סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אהרן אברהם קבק

מַדָד אהרן אברהם קבק

אהרן אברהם קבק בשנות ה-20 אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה. [1]

98 יחסים: מאזנים (כתב עת), משה אונגרפלד, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מחקרי ירושלים בספרות עברית, מהפכת 1905, מיכאיל לרמונטוב, אשר ברש, אברהם קריב, אברהם שאנן, אוניברסיטת לוזאן, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אודסה, איסטנבול, נורית גוברין, סמרגון, ספרות עברית, ספרות רוסית, סופר, סובאלק, עתון 77, עיר בירה, פרס ביאליק, פלך גרודנו, פולנית, פישל לחובר, קציעה עלון, רמ"א, רב, רומן, רומן היסטורי, שמאי גולן, שמואל טשרנוביץ, שמואל ורסס, שמות רחובות בירושלים, שאול טשרניחובסקי, שלמה מולכו, שלמה צמח, שווייץ, תנועת ההשכלה היהודית, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, תיאוריה וביקורת, למרחב, ליטא, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים שלי, ..., חיים טשרנוביץ, חיים הזז, ב' בכסלו, בנימין זאב הרצל, בלארוס, ביצרון, בית הכרם, גרשון שופמן, דמות, דער פריינד, דבר (עיתון), ה'תרמ"ד, ה'תש"ג, ה'תש"ה, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, העלייה השנייה, הצופה, הר הזיתים, השילוח (כתב עת), הזמן, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית רחביה, הוצאת תושיה, הורדנה, היישוב, וייסיאי, כ"ט בכסלו, ימימה אבידר-טשרנוביץ, יעקב פיכמן, יעקב צור (טשרנוביץ), ירושלים, ישו, ישיבה, יהודה קרני, יוסף חיים ברנר, יולן פלדש, 18 בנובמבר, 1881, 1911, 1914, 1941, 1943, 1944, 1950, 1959, 23 בפברואר, 28 בדצמבר. להרחיב מדד (48 יותר) »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומשה אונגרפלד · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחקרי ירושלים בספרות עברית

עטיפת כרך כד, תשע"א מחקרי ירושלים בספרות עברית הוא כתב עת מדעי לספרות עברית, הרואה אור כשנתון בחוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומחקרי ירושלים בספרות עברית · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מיכאיל לרמונטוב

מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов; 3 באוקטובר 1814 (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 באוקטובר) – 15 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 27 ביולי) 1841) היה סופר ומשורר רומנטי רוסי, מכונה לעיתים "משורר הקווקזים".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומיכאיל לרמונטוב · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (בפולנית: Aszer Barasz; ברוסית: Ашер Бараш; 16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר עברי ישראלי, יהודי-פולני במוצאו.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואשר ברש · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קריב אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה סופר, מתרגם, עורך ומבקר ספרות עברי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם שאנן

אברהם שאנן תמונה להחלפה אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 - 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואברהם שאנן · ראה עוד »

אוניברסיטת לוזאן

ארמון רומין, שבלוזאן הכיל בעבר אגף של אוניברסיטת לוזאן. אוניברסיטת לוזאן (בצרפתית: Université de Lausanne ובראשי תיבות UNIL) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לוזאן שבשווייץ ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם וגם הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואוניברסיטת לוזאן · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса; ברוסית: Одесса) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואודסה · ראה עוד »

איסטנבול

איסטנבול (בטורקית: İstanbul, נהגה אֶסְ-טָאמְ-בּוּל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא) היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואיסטנבול · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ונורית גוברין · ראה עוד »

סמרגון

סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז הורדנה בבלארוס.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסמרגון · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות רוסית

פסל של מחבר המשלים איוון קרילוב והמשורר אלכסנדר פושקין ספרות רוסית היא סך כל היצירות הספרותיות שנכתבו ברוסיה ומדינות אחרות בשפה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וספרות רוסית · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסופר · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסובאלק · ראה עוד »

עתון 77

עתון 77, גיליון 347-346 עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ועתון 77 · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ועיר בירה · ראה עוד »

פרס ביאליק

זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופרס ביאליק · ראה עוד »

פלך גרודנו

פלך גרודנו (ברוסית: Гродненская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר הורדנה (כיום חלק מבלארוס).

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופלך גרודנו · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופולנית · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופישל לחובר · ראה עוד »

קציעה עלון

קציעה עלון (נולדה ב-1971) היא פעילה פמיניסטית ישראלית, ממקימות התנועה הפמיניסטית המזרחית "אחותי", מרצה אקדמית, ובעלת הוצאת הספרים "גמא".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וקציעה עלון · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורמ"א · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורב · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורומן · ראה עוד »

רומן היסטורי

רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורומן היסטורי · ראה עוד »

שמאי גולן

שמאי גולן, 2010 שמאי גולן (5 באפריל 1933 - 10 בדצמבר 2017) היה סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמאי גולן · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ, סורז', פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמות רחובות בירושלים

שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט הוסתר על ידי מדבקה עם כרזה לאומנית) ממוזער ירושלים היא מן הערים הגדולות והעתיקות שבמדינת ישראל ויש בה רחובות רבים ששמותיהם ניתנו ונשתנו בתקופות שונות על פי אופנות שונות.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

שאול טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, אחד מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שלמה מולכו

חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושלמה מולכו · ראה עוד »

שלמה צמח

שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושלמה צמח · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפרדציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושווייץ · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותרגום · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּמַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותחום המושב · ראה עוד »

תיאוריה וביקורת

גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

למרחב

למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ולמרחב · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וליטא · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחינוך · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים שלי

חיים שלי, 1963 חיים שלי (פיינברג) (1891 – 15 בנובמבר 1978) היה איש העלייה השנייה, מורה ומחנך, חוקר תנ"ך מראשוני "החברה לחקר המקרא בישראל" וסופר ישראלי, ממייסדי בית הכרם (כיום שכונה בירושלים).

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים שלי · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

חיים טשרנוביץתמונה להחלפה חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים הזז

חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח (ערב ראש השנה), 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים הזז · ראה עוד »

ב' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וב' בכסלו · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובלארוס · ראה עוד »

ביצרון

בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי (סמוך לגדרה), ושטחו הוא כ-5,000 דונם.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וביצרון · ראה עוד »

בית הכרם

בית הכרם במבט ממזרח (למטה: כביש בגין) הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובית הכרם · ראה עוד »

גרשון שופמן

גרשון שופמן, 1909 דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880 – 12 ביוני 1972) היה סופר עברי וצייר בן דור התחייה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וגרשון שופמן · ראה עוד »

דמות

בספרות ובאמנות, דמות היא כל אחד מן המשתתפים ביצירה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודמות · ראה עוד »

דער פריינד

לוגו כתב העת דער פֿרײַנד (נכתב גם פְרַיינְד; יידיש: "הידיד") היה העיתון היומי הראשון ביידיש שראה אור באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודער פריינד · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודבר (עיתון) · ראה עוד »

ה'תרמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וה'תרמ"ד · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וה'תש"ה · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והעלייה השנייה · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והצופה · ראה עוד »

הר הזיתים

הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והר הזיתים · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

הזמן

כריכה אחורית של הספר '''על עתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915, בתחילתו במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והזמן · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מבנה הגימנסיה הישן, 1936 לערך כיתה בגימנסיה, 1912 תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה הבניין החדש בז'בוטינסקי. שער הכניסה מסמל את חזית הבניין ההיסטורי שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הגימנסיה העברית רחביה

הכניסה לגימנסיה מרחוב קק"ל מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן צבי, היא בית ספר תיכון הראשון שהוקם בירושלים ושוכן בשכונת רחביה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »

הוצאת תושיה

דוד כהנא "חכמת שמעון בן סירא", הוצאת תושיה, ורשה, 1912 הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והוצאת תושיה · ראה עוד »

הורדנה

בית הכנסת הגדול בהורדנה הוֹרַדְּנַה (בבלארוסית: Го́радня, וגם: Гаро́дня או Гро́дна; בפולנית: Grodno; בליטאית: Gardinas; ברוסית: Гро́дно; לעיתים נכתבת כ"גרודנו", "גרודנא", "גרודנה" או "הוראדנא") היא עיר בבלארוס על גדות נהר ניימן בקרבת הגבול עם פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והורדנה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והיישוב · ראה עוד »

וייסיאי

וייסיאי (בליטאית:; ביידיש: ווישיי) היא עיר קטנה במחוז משנה לזדיי במחוז אליטא בליטא.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ווייסיאי · ראה עוד »

כ"ט בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וכ"ט בכסלו · ראה עוד »

ימימה אבידר-טשרנוביץ

חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה. תל אביב, המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון על ביתם של ימימה אבידר-טשרנוביץ ויוסף אבידר, ברח' פרוג 22 בתל אביב ימימה אבידר-טשרנוביץ (כ"ג בתשרי תר"ע, 8 באוקטובר 1909 – 20 במרץ 1998) הייתה סופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל (לשנת תשמ"ד) ופרס זאב על מפעל חיים בתחום ספרות ילדים (בשנת תשמ"ג).

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וימימה אבידר-טשרנוביץ · ראה עוד »

יעקב פיכמן

פיכמן (משמאל) עם חיים נחמן ביאליק אגדה קבר יעקב ובת שבע פיכמן בבית הקברות טרומפלדור יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב צור (טשרנוביץ)

משלחת הדיפלומטית של ישראל לאורוגוואי, משמאל לימין, יצחק נבון מזכיר שני, הגב' צור ומר יעקב צור ראש המשלחת, הגב' יהודית ברגמן מזכיר ראשון יעקב צוּר (טשרנוביץ) (19 באוקטובר 1906 - 1 בפברואר 1990) היה שליח ועסקן ציוני, ציר ישראל בדרום אמריקה, שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, מנכ"ל משרד החוץ, ראש מחלקת ההסברה של ההסתדרות הציונית, יו"ר הוועד הפועל הציוני ויו"ר הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויעקב צור (טשרנוביץ) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וירושלים · ראה עוד »

ישו

איקונין המציג את ישו ממנזר סנטה קתרינה (מהמאה ה-6). דמותו של ישו באמנות, עם הזקן והמראה האופייני, היא אחד הדימויים המוכרים והמשפיעים בתרבות העולם. יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית; ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, בלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 לספירה) הוא הדמות המרכזית בנצרות, שבה הוא נחשב למשיח ולבן האלוהים.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וישו · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וישיבה · ראה עוד »

יהודה קרני

יהודה קרני, 1945 קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – 3 בינואר 1949 תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויהודה קרני · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יולן פלדש

עטיפת הספר "רחוב החתול הצד דגים" (1940) ציור קיר ברח' שמשמעות שמו "רחוב החתול הצד דגים" (Rue du Chat-qui-Pêche) בפריז, מקום התרחשות האירועים בספרה של יולן פלדש יולן פלדש (בהונגרית: Földes Jolán; 20 בדצמבר 1902 - אוקטובר 1963) הייתה סופרת הונגרית.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויולן פלדש · ראה עוד »

18 בנובמבר

חייל בריטי במהלך הקרב על הסום 18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו18 בנובמבר · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1881 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1911 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1914 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1941 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1943 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1944 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1950 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1959 · ראה עוד »

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו23 בפברואר · ראה עוד »

28 בדצמבר

28 בדצמבר הוא היום ה־362 בשנה (363 בשנה מעוברת), בשבוע ה־52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו28 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

א"א קאבאק, א"א קבק, א' א' קבק, א' קבק, א. א. קבק, א. קבק, אהרן אברהם קאבאק, אהרון אברהם קבק, אהרון קבק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_אברהם_קבק

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »