סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית הלל ובית שמאי

מַדָד בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. [1]

58 יחסים: מסכת אבות, מסכת עדיות, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת חגיגה, מסכת ביצה, מסכת כתובות, מצוות שבין אדם לחברו, מצווה, משנה, מונותאיזם, מוסר, אב בית דין, אגדה (יהדות), איסיים, נישואים, סמיכה (קורבן), סנהדרין, פרושים, צדוקים, קנאים (בית שני), קורבן שלמים, קודקס, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל דיבנה, רבן יוחנן בן זכאי, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, רבי יונתן בן הרכינס, רבי יוסי בן דורמסקית, שמאי הזקן, שמונה עשר דבר, שלוש רגלים, תקנת חכמים, תקופת בית שני, תלמוד ירושלמי, תורה, טומאה וטהרה, חנניה בן חזקיה, חול המועד, בר פלוגתא, בת קול, בבא בן בוטא, בית המקדש השני, בית הלל (פירושונים), בייתוסים, גוי, גיור, ..., המצור על ירושלים (70), הלל הזקן, הלכה, ירושלים, ישיבה (אתר אינטרנט), יהדות, יהודים, יהודים-נוצרים. להרחיב מדד (8 יותר) »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת עדיות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת כתובות · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומצווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומשנה · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מונותאיזם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם - אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומונותאיזם · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומוסר · ראה עוד »

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד. נקרא גם ראב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואב בית דין · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

איסיים

ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואיסיים · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם הצורה "נישואין") הם מיסוד קשר בין בני זוג.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ונישואים · ראה עוד »

סמיכה (קורבן)

סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וסנהדרין · ראה עוד »

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ופרושים · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וצדוקים · ראה עוד »

קנאים (בית שני)

קנאים (ביוונית: ζηλωτής) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקנאים (בית שני) · ראה עוד »

קורבן שלמים

קורבן שלמים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקורבן שלמים · ראה עוד »

קודקס

קודקס כתוב על קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקודקס · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַָן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

קבר רבי שמעון בן גמליאל בכפר כנא רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) - (10 לספירה - 70 לספירה לערך), תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים, תלמידו של רבי שמעון בן הסגן, נשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי 120 שנה, בערך בין השנים 30 לפנה"ס - 90 לספירה) היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (או רבי יהושע), היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יונתן בן הרכינס

רבי יונתן בן הרכינס היה תנא ארץ-ישראלי בדור השני (חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יונתן בן הרכינס · ראה עוד »

רבי יוסי בן דורמסקית

רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יוסי בן דורמסקית · ראה עוד »

שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושמאי הזקן · ראה עוד »

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הוא כינוי לשמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושמונה עשר דבר · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושלוש רגלים · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותקופת בית שני · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותורה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטומאה וטהרה · ראה עוד »

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחול המועד · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (תרגום מילולי: בן מחלוקת) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעו חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובר פלוגתא · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובת קול · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא - תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הלל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית הלל (פירושונים) · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו כת דתית ביהדות בימי בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובייתוסים · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וגוי · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וגיור · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת -; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלל הזקן · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלכה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וירושלים · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויהדות · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויהודים · ראה עוד »

יהודים-נוצרים

יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויהודים-נוצרים · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מחלוקת הלל ושמאי, בית שמאי, בית שמאי ובית הלל, בית הלל, הלל ושמאי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הלל_ובית_שמאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »