סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בהירות

מַדָד בהירות

נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות או בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור). [1]

94 יחסים: מאדים, מסנן אופטי, מערכת השמש, מרחק, מרחב (פיזיקה), משקפת, מטר, אנגלית, אסטרונומיה, אסטרונום, ארקטורוס, אריס (כוכב לכת ננסי), אלמגסט, אלפא קנטאורי, אטמוספירת כדור הארץ, אור, אורך גל, אורנוס, אכרנר, אירידיום (מיזם תקשורת לוויינית), נפטון, נבל (קבוצת כוכבים), נוגה, ניקס (ירח), ספקטרום, סקאלה, סקאלה לוגריתמית, סטיקס (ירח), סופרנובה, סופרנובה 1054, סופרנובה 1987A, סין (אזור), סיריוס, סיווג ספקטרלי, ענן מגלן הגדול, על-סגול, עין אנושית, פארסק, פרוקיון, פלוטו, פוטומטריה, צבע, צדק (כוכב לכת), קאנופוס, קאפלה (כוכב), קרס (כוכב לכת ננסי), קרינת גוף שחור, קרינה אלקטרומגנטית, קבוצת כוכבים, קוואזר, ..., ראייה, ריג'ל, שנת אור, שטף, שבתאי, שורש ריבועי, תפיסה, תת-אדום, תלמי (אסטרונום), תדירות, תורת היחסות הכללית, לוגריתם, לוויין, טמפרטורה, טלסקופ, טלסקופ החלל האבל, זיהום אור, חוק ובר-פכנר, בליעה (קרינה אלקטרומגנטית), בהירות (פירושונים), בהירות מוחלטת, ביטלג'וז, גנימד, גרם שמים, גלקסיית אנדרומדה, הספקטרום הנראה, השמש, היפרכוס, הירח, הידרה (ירח), וגה, כחול, כדור הארץ, כוכב, כוכב משתנה, כוכב לכת ננסי, כוכב חמה, כוכב הצפון, כוכבים בהירים, כיול, ירח, 1054, 1856, 4 ביולי. להרחיב מדד (44 יותר) »

מאדים

מאדים (באנגלית: Mars, מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: בהירות ומאדים · ראה עוד »

מסנן אופטי

מסנני ND מסנן אופטי (בלעז: פילטר) הוא מתקן המאפשר העברה של אור, לפי תכונות מסוימות של האור דוגמת צבע וקיטוב, וחוסם את שאר הקרניים שאינן בעלות אותה התכונה.

חָדָשׁ!!: בהירות ומסנן אופטי · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: בהירות ומערכת השמש · ראה עוד »

מרחק

מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.

חָדָשׁ!!: בהירות ומרחק · ראה עוד »

מרחב (פיזיקה)

בפיזיקה, המרחב הוא ה"זירה" שבה מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים ביקום.

חָדָשׁ!!: בהירות ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

משקפת

משקפת חיילי צה"ל משתמשים במשקפות שדה.החייל ברקע מביט דרך משקפת בעלת הגדלה חזקה יותר, המוצבת ע"ג חצובה משקפת של הצי האמריקני משקפת (מילה נרדפת: מצופית) היא אמצעי תצפית המסייע בצפייה למרחק.

חָדָשׁ!!: בהירות ומשקפת · ראה עוד »

מטר

מֶטֶר (מסומן באות הלטינית m; מיוונית: μέτρον - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: בהירות ומטר · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: בהירות ואנגלית · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: בהירות ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: בהירות ואסטרונום · ראה עוד »

ארקטורוס

ארקטורוס (בעברית מזוהה עם 'עש' המקראי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הצפון והרביעי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: בהירות וארקטורוס · ראה עוד »

אריס (כוכב לכת ננסי)

אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פאלומר.

חָדָשׁ!!: בהירות ואריס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

אלמגסט

עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אלמגסט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: בהירות ואלמגסט · ראה עוד »

אלפא קנטאורי

המיקום של מערכת אלפא קנטאורי בקבוצת הכוכבים קנטאור היחסי וצבעם היחסי של הכוכבים בהשוואה ביניהם ובהשוואה לשמש אלפא קנטאורי (נקראת גם ריגל קנטאורי, טולימן או גליזה 559) היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש הממוקמת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממנה, והיא מורכבת משלושה כוכבים: פרוקסימה קנטאורי שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, אלפא קנטאורי A שהוא מאותו טיפוס ספקטראלי של השמש, ואלפא קנטאורי B. המערכת מופיעה בשמיים של כדור הארץ כחלק מקבוצת הכוכבים קנטאור.

חָדָשׁ!!: בהירות ואלפא קנטאורי · ראה עוד »

אטמוספירת כדור הארץ

מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ אטמוספירת כדור הארץ היא מעטפת גז, סביב לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בהירות ואטמוספירת כדור הארץ · ראה עוד »

אור

אור אוֹר, או אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין האדם (380-780 ננומטר).

חָדָשׁ!!: בהירות ואור · ראה עוד »

אורך גל

גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.

חָדָשׁ!!: בהירות ואורך גל · ראה עוד »

אורנוס

אורנוס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אורון) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.

חָדָשׁ!!: בהירות ואורנוס · ראה עוד »

אכרנר

אכרנר הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים ארידנוס והוא גם הכוכב העשירי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: בהירות ואכרנר · ראה עוד »

אירידיום (מיזם תקשורת לוויינית)

אירידיום הוא מיזם מתחום הטלפוניה המאפשר תקשורת בין כל שתי נקודות על פני כדור הארץ, באמצעות לוויינים.

חָדָשׁ!!: בהירות ואירידיום (מיזם תקשורת לוויינית) · ראה עוד »

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: בהירות ונפטון · ראה עוד »

נבל (קבוצת כוכבים)

נבל (לירה בלעז), היא קבוצת כוכבים בשמי הצפון, אחת מ-48 קבוצות הכוכבים המקוריות של תלמי, וכיום היא אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המוכרות על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: בהירות ונבל (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.

חָדָשׁ!!: בהירות ונוגה · ראה עוד »

ניקס (ירח)

ניקס הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו.

חָדָשׁ!!: בהירות וניקס (ירח) · ראה עוד »

ספקטרום

ספקטרום הקשת בענן שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. סְפֶּקְטְרוּם (באנגלית: Spectrum) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.

חָדָשׁ!!: בהירות וספקטרום · ראה עוד »

סקאלה

סקאלה (אנגלית: Scale) היא סרגל המציין טווח של ערכים.

חָדָשׁ!!: בהירות וסקאלה · ראה עוד »

סקאלה לוגריתמית

סקאלה לוגריתמית היא דרך נוחה להצגת נתונים מספריים, המשתרעים על-פני טווח רחב מאוד של ערכים, שעל כן קיים קושי להציגם בצורתם הרגילה, בפרט בהצגה גרפית, אך גם בהצגה מספרית.

חָדָשׁ!!: בהירות וסקאלה לוגריתמית · ראה עוד »

סטיקס (ירח)

סטיקס הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו.

חָדָשׁ!!: בהירות וסטיקס (ירח) · ראה עוד »

סופרנובה

סופרנובה SN1994D בגלקסיה NGC 4526 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. הסופרנובה היא הנקודה הבוהקת משמאל למטה סופרנובה (Supernova) היא תופעה שבה כוכב מסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ אינו מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים.

חָדָשׁ!!: בהירות וסופרנובה · ראה עוד »

סופרנובה 1054

סופרנובה 1054 (גם SN 1054 או סופרנובת הסרטן) הייתה סופרנובה אשר נצפתה על ידי עמים רבים על כדור הארץ בשנת 1054.

חָדָשׁ!!: בהירות וסופרנובה 1054 · ראה עוד »

סופרנובה 1987A

תמונה של הטבעות משרידי סופרנובה 1987A. התמונה צולמה בין השנים 1994–2009 על ידי טלסקופ החלל האבל סופרנובה 1987A (מסומנת SN 1987A) הייתה סופרנובה שנצפתה מפני כדור הארץ ב־23 בפברואר 1987.

חָדָשׁ!!: בהירות וסופרנובה 1987A · ראה עוד »

סין (אזור)

החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין:. Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó), היא ישות תרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: בהירות וסין (אזור) · ראה עוד »

סיריוס

סיריוס הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון וגליזה 244, ונקרא בעברית אברק או "כוכב הכלב".

חָדָשׁ!!: בהירות וסיריוס · ראה עוד »

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.

חָדָשׁ!!: בהירות וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »

ענן מגלן הגדול

ענן מגלן הגדול (LMC-Large Magellanic Cloud) הוא גלקסיה ננסית לא-סדורה בולטת בשמי חצי הכדור הדרומי, אחת משתי הגלקסיות המרכיבות את ענני מגלן.

חָדָשׁ!!: בהירות וענן מגלן הגדול · ראה עוד »

על-סגול

קרינת על-סגול, או קרינה אוּלְטְרָה סגול (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.

חָדָשׁ!!: בהירות ועל-סגול · ראה עוד »

עין אנושית

אנושיות - כחולה וירוקה צילום תקריב של עין אנושית עפעפיים מגנים על גלגל העין. עַיִן היא איבר חישה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה.

חָדָשׁ!!: בהירות ועין אנושית · ראה עוד »

פארסק

כוכב שמרחקו מהשמש הוא פארסק אחד. בין הקו שמחבר את הכוכב לכדור הארץ, לבין הקו המחבר את הכוכב אל השמש, נוצרת פרלקסה בת שניית קשת אחת (הציור אינו בקנה־מידה) פארסק (אנגלית: Parsec) היא יחידת אורך המשמשת באסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: בהירות ופארסק · ראה עוד »

פרוקיון

פרוקיון או α בכלב קטן הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כלב קטן.

חָדָשׁ!!: בהירות ופרוקיון · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

חָדָשׁ!!: בהירות ופלוטו · ראה עוד »

פוטומטריה

פוטומטריה היא מדידה של עוצמת אור נראה כפי שהיא נקלטת בעין אנושית.

חָדָשׁ!!: בהירות ופוטומטריה · ראה עוד »

צבע

עפרונות צבעוניים בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא הכינוי הניתן לתפיסת הראייה של האדם של מספר תדירויות או אורכי גל של אור.

חָדָשׁ!!: בהירות וצבע · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בהירות וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

קאנופוס

קַאנוֹפּוּס הוא כוכב ענק, השני בבהירותו בשמים, והוא הכוכב הבהיר בקבוצת הכוכבים שדרית (Carina), אשר פורקה באסטרונומיה המודרנית מהקבוצה העתיקה הספינה ארגו.

חָדָשׁ!!: בהירות וקאנופוס · ראה עוד »

קאפלה (כוכב)

קאפלה (בלועזית: Capella - או α בעגלון) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עגלון והשישי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: בהירות וקאפלה (כוכב) · ראה עוד »

קרס (כוכב לכת ננסי)

קרס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צרס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, היגוי באנגלית סיריז) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר בין מאדים לצדק.

חָדָשׁ!!: בהירות וקרס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

קרינת גוף שחור

קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.

חָדָשׁ!!: בהירות וקרינת גוף שחור · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית הרמונית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: בהירות וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית) קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

חָדָשׁ!!: בהירות וקבוצת כוכבים · ראה עוד »

קוואזר

הדמיית אמן של הקוואזר Gb1508 קוואזר (באנגלית: Quasar, נקרא גם Quasi-Stellar Object) הוא גרם שמים אנרגטי וחם, המהווה גרעין גלקטי פעיל (AGN).

חָדָשׁ!!: בהירות וקוואזר · ראה עוד »

ראייה

ממוזער ראייה היא החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה באמצעות אור.

חָדָשׁ!!: בהירות וראייה · ראה עוד »

ריג'ל

ריג'ל או β באוריון הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אוריון והוא הכוכב השביעי בבהירותו בשמים.

חָדָשׁ!!: בהירות וריג'ל · ראה עוד »

שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש לכוכב הקרוב ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.3 שנות אור).

חָדָשׁ!!: בהירות ושנת אור · ראה עוד »

שטף

שטף בפיזיקה הוא כמות החומר, האנרגיה, החלקיקים או גודל אחר, הפוגעים בשטח מסוים (או עוברים דרכו) ליחידת זמן.

חָדָשׁ!!: בהירות ושטף · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: בהירות ושבתאי · ראה עוד »

שורש ריבועי

גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.

חָדָשׁ!!: בהירות ושורש ריבועי · ראה עוד »

תפיסה

תיאורו של רוברט פלאד לתפיסה (1619). תְּפִיסָה (או תְּפִישָׂה; בלועזית: פֶּרְצֶפְּצְיָה) היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

חָדָשׁ!!: בהירות ותפיסה · ראה עוד »

תת-אדום

תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרה-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.

חָדָשׁ!!: בהירות ותת-אדום · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

פְּתוֹלָאמָיוּס קְלָאוֹדִיוּס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος, 83–161), המוכר בקצרה בשם תַלְמַי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: בהירות ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תדירות

בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.

חָדָשׁ!!: בהירות ותדירות · ראה עוד »

תורת היחסות הכללית

תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1915, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: בהירות ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »

לוגריתם

1. לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית.

חָדָשׁ!!: בהירות ולוגריתם · ראה עוד »

לוויין

דגם של לוויין במוזיאון מסלול סביב כדור הארץ איור של לוויין בחלל תנועה של לוויין במסלול גאוסטציונרי לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

חָדָשׁ!!: בהירות ולוויין · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבי מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: בהירות וטמפרטורה · ראה עוד »

טלסקופ

טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE-מרחק, SCOPIUM-צפיה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.

חָדָשׁ!!: בהירות וטלסקופ · ראה עוד »

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, המותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.

חָדָשׁ!!: בהירות וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »

זיהום אור

השוואה בין אזור כפרי בו זיהום האור מועט (למעלה), וניתן לראות כוכבים רבים בשמי הלילה (ובפרט את שביל החלב), לבין אזור עירוני בו זיהום האור רב (למטה), הרחובות מוארים, וניתן לראות מספר מצומצם של כוכבים. זיהום אור (באנגלית: Light pollution, Photo pollution, Luminous pollution), הוא מונח המתאר עודף, אי-כיוון, או בזבוז מאסיבי של אור (בדרך כלל אור מלאכותי).

חָדָשׁ!!: בהירות וזיהום אור · ראה עוד »

חוק ובר-פכנר

חוק ובר-פכנר מתאר את הקשר בין הגודל הפיזיקלי של גירוי ובין העוצמה שבה הוא נתפס.

חָדָשׁ!!: בהירות וחוק ובר-פכנר · ראה עוד »

בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)

גרף של בליעת קרינה אלקטרומגנטית באטמוספירה כתלות באורך הגל בליעה של קרינה אלקטרומגנטית מתרחשת כאשר גל אלקטרומגנטי פוגע בחומר, והאנרגיה שלו נספגת בחומר באופן חלקי או מלא.

חָדָשׁ!!: בהירות ובליעה (קרינה אלקטרומגנטית) · ראה עוד »

בהירות (פירושונים)

בהירות במשמעותה המילונית פירושה ההפך מכהה, מואר, חיוור, נראה בקלות; כפראפרזה משמש המונח לציין "מובן בקלות", "ברור".

חָדָשׁ!!: בהירות ובהירות (פירושונים) · ראה עוד »

בהירות מוחלטת

בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר את בהירותם של כוכבים תוך הנחה שרירותית כי מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).

חָדָשׁ!!: בהירות ובהירות מוחלטת · ראה עוד »

ביטלג'וז

ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-430 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: בהירות וביטלג'וז · ראה עוד »

גנימד

גנימד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק והירח הגדול ביותר במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: בהירות וגנימד · ראה עוד »

גרם שמים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גרם שמים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִם) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: בהירות וגרם שמים · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה

גלקסיית אנדרומדה (נקראת גם M31 או NGC 224) היא גלקסיה ספירלית בהירה והיא הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו, שביל החלב.

חָדָשׁ!!: בהירות וגלקסיית אנדרומדה · ראה עוד »

הספקטרום הנראה

מנסרה המפרקת אור לבן לאורכי הגל השונים של הספקטרום הנראה הספקטרום הנראה הוא החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית.

חָדָשׁ!!: בהירות והספקטרום הנראה · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: בהירות והשמש · ראה עוד »

היפרכוס

הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: בהירות והיפרכוס · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בהירות והירח · ראה עוד »

הידרה (ירח)

הידרה הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו.

חָדָשׁ!!: בהירות והידרה (ירח) · ראה עוד »

וגה

וגה הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נבל והוא גם הכוכב החמישי בבהירותו בשמים והשני בבהירותו בשמי הצפון (אחרי ארקטורוס).

חָדָשׁ!!: בהירות ווגה · ראה עוד »

כחול

מרגנית השדה בפריחה כחולה דגל ישראל הכחול והלבן מתנופף ברקע הים הכחול ושמי התכלת. אישה עם כיסוי ראש כחול ועיניים כחולות כנסיית הדורמיציון בירושלים, מוארת באור כחול צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד.

חָדָשׁ!!: בהירות וכחול · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: בהירות וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכב · ראה עוד »

כוכב משתנה

כוכב משתנה הוא כוכב שבהירותו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכב משתנה · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב חמה ברקע כוכב חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכב חמה · ראה עוד »

כוכב הצפון

כוכב הצפון בקצה העליון של הדובה הקטנה כוכב הצפון, הקרוי גם פולאריס, הוא כוכב משתנה קפאידי בולט המצביע בקירוב לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכב הצפון · ראה עוד »

כוכבים בהירים

כוכבים בהירים בולטים בשמי הלילה משום שהם קרובים יחסית לכדור הארץ או משום שהבהירות המוחלטת שלהם גדולה במיוחד.

חָדָשׁ!!: בהירות וכוכבים בהירים · ראה עוד »

כיול

כִּיּוּל (או קליברציה) של כלי מדידה הוא פעולה המאפשרת הערכה של דיוק המדידה, וכוונון כלי המדידה כך שיהיה מדויק יותר.

חָדָשׁ!!: בהירות וכיול · ראה עוד »

ירח

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ. ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: בהירות וירח · ראה עוד »

1054

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בהירות ו1054 · ראה עוד »

1856

|.

חָדָשׁ!!: בהירות ו1856 · ראה עוד »

4 ביולי

4 ביולי הוא היום ה-185 בשנה (186 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בהירות ו4 ביולי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בהירות (אסטרונומיה), בהירות נראית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בהירות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »