סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אלעזר מגרמייזא

מַדָד אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתקכ"ה, 1165 - ה' אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. [1]

114 יחסים: HebrewBooks, מסכת אבות, מסכת שקלים, מעשה נסים, מצווה, מקובל, משה הכהן ממגנצא, מלאך, מגילת אסתר, מגילת רות, מוסר, מיסטיקה יהודית, מיינץ, אמסטרדם, אמונה, אפרים זלמן מרגליות, אלעזר מגרמייזא, אלעזר רוקח (רב), אליעזר הגדול בן יצחק, אביגדור אפטוביצר, אור זרוע, איסור אכילת קטניות בפסח, נשמה, נבואה, ניו יורק, ספר רזיאל המלאך, ספר חסידים, ספר יצירה, ספירת העומר, סגולה (מגזין), פלפול, פוסק, פירוש חלומות, צרפת, צבי אלימלך שפירא, צופן אתב"ש, ציצית, קריפטוגרפיה, קל וחומר, קבלה, קדיש, קינה, קידוש השם, ראשונים, שמחה עמנואל, שחיטה (הלכה), שיר השירים, תנ"ך, תפילת העמידה, תפילה, ..., תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תוספות, תורה, טרפה, טלית, ז'שוב, חמש מגילות, חסידות אשכנז, חסידות קומרנה, חיים קניבסקי, חיים יוסף דוד אזולאי, בעלי התוספות, ברכת המזון, גניזת קהיר, גרמניה, גוגל ספרים, גימטריה, ד'תתקנ"ז, ד'תתקצ"ח, ד'תתקכ"ה, דמשק, ה' אלפים, ה'שי"ז, ה'תר"ץ, ה'תר"ט, ה'תרי"ט, ה'תשס"ה, ה'תשל"ב, ה'ב', המנורה, האנציקלופדיה העברית, העולם הבא, הפטרה, הלכה, הבעל שם טוב, וורמס, וינה, כ"ב בכסלו, כתב יד (העתק), כיסא הכבוד, כיפה (אתר אינטרנט), ימים נוראים, יעקב אטלינגר, יצחק מווינה, ישראל סרוג, יהדות אשכנז, יהודה ליבס, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן קלונימוס משפיירא, יהודה החסיד, יהוה, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף דן, יוזפא שמש, 1165, 1196, 1232, 1234, 1238, 1240, 1242, 1875. להרחיב מדד (64 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וHebrewBooks · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומסכת שקלים · ראה עוד »

מעשה נסים

עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומעשה נסים · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומצווה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומקובל · ראה עוד »

משה הכהן ממגנצא

רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי,המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומלאך · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומגילת רות · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומוסר · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית היא שם כולל לביטויי המיסטיקה והמאגיה בדת היהודית, כפי שהם מופיעים בהגות, בהלכה, במיתוסים ובפולקלור של העם היהודי מתקופת בית המקדש השני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין מיינץ במפת אירופה הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (Mainz) (במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר הבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומיינץ · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואמסטרדם · ראה עוד »

אמונה

אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי היא נכונה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואמונה · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 - כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתקכ"ה, 1165 - ה' אלפים, 1240 לערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוֹקֵחַ (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם (אין להתבלבל בינו לבין רבי אלעזר מוורמייזא, בעל "ספר הרקח", מחסידי אשכנז של ימי הביניים). היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים. נולד בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אליעזר הגדול בן יצחק

רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »

אביגדור אפטוביצר

אביגדור אפטוביצרתמונה להחלפה אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »

אור זרוע

אור זרוע - יצירה יהודית דתית המכילה פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואור זרוע · ראה עוד »

איסור אכילת קטניות בפסח

חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »

נשמה

הנשמה היא החלק הרוחני שבאדם על פי תפיסות דתיות או רוחניות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ונשמה · ראה עוד »

נבואה

בדתות ובפילוסופיות שונות, נבואה היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העבר ההווה והעתיד.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ונבואה · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וניו יורק · ראה עוד »

ספר רזיאל המלאך

ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר רזיאל המלאך · ראה עוד »

ספר חסידים

מהדורת 1724 ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של יוצריה, רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז שמסביבו בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר חסידים · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים/רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר יצירה · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספירת העומר · ראה עוד »

סגולה (מגזין)

שער גיליון 86 של סגולה, העוסק בעיקר במשה דיין סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וסגולה (מגזין) · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופלפול · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופוסק · ראה עוד »

פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופירוש חלומות · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצרפת · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם צופן אתב"ש הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצופן אתב"ש · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וציצית · ראה עוד »

קריפטוגרפיה

קריפטוגרפיה (תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר בעברית), היא ענף במתמטיקה ומדעי מחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רבדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", "מתחרה" או "יריב" פוטנציאלי.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקריפטוגרפיה · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקל וחומר · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקבלה · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, דוקסולוגיה (המנון תהילה לאל), הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקדיש · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקינה · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה, המחייבת יהודי למסור נפש במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקידוש השם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וראשונים · ראה עוד »

שמחה עמנואל

שמחה עמנואל (נולד בשנת 1957) הוא פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושמחה עמנואל · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושיר השירים · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותנ"ך · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותפילה · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותוספות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותורה · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וטרפה · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודיות עטופות בטלית בתפילה של נשות הכותל. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא בגד בצורה מלבנית, אשר בארבע פינותיו שזורים חוטי הציצית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וטלית · ראה עוד »

ז'שוב

זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המרכזית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וז'שוב · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו המגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחמש מגילות · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חסידות קומרנה

רבי ברוך ספרין, האדמו"ר האחרון בקומרנה, נספה בשואה. רבי חיים יעקב מקומרנה, אבי השושלת לאחר השואה. חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות אשר נוסדה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחסידות קומרנה · ראה עוד »

חיים קניבסקי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וברכת המזון · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגרמניה · ראה עוד »

גוגל ספרים

גוגל ספרים (באנגלית: Google Books) הוא שירות רב-לשוני של גוגל לעריכת חיפושי טקסט בספרים שגוגל סרקה, המירה לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, ואחסנה במסד הנתונים הדיגיטלי שלה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגוגל ספרים · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגימטריה · ראה עוד »

ד'תתקנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקנ"ז · ראה עוד »

ד'תתקצ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקצ"ח · ראה עוד »

ד'תתקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקכ"ה · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ודמשק · ראה עוד »

ה' אלפים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה' אלפים · ראה עוד »

ה'שי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'שי"ז · ראה עוד »

ה'תר"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תר"ץ · ראה עוד »

ה'תר"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תר"ט · ראה עוד »

ה'תרי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תרי"ט · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תשל"ב · ראה עוד »

ה'ב'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'ב' · ראה עוד »

המנורה

תבליט מנורה במערת ארון הקודש בבית שערים מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים) תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת באשתמוע, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב פסל מנורת דוד בפתח תקווה מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והמנורה · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

העולם הבא

העולם הבא ביהדות הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והעולם הבא · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והפטרה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והלכה · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בר"ת: בעש"ט; בין ת"נ ל-ת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) הוא אבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והבעל שם טוב · ראה עוד »

וורמס

ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת וורמייזא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ווורמס · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו בית כנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את "ליל הבדולח" נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ווינה · ראה עוד »

כ"ב בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכ"ב בכסלו · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כיסא הכבוד

על פי ספרות חז"ל והמיתולוגיה היהודית, כיסא הכבוד הוא כעין משל רוחני למקום מושבו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכיסא הכבוד · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

בעז נכטשטרן, מייסד כיפה כיפה הוא פורטל אינטרנט העוסק במגוון נושאים ביהדות.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ימים נוראים

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וימים נוראים · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ד בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), רב ופוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יצחק מווינה

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180-1250) (במקורו מבוהמיה) חיבר את "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בפוסקים שאחריו.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויצחק מווינה · ראה עוד »

ישראל סרוג

רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16-17) היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וישראל סרוג · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהודה ליבס

פרופסור יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא חוקר מחשבת ישראל ומחבר פורה בנושא חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (? - ד'תתקנ"ו, 1196) - רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס משפיירא

רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בן קלונימוס משפיירא · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה החסיד · ראה עוד »

יהוה

בכתב עברי מודרני יהוה (יש אומרים: השם המפורש או ה' או ד' או שם הויה או שם בן ארבע אותיות או רק השם) הוא אחד משמותיו של אלוהים כפי שהוא מופיע במקרא ובספרות חז"ל, והוא השם הקדוש ביותר של האלוהים על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהוה · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו - שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה סיון ה'שנ"א 1591 - פראג, ה'תט"ז 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף דן

יוסף דן (בלועזית: Joseph Dan; נולד בשנת 1935 בבודפשט, הונגריה) הוא חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוסף דן · ראה עוד »

יוזפא שמש

ספרו מעשה ניסים הרב יפתח יוסף יוזפא הלוי מנצפך המכונה יוזפא שַׁמֶשׁ ׁ(.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוזפא שמש · ראה עוד »

1165

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1165 · ראה עוד »

1196

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1196 · ראה עוד »

1232

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1232 · ראה עוד »

1234

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1234 · ראה עוד »

1238

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1238 · ראה עוד »

1240

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1240 · ראה עוד »

1242

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1242 · ראה עוד »

1875

|.

חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1875 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אלעזר מגרמיזא, אלעזר מוורמס, אלעזר מוורמיזא, אלעזר מוורמייזא, אלעזר בן יהודה, ספר הרוקח, הרקח, הרוקח.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלעזר_מגרמייזא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »