סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ארבעת המינים

מַדָד ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות. [1]

117 יחסים: מסורת, מערב, מצרים, מצוות ערבה במקדש, מצווה, מקרא מגילה, מרדכי כסלו, משנה, משנה תורה, משה, משולם פייש לאווי (השני), מזרחים, מזבח הנחושת, מדרש תנחומא, מהרי"ל, מוצא, מכון מאיר, מים, אמה (יחידת מידה), אצטרובל, ארמית, אתרוג, אתרוג מורכב, אתרוג תימני, אברהם, אהרן, אונקלוס, אושפיזין, איסור לשון הרע, איטליה, נחל, נגה הראובני, נוב, סעדיה גאון, ספר הזוהר, ספר החינוך, ספירה (קבלה), סוכה ולולב לעם סגולה, סוכות, עמוד השדרה, ערבה (צמח), עבודה זרה, עין אנושית, עין גדי (יישוב עתיק), פסיפס, פרסית, פרדס, פוסק, צפצפה, צפון, ..., קריאת ההלל, קריית ערביה, קלבריה, קבלה, קוישיקלך, רמת הגולן, רמב"ן, רמב"ם, רשות הרבים (שבת), רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, שפתיים, שלושת האבות, שבת, שופר, תמר מצוי, תפילת שמונה עשרה, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד ירושלמי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לשון חז"ל, לב האדם, לולב, טעם, חסידות חב"ד, חטא עץ הדעת, חז"ל, חזון איש, חושחש, חיבוט ערבה, בקעת בית שאן, בר כוכבא, ברכת שהחיינו, ברכה, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בלשנות, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הכנסת שלום על ישראל, בית כנסת, גניבה, דאורייתא ודרבנן, דוד, המצור על ירושלים (70), הערבה, העיר העתיקה (ירושלים), הרכבה (בוטניקה), השאלה, הדס, הושענא רבה, הושענות, הידור מצווה, כביצה, כיפה (אתר אינטרנט), יעקב, יצחק, ירושלים, ילקוט יוסף, יהדות תימן, יהודה לייב הלוי אשלג, יומני כרמל, יוסף, יוונית. להרחיב מדד (67 יותר) »

מסורת

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומסורת · ראה עוד »

מערב

מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומערב · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומצרים · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד של סוכות (מלבד שבת), להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומצווה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מרדכי כסלו

פרופ' כסלו במעבדה במהלך מחקר על לחם השעורים פרופ' כסלו בוחן את פרי התאנה מרדכי אפרים ("מַרְדוּךְ") כסלו (נולד ב-8 במאי 1937) הוא פרופסור אמריטוס לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומרדכי כסלו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומשנה תורה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומשה · ראה עוד »

משולם פייש לאווי (השני)

משולם פייש סג"ל לאווי (בהונגרית: Lőwy Ferencz; ג' בניסן תרפ"א, 11 באפריל 1921 – כ"ז באב תשע"ה, 12 באוגוסט 2015) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות טאהש.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומשולם פייש לאווי (השני) · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומזרחים · ראה עוד »

מזבח הנחושת

מזבח הנחושת, במרכז ציור זה של חצר המקדש שנעשה על ידי מכון המקדש. שרטוט של מכון המקדש המדגים את אופן הצבת מזבח הנחושת מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, אחד הכלים המרכזיים של הפולחן היהודי במשכן שהקים משה במדבר.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומזבח הנחושת · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת (1360), מגנצה - כ"ב באלול (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומהרי"ל · ראה עוד »

מוצא

תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893-1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומוצא · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים הממוקם בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומכון מאיר · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ומים · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אצטרובל

אצטרובל אורן אצטרובל אורן ירושלים (ישראל) אצטרובל הוא המשך של ענף היוצר מנבגים בחיק העלים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואצטרובל · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וארמית · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מסוג פרי הדר ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואתרוג · ראה עוד »

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואתרוג מורכב · ראה עוד »

אתרוג תימני

יהודי תימני בנטילת ארבעת המינים בכותל עם האתרוג התימני אתרוג תימני הוא זן נבדל של מין האתרוג, המאופיין במספר תכונות שונות ומיוחדות משאר הזנים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואתרוג תימני · ראה עוד »

אברהם

יז אברהם, תחריט עץ מעשה ידי אפרים משה ליליין אַבְרָהָם, במקור אברם, דמות מקראית, (מכונה גם אברהם העברי ובמסורת היהודית אברהם אבינו), הראשון משלושת האבות, ומקובל לראות בו כמונותאיסט הראשון.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואברהם · ראה עוד »

אהרן

פסל בדמותו של אהרן הכהן, המאה ה-18. אהרן ניצב מול עגל הזהב, 1901 אַהֲרֹן (- א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואהרן · ראה עוד »

אונקלוס

אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידו של רבי עקיבא, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואונקלוס · ראה עוד »

אושפיזין

אושפיזין (בארמית: "אורחים") הוא כינוי לשבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואושפיזין · ראה עוד »

איסור לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואיסור לשון הרע · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ואיטליה · ראה עוד »

נחל

בפארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ונחל · ראה עוד »

נגה הראובני

נגה הראובני (21 בינואר 1924, ט"ו בשבט ה'תרפ"ד - 28 באוקטובר 2007, ט"ז בחשוון ה'תשס"ח), מייסד הגן הלאומי נאות קדומים וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ונגה הראובני · ראה עוד »

נוב

נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ונוב · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וספר החינוך · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סוכה ולולב לעם סגולה

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט הנאמר על ידי עדות המזרח בתפילת סוכות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וסוכה ולולב לעם סגולה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וסוכות · ראה עוד »

עמוד השדרה

תרשים של עמוד שדרה אנושי - מבט מהצד עמוד השדרה (TA: Columna vertebralis) הוא החלק הקשיח במערכת הנושאת את משקל חלקו העליון של הגוף אצל בעלי החוליות ותפקידיו העיקריים הם להגן על חוט השדרה ולאפשר יציבות לגוף.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ועמוד השדרה · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא שמם של מספר מיני עצים נשירים וכמה מיני שיחים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וערבה (צמח) · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ועבודה זרה · ראה עוד »

עין אנושית

אנושיות - כחולה וירוקה צילום תקריב של עין אנושית עפעפיים מגנים על גלגל העין. עַיִן היא איבר חישה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ועין אנושית · ראה עוד »

עין גדי (יישוב עתיק)

אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך, בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובמקורות נוצריים קדומים, ואשר שמו השתמר עד העת החדשה (עין ג'די).

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

פסיפס

בית הכנסת העתיק בקיבוץ בית אלפא פסיפס של זוג טווסים וביניהם אמפורה, פרט מרצפת הפסיפס מהכנסייה הביזנטית בנהריה כיתוב יווני מרצפת פסיפס של כנסייה באשקלון נוצרי, שנמצא בישראל: תיאור נס הלחם והדגים, בכנסייה בעין שבע פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, הכתובת העברית הארוכה ביותר שאותרה על רצפת פסיפס פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גרפית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ופסיפס · ראה עוד »

פרסית

פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ופרסית · ראה עוד »

פרדס

גליל מכלי פומלו באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ופרדס · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ופוסק · ראה עוד »

צפצפה

צפצפה בשלכת צפצפה (שם מדעי: Populus) היא אחד משני סוגים של צמחים במשפחת הערבתיים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וצפצפה · ראה עוד »

צפון

קוטב הצפוני של כדור הארץ צפון הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וצפון · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריית ערביה

אגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה קריית ערביה הוא שמו של יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, אשר נתגלו במערת האגרות שבנחל חבר.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וקריית ערביה · ראה עוד »

קלבריה

קָלַבּרִיָה (איטלקית: Calabria) הוא מחוז בדרום-מערב איטליה, הנמצא ב"אצבעות" המגף האיטלקי.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וקלבריה · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וקבלה · ראה עוד »

קוישיקלך

לולב, הדסים וערבות אגודים בקוישיקלך קוישיקלך או קויישלך הוא מוצר העשוי מעלי לולב ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וקוישיקלך · ראה עוד »

רמת הגולן

שינויי הגבול ברמת הגולן החל בהסכם ניוקומב-פולה (1923), המשך בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, עבור בקו הפסקת האש 1967 וכלה בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (1974) רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان - תעתיק: הדבת אלג׳ולאן) היא אזור בצפון-מזרח ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורמת הגולן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורמב"ם · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ורבי ישמעאל · ראה עוד »

שפתיים

שפתיים צבועות בשפתון השפתיים הן איבר המהווה את הפתח של חלל הפה אצל בני אדם ויונקים רבים אחרים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ושפתיים · ראה עוד »

שלושת האבות

ביהדות, שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ושלושת האבות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ושבת · ראה עוד »

שופר

עדות אשכנז.שלמטה: שופר קודו של יהדות תימן. תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ושופר · ראה עוד »

תמר מצוי

מבנה עם גג עשוי מכפות תמרים בנאות סמדר ממוזער תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera) הוא מין בסוג תמר שבמשפחת הדקליים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותמר מצוי · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ותורה · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ולשון חז"ל · ראה עוד »

לב האדם

הדמיה של לב האדם לב האדם הוא איבר חלול ושרירי הפועל כמשאבה, ומטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם, וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ולב האדם · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ולולב · ראה עוד »

טעם

טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וטעם · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חטא עץ הדעת

מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית – "חטא עץ הדעת": השטן מתראה לחוה כחצי-אישה חצי-נחש נפילת האדם - אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16. חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה; ציור מהמאה ה-15. חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק. חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע בידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחטא עץ הדעת · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחזון איש · ראה עוד »

חושחש

חֻשְׁחָשׁ או תפוז מר (שם מדעי: Citrus aurantium) הוא מין בסוג הדרים, הדומה בצורתו ובצבעו לתפוז, אולם פריו אינו אכיל אלא לאחר עיבוד או בישול.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחושחש · ראה עוד »

חיבוט ערבה

מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וחיבוט ערבה · ראה עוד »

בקעת בית שאן

ממוזער חפירות בית שאן בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובקעת בית שאן · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה". שמעון בן כוסבה שנודע בהיסטוריה כבר כוכבא (? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובר כוכבא · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וברכה · ראה עוד »

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בית הכנסת העתיק בקצרין בית הכנסת העתיק בארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו למעלה ממאה בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים מהמאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובלשנות · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הכנסת שלום על ישראל

פסיפס "שלום על ישראל" (העתק) שלום על ישראל הוא בית הכנסת העתיק של יריחו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובית הכנסת שלום על ישראל · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ובית כנסת · ראה עוד »

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וגניבה · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ודוד · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

הערבה

נוף טיפוסי באזור הערבה הנוף ממצפה השלום לכיוון חצבה, בצפון הערבה הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והערבה · ראה עוד »

העיר העתיקה (ירושלים)

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והעיר העתיקה (ירושלים) · ראה עוד »

הרכבה (בוטניקה)

צימוח עלים בהרכבת פקע (עין) עץ דובדבן, הרכבת 'V' הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והרכבה (בוטניקה) · ראה עוד »

השאלה

השאלה היא מסירת חפץ לשימוש זמני, ללא תשלום וללא שינוי של הבעלות על החפץ.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והשאלה · ראה עוד »

הדס

פירות ההדס מזן Myrtus communis הדס (שם מדעי: Myrtus) הוא סוג במשפחת ההדסיים (Myrtaceae).

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והדס · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענה רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים ערבות למנהג חיבוט ערבה בשכונת קראון הייטס ברוקלין ניו יורק הושענא רבה (בארמית; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והושענא רבה · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והושענות · ראה עוד »

הידור מצווה

ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה. הידור מצווה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים והידור מצווה · ראה עוד »

כביצה

כביצה הוא יחידת מידה לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת חז"ל, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וכביצה · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

בעז נכטשטרן, מייסד כיפה כיפה הוא פורטל אינטרנט העוסק במגוון נושאים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יעקב

כז המאבק עם המלאך על פי גרסת רמברנדט ציור משנת 1659 מוצג בגמלדה-גאלרי, ברלין יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויעקב · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויצחק · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וירושלים · ראה עוד »

ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים וילקוט יוסף · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויהדות תימן · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 25 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה מקובל, עסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויומני כרמל · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין בני חסן יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויוסף · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: ארבעת המינים ויוונית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

4 המינים, ארבעה מינים, נטילת לולב, ענף עץ עבות.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארבעת_המינים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »