סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ארמית

מַדָד ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. [1]

98 יחסים: ממלכת פרס, מנדעים, מנדעית, מסופוטמיה, מעלולה, מצרים, מרכז אסיה, משה בר-אשר, מדרש, מוסד ביאליק, מכתבי יב, אנציקלופדיה מקראית, אסטלות ספירה, אסיה, אפגניסטן, ארמניה, ארמים, ארמית מערבית חדשה, ארמית חדשה, ארמית חדשה צפון-מזרחית, ארמית בבלית, ארמית גלילית, ארץ ישראל, אשור, אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלישע קימרון, אזרבייג'ן, אברהם כהנא, אדמיאל קוסמן, אימפריה, איראן, נאש דידן, נצרות, ניב (סיווג שפה), סנחריב, ספר עזרא, ספר דניאל, ספר הזוהר, ספר ירמיהו, סורית, סוריה, ערבית, עברית, עברית ישראלית, עיראק, פפירוס, פשיטתא, רבשקה, רוסיה, ..., שמעון פדרבוש, שאילת מילים, שפה, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות שמיות, שלמה אבינר, שומרונים, תנ"ך, תקופת בית שני, תקופת הביניים של העברית, תרגום אונקלוס, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תדמור, לשון סגי נהור, לשון חז"ל, לבן הארמי, לבנון, לינגואה פרנקה, טורקיה, חזקיהו, בראשית, בבל, גאורגיה, גנוסיס, גרמנית, גלידה, גט, דיפלומטיה, המאה ה-20, המזרח התיכון, האקדמיה ללשון העברית, הגדה של פסח, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאה לאור, כתב דמוטי, כתובה, כורדית, יצחק נסים, ירושלים, ישראל, ישראל דנדרוביץ, יחזקאל קוטשר, יב, יהדות בבל, יהדות כורדיסטן, יידיש. להרחיב מדד (48 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: ארמית וממלכת פרס · ראה עוד »

מנדעים

מנדעים הם בני קבוצה אתנו-דתית בעלת דת ולשון ייחודים השוכנים בעיקר בדרום עיראק.

חָדָשׁ!!: ארמית ומנדעים · ראה עוד »

מנדעית

קערת השבעה כתובה במנדעית מנדעית או מנדאית היא דיאלקט של הארמית, המשמש את המנדעים, דת גנוסטית שמאמיניה נמצאים בעיקר בתחומי עיראק ואיראן.

חָדָשׁ!!: ארמית ומנדעית · ראה עוד »

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: ארמית ומסופוטמיה · ראה עוד »

מעלולה

מעלולה (בערבית: معلولا, נכתבת בארמית: מעלולא) היא עיירה הממוקמת במחוז ריף דמשק שבסוריה.

חָדָשׁ!!: ארמית ומעלולה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ארמית ומצרים · ראה עוד »

מרכז אסיה

מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ומרכז אסיה · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (הרוש במקור) (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: ארמית ומשה בר-אשר · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: ארמית ומדרש · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: ארמית ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מכתבי יב

פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב שבמצרים במאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארמית ומכתבי יב · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: ארמית ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אסטלות ספירה

אסטלות ספירה הן שלושה לוחות בזלת שנמצאו ב-1930 ליד א-ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".

חָדָשׁ!!: ארמית ואסטלות ספירה · ראה עוד »

אסיה

מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: ארמית ואסיה · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן הנשיא חאמיד כרזאי מברך את הצבא החדש הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בפרסית:; תעתיק מדויק: אפע'אנסתאן) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ואפגניסטן · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, היאסטן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירו-אסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמניה · ראה עוד »

ארמים

ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס הָאֲרַמִּים היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמים · ראה עוד »

ארמית מערבית חדשה

ארמית מערבית חדשה, אחד מניבי הארמית החדשה, הוא ניב מודרני של הענף המערבי של הארמית.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמית מערבית חדשה · ראה עוד »

ארמית חדשה

ארמית חדשה הוא כינוי כולל לניבים שונים של ארמית המדוברים בימינו אנו, בעיקר באזור הסהר הפורה, אך גם בקהילות שונות במדינות מערביות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, וגם בישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמית חדשה · ראה עוד »

ארמית חדשה צפון-מזרחית

ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמית חדשה צפון-מזרחית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: ארמית וארמית בבלית · ראה עוד »

ארמית גלילית

ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל, בתקופה שבין דעיכת הדיבור העברי (במאה השנייה לספירה) ועד הכיבוש הערבי (במאה השביעית).

חָדָשׁ!!: ארמית וארמית גלילית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: ארמית וארץ ישראל · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: ארמית ואשור · ראה עוד »

אלפבית ארמי

כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבת עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).

חָדָשׁ!!: ארמית ואלפבית ארמי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: ארמית ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלישע קימרון

אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: ארמית ואלישע קימרון · ראה עוד »

אזרבייג'ן

העיר העתיקה של הבירה באקו, ברקע מגדלי הלהבה מסגד ביביהבייט בבאקו נוף הררי באזרבייג'ן הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אָזַרְבַּיְיגָ'ן (באזרית: Azərbaycan Respublikası) היא מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי.

חָדָשׁ!!: ארמית ואזרבייג'ן · ראה עוד »

אברהם כהנא

אברהם כהנא (1874, תרל"ה – 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.

חָדָשׁ!!: ארמית ואברהם כהנא · ראה עוד »

אדמיאל קוסמן

אדמיאל קוסמן אַדְמיאל מאיר קוֹסְמן (נולד ב-20 באוגוסט 1957) הוא משורר ישראלי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדם, והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמיים ע"ש גייגר בברלין.

חָדָשׁ!!: ארמית ואדמיאל קוסמן · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium - סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: ארמית ואימפריה · ראה עוד »

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: ארמית ואיראן · ראה עוד »

נאש דידן

נאש דידן (בארמית: אנשים שלנו) הוא השם שבו קוראים לעצמם יהודים מן האזור שסביב העיר אורמיה, בגבול בין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: ארמית ונאש דידן · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית ונצרות · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: ארמית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

סנחריב

סנחריב, איור משנת 1896 מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל סנחריב וצבאו מגינים יהודים מול צבאות סנחריב. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד סַנְחֵרִיב (באכדית: סִן-אחֵ-אֵרִבּ, סין (.

חָדָשׁ!!: ארמית וסנחריב · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: ארמית וספר עזרא · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארמית וספר דניאל · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ארמית וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן.

חָדָשׁ!!: ארמית וספר ירמיהו · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם סורית או ארמית סורית (ܠܶܫܳܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לְשָׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: ארמית וסורית · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: ארמית וסוריה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ארמית וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית ועברית · ראה עוד »

עברית ישראלית

עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ארמית ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ועיראק · ראה עוד »

פפירוס

פפירוס הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: ארמית ופפירוס · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של התנ"ך וספרי הברית החדשה לשפה הסורית.

חָדָשׁ!!: ארמית ופשיטתא · ראה עוד »

רבשקה

לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה הוא תוארו של שר בממלכת סנחריב שהשתתף במשלחת אל חזקיהו מלך יהודה בזמן מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארמית ורבשקה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: ארמית ורוסיה · ראה עוד »

שמעון פדרבוש

שמעון פדרבוש הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: ארמית ושמעון פדרבוש · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: ארמית ושאילת מילים · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: ארמית ושפה · ראה עוד »

שפות אפרו-אסיאתיות

תפוצת השפות האפרו-אסיאתיות השפות האפרו-אסיאתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה.

חָדָשׁ!!: ארמית ושפות אפרו-אסיאתיות · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: ארמית ושפות שמיות · ראה עוד »

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא רב היישוב בית אל, וראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, עורך שיחותיו של רבו הרב צבי יהודה קוק.

חָדָשׁ!!: ארמית ושלמה אבינר · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית ושומרונים · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ארמית ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ארמית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ארמית ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ארמית ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארמית ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ארמית ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תדמור

אלי תדמור. אל הירח, האל הראשי בעל שמין ואל השמש. מוצג בלובר. התיאטרון הרומי בתדמור תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת כיום בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: ארמית ותדמור · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: ארמית ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ארמית ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבן הארמי

יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ארמית ולבן הארמי · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ארמית ולבנון · ראה עוד »

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא שפה המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: ארמית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ארמית וטורקיה · ראה עוד »

חזקיהו

לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארמית וחזקיהו · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: ארמית ובראשית · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ובבל · ראה עוד »

גאורגיה

דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ), המוכרת בעברית גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכגורג'יה על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז לחופו המזרחי של הים השחור.

חָדָשׁ!!: ארמית וגאורגיה · ראה עוד »

גנוסיס

חיתוך עץ הממחיש את התפיסה הגנוסטית של רצונו של האדם לחתור מעבר למטריאליזם שמסתיר ממנו את האידאות הרוחניות הגנוסטיקה או גנוסטיות (יוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה.

חָדָשׁ!!: ארמית וגנוסיס · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ארמית וגרמנית · ראה עוד »

גלידה

כדורי גלידה בכוס, בתוספת קצפת וופל גלידה איטלקית ברומא מוכר גלידה על אופניים באינדונזיה גלידה היא מאכל מתוק, קפוא ומוקצף המבוסס לרוב על חלב פרה (כולל שמנת, או יוגורט), חלב סויה או מים (אז הוא מכונה "סורבה"), המשמש כקינוח או כמרכיב בקינוחים שונים.

חָדָשׁ!!: ארמית וגלידה · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: ארמית וגט · ראה עוד »

דיפלומטיה

"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.

חָדָשׁ!!: ארמית ודיפלומטיה · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ארמית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: ארמית והמזרח התיכון · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: ארמית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: ארמית והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ארמית והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: ארמית והוצאה לאור · ראה עוד »

כתב דמוטי

כתב דֶמוֹטִי, אחת משלוש צורות הכתב שבהן נכתבה השפה המצרית העתיקה.

חָדָשׁ!!: ארמית וכתב דמוטי · ראה עוד »

כתובה

אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה כתובה מהמאה ה-18 כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: ארמית וכתובה · ראה עוד »

כורדית

עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).

חָדָשׁ!!: ארמית וכורדית · ראה עוד »

יצחק נסים

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 - ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי לישראל - בין השנים ה'תשט"ו-ה'תשל"ג, 1955–1972.

חָדָשׁ!!: ארמית ויצחק נסים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: ארמית וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ארמית וישראל · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, ומרצה המתמחה בביאור התלמוד ירושלמי חוקר תורני ומחבר שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

חָדָשׁ!!: ארמית וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

יחזקאל קוטשר

יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (יוונית ελεφάντινη; ערבית إلفنتين) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: ארמית ויב · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום.

חָדָשׁ!!: ארמית ויהדות בבל · ראה עוד »

יהדות כורדיסטן

יהדות כורדיסטן היא קהילה יהודית עתיקה אשר התקיימה בעבר באזור ארם נהריים, בין שלוחות הפרת והחידקל עד ימת אורמיה.

חָדָשׁ!!: ארמית ויהדות כורדיסטן · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ארמית ויידיש · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארמית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »