, היוצא לאור בירושלים מאז שנת תרצ"ו 1935, בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציונות דתית · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

בהלכה היהודית, קריעת בגד נערכת במסגרת דיני האבלות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קתרסיס

200px קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקתרסיס · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקלמן כהנא · ראה עוד »

קלינינגרד

קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקלינינגרד · ראה עוד »

קדאייני

קדאייני (בליטאית: Kėdainiai, ביידיש: קיידאן, בפולנית: Kiejdany, ובגרמנית: Kedahnen) היא אחת הערים העתיקות בליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקדאייני · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קואליציה

קוֹאָלִיצְיָה (בעברית: יַחְדָּה) היא מעין ברית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקואליציה · ראה עוד »

קואופרטיב

קוֹאוֹפֶּרָטִיב הוא איגוד המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקואופרטיב · ראה עוד »

קונסטנצה

קונסטנצה (ברומנית: Constanţa) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקונסטנצה · ראה עוד »

קוסובה (עיירה)

קוסובה (בבלארוסית: Косава; בפולנית: Kossów; ברוסית: Ко́ссово; נקראה גם קוסוב-פולֶסקי) היא עיירה קטנה בבלארוס במחוז ברסט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקוסובה (עיירה) · ראה עוד »

קורבן אדם

סלטה, ארגנטינה קורבן אדם או הריגה טקסית היא פעולת המתה של בן אדם אחד או יותר, כחלק מפולחן דתי, שמהווה מקבילה לפרקטיקות השונות של הקרבת בעלי חיים ושל קורבן דתי באופן כללי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקורבן אדם · ראה עוד »

קול ישראל

שמאל בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל היא רשת שידורי הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל, שפועלת החל משידור הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקול ישראל · ראה עוד »

קוברין

פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קָאברין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקוברין · ראה עוד »

קווידרנה

אנדרטת ויטאוטאס הגדול בקווידרנה קוִוידַרְנָה (בליטאית: Kvėdarna; בפולנית: Konstantynowo; ביידיש: כווידאן, חווידאן) היא עיירה במחוז משנה שיללה שבמחוז טאורגה (טווריג), במערב ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקווידרנה · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקידוש החודש · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמ"א · ראה עוד »

רמת שלמה

חב"ד רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת שלמה · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת גן · ראה עוד »

רמת השרון

מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת השרון · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמב"ם · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראשי תיבות · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 2007 רפאל הלפרין (תרפ"ד, 1924 – כ' באב תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים, אמן לחימה (דאן 5 בקראטה ואלוף העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957), פעיל ציבור חרדי ישראלי, עורך האנציקלופדיה לבית ישראל והמייסד של רשת אופטיקה הלפרין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורציונליזם · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורשב"א · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רחל מרגליות

רחל מרגליות, 1950 רחל מרגליות (1914 – 2009) הייתה סופרת וחוקרת מקרא ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורחל מרגליות · ראה עוד »

רחוב חזון איש (בני ברק)

רחוב חזון איש הוא רחוב במרכז בני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורחוב חזון איש (בני ברק) · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורב מטעם · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן רב אַשִּי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורב אשי · ראה עוד »

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבי נתן · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבינא · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורומן · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, הנמצא בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורומניה · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש הוא ביטוי לאמצעי קישור הקיים בין האל לאדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורי"ף · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 - 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסט מודרניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמריהו יוסף קרליץ

הרב שמריהו יוסף קרליץ הרב שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב, 1852 - כ"א באייר תרע"ו, 24 במאי 1916) היה רבה של קוסובה (כיום בבלארוס) במשך שלושים וארבע שנים; אביו של החזון איש ואבי משפחת קרליץ שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמריהו יוסף קרליץ · ראה עוד »

שמחה זיסל ברוידא

הרב שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא (כ"ד באדר תרע"ב, 13 במרץ 1912 - ט"ז בניסן תש"ס, 21 באפריל 2000) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמחה זיסל ברוידא · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל אליהו קהאן

הרב שמואל אליהו הלוי קהאן (כ"א בשבט תרמ"ט, 23 בינואר 1889 - תש"א, 1941) היה רבן של קרוגלה, סטארדרוג ואורלה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אליהו קהאן · ראה עוד »

שמואל אהרון שזורי

הרב שמואל אהרן שזורי הרב שמואל אהרון שזורי (ובר) (י"א בסיוון תרמ"ה, 25 במאי 1885 - י"ט בשבט תש"מ, 6 בפברואר 1980) היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל ועורך כתב העת התורני "קול תורה".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אהרון שזורי · ראה עוד »

שמואל רוזובסקי

מצבת הרב שמואל רוזובסקי משה שמואל שפירא הרב שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז תשל"ט, 17 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל רוזובסקי · ראה עוד »

שמואל גריינימן

הרב שמואל גרונם גריינימן (תרמ"ט, 1889 - י"ג באדר א' תשי"ז, פברואר 1957) היה רב ועסקן ציבור בליטא, בארץ ישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל גריינימן · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמיטה · ראה עוד »

שאול קצנלבוגן

הרב שאול קצנלבוגן (תקפ"ח, 1828 - י"ט בתשרי תרנ"ב, 1891) היה רבן של הערים קוסובה וקוברין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושאול קצנלבוגן · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושאול ליברמן · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושם עט · ראה עוד »

שנת שמיטה

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושני וחמישי · ראה עוד »

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושר · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק שמאל הרב שְׂרָיָה דַבְּלִיצְקִי (נולד בשנת ה'תרפ"ו, 1926) הוא רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה שמשון קרליץ

הרב שלמה שמשון קרליץ (ראשון משמאל) על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.שלצדו נראים: הרב חיים קנייבסקי, הרב אלישיב והרב שך הרב שלמה שמשון קרליץ (וילנה תר"ע - בני ברק, י' בתשרי תש"ס - 20 בספטמבר 1999) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה שמשון קרליץ · ראה עוד »

שלמה לורינץ

שלמה זלמן לורינץ (כ"א באדר ה'תרע"ח, 5 במרץ 1918 - א' בחשוון ה'תש"ע, 19 באוקטובר 2009) היה חבר הכנסת במשך 33 שנה ויושב-ראש ועדת הכספים בשנים 1977–1984.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה לורינץ · ראה עוד »

שלמה טיקוצ'ינסקי

ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »

שלמה זלמן שרגאי

ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה זלמן שרגאי · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין הרב פרופ' שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה למעלה מ 40 שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלמה יוסף זווין

הרב שלמה יוסף זווין. לצדו יושב אבא אבן וברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב שלמה יוסף זווין (חנוכה ה'תרמ"ה, 1885 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) היה רב חסיד חב"ד עם זיקה לציונות דתית, כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה יוסף זווין · ראה עוד »

שליש (צבא)

שָׁלִישׁ (בלועזית: אדיוטנט) הוא תפקיד צבאי, שפירושו אחד משניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושליש (צבא) · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושטעטל · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושבת · ראה עוד »

שבתאי דון-יחיא

שלט ברחוב שבתאי דון-יחיא שבתי דון-יחיא (ש. דניאל) (תרס"ט 1909 - כ"ג בכסלו תשמ"ב, 19 בדצמבר 1981) היה איש ציבור ישראלי, עורך עיתון "הצופה" וחבר הכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושבתאי דון-יחיא · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות-הברית, 2009 שִׁירָה היא צורה של אמנות כתיבת יצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושירה · ראה עוד »

שירות לאומי

התנדבות של בנות שירות עם קשישים בקהילה שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי נעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושירות לאומי · ראה עוד »

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושידוך · ראה עוד »

שיכון חזון איש

שיכון חזון איש היא שכונה בבני ברק שנבנתה על ידי כולל חזון איש, שנועדה למגורים לאברכי הכולל ומשפחותיהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושיכון חזון איש · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים (אירוסים)

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנאים (אירוסים) · ראה עוד »

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקיעת שופר

חסיד חב"ד תוקע בשופר תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מן התורה, לתקוע בשופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות הנמנות בתרי"ג מצוות, המצריכות להפריש חלקים מתוך היבול החקלאי של ארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד תורה תשב"ר

תלמוד תורה תשב"ר בבית מרן החזון איש הוא תלמוד תורה חרדי ליטאי בבני ברק; התלמוד תורה הממוסד הפרטי הראשון שהוקם בעיר זו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה תשב"ר · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם

ביהדות תלמיד חכם הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמיד חכם · ראה עוד »

תחנת רכבת

רציפי הנוסעים של תחנת תל אביב מרכז האולם הראשי של תחנת הרכבת בפורטו (פורטוגל) - תקרה מעוטרת ואריחי קרמיקה מצוירים עגלות מטען להשכרה בתחנת רכבת בגרמניה תחנת רכבת היא מתקן או מבנה המשמש לעצירתן של רכבות באופן בטוח לשם עלייה וירידה של נוסעים ופריקתן והעמסתן של סחורות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותחנת רכבת · ראה עוד »

תחנון

תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (תפילה במנין - לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותחנון · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולשון הרע · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולולב · ראה עוד »

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952 – 1980.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולירה ישראלית · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטא · ראה עוד »

ליטא המרכזית

ליטא המרכזית (בירוק) ושכנותיה - פולין בצהוב וליטא בחום דגלה של ליטא המרכזית בולים של ליטא המרכזית ליטא המרכזית (בפולנית Republika Litwy Środkowej, בליטאית Vidurine Lietuva, בבלארוסית Рэспубліка Сярэдняе Літвы) – מדינה עצמאית למחצה, אשר נוצרה בשנת 1920 על ידי חיילים "מורדים" מן הדיוויזיות הליטאיות והביילורוסיות של הצבא הפולני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטא המרכזית · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ט"ז בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וט"ז בתמוז · ראה עוד »

ט"ו בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וט"ו בחשוון · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטרפה · ראה עוד »

טהרת המשפחה

"עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. חדר הכנה במקווה בירושלים טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים איש ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטהרת המשפחה · ראה עוד »

זרצ'ה

זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis); מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה בירת ליטא. השכונה, ששמה (הן בשפות הסלאביות והן בליטאית) פירושו "מעבר לנהר", נקראת כך מאחר שהיא שוכנת מעבר לנהר וילניה, המפריד בינה למרכז העיר. היא מהווה חלק מהעיר העתיקה של וילנה, שהוכרזה ב-1994 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשל האווירה הבוהמיינית המאפיינת את המקום, השכונה היוותה גורם משיכה לאמנים, והיו שהשוו אותה לעיר החופשית כריסטיאניה בקופנהגן, ולרובע האמנים מונמארטר בפריז. ב-1997 הוכרזה השכונה כרפובליקה עצמאית. והיא משמשת כמדינה לכאורה בהסכמה לא-רשמית של השלטונות הליטאיים, הרואים בכך גימיק תיירותי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזרצ'ה · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זׂרַח וַרְהַפְטִיג (בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; 2 בפברואר 1906 – 26 בספטמבר 2002) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים בהם מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 1966), היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור חבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזהר עמר · ראה עוד »

זונדל קרויזר

תמונה להחלפה הרב זונדל קרויזר (כ"ז בתשרי תרפ"ד, אוקטובר 1923 - ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014) היה חרדי ירושלמי, מחבר סדרת הספרים אור החמה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזונדל קרויזר · ראה עוד »

זכרון מאיר

לוחית זיכרון בכניסה לשכונת זיכרון מאיר שער בשכונת זיכרון מאיר, רחוב מהרש"ל זיכרון מאיר היא השכונה השנייה בבני ברק, הממוקמת כיום במרכז העיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזכרון מאיר · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזכרון יעקב · ראה עוד »

חנה קהת

חנה קהת חנה קהת (נולדה ב-1959) היא פרופסור לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות האקדמיות לחינוך גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה, ומייסדת "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחנה קהת · ראה עוד »

חנוך אייגש

רבי חנוך אייגש הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחנוך אייגש · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחקלאות · ראה עוד »

חרות (עיתון)

גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחרות (עיתון) · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחזון איש · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחבר הכנסת · ראה עוד »

חברת הלומדים

חברת הלומדים הוא מונח בסוציולוגיה שטבע פרופ' מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית, המתאר תופעה שהחלה באמצע המאה ה-20, שבמסגרתה הזרם המרכזי של החברה החרדית במדינת ישראל דוגל בהכוונת הגברים לייעד את כל חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברת הלומדים · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה - חבורה העוסקת בקדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת, או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברה קדישא · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברותא · ראה עוד »

חומרא וקולא

חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחומרא וקולא · ראה עוד »

חופש המצפון

חופש המצפון (או חירות המצפון) היא זכות אדם, הקובעת כי כל אדם רשאי להחזיק בערכי מוסר התואמים את מצפונו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחופש המצפון · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה חופה וקידושין הוא מונח מתחום המסורת היהודית, המציינת את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחופה וקידושין · ראה עוד »

חוק שירות ביטחון

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את ההוראות בדבר גיוס לצה"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט או בקיצור חו"מ הוא שמו של החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחושן משפט · ראה עוד »

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחוג חזון איש · ראה עוד »

חיים משה שפירא

חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 - 16 ביולי 1970) היה מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית במשך שנים רבות ונציגה בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים משה שפירא · ראה עוד »

חיים מיכאל דב ויסמנדל

הרב חיים מיכאל דוב בר וֲיסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 במרץ 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים מיכאל דב ויסמנדל · ראה עוד »

חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)

פרופ' חיים סולובייציק הרב פרופסור חיים סולובייצ'יק (נולד ב-19 בספטמבר 1937) הוא היסטוריון של ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים סולובייצ'יק (היסטוריון) · ראה עוד »

חיים ע. קוליץ

חיים קוליץ חיים ע. (עמנואל) קוליץ (תרע"ט, 1919 - תשנ"ג, ינואר 1993) היה איש עסקים, סופר והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים ע. קוליץ · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פרידלנדר

מצבת הרב חיים פרידלנדר הרב חיים פרידלנדר (ט' בתמוז ה'תרפ"ג, 23 ביוני 1923 - כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים פרידלנדר · ראה עוד »

חיים קניבסקי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים שאול קרליץ

הרב חיים שאול קרליץ (ה' באלול ה'תרע"ב, אוגוסט 1912 - כ' בתמוז תשס"א, 11 ביולי 2001) היה פוסק, דיין, פובליציסט ומנהיג ציבורי חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים שאול קרליץ · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו, 16 במרץ 1926 - כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג סלונימסקי חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים באר · ראה עוד »

חיים ברים

רבי חיים בריםשתמונה להחלפה קברו בהר הזיתים רבי אברהם חיים ברים (תרפ"ב, 1922 - ליל כ"ו באדר תשס"ב, 9 במרץ 2002) היה רב וראש ישיבה חרדי-ירושלמי, מתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים ברים · ראה עוד »

חיים גראדה

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים גראדה · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובני ברק · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון, 2009 בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובנימין בראון · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובר מצווה · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברלין · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

ר' ברוך בער לייבוביץ עם תלמידיו. הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברית מילה · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובלארוס · ראה עוד »

בלוג

בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובלוג · ראה עוד »

ביצה

ביצים שונות. שרטוט סכמתי גוזלי קיכלי רונן רגעים אחדים אחרי בקיעתם מהביצה אפרוח בוקע מהביצה ביצה, (במקור: בצה) אצל בעלי חיים מסוימים, היא מבנה המכיל את הזיגוטה ומיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית השונה מבעל חיים אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וביצה · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית מדרש · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות שומרי שבת

מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת לדרמן

בית הכנסת לדרמן בבני ברק בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע בית המדרש בבית הכנסת לדרמן בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הכנסת לדרמן · ראה עוד »

בית יתומים

"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין בית יתומים הוא מוסד שמטרתו דאגה לילדים חסרי הורים: ילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית יתומים · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית יוסף · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וביוגרפיה · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגט · ראה עוד »

גבעת רוקח

ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח שלט הסבר בכניסה לגבעת רוקח גבעת רוקח היא השכונה הראשונה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגבעת רוקח · ראה עוד »

גדליה נדל

הרב גדליה נדל (תרפ"ג, 1923 - ט"ז בסיוון תשס"ד, 5 ביוני 2004) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש שהתפרסם בשל שיטתו הלמדנית המקורית ודעותיו יוצאות הדופן במגזר הליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגדליה נדל · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגדול הדור · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגופן · ראה עוד »

גיוס לצה"ל

חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגיוס לצה"ל · ראה עוד »

דמות

בספרות ובאמנות, דמות היא כל אחד מן המשתתפים ביצירה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודמות · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דתיים לאומיים

הריקודגלים המסורתי, הנערך ברחבת הכותל ביום ירושלים, ובו משתתפים דתיים לאומיים רבים. צעדה המונית של דתיים לאומיים במהלך ריקודגלים בירושלים. דתיים־לאומיים (בקיצור: דתיים) הוא שם כולל לקבוצה בחברה הישראלית, הרואה עצמה מחויבת לשמירת ההלכה והמסורת היהודית, ובמקביל תומכת בציונות ובהשתלבות אקטיבית בחברה הכללית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דלקת התוספתן

דַּלֶּקֶת הַתּוֹסֶפְתָּן (בלועזית: Appendicitis; אַפֶּנְדִּיצִיטִיס, ובלשון היומיום: אַפֶּנְדִּיצִיט) היא מחלה דלקתית של התוספתן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודלקת התוספתן · ראה עוד »

דב צבי קרלנשטיין

הרב דב צבי קרלנשטיין (י"ז בתמוז ה'תרצ"ד, 30 ביוני 1934 - כ"ט בחשוון ה'תשע"ו, 11 בנובמבר 2015) היה ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב צבי קרלנשטיין · ראה עוד »

דב לנדו

הרב אפרים דב לנדו (נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב לנדו · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב ליפץ · ראה עוד »

דב יפה

הרב דב יפה (ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928 - י"ט בחשוון ה'תשע"ח, 8 בנובמבר 2017) היה מן הבולטים בקרב אישי תנועת המוסר במאה ה-21, מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב יפה · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דוד פוברסקי

הרב יהושע דוד פוברסקי (י' בשבט תרס"ב, 18 בינואר 1902 - ו' באדר תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוד פוברסקי · ראה עוד »

דוד לאזר

ד"ר דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוד לאזר · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודיני ממונות · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרנ"ב · ראה עוד »

ה'תרס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרס"א · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרס"ו · ראה עוד »

ה'תרע"א

ועידת הפועלות הראשונה בכנרת, פסח תרע"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תרע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרע"ז · ראה עוד »

ה'תרע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרע"ח · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תרצ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"א · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תרצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ג · ראה עוד »

ה'תרצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ו · ראה עוד »

ה'תרל"ט

ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרל"ט · ראה עוד »

ה'תש"א

טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תש"א · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תשנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשנ"ב · ראה עוד »

ה'תשי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשי"ב · ראה עוד »

ה'תשי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשי"ג · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשי"ד · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח הגרגוריאני המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-21 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המעי העיוור

איור של המעי הגס (המעי העיוור מסומן באדום) המעי העיוור (Caecum, צקום), או המעי האטום, נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, 2.5 ס"מ מרצועת המפשעה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמעי העיוור · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

250px הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המכון למורשת בן-גוריון

סמל המכון מבנה המכון, ליד אחוזת הקבר המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך, הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של דוד בן-גוריון, ציונות סוציאליסטית, הקמת מדינת ישראל וצה"ל וזיקתו לנגב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמכון למורשת בן-גוריון · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (1534, ה'רצ"ד - 25 ביולי 1572, ה' באב ה'של"ב) מכונה האר"י הקדוש הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16 והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והאר"י · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

הנבואה, לפי המסורת הדתית, היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והספד · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והסכמה · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה בתוך הציבור החרדי בישראל, המתייחדת בהתנגדותה לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והעדה החרדית · ראה עוד »

הפלס (ירחון)

ממוזער הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900-1905.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והפלס (ירחון) · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; "המזרחי" פירושו "מרכז רוחני") היא תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והפועל המזרחי · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב "הצפירה" היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצפירה · ראה עוד »

הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצלב האדום · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצופה · ראה עוד »

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והקיבוץ הדתי · ראה עוד »

הר שלום (בני ברק)

מצפה עקיבא גור במרומי שכונת הר שלום הר שלום היא שכונה אמידה וותיקה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והר שלום (בני ברק) · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית (בבלארוסית: Беларуская Савецкая Сацыялістычная Рэспубліка, ברוסית: Белору́сская Сове́тская Социалисти́ческая Респу́блика) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית

הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (ברוסית: Росси́йская Сове́тская Федерати́вная Социалисти́ческая Респу́блика – РСФСР), הקרויה גם רוסיה הסובייטית, הייתה מדינה ריבונית (1917–1922), ולאחר מכן הגדולה והמאוכלסת ביותר מבין חמש עשרה הרפובליקות הסובייטיות שהרכיבו את ברית המועצות (1922–1991).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918-1939).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרכבה (בוטניקה)

צימוח עלים בהרכבת פקע (עין) עץ דובדבן, הרכבת 'V' הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרכבה (בוטניקה) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והשואה · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלוח העברי · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלוויה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלכה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלכות עירובין · ראה עוד »

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", היא תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והטלוויזיה החינוכית הישראלית · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחת"ם סופר · ראה עוד »

החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה

החזית המזרחית (ברוסית: Восточный фронт) הייתה הזירה העיקרית השנייה, לצד החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

החזית הדתית המאוחדת

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחזית הדתית המאוחדת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת הן לבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והבחירות לכנסת · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאה לאור · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והים השחור · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיסטוריה · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. בהלכה, היתר מכירה הוא התרת איסורי שנת השמיטה, באמצעות מכירת הקרקע לגוי, שקרקעותיו אינן צריכות לשבות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיתר מכירה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיישוב הישן · ראה עוד »

ועד הישיבות

ועד הישיבות הוא גוף ארגוני המאגד את הישיבות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וועד הישיבות · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וורשה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ווילנה · ראה עוד »

כ"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכ"א באייר · ראה עוד »

כנסת ישראל (כתב עת תורני)

כנסת ישראל היה כתב עת תורני (קובץ תורני) מרכזי שיצא לאור בווילנה בין השנים תר"צ - תרצ"ה (1930–1935) על ידי הרב משה קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכנסת ישראל (כתב עת תורני) · ראה עוד »

כפר הרא"ה

המושב במבט מהאוויר, דצמבר 2013 כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכפר הרא"ה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכתב עת · ראה עוד »

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכתב עת תורני · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכזית · ראה עוד »

כבוד המת

בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכבוד המת · ראה עוד »

כביצה

כביצה הוא יחידת מידה לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת חז"ל, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכביצה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכולל אברכים · ראה עוד »

כולל חזון איש

כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכולל חזון איש · ראה עוד »

י"א בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א שבט היא, ברב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"א בשבט · ראה עוד »

י"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"א בחשוון · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"ט בחשוון · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים) לצום תשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וימי בין המצרים · ראה עוד »

יעקב רוזנהיים

יעקב רוזנהיים (חשוון תרל"א, נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »

יעקב הלפרין

חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, פברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, מרץ 1964) היה איש עסקים ופילנטרופ חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב הלפרין · ראה עוד »

יעקב הלוי פילבר

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) לשעבר ראש הישיבה לצעירים וממייסדיה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, ממייסדי "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב הלוי פילבר · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי, שכונה הסטייפלר (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 - כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985) היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יפן

יפן (ביפנית: 日本 – "מקור השמש", ניהוֹן, ובעבר הייתה מקובלת ההגייה: ניפּוֹן) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויפן · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויפו · ראה עוד »

יצחק מאיר לוין

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 - 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »

יצחק אייזיק שר

קברו של הרב שר לצד קברו של הרב אליהו אליעזר דסלר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק הרב חיים יצחק אייזיק שר (תרל"ה, 1875, הלוסק − י' בשבט תשי"ב, 6 בפברואר 1952, בני ברק) היה ראש ישיבת סלובודקה בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק אייזיק שר · ראה עוד »

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (9 באפריל 1921 – 6 בנובמבר 2015) היה פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי, שכיהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל בשנים 1978–1983.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק נבון · ראה עוד »

יצחק קרליץ

הרב יצחק קרליץ (מכונה: ר' איצ'לה קוסובר; 1880 לערך - 1942) היה רב בקוסובה, שנודע בצדיקותו ופרישותו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק קרליץ · ראה עוד »

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ז בסיוון תרפ"ב, 13 ביוני 1922 - כ"ד בתמוז תשס"ג, 24 ביולי 2003) היה רבה האשכנזי של ירושלים, ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק קוליץ · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק; כ' בתשרי תרמ"ז, אוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, אוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק גרשטנקורן

יצחק גרשטנקורן (תרנ"א; 1891 - תשכ"א; 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »

יצחק הוטנר

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק הוטנר · ראה עוד »

יציאה בשאלה

יציאה בשאלה (הנקראת גם "יציאה לשאלה" ו"חזרה בשאלה") הוא ביטוי בשפה העברית המתייחס לתהליך בו יהודי דתי משנה את אורח חייו ואמונותיו, לאורח חיים חילוני באופיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויציאה בשאלה · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויראת השם · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וירושלים · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם ליבוביץ רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל סגל (עיתונאי)

ישראל סגל (26 במאי 1944 – 27 בספטמבר 2007) היה עיתונאי, מגיש טלוויזיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל סגל (עיתונאי) · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ממוזער ישורון הוא מאסף תורני דו-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת סלובודקה (בני ברק)

שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק ממוזער ישיבת סלבודקה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת סלובודקה (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת תפארת ציון

ישיבת תפארת ציון שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת תפארת ציון · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת באר יעקב

משה שמואל שפירא ראש הישיבה בשנים תש"ט-תשס"ו ישיבת באר יעקב היא ישיבה חרדית בבאר יעקב שהונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת באר יעקב · ראה עוד »

ישיבת בית יוסף (בני ברק)

ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת בית יוסף (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת השרון

ישיבת השרון היא ישיבה קטנה שפעלה ברמת השרון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת השרון · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת כנסת חזקיהו

מראה כללי של אולם בית המדרש ארון הקודש בבית המדרש הרב '''חזקיהו יוסף מישקובסקי''' - ציור שמן על בד הרב רפאל אליהו מישקובסקי הנחת אבן הפינה לישיבה ישיבת כנסת חזקיהו היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת ה'תש"ט (1949) על ידי הרב נח שימנוביץ בזכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת כנסת חזקיהו · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבה · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

ישיבה יוניברסיטי (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקא בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

קברו בבית העלמין שבפראג הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 - י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793), היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל לוינשטיין

ישיבת מיר בעת שהותה בשאנגחאי. הרב לוינשטיין היושב ראשון משמאל בשורה הראשונה הרב יחזקאל (חצקל) לוינשטיין (תרמ"ה - י"ח באדר ה'תשל"ד; 1885–1974) היה מבעלי המוסר הבולטים במאה ה-20, שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות מיר, לומז'ה-פתח תקווה וישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל לוינשטיין · ראה עוד »

יחזקאל ברטלר

הרב רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר (נהגה: רֶבּ חַצְקְל; נולד ה'תרצ"ה 1935) הוא למדן ליטאי בני ברקי, תלמיד מובהק של החזון איש ומראשי חוג חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל ברטלר · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

גלוית שנה טובה, מתחת לסמל האימפריה הרוסית (נשר דו-ראשי) יהודים מאמריקה מקבלים בזרועות פתוחות מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי עם מטלטליהם, קו החוף האירופאי נושק לקו החוף האמריקאי. הנשר האמריקאי מחזיק כרזה בה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים י"ז) ומתחתיו קרוביהם האמריקאים - תחילת המאה ה-20 יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי יהדות ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

החת"ם סופר, מנהיג האורתודוקסיה המוקדמת. הרב שמשון בן רפאל הירש, מחשובי ההוגים האורתודוקסיים. היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, עמדה המבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בריטניה

בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות בריטניה · ראה עוד »

יהדות דרום אפריקה

יהדות דרום אפריקה היא כיום הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות דרום אפריקה · ראה עוד »

יהושע יגל

הרב יהושע יגל (נהגה: יוגל) (תרע"ו; 1916 - כ"ו בכסלו תשס"ז; 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשיית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהושע יגל · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; תרמ"ז, 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה מרבני יהדות פולין ומראשי אגודת ישראל קודם השואה, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודה שפירא (רב)

הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009 י"ז בניסן תשס"ט) היה תלמיד חכם ופוסק-הלכה חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »

יהודה בויאר

בשיעור הרב יהודה בויאר (ר' יידל; נולד בשנת תרצ"ד, 1934) הוא פוסק ומחבר ספרי הלכה, מתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה בויאר · ראה עוד »

יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ' באדר ה'ת' - 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויואל סירקיש · ראה עוד »

יואל קלופט

ממוזער הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויואל קלופט · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום העצמאות · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף אליהו הנקין · ראה עוד »

יוסף אברהם וולף

הרב יוסף אברהם וולף (תרע"א, 1911 - ד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979) היה איש חינוך והוגה דעות, מחלוצי החינוך החרדי ביישוב החדש, ממייסדי סמינר "בית יעקב" בבני ברק הנושא את שמו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף אברהם וולף · ראה עוד »

יוסף עוזר

יוסף עוזר (נולד ב-1952) הוא איש חינוך ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף עוזר · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הרב מפוניבז'; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820–1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) היה מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה או בקיצור יו"ד הוא שמו של החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויורה דעה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ. יידישיזם הוא אידאולוגיה הגורסת קידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויידישיזם · ראה עוד »

10 ביולי

10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו10 ביולי · ראה עוד »

1878

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1878 · ראה עוד »

1891

משחק כדורסל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1891 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1892 · ראה עוד »

1901

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1901 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1905 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1906 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1911 · ראה עוד »

1913

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1913 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1917 · ראה עוד »

1919

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1919 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1920 · ראה עוד »

1922

מוקמת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1922 · ראה עוד »

1923

|.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1923 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1934 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1936 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1941 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1947 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1953 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1992 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1997 · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה-293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו20 באוקטובר · ראה עוד »

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו24 באוקטובר · ראה עוד »

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו6 בפברואר · ראה עוד »

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו7 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אברהם יעקב ויינר, אברהם ישעיה קרליץ, אי"ש קרליץ, חזו"א, החזון אי"ש, החזון איש, החזון-אי"ש, החזון-איש.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_ישעיהו_קרליץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »