סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אל-מאמון

מַדָד אל-מאמון

אבו ג'עפר עבדאללה אל-מאמון אבן הארון (ערבית: ابو جعفر عبدالله المأمون بن هارون) (786–833) היה הח'ליף העבאסי השביעי (במניין המסורתי). [1]

110 יחסים: ממלכת פרס, מסגד, מסופוטמיה, מצרים, מרוקו, משהד, מחנה (אסלאם), מומיה, מועתזילה, מוחמד א-תקי, מכה, מינבר, אסלאם שיעי, אסטרונומיה, אסיה, אסיה הקטנה, אע'לבים, אפגניסטן, ארכאולוגיה, אריסטו, אל-מנצור, אל-מעתצם, אל-מתוכל הראשון, אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי), אל-אמין, אללה, אלג'יריה, אחמד אבן חנבל, אות קין (מקרא), אוטונומיה, אימאם, אינקוויזיציה, ספרייה, סונה, סורית, סוריה, סיציליה, ערבית, עלי א-רידא, עלייה לרגל, עולמא, עיראק, פקיסטן, פתנה, פילוסופיה יוונית, קאבול, קטסיפון, קופטית, רציונליזם, תאולוגיה, ..., תרגום, תוניס, לוב, לוגיקה, טרטוס, טבעת, טהראן, טורקמניסטן, טורקסטן, זורואסטריות, ח'ליפה, ח'טבה, ח'וארג', ח'ופו, ח'וראסאן, חילון, בצרה, בגדאד, בית עבאס, בית החוכמה, גירושים, דת, האסכולה החנבלית, הארון א-רשיד, האימפריה המוסלמית, האימפריה הביזנטית, הפירמידה הגדולה של גיזה, הקוראן, השושלת האידריסית, השושלת הטאהרית, הינדואיזם, הירח, ואסט, כפירה (דת), כלאם, כופה, כוכב לכת, יהדות, יוונית, 1 בספטמבר, 10 באוגוסט, 11 בינואר, 12 באוגוסט, 24 ביולי, 642, 786, 802, 809, 813, 816, 817, 819, 821, 822, 827, 828, 829, 832, 833, 848. להרחיב מדד (60 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וממלכת פרס · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומסגד · ראה עוד »

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומסופוטמיה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומצרים · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומרוקו · ראה עוד »

משהד

מַשְׁהַד (בפרסית: مشهد, מילולית: מקום הקרבה, קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומשהד · ראה עוד »

מחנה (אסלאם)

מִחְנָה (בערבית: محنة, פירוש:מבחן, עינוי, רדיפה) בהיסטוריה של האסלאם הם אירועי רדיפה שנמשכו כ-15 שנים (בין השנים 833–848).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומחנה (אסלאם) · ראה עוד »

מומיה

המומיה של רעמסס השני מכון האפיפיורי למקרא בירושלים מוזיאון הארכאולוגי של טנריף מומְיה היא גווייה משומרת של אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומומיה · ראה עוד »

מועתזילה

המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזְלה) היא אסכולה תאולוגית עתיקה באסלאם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומועתזילה · ראה עוד »

מוחמד א-תקי

מקדש קדימיה בו נקבר האימאם התשיעי מוחמד א-תיקי לצידו של האימאם השביעי בכאזמיה בעיר בגדד מֻחַמַד אִבְן עַלי אַ(ל)-תַקי הוא האימאם השיעי התשיעי, על פי מסורת התריסריים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומוחמד א-תקי · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומכה · ראה עוד »

מינבר

מינבר במסגד בעמאן מינבר במסגד בטורעאן מסגד הלבן בנצרת המינבר (בערבית: منبر; תעתיק מדויק: מנבר) הוא דוכן במסגד שעליו עומד האימאם כדי לשאת דרשות ("ח'וטבה").

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומינבר · ראה עוד »

אסלאם שיעי

אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסלאם שיעי · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסיה

מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסיה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה פיזית קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אע'לבים

האע'לבים (בערבית: أغالبة) היו שושלת אמירים מוסלמים ששלטו על ממלכה צפון אפריקאית שהקיפה את שטחי טריפולי, תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה, בין השנים 800–909 לספירה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואע'לבים · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן הנשיא חאמיד כרזאי מברך את הצבא החדש הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בפרסית:; תעתיק מדויק: אפע'אנסתאן) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואפגניסטן · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים 1.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואריסטו · ראה עוד »

אל-מנצור

עבדאללה אבן מחמד אל-מנצור (בערבית: عبد الله بن محمد المنصور, 712-אוקטובר 775), שנודע גם בכוניה אבו ג'עפר (أبو جعفر) הח'ליף השני לבית עבאס, שלט בין 754 ו-775.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מנצור · ראה עוד »

אל-מעתצם

אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصم بالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מעתצם · ראה עוד »

אל-מתוכל הראשון

אל-מתוכל עלא אללה הראשון (מילולית: הנסמך על האל), אבו אל-פצ'ל (קרי: פדל) ג'עפר בן אל-מעתצם באללה (בערבית: المتوكل على الله الاول, ابو الفضل جعفر بن المعتصم بالله) נולד במרץ 821 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בסאמרא בין השנים 847 ל-861.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מתוכל הראשון · ראה עוד »

אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי)

אל-מהדי (מילולית: המנחה בדרך מישרים, הגואל), אבו עבדאללה מחמד בן אל-מנצור (בערבית: المهدي, ابو عبد الله محمد بن المنصور) נולד בשנת 745, והיה הח'ליפה העבאסי השלישי בין השנים 775–785.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) · ראה עוד »

אל-אמין

אל-אמין (מילולית: הנאמן), אבו עבדאללה מוחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: الامين ابو عبد الله محمد بن هارون الرشيد), נולד בשנת 787, ירש את אביו הארון א-רשיד ב-809 והיה הח'ליף העבאסי עד למותו בשנת 813.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-אמין · ראה עוד »

אללה

עיטור באיה סופיה ובו השם "אללה" בערבית אַללַּהּ (בערבית: الله) הוא שמו של האל בדת האסלאם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואללה · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ, בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואלג'יריה · ראה עוד »

אחמד אבן חנבל

אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الامام احمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית במשפט המוסלמי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »

אות קין (מקרא)

אות קין הוא מונח מקראי, אשר לימים זכה גם לכינוי: אות קלון.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואות קין (מקרא) · ראה עוד »

אוטונומיה

מדינות הכוללות לפחות אזור אוטונומי אחד אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואוטונומיה · ראה עוד »

אימאם

אימאם (בערבית: إمام; תעתיק מדויק: אִמאם; תרגום מילולי: זה שלפני) הוא תואר מנהיגות דתי מוסלמי, שהגדרתו שונה בזרמים השונים באסלאם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואימאם · ראה עוד »

אינקוויזיציה

גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית האינקוויזיציה היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואינקוויזיציה · ראה עוד »

ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וספרייה · ראה עוד »

סונה

סונה (בערבית: سنة, תעתיק מדויק: סֻנה) פירושה נוהג, אורחות חיים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסונה · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם סורית או ארמית סורית (ܠܶܫܳܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לְשָׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסורית · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסוריה · ראה עוד »

סיציליה

סיציליה (Sicilia בלטינית קלאסית: סיקיליה. באיטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון, שטחו כ-26,000 קילומטר רבוע.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסיציליה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וערבית · ראה עוד »

עלי א-רידא

מקדש האימאם א-רידא במשהד עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעיתים קרובות אֵמאם רֵזא) היה האימאם השיעי השמיני.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועלי א-רידא · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועלייה לרגל · ראה עוד »

עולמא

עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועולמא · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועיראק · ראה עוד »

פקיסטן

המאוזולאום של רנג'יט סינג בעיר לאהור, 2005 הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן (באורדו:, תעתיק: אִסְלַאמי גָ'מְהוּרִיָאִי פַּאכִּסְתַּאן) היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופקיסטן · ראה עוד »

פתנה

פִתְנה (فتنة) הוא מונח בערבית בעל פירושים רבים, אולם כיום משתמשים בו בעיקר כדי לתאר מלחמת אזרחים, חוסר הסכמה וחלוקה בקרב המוסלמים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופתנה · ראה עוד »

פילוסופיה יוונית

הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »

קאבול

קאבול (נכתבת גם כאבול; בפשטו: کاب&#1604) היא הבירה והעיר הגדולה ביותר באפגניסטן.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקאבול · ראה עוד »

קטסיפון

חורבות קטסיפון, 1932קְטֵסיפון הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקטסיפון · ראה עוד »

קופטית

קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקופטית · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ורציונליזם · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354-כ430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינה רציונליות.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותאולוגיה · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותרגום · ראה עוד »

תוניס

תוניס (בערבית: تونس, תעתיק מדויק: תוּנִס; בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ) היא עיר הבירה של תוניסיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותוניס · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ולוב · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ולוגיקה · ראה עוד »

טרטוס

כנסיית "גבירתנו מטורטוסה" אשר נבנתה על ידי הצלבנים בשנת 1123 ומאז ששופצה בתחילת המאה ה-20 משמשת כמוזיאון טַרְטוּס (בערבית: طرطوس) היא עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה, ובירת מחוז טרטוס.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטרטוס · ראה עוד »

טבעת

טבעת יהלום. טבעת היא תכשיט הנענד סביב האצבע של היד טבעת היא תכשיט הנענד סביב האצבע של היד או כף הרגל.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטבעת · ראה עוד »

טהראן

אוניברסיטת טהראן כיכר חסאן עבאד באזור ההיסטורי של העיר אצטדיון אזאדי שממוקם במערב טהראן תחנת הרכבת המרכזית של טהראן טֶהֱרָאן (בפרסית) היא בירת איראן והעיר הגדולה ביותר בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטהראן · ראה עוד »

טורקמניסטן

טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan, מבוטא טורקמנית'טן) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטורקמניסטן · ראה עוד »

טורקסטן

מפת חבל הארץ טורקסטן, עם גבולות המדינות המודרניות. טורקסטן (או טורקיסטן) הוא אזור במרכז אסיה, אשר מאוכלס ברובו בעמים טורקיים הדוברים ניבים שונים של השפה הטורקית.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטורקסטן · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם זורואסטריאניזם, אמגושיות, מזדאיזם או דת זרתוסטרא, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרא.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וזורואסטריות · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא השם או התואר של המנהיג האסלאמי של ה"אמה" (أمة), או אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'ליפה · ראה עוד »

ח'טבה

החֻ'טְבּה (בערבית: خطبة, מילולית: דרשה) היא הדרשה הנישאת לפני תפילת יום שישי במסגדים, או לאחר התפילה בימי העיד.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'טבה · ראה עוד »

ח'וארג'

החַ'וַארִג' (בערבית: خوارج, מילולית: "החורגים" או "הפורשים") הוא שמה של הקבוצה הדתית הקדומה ביותר שפרשה מן האסלאם, עוד קודם לפרישת הזרם השיעי, לכדי זרם אסלאמי עצמאי.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'וארג' · ראה עוד »

ח'ופו

הפירמידה הגדולה ח'וֹפּו (ביוונית: Χέωψ) הוא פרעה מצרים העתיקה, בן השושלת הרביעית של הממלכה הקדומה במצרים, אשר שלט בין 2589 לפנה"ס ל־2566 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'ופו · ראה עוד »

ח'וראסאן

ח'וראסאן על מפת אסיה התיכונה. צפונית לו נמצאים טראנסאוקסאניה במזרח וח'ווארזם במערב ח'וראסאן (בפרסית: خراسان, תרגום מילולי: מקום זריחת השמש) הוא שמו ההיסטורי של חבל ארץ נרחב במרכז אסיה המקיף אזורים בצפון-מזרח איראן, צפון-מערב אפגניסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'וראסאן · ראה עוד »

חילון

חילון (לועזית: secularization) הוא מעבר של חברה מזהות דתית או מזיקה לערכים ומוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וחילון · ראה עוד »

בצרה

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה מדויקת: אלבסרה) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ומונה כ-2,300,000 תושבים (2008).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובצרה · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובגדאד · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מדויק: אלדולה אלעבאסיה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים -الخلافة العباسية אלחילאפה אלעבאסיה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת "בית עבאס" שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית עבאס · ראה עוד »

בית החוכמה

מלומדים קוראים ספרים בבית החוכמה בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית החוכמה · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וגירושים · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ודת · ראה עוד »

האסכולה החנבלית

העולם המוסלמי האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאסכולה החנבלית · ראה עוד »

הארון א-רשיד

משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הארון א-רשיד (בערבית: هارون الرشيد, 809-763) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והארון א-רשיד · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של שושלת של בית אומיה, 661-750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570-632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הביזנטית (ביוונית: Βασιλεία των Ρωμαίων - ממלכת הרומאים) או ביזנטיון הוא כינוי מאוחר ומודרני שניתן לחלקה המזרחי של האימפריה הרומית, שנוצר כתוצאה מפיצול הקיסרות הרומית בשנת 395, והתקיים עד לנפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הפירמידה הגדולה של גיזה

חתך של הפירמידה הפירמידה הגדולה של גיזה (הידועה גם בשם הפירמידה של ח'ופו, בערבית: هرم خوفو) היא העתיקה שבשבעת פלאי תבל, והפלא היחיד מבין השבעה ששרד עד ימינו.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והפירמידה הגדולה של גיזה · ראה עוד »

הקוראן

הקוּרְאָן (בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והקוראן · ראה עוד »

השושלת האידריסית

השושלת האידריסית (בערבית: الأدارسة; בתעתיק: אל-אדארִסַה) הייתה שושלת מוסלמית שהשתייכה לזרם השיעי הזיידי ושלטה במרוקו בין השנים 788–974.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת האידריסית · ראה עוד »

השושלת הטאהרית

השושלת הטאהרית הקימה נציבות עם מידה רבה של אוטונומיה בשטחים המזרחיים של הח'ליפות העבאסית.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת הטאהרית · ראה עוד »

הינדואיזם

מקדש הינדואי המוקדש לאלה, שאקטי, במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם הוא שם כולל לדת הרווחת בהודו, בה חיים 96% מההינדואים בעולם.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והינדואיזם · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון והירח · ראה עוד »

ואסט

מחוז ואסט (בערבית: محافظة واسط) הוא מחוז במזרח עיראק.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וואסט · ראה עוד »

כפירה (דת)

כופר (וביהדות: אפיקורוס) הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכפירה (דת) · ראה עוד »

כלאם

כַלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכלאם · ראה עוד »

כופה

כופה (ערבית: الكوفة, אל-כופה) היא עיר בעיראק, המצויה כ-170 קילומטר דרומית לבגדאד, וכ-10 קילומטר צפון-מזרחית לנג'ף.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכופה · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכוכב לכת · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויהדות · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויוונית · ראה עוד »

1 בספטמבר

1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו1 בספטמבר · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו10 באוגוסט · ראה עוד »

11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו11 בינואר · ראה עוד »

12 באוגוסט

12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו12 באוגוסט · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו24 ביולי · ראה עוד »

642

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו642 · ראה עוד »

786

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו786 · ראה עוד »

802

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו802 · ראה עוד »

809

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו809 · ראה עוד »

813

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו813 · ראה עוד »

816

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו816 · ראה עוד »

817

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו817 · ראה עוד »

819

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו819 · ראה עוד »

821

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו821 · ראה עוד »

822

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו822 · ראה עוד »

827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו827 · ראה עוד »

828

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו828 · ראה עוד »

829

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו829 · ראה עוד »

832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו832 · ראה עוד »

833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו833 · ראה עוד »

848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו848 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אל מאמון, אלמאמון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אל-מאמון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »