סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אפהליון ופריהליון

מַדָד אפהליון ופריהליון

נקודות הקיצון בתנועת גרם שמיים במסלול סביב השמש אֲפְּהֵלְיוֹן (Aphelion) ופֵּרִיהֶלְיוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון או אפואפסיס) או הקטן ביותר (פריהליון או פריאפסיס) מהשמש. [1]

46 יחסים: מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי), מאדים, מסלול (פיזיקה), מערכת השמש, מיליון, אנטארקטיקה, אפסיד, אפוגיאה ופריגיאה, אקלים, אריס (כוכב לכת ננסי), אליפסה, אביב, אורנוס, נפטון, נקודת השוויון, נקיפת ציר כדור הארץ, נוגה, סתיו, פלוטו, צדק (כוכב לכת), קרס (כוכב לכת ננסי), קרינה, קיץ, קילומטר, שנה טרופית, שבתאי, זמן אוניברסלי מתואם, חורף, גאוגרפיה, גרם שמים, המיספירה, האזור הארקטי, האומיה (כוכב לכת ננסי), השמש, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, כוכב חמה, 21 במרץ, 22 בספטמבר, 23 בספטמבר, 3 בינואר, 3 ביולי, 4 בינואר, 4 ביולי.

מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)

136472 מאקֶה-מאקֶה (שם מלא: 136472 מאקה-מאקה; באנגלית: 136472 Makemake) הוא כוכב לכת ננסי השלישי בגודלו במערכת השמש והוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני באזור חגורת קויפר.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ומאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

מאדים

מאדים (באנגלית: Mars, מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ומאדים · ראה עוד »

מסלול (פיזיקה)

כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ומערכת השמש · ראה עוד »

מיליון

המספר מיליון מיליון (1,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף אלפים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ומיליון · ראה עוד »

אנטארקטיקה

תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה השמש שוקעת על אנטארקטיקה. ליווינגסטון, הסמוך לחופי אנטארקטיקה, 2004 ההר אונגל בהרי טנגרה. חזזיות מצויים באנטארקטיקה קריל אנטארקטי הנפוץ במספרים גדולים באנטארקטיקה אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואנטארקטיקה · ראה עוד »

אפסיד

'''אפסידים:'''1) אפואפסיד, 2) פריאפסיד, 3) מוקד המערכת. אפסיד (באנגלית: apsis, ביוונית: ἁψίς) היא נקודה במסלולו של גרם שמים, בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואפסיד · ראה עוד »

אפוגיאה ופריגיאה

מסלול לוויין סביב כדור הארץ, עם נקודות אפוגיאה ופריגיאה אַפּוֹגֵיאָה (באנגלית: Apogee) ופֶּרִיגֵיאָה (Perigee) הן האפסידים במסלולו של לוויין (טבעי או מלאכותי) סביב כדור הארץ, כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ (אפוגיאה) או הקרוב אליו ביותר (פריגיאה).

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואפוגיאה ופריגיאה · ראה עוד »

אקלים

אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואקלים · ראה עוד »

אריס (כוכב לכת ננסי)

אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פאלומר.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואריס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (f1 ו-f2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה (בעברית, אליפטי הוא סְגַלְגַּל) היא צורה גאומטרית, שהיא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור, הנקראות מוקדים, הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואליפסה · ראה עוד »

אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי. חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007. אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואביב · ראה עוד »

אורנוס

אורנוס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אורון) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ואורנוס · ראה עוד »

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ונפטון · ראה עוד »

נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ונקודת השוויון · ראה עוד »

נקיפת ציר כדור הארץ

איור להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ונקיפת ציר כדור הארץ · ראה עוד »

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ונוגה · ראה עוד »

סתיו

שלכת באנגליה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וסתיו · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ופלוטו · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

קרס (כוכב לכת ננסי)

קרס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צרס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, היגוי באנגלית סיריז) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר בין מאדים לצדק.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וקרס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

קרינה

קרינה היא אחת הצורות של התפשטות (העברת) אנרגיה.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וקרינה · ראה עוד »

קיץ

חוף ים בקיץ תאנים. התאנים מבשילות בעונת הקיץ ופירותיהם מכונות קיצים ומכאן השם לכל העונה. אנשים נופשים בקיץ לחופי אגם טאהו דרווין, אוסטרליה עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה, והחמה שבהן.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וקיץ · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וקילומטר · ראה עוד »

שנה טרופית

שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ושנה טרופית · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ושבתאי · ראה עוד »

זמן אוניברסלי מתואם

מפת אזורי העולם ביחס לזמן אוניברסלי מתואם זמן אוניברסלי מתואם או UTC (באנגלית: Coordinated Universal Time, צרפתית: Temps Universel Coordonné) הוא השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וזמן אוניברסלי מתואם · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וחורף · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה היא תחום מדעי אינטגרטיבי (כלומר כזה שהמחקר בו מתבסס על שניים או יותר תחומים מדעיים) בו נחקרים תופעות ותהליכים ארציים ואנושיים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וגאוגרפיה · ראה עוד »

גרם שמים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גרם שמים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִם) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וגרם שמים · ראה עוד »

המיספירה

בגאוגרפיה, המיספירה (ביוונית עתיקה ἡμισφαίριον, הֶמִיסְפָאִירִיוֹן, מילולית "מחצית מעטפת כדור") היא מחצית כלשהי של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון והמיספירה · ראה עוד »

האזור הארקטי

מפת האזור הארקטי תמונת לוויין של האזור הארקטי פני האוקיינוס הארקטי קרחון בגרינלנד טורף העל של האזור הארקטי האזור הארקטי הוא אזור מסביב לקוטב הצפוני של כדור הארץ, ומנגד לאזור האנטארקטי שמסביב לקוטב הדרומי.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון והאזור הארקטי · ראה עוד »

האומיה (כוכב לכת ננסי)

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון והאומיה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון והשמש · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וכוכב · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב חמה ברקע כוכב חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון וכוכב חמה · ראה עוד »

21 במרץ

21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו21 במרץ · ראה עוד »

22 בספטמבר

22 בספטמבר הוא היום ה-265 בשנה (266 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו22 בספטמבר · ראה עוד »

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו23 בספטמבר · ראה עוד »

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו3 בינואר · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו3 ביולי · ראה עוד »

4 בינואר

4 בינואר הוא היום הרביעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו4 בינואר · ראה עוד »

4 ביולי

4 ביולי הוא היום ה-185 בשנה (186 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפהליון ופריהליון ו4 ביולי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אפהליון, אפואפסיס, פריאפסיס, פריהליון, פריהליון ואפהליון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפהליון_ופריהליון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »