סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אורח חיים (שולחן ערוך)

מַדָד אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך. [1]

101 יחסים: HebrewBooks, מאיר פוזנר, מנחם מנדל אוירבך, מרדכי כרמי, מרדכי יפה, משנה ברורה, משה רבקש, מגילת אסתר, מים אחרונים, אפרים זלמן מרגליות, ארבע רשויות השבת, ארבעה טורים, אליה שפירא, אחרונים, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם אופנהיים, אברהם דוד מבוטשאטש, נתנאל וייל, נטילת ידיים, סוכה, עקיבא איגר, ערוך השולחן, עירוב תחומין, עירוב חצרות, פסח, פורים, צניעות, ציצית, קריאת שמע, קריאת התורה, ראש חודש, ראש השנה, ראשי תיבות, שמואל קעלין, שאלות ותשובות, שניאור זלמן מלאדי, שערי תשובה (אורח חיים), שתילי זיתים, שלמה קלוגר, שבת, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תענית, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תפילין, תשעה באב, תחנון, ..., תחום שבת, לולב, חנוכה, חזקיה די סילוה, חג, חול המועד, חיים מרדכי מרגליות, חיים בנבנישתי, חיים בנימין פונטרימולי, חיים הכהן (מקובל), חיים יוסף דוד אזולאי, באר היטב, בנימין עוזר, בציעת הפת, ברוך תאומים-פרנקל, ברכת המזון, ברכת הנסים, ברכת כהנים, ברכה, ברכות הנהנין, ברכות הריח, ברכות השחר, ברכות השבח, בוסק, בית כנסת, דניאל טירני, דוד משרקי, דוד שלמה אייבשיץ, דוד הלוי סגל, ה'שכ"ה, ה'שכ"ו, הלכות עירובין, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, כף החיים, י"ח בכסלו, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב עמדין, יעקב לורברבוים, יעקב חיים סופר, יעקב בן אשר, ישראל מאיר הכהן, יחזקאל לנדא, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהודה אשכנזי (טיקטין), יהודה עייאש, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף מולכו, יוסף שאול נתנזון, יוסף תאומים. להרחיב מדד (51 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וHebrewBooks · ראה עוד »

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (תפ"ה, 1725 - כ"ח בשבט תקס"ז, 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומאיר פוזנר · ראה עוד »

מנחם מנדל אוירבך

רבי מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620- כ' בתמוז ה'תמ"ט 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »

מרדכי כרמי

רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי כרמי · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי יפה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשנה ברורה · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (1591, פראג – 1671, וילנה), מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי באר הגולה על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשה רבקש · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומגילת אסתר · ראה עוד »

מים אחרונים

כלי מכסף למים אחרונים מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומים אחרונים · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 - כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבעה טורים · ראה עוד »

אליה שפירא

רבי אליה שפירא ראש מתיבתא ודרשן מפראג (1660 - 14 באפריל 1712), פוסק, מחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואליה שפירא · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואחרונים · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אברהם אופנהיים

הרב אברהם אופנהיים (Abraham Oppenheim; ? - נפטר בי"א בחשוון ה'תקמ"ז, 7 בנובמבר 1786) היה רב בגרמניה ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אופנהיים · ראה עוד »

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840, ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »

נתנאל וייל

שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונתנאל וייל · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונטילת ידיים · ראה עוד »

סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד. ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וסוכה · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועקיבא איגר · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וערוך השולחן · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועירוב תחומין · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן, (איסור טלטול בין רשויות היחיד) באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועירוב חצרות · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופסח · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופורים · ראה עוד »

צניעות

צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וצניעות · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וציצית · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקריאת שמע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקריאת התורה · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראש השנה · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראשי תיבות · ראה עוד »

שמואל קעלין

רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724, קולין, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק בוהמי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל קעלין · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745-1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב וכן רש"ז.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שערי תשובה (אורח חיים)

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »

שתילי זיתים

שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושתילי זיתים · ראה עוד »

שלמה קלוגר

ר' שלמה קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותענית · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילין · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותשעה באב · ראה עוד »

תחנון

תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (תפילה במנין - לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותחנון · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותחום שבת · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ולולב · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחנוכה · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17, מחבר הספר פרי חדש.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחג · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחול המועד · ראה עוד »

חיים מרדכי מרגליות

הרב חיים מרדכי מרגליות (בסביבות תק"מ, 1780-ט"ו בשבט תקפ"ג 1823), היה רב בדובנו, מחבר שערי תשובה על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים מרדכי מרגליות · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בנבנישתי (קושטא, ה'שס"ג, 1603 - איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב באיזמיר, פוסק הלכה ידוע, ממפרשי הארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

חיים בנימין פונטרימולי

רבי חיים בנימין פונטרימולי היה רב טורקי, מרבני איזמיר.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים בנימין פונטרימולי · ראה עוד »

חיים הכהן (מקובל)

הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובה) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

באר היטב

באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובאר היטב · ראה עוד »

בנימין עוזר

רבי בנימין עוזר הכהן בן רבי מאיר היה רב פולני, אב"ד קהילת קלימנטוב.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובנימין עוזר · ראה עוד »

בציעת הפת

בציעת הפת היא הלכה בהלכות סעודה שענינה סדר בציעת הלחם בסעודה וחלוקתו לסועדים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובציעת הפת · ראה עוד »

ברוך תאומים-פרנקל

הרב ברוך תאומים-פרנקל (תק"ך - ז' בתמוז תקפ"ח) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת הנסים · ראה עוד »

ברכת כהנים

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכה · ראה עוד »

ברכות הנהנין

בהלכה, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן).

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות הנהנין · ראה עוד »

ברכות הריח

ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שאותן מברך היהודי כאשר הוא נהנה מריח טוב.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות הריח · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות השחר · ראה עוד »

ברכות השבח

בהלכה היהודית, ברכות השבח או ברכות ההודאה הן ברכות שיש לברך לאחר אירועים משמחים או מעציבים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות השבח · ראה עוד »

בוסק

בוסק (באוקראינית: Буськ) היא עיר במחוז לבוב במערב אוקראינה, מהערים העתיקות באוקראינה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובוסק · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובית כנסת · ראה עוד »

דניאל טירני

רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודניאל טירני · ראה עוד »

דוד משרקי

הרב דוד בן שלמה מזרחי (או משרקי, מכונה גם מהרד"ם); 1771-1696), היה פוסק תימני, מחבר הספר שתילי זיתים על שולחן ערוך, ספר ההלכה המרכזי בקרב רוב היהודים בתימן. עמד בראש האסכולה שקיבלה והשלימה עם השינויים שכבר חדרו כמאתיים שנה קודם לכן בין יהודי תימן בתחום ההלכה ונוסחאות התפילה (הנוסח השאמי) במרכז תימן. תלמידו מהרי"ץ שלא השלים עם שינויים אלו, סבר שיש להחזיר את יהודי תימן לפסיקה לפי הרמב"ם ולתפילה לפי התכלאל. הרב דוד משרקי היה ככל הנראה תלמידו של סבו רבי אהרון משרקי ואביו רבי שלמה וכן מהדיין הרב צאלח בן יחיא. שימש כרב בית הכנסת של נגיד הקהילה השר רבי שלום עראקי (בית הכנסת אלאוסטא), ובתפקיד רשמי היה שו"ב-שוחט ובודק. היה רבו המובהק של מהרי"ץ. היה החכם התימני הראשון שפירש את דברי השולחן ערוך, שכבר נתפשט כמה דורות לפניו.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד משרקי · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

ה'שכ"ה

אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה'שכ"ה · ראה עוד »

ה'שכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה'שכ"ו · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והלכות עירובין · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והחת"ם סופר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והגאון מווילנה · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים לציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וכף החיים · ראה עוד »

י"ח בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וי"ח בכסלו · ראה עוד »

יעקב משולם אורנשטיין

רבי יעקב משולם אורנשטיין (תקל"ה - כ"ה באב תקצ"ט, 1839), רב, פוסק, ומגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »

יעקב עמדין

חתימתו של יעקב עמדין מכתבו של יעקב עמדין למלך דנמרק, אוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא או הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן משפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770 - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב אורתודוקסי, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, כתב את סדרת ספרי ההלכה כף החיים.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב בן אשר · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

קברו בבית העלמין שבפראג הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 - י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793), היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהודה אשכנזי (טיקטין)

רבי יהודה אשכנזי (נפטר ה'תפ"ג, 1723) היה רב פולני במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה אשכנזי (טיקטין) · ראה עוד »

יהודה עייאש

רבי יהודה בר יצחק עייאש מגדולי הרבנים והפוסקים באלג'יריה.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה עייאש · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום טוב · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף מולכו

רבי יוסף מולכו (ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי ונחשב לאחד מגדולי רבניה ודייניה של העיר סלוניקי בתקופתו; כמו כן חיבר מספר ספרים תורניים חשובים אשר נזכרו רבות בספרים אחרים שנדפסו לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף מולכו · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות גליציה במאה ה-19, ומגדולי המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) מגדולי פרשני שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף תאומים · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

או"ח, אורח חיים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אורח_חיים_(שולחן_ערוך)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »