סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית המקדש

מַדָד בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. [1]

413 יחסים: Ynet, מן, ממלכת פרס, ממלכת ירושלים, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מאיר בן דב, מנשה (מלך יהודה), מנחת העומר, מנהרה, מנהרות הכותל, מסגד אל-אקצא, מסדר אבירי היכל שלמה, מסדר צבאי נוצרי, מסכת מנחות, מסכת מידות, מסכת תמיד, מסכת חגיגה, מעמד הר סיני, מעמד הר גריזים והר עיבל, מערת ניקנור, מעיל, מפה, מצנפת (בגד כהונה), מצרים, מצה, מצור, מצוות ערבה במקדש, מצוות עשה, מקדש חוניו, מקדש הורדוס, מקדש יב, מקדשי ממלכת ישראל, מקווה, מררי, מרד החשמונאים, מרור, משמרות כהונה, משנה, משקוף, משה, משכן נוב, משכן שילה, מלחמת ששת הימים, מלחמת היהודים, מלבי"ם, מטה אהרן, מזבח, מזבח הנחושת, ..., מזבח העולה, מזבח הזהב, מזוזה, מחסן, מחצית השקל, מחקר, מבנה בית המקדש, מבשרי הציונות, מגדל, מגילת המקדש, מדרש רבה, מדרגות, מהר"ל מפראג, מונרך, מוצא, מולד הלבנה, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון ישראל, מכנסיים (בגד כהונה), מכון המקדש, מיכאל אבי-יונה, אמה (יחידת מידה), אנטיוכוס הרביעי, אספסיאנוס, אפוד, ארמית, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארגמן, ארון הברית, ארוונה, ארכאולוגיה, אריאל שרון, אשרה (אלה), אלטנוילנד, אלוהים (יהדות), אלכסנדר הגדול, אחז, אבן חן, אבן השתייה, אבנט, אברהם אבן עזרא, אברהם יצחק הכהן קוק, אבינועם רוזנק, אדני המשכן, אהרן, אורים ותומים, אולם (בית המקדש), איסור אכילת חלב, איל רגב, איגרת אריסטיאס, אייר, אייזק ניוטון, נאמני תורה ועבודה, נאמני הר הבית, נס פך השמן, נסכים (קורבן), נקדימון בן-גוריון, נתן הנביא, נחל קדרון, נבוזראדן, נבוכדנצר השני, נביא, נדודי בני ישראל במדבר, נוב (עיר מקראית), ניסן, ניסוך המים, סנהדרין, ספר מלכים, ספר תורה, ספר המצוות לרמב"ם, ספר החינוך, ספר יחזקאל, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סלע, סולת, סוכות, עמק צורים, עמיחי מזר, עקדת יצחק, ערב פסח, ערבה (צמח), עשרה בטבת, עלי הכהן, עלייה לרגל, עזרא הסופר, עזרת נשים (בית המקדש), עבודה זרה, עולת ראייה, עובד אדום הגתי, עיר דוד, עיבל לשם רמתי, פסח, פרשת תרומה, פרוזדור ירושלים, פרויקט סינון עפר הר הבית, פשתן, פלסטינים, פלשתים, פגניות, פולחן, פיניקים, פיר, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, צמר, צאן, צבי הירש קלישר, צדקיהו, צדוק, צום גדליה, ציץ, ציונות דתית, קמצא ובר קמצא, קמרון, קרקע, קריאת התורה, קריעה (אבלות), קריית הוותיקן, קריית יערים (עיר מקראית), קשת (מבנה), קשת רובינסון, קשת וילסון, קטורת הסמים, קדמוניות היהודים, קהת, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן מוסף, קורבן אשם, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן שלמים, קורבן חטאת, קורבן התמיד, קודש הקודשים, קיר, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רצח, רשב"א, רשות העתיקות, רחבעם, רחוב, רבן יוחנן בן זכאי, רבי יהושע בן חנניה, רגולציה, רד"ק, רומא העתיקה, רוחניות, רוגם, ריכוז הפולחן, שמן המשחה, שמחת בית השואבה, שמואל, שמיני עצרת, שמירת המקדש, שארל קלרמון-גנו, שאול, שנת שמיטה, שני (צבע), שער קיפונוס, שער שושן, שער טיטוס, שער הרחמים, שער וורן, שערי חולדה, שריה (כהן גדול), שתי הלחם, שלמה, שלמה אבן וירגה, שלמי שמחה, שלמי חגיגה, שלוש רגלים, שחיטה (הלכה), שבעה עשר בתמוז, שבועות, שולחן ערוך, שולחן הפנים, שיר של יום, שירת הלויים, שילה (עיר מקראית), שיטה, שיבת ציון, תנ"ך, תנאים, תפילת מוסף, תפילת חנה, תפילה, תרומת הדשן, תרי"ג מצוות, תשעה באב, תשובה (יהדות), תל דן, תלמוד בבלי, תהילים, תורה, תכלת, לשכת הגזית, לחם הפנים, לבונה, לוחות הברית, לוי (יהדות), ליל הסדר, טומאה וטהרה, טיטוס, טיח, זרובבל בן שאלתיאל, זריקת הדם, זיהוי מקום המקדש, חנוכת המקדש, חנוכת המזבח, חנוכה, חפני ופינחס, חפירה ארכאולוגית, חץ, חצוצרה, חשמונאים, חשוון, חז"ל, חזקיהו, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חגי, חופה, חורבת קייאפה, חושן, חידוש עבודת הקורבנות, במות, בנימין מזר, בנימין זאב הרצל, בצורת, בקר, ברכת כהנים, בבל, בגדי כהונה, בור מים, בולה, בית אל (יישוב מקראי), בית שמש, בית המקדש של יוליאנוס, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית המוקד, בית התקיעה, ביכורים, גאולה, גפן היין, גשר, גשר מפעלים חינוכיים, גלוסקמה, גלות בבל, גבעון, גבריאל ברקאי, גד החוזה, גדליהו בן אחיקם, גילוי עריות, גיחון, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דעות, דברים, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דואג האדומי, דוד, המאה ה-1, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-20, המנורה, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המשכן, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, האנציקלופדיה העברית, האימפריה הרומית, האינתיפאדה השנייה, הסורג, העזרה, העופל, הפרסים, הפרוור ההרודיאני, הפרוכת, הקפלה הסיסטינית, הקרן לחקר ארץ ישראל, הקהל (מצווה), הר סיני, הר הצופים, הר הבית, הרובע היהודי, השנים החסרות, השיתין, התנועה האסלאמית, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלל הזקן, הלוח העברי, הלכה, החיל, הבונים החופשיים, הגן הארכאולוגי ירושלים, ההיכל, הוצאת כרטא, הורדוס, הושענא רבה, הכנענים, הכרזת כורש, הכרובים, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, הכוזרי, הירח, היכל, וקף, כניסה להר הבית (הלכה), כפורת, כתונת (בגד כהונה), כתובת (ארכאולוגיה), כבש הבית, כהן, כהן גדול, כיפת הסלע, כיור (כלי המקדש), ימות המשיח, ימי בין המצרים, יאסון, יאשיהו, יצחק אברבנאל, יציאת מצרים, ירמיהו, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ישעיהו, ישראל אריאל, ילקוט שמעוני, יחזקאל, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהושע בן נון, יהושע בן יהוצדק, יהודה אליצור, יהודה הלוי, יהודים, יהויכין, יואש (מלך יהודה), יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יונה (סוג), יוסף בן מתתיהו, יוסף גרפינקל, יוון העתיקה, יוונית, יכין ובועז, ייבום וחליצה, 1865, 1999, 2000, 2004, 2011, 70. להרחיב מדד (363 יותר) »

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַואיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וYnet · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומן · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099, לאחר שנכבשה בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ירושלים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאיר בן דב

מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאיר בן דב · ראה עוד »

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה היה מלך יהודה בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »

מנחת העומר

קציר תבואה בחג העומר מִנְחָת הַעֹמֶר או עֹמֶר הַתְּנוּפָה הוא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת העומר · ראה עוד »

מנהרה

מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה "האור בקצה המנהרה" מנהרה או נִקְבָּה היא מעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנהרה · ראה עוד »

מנהרות הכותל

מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצה, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל-אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצה מסגד אל-אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ-מַסְגִ'ד אלְ-אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בדרום הר הבית, בקומפלקס של אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסדר אבירי היכל שלמה

סמל המסדר חותם המסדר של אבירי היכל שלמה מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1119 ופעל בתקופת מסעי הצלב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסדר אבירי היכל שלמה · ראה עוד »

מסדר צבאי נוצרי

סימני נוכחות של מסדרים צבאיים הקשורים לממלכת ירושלים וארץ הקודש במהלך מסעי הצלב (בגרמנית). מסדרים צבאיים היו צורת ארגון נוצרית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסדר צבאי נוצרי · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מידות

מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעמד הר גריזים והר עיבל

הר גריזים והר עיבל במבט ממזרח (משמאל הר גריזים ומימין הר עיבל). ביניהם, העיר שכם. מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »

מערת ניקנור

רחבת הכניסה לקבר ניקנור השוכנת על מערכת הקברים גלוסקמא מעוטרת שנמצאה במערה עיטורים שנמצאו על גלוסקמאות במערה מערת ניקנור היא מערכת מערת קבורה הנמצאת בגן הבוטני הלאומי שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובה נתגלתה גלוסקמא המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערת ניקנור · ראה עוד »

מעיל

ג'נטלמנים מן המאה ה-19. שנות ה-40 לבושות במעילי שינל כבדים. מעיל ספורטיבי מודרני, הנוחות והגמישות לא באה על חשבון רמת ההגנה הגבוהה מהקור. אישה לבושה במעיל אדום מְעִיל הוא בגד עליון המיועד לכיסוי פלג הגוף העליון או לגוף כולו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעיל · ראה עוד »

מפה

מפה של העולם שהכין יוהנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה החלה כעצם דו-ממדי, שהיה לרוב מישורי, שייעודו העיקרי היה ייצוג של עצמים תלת-ממדיים על פני המרחב האוקלידי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומפה · ראה עוד »

מצנפת (בגד כהונה)

הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת. מצנפת (לכהן גדול) או מגבעת (לכהן הדיוט) היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצנפת (בגד כהונה) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצרים · ראה עוד »

מצה

אפיית מצות מכונה, ארץ ישראל 1947 עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצה · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצור · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד של סוכות (מלבד שבת), להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות עשה · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) מקדש חוניו היה מרכז פולחן יהודי במצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש חוניו · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה במודל הולילנד דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מוזיאון ישראל מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה כנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקדש יב

האי אלפנטינה - יב כפי שהוא נראה בשנת 2004 מקדש יֵבּ (בלשון יהודי המקום: אגורא זי יהו אלאהא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש יב · ראה עוד »

מקדשי ממלכת ישראל

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם על פי סיפורי המקרא מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל ("מקדש ירבעם").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדשי ממלכת ישראל · ראה עוד »

מקווה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקווה · ראה עוד »

מררי

מְרָרִי, הוא דמות מקראית, אחד מבניו של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומררי · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרור

3 סוגי מרור: חסה, חזרת וחזרת אדומה (חריין) מרור בהגדת הפסח מרור הוא ירק מר אותו נהוג לאכול בליל הסדר, הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרור · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר עבדו במשכן ובבית המקדש בתורנות, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשנה · ראה עוד »

משקוף

משקוף בית פאולוס המשקוף הוא הקורה בחלק העליון של מסגרת התומכת בקיר שמעל דלת או חלון, ונשען על שתי המזוזות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשקוף · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה · ראה עוד »

משכן נוב

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן נוב · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן שעל פי המקרא התקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן שילה · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלבי"ם · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטה אהרן · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח · ראה עוד »

מזבח הנחושת

מזבח הנחושת, במרכז ציור זה של חצר המקדש שנעשה על ידי מכון המקדש. שרטוט של מכון המקדש המדגים את אופן הצבת מזבח הנחושת מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, אחד הכלים המרכזיים של הפולחן היהודי במשכן שהקים משה במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח הנחושת · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח העולה · ראה עוד »

מזבח הזהב

תיאור מזבח הזהב מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבֵּחַ הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח הזהב · ראה עוד »

מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי בתי-מזוזות צבעונים ביריד האמנים בנחלת בנימין מזוזה קבועה בפתח הדלת ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזוזה · ראה עוד »

מחסן

מחסן בפינלנד: משמאל למעבר, סחורה מסודרת על משטחי משא; מימין, משטחי משא מקובצים האחד על השני מחסן של חברת דאגלס איירקראפט קומפני, 1942 מחסן הוא מבנה נפרד או חלק ממבנה אשר משמש לאחסון סחורה, חמרי גלם וכדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחסן · ראה עוד »

מחצית השקל

כיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל" עיר העתיקה מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחצית השקל · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע וניתוחו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחקר · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הם הוגי הדעות אשר יצרו את עולם הרעיונות והמונחים של ההגות הציונית ממחצית המאה ה-19, והציגו אותו בחיבוריהם, שהתפרסמו כמאמרים בעיתונות ובספרים, כתפיסות עולם ותוכניות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגדל

מגדל אייפל בפריז שבצרפת, מהמבנים המפורסמים בעולם מגדל סי אן בטורונטו שבקנדה - המבנה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1975–2007 מאה ה-16 מגדל משוחזר של "חומה ומגדל" בחניתה מגדל הוא מבנה גבוה משמעותית ביחס לשטח הבסיס שלו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגדל · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת המקדש · ראה עוד »

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרגות

מדרגות פנימיותמדרגות הן אמצעי המעביר את המשתמש בהן ממפלס אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדרגות · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מונרך

מונרך הוא ראש המדינה במדינות בעלות משטר מונרכי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומונרך · ראה עוד »

מוצא

תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893-1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוצא · ראה עוד »

מולד הלבנה

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי לוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומולד הלבנה · ראה עוד »

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסועף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכנסיים (בגד כהונה)

המכנסיים בעבודת המקדש ביהדות, היו אחד מארבעה בגדי הכהונה של כהן הדיוט או אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכנסיים (בגד כהונה) · ראה עוד »

מכון המקדש

מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכון המקדש · ראה עוד »

מיכאל אבי-יונה

מיכאל אבי-יונה (26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה מבכירי הארכאולוגים, הגאוגרפים וחוקרי התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς - המתגלה; 215 - 164 לפנה"ס), מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 - 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואספסיאנוס · ראה עוד »

אפוד

כהן הגדול לובש את בגדי הכהונה, האפוד מסומן בצהוב. אפוד הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפוד · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארבעת המינים · ראה עוד »

ארגמן

ציורו של ויליאם גודוורד, התשובה, ובו נראית אישה בבגדי ארגמן ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארגמן · ראה עוד »

ארון הברית

זר הזהב מסביב לארון העדות בדגם המשכן של מיכאל אוסניס מקדומים דגם של ארון הברית בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים הכנסת הארון לבית המקדש. איור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארון הברית · ראה עוד »

ארוונה

אֲרַוְנָה הוא שמה של דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארוונה · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים 1.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט תשע"ד) היה ראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל בשנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריאל שרון · ראה עוד »

אשרה (אלה)

אֲשרָה היא אלת הבית של ארץ כנען, שהגיעה כנראה מצור וצידון, אשתו של אל אבי האלים, אלת האדמה, הנישואין והפריון שאחראית לגידול ולצמחיה – "אמא אדמה".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואשרה (אלה) · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים בהשפעת היידיש: אלטניַילנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας) והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 21 ביולי 356 לפנה"ס - 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אחז

אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה, שלט כעוצר בשנים 743 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס וכמלך בשנים 733 לפנה"ס עד 727 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחז · ראה עוד »

אבן חן

מגוון אבני חן אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעלת ערך כספי רב לאחר עיבודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן חן · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة) היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן השתייה · ראה עוד »

אבנט

מדי לגיון הזרים הצרפתי הנסיך ויליאם עוטה את אבנט מסדר הבירית אבנט הוא סרט רחב עשוי מבד המעטר בגדי שרד טקסיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנט · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבינועם רוזנק

פרופ' אבינועם רוזנק (נולד בירושלים ב-1965) הוא מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, שימש כראש החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים (2013-2010), עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבינועם רוזנק · ראה עוד »

אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדני המשכן · ראה עוד »

אהרן

פסל בדמותו של אהרן הכהן, המאה ה-18. אהרן ניצב מול עגל הזהב, 1901 אַהֲרֹן (- א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהרן · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואורים ותומים · ראה עוד »

אולם (בית המקדש)

דביר האולם, היה חלק בבית המקדש אשר היה מזרחי להיכל ושימש כאולם כניסה אליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב הוא היסטוריון ופרופסור לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיל רגב · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

אייר

אִיָּר הוא החודש השמיני בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשני בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייר · ראה עוד »

אייזק ניוטון

חתימתו של ניוטון סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נאמני תורה ועבודה

230px נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית דתית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »

נאמני הר הבית

נאמני הר הבית, או בשמה המלא "תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל", היא תנועה שהוקמה בשנת 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונאמני הר הבית · ראה עוד »

נס פך השמן

נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמגילת אנטיוכוס כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונס פך השמן · ראה עוד »

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונסכים (קורבן) · ראה עוד »

נקדימון בן-גוריון

נקדימון בן-גוריון (בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונקדימון בן-גוריון · ראה עוד »

נתן הנביא

איקונין של נתן הנביא נָתָן הנביא היה נביא שפעל בתקופת המלכים דוד ושלמה, בימי טרום בית ראשון, במאה ה-10 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונתן הנביא · ראה עוד »

נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחל קדרון · ראה עוד »

נבוזראדן

נבוזראדן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabu-zer-idin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש וחורבן יהודה ב-586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוזראדן · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

נבוכדנצר השני לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם שהיה מתקשר עם אל כלשהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונביא · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר, לפי המסופר בתורה, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוב (עיר מקראית)

נוב הייתה עיר בנחלת בנימין שמוזכרת בספר שמואל כעיר כהנים ולפי התלמוד, במשך שלוש-עשרה שנה שכן בה המשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונוב (עיר מקראית) · ראה עוד »

ניסן

ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והחודש הראשון במניין החודשים המתחיל בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסן · ראה עוד »

ניסוך המים

שמחת בית השואבה. ציור של דפנה לבנון. ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסוך המים · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מלכים

מוחרקה תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר מלכים · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר תורה · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר החינוך · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירת העומר · ראה עוד »

סלע

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ) ואשר בנוי מצרוף טבעי של מינרלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסלע · ראה עוד »

סולת

מנת קוסקוס, העשוי מסולת עוגת סולת סולת היא דגן טחון בטחינה דקה, בדרך כלל חיטה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסולת · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסוכות · ראה עוד »

עמק צורים

עמק צורים, מהאוניברסיטה העברית. העמק כולל את האזור הנטוע הכלוא בין הכביש למבנים. במרכזו נמצא האוהל בו מתקיים סינון העפר מהר הבית מבט על עמק צורים ממצפור גליק לאחר השיקום פרויקט סינון העפר מהר הבית עמק צורים הוא גן לאומי מצפון-מזרח לעיר העתיקה בירושלים, בגודל 170 דונם, באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הצופים והר הזיתים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמק צורים · ראה עוד »

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (Mazar; נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמיחי מזר · ראה עוד »

עקדת יצחק

רמברנדט, '''עקדת יצחק''', 1635 סיפור עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקדת יצחק · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג קורבן הפסח - מוקד ערב החג לפני חורבן בית המקדש ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערב פסח · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא שמם של מספר מיני עצים נשירים וכמה מיני שיחים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערבה (צמח) · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלי הכהן

עלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים ממשכן שילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלי הכהן · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבודה זרה · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה היא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולת ראייה · ראה עוד »

עובד אדום הגתי

עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, דמות מקראית, היה מבני שבט לוי בתקופתו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועובד אדום הגתי · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, והיא המשיכה להיות מיושבת עד לאמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיר דוד · ראה עוד »

עיבל לשם רמתי

עיבל לשם רמתי (נולדה בשנת 1961), שחיינית עבר ישראלית, אלופת ישראל במשחי הפרפר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיבל לשם רמתי · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסח · ראה עוד »

פרשת תרומה

פָּרָשַׁת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת תרומה · ראה עוד »

פרוזדור ירושלים

פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »

פרויקט סינון עפר הר הבית

פרויקט סינון עפר הר הבית הוא מיזם ארכאולוגי המשלב מיקור המונים שהחל ב-2004, שמטרתו היא סינון ובדיקה של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית לאחר חפירה בלתי חוקית שנעשתה ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרויקט סינון עפר הר הבית · ראה עוד »

פשתן

שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופשתן · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטיניון) הם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלסטינים · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלשתים · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בפטן שבקטמנדו פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופגניות · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולחן · ראה עוד »

פיניקים

פיניקיה פיניקים היו עמים כנעניים ממוצא שמי, אשר ישבו במקור ברצועת חוף צרה המשתרעת בין רמיתה (לטקיה של היום) בצפון סוריה ועד העיר עכו, ומאוחר יותר גם לאורך מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיניקים · ראה עוד »

פיר

פִּיר (באנגלית: Pierre) היא עיר הבירה של מדינת דקוטה הדרומית בארצות הברית, וכן בירתו של מחוז יוז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיר · ראה עוד »

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופילוג ממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

צ'ארלס וורן

גנרל סר צ'ארלס וורן (באנגלית: Sir Charles Warren; 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) קצין בחיל ההנדסה הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצ'ארלס וורן · ראה עוד »

צ'ארלס וילסון

צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson; 14 במרץ 1836 - 25 באוקטובר 1905) היה מהנדס צבאי בצבא הבריטי, מודד קרקע וארכאולוג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצ'ארלס וילסון · ראה עוד »

צמר

צמר הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמר · ראה עוד »

צאן

צאן הוא שם קיבוצי לבהמות דקות מבויתות, כעזים וכבשים, להבדיל מן המונח בקר המתייחס לפרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצאן · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה - ה' בחשוון תרל"ה; 1795–1874), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מלך על ממלכת יהודה בין השנים 597 - 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדקיהו · ראה עוד »

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, אשר מונה לתפקיד הכהן הגדול על ידי דוד המלך בשנת ב'תתק"כ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדוק · ראה עוד »

צום גדליה

חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904 צוֹם גְּדַלְיָה (גם צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצום גדליה · ראה עוד »

ציץ

מצנפת שלראשו ציץ הוא אחד מלבושי הכהונה, תכשיט של זהב שבראש הכהן הגדול, סמוך למקום הנחת התפילין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וציץ · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וציונות דתית · ראה עוד »

קמצא ובר קמצא

קמצא ובר קמצא הוא סיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים החוגגת לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמצא ובר קמצא · ראה עוד »

קמרון

הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה במרכז אפריקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמרון · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים, ואוויר המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרקע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

בהלכה היהודית, קריעת בגד נערכת במסגרת דיני האבלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קריית הוותיקן

מְדִינַת קִרְיַית הוַותִיקָן (בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ, בעברית תקנית: וטיקן), בקיצור הוותיקן, היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה - פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה, וכן מבחינת האוכלוסייה - כ-1000 נפש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריית הוותיקן · ראה עוד »

קריית יערים (עיר מקראית)

הכפר אבו גוש בלב החורש שהקנה לקריית יערים את שמה המקראי מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה הכנסייה מהתקופה הצלבנית סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי קריית יערים המקראית הייתה עיר בשם קריית בעל או בעלה ולאחר מכן חלק מנחלת יהודה בשם קריית יערים, העיר נקראה ככל הנראה על שם היערות, שהיו בסביבתה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריית יערים (עיר מקראית) · ראה עוד »

קשת (מבנה)

אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת (מבנה) · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2006. קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת רובינסון · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת וילסון · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרת של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקטורת הסמים · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקהת · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את הקורבן הראשון בהיסטוריה תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע קין מקריב מהצומח (ימין) והבל מקריב מהחי (שמאל) קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן שהיה מוקרב בבית המקדש ולפני כן במשכן בזמנים מיוחדים, כגון: שבת, ראש חודש, שלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן עולה

קורבן עולה הוא אחד הקורבנות שהיו מקרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן שלמים

קורבן שלמים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן שלמים · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חטאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה (קורבן הנשרף כולו על המזבח) הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן התמיד · ראה עוד »

קודש הקודשים

הכהן הגדול בין הקודש לקודש הקודשים קודש הקודשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש הקודשים · ראה עוד »

קיר

קיר לבנים קיר אבנים קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקיר · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש השנה · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורצח · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשב"א · ראה עוד »

רשות העתיקות

שמאל חדר הישיבות העגול במבנה מוזיאון רוקפלר של רשות העתיקות רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשות העתיקות · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכריה נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחבעם · ראה עוד »

רחוב

חיפאי. אבנים רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחוב · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי 120 שנה, בערך בין השנים 30 לפנה"ס - 90 לספירה) היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (או רבי יהושע), היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רגולציה

רגולציה (בעברית: אסדרה, רגולטור - מאסדר) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורגולציה · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160–1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורד"ק · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורומא העתיקה · ראה עוד »

רוחניות

המונח רוחניות הוא שם כולל למספר גישות לפיהן העולם אינו מסתכם רק באנרגיה, חומר, ותודעה, וכי קיימים מאפיינים נוספים לקיום כגון תכלית, נשמה, גמול, שכר ועונש, קארמה, גורל, רוחות (spirits) ולרוב גם אלוהות או לפחות כוח עליון מסוים (שאינו בהכרח מוגדר כ"אלוהי").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורוחניות · ראה עוד »

רוגם

רוגם קברי לוחמי קרב מרתון באתונה, יוון פריגי ב"גורדיום" (Gordium) שבטורקיה רוגם (או רוג'ום; בערבית: رُجْم, תעתיק מדויק: רֻגְ'ם, רבים: رُجُوم, רֻג'וּם) הוא תל עפר ואבנים המורמים מעל קבר או קברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורוגם · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בתורה המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וריכוז הפולחן · ראה עוד »

שמן המשחה

שמן המשחה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמן המשחה · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה היא מנהג יהודי עתיק, הקשור למצוות "ניסוך המים" שהונהגה בבית המקדש בחג הסוכות לאחר הבאת מי מעיין השילוח לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, דמות מקראית, היה נביא בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים, מנהיג עם ישראל בסוף זמן השופטים, בתקופה שבין פטירתו של עלי הכהן להמלכתם של שאול המלך ודוד המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמירת המקדש · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי ובן לפסל צרפתי ידוע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ איש ימיני הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושאול · ראה עוד »

שנת שמיטה

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנת שמיטה · ראה עוד »

שני (צבע)

שני הוא צבען אדום, המופק מביצי כנימת מגן, עֲפָצִים שעל עצי אלון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושני (צבע) · ראה עוד »

שער קיפונוס

שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער קיפונוס · ראה עוד »

שער שושן

קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער שושן · ראה עוד »

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער טיטוס · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער הרחמים · ראה עוד »

שער וורן

(שער וורן) שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער וורן · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי, ולפיכך אינו מדויק ומציג את שני השערים כשערים כפולים, במקום שער כפול ושער משולש. כמו כן, קבר חולדה אשר מוצג בתצלום (ולפי המסורת, ממוקם בהר הזיתים) לא נמצא במהלך החפירות. שערי חולדה הם שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושערי חולדה · ראה עוד »

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושריה (כהן גדול) · ראה עוד »

שתי הלחם

קורבן שתי הלחם הוא קרבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה · ראה עוד »

שלמה אבן וירגה

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה אבן וירגה · ראה עוד »

שלמי שמחה

קורבן שלמי שמחה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי שמחה · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלוש רגלים · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבועות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני. שולחן הפנים, אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן הפנים · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיר של יום · ראה עוד »

שירת הלויים

שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירת הלויים · ראה עוד »

שילה (עיר מקראית)

שילה העתיקה - כאן ככל הנראה עמד משכן שילה תל שילה, משמאל למטה למרגלות התל, שרידי הכנסייה הביזנטית, הבזיליקה, 2005 שרידים באתר שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושילה (עיר מקראית) · ראה עוד »

שיטה

ערבה שיטת הסוכך בערבה פריחה צהובה השיטה המכחילה עלים של שיטת Vachellia farnesiana צילום תקריב של פרח השיטה, צולם בעזרת עדשת מקרו. צולם בפארק הירדן ינואר 2017. שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) סוג עץ או שיח במשפחת המימוסיים, שבו כ-1300 מינים, רובם נפוצים באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי; בעיקר באוסטרליה (שבה לבדה יש כ-950 מינים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיטה · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שיבת ציון היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל בשנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנאים · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה ותתפלל חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה', כשנולד לה בנה שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילה · ראה עוד »

תרומת הדשן

תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומת הדשן · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותשעה באב · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תל דן

מפת האזור. התל נמצא בין קיבוץ דן לנחל דן תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותל דן · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותורה · ראה עוד »

תכלת

צבע תכלת (או תכול) הוא צבע הנגזר מהצבע הכחול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותכלת · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת הגזית · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת לפני ה' על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולחם הפנים · ראה עוד »

לבונה

תפרחת ועלה הלבונה שרף הלבונה מור ולבונה לבונה (שם מדעי: Boswellia) הוא סוג של צמח ממשפחת הבָּשְמִיִים (Burseeraceae), וכן שמו של השרף הריחני המופק ממנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבונה · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוחות הברית · ראה עוד »

לוי (יהדות)

נהוג לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוי (יהדות) · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או סדר פסח הוא טקס יהודי וסעודת חג שחל בלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וליל הסדר · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 - 13 בספטמבר 81), קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיטוס · ראה עוד »

טיח

טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיח · ראה עוד »

זרובבל בן שאלתיאל

זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »

זריקת הדם

בהלכות קרבנות, זריקת דם הקורבן, על ידי כהן מבני אהרן על המזבח, היא אחד משלבי הקרבת הקרבן, ואולי החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזריקת הדם · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכת המזבח

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המזבח · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכה · ראה עוד »

חפני ופינחס

חפני ופנחס. איור מעשה ידי ויליאם דה בריילס משנת 1250 לערך. מוצג במוזיאון וולטרז לאמנות. חָפְנִי וּפִנְחָס היו שני בניו של עלי הכהן, השופט האחרון של בני ישראל בתקופת השופטים, ששימש גם ככהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחפני ופינחס · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חץ

ראשי חץ יפניים קשתים יורים בחץ וקשת חץ הטלה מפלסטיק חץ הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות קשת, לשם ספורט או ציד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחץ · ראה עוד »

חצוצרה

לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרה · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשמונאים · ראה עוד »

חשוון

חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשוון · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזקיהו · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים מופיע ב וכולל נבואה לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחגי · ראה עוד »

חופה

חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חופה בבית כנסת בוושינגטון די סי חופה, במובנה המודרני, היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס חופה וקידושין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחופה · ראה עוד »

חורבת קייאפה

התל מהאוויר השער המערבי שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, ראשית תקופת ממלכת ישראל המאוחדת, עם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבת קייאפה · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחושן · ראה עוד »

חידוש עבודת הקורבנות

ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »

במות

במה – אחת מתוך עשרים – באזור העיר פטרה במה ומצבות (אסטלה) בתל גזר. במה היא אתר המיועד להקרבת קורבנות, מקום מוגבה בדרך כלל, הכולל מזבח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובמות · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין מזר · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בצורת

וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב-שנתי לתקופת הגשמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובצורת · ראה עוד »

בקר

בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת פרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינה משקית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובקר · ראה עוד »

ברכת כהנים

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברכת כהנים · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובבל · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בגדי כהונה הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובגדי כהונה · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר אין הבור מתמלא מחולייתו. חוליית בור. בור מים הוא בור שנחצב למטרות איסוף ואגירת מי נגר עילי (מי גשמים בעיקר).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובור מים · ראה עוד »

בולה

שושן מתקופת אורוכ הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובולה · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

שרידי מבנה בבית אל. מתוך "ארץ הקודש בתמונות", דניאל שייפ, 1894 בֵּית אֵל הוא תל מקראי צפונית לירושלים ובו שרידי יישוב מתקופת הברונזה ותקופה הברזל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית שמש

בֵּית שֶׁמֶשׁ היא עיר במחוז ירושלים, בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית שמש · ראה עוד »

בית המקדש של יוליאנוס

דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המוקד

בית המוקד – בית גדול בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המוקד · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית התקיעה · ראה עוד »

ביכורים

תמר נושאים גפן לביכורים ביהדות, בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביכורים · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגאולה · ראה עוד »

גפן היין

גפן היין או בקיצור גפן (שם מדעי: Vitis vinifera) היא מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגפן היין · ראה עוד »

גשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגשר · ראה עוד »

גשר מפעלים חינוכיים

לוגו העמותה גשר מפעלים חינוכיים, המוכרת בשם המקוצר "גשר", היא עמותה ישראלית העוסקת בקידום ההבנה בין חלקיו השונים של עם ישראל, חרדים, דתיים וחילונים וקבוצות נוספות בחברה הישראלית, ובהעמקת הקשר והזיקה לזהות היהודית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגשר מפעלים חינוכיים · ראה עוד »

גלוסקמה

גלוסקמה בעלת מכסה גמלוני מהר הצופים בירושלים מתוארכת למאה הראשונה - שנייה לספירה מאבן גיר קשה. על הגלוסקמה נמצאת הכתובת: '''יהוסף בן חנניה הסופר''' אוסף החוג לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה כלקוליתיות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה גלוסקמה (ביוונית: γλωσσόϰομος - גְּלוֹסּוֹקוֹמוֹס - קופסה או תיק) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלוסקמה · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלות בבל · ראה עוד »

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבעון · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-1944 בגטו בודפשט, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

גד החוזה

גָּד החוזה (או גָּד הַנָּבִיא), המכונה בכמה מקומות 'חוֹזֵה דָוִד', היה נביא בימי דוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגד החוזה · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

שער עשתר המשוחזר, כפי שהקימו נבוכדנאצר השני מלך בבל, במוזיאון פרגמון בברלין (2004) גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם), דמות מקראית, היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה בתאריך י' באב, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

גילוי עריות

איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905 גילוי עריות הוא קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות, וכדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגילוי עריות · ראה עוד »

גיחון

גִיחוֹן (בערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיחון · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעת מקרא · ראה עוד »

דעות

שער גיליון 66 של כתב העת דעות, יולי 2014 דעות הוא כתב עת שיוצא לאור בהוצאת תנועת נאמני תורה ועבודה החל משנת 1998.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעות · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודברים · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בסוף תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודואג האדומי · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוד · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנורה

תבליט מנורה במערת ארון הקודש בבית שערים מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים) תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת באשתמוע, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב פסל מנורת דוד בפתח תקווה מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמנורה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית (המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמרד הגדול · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמשכן · ראה עוד »

המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

מבנה המוזיאון למזרח קדום מבנה המוזיאון לאמנות האסלאמית המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (בטורקית: İstanbul Arkeoloji Müzeleri) הם שלושה מוזיאונים לארכאולוגיה הנמצאים בצד האירופי של איסטנבול בטורקיה בשטח ארמון טופקאפי, השוכן ברצועת האדמה שבין קרן הזהב מצפון וים מרמרה מדרום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא בערבית: انتفاضة الأقصى; תעתיק מדויק: אנתפאצ'ת אלאקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאינתיפאדה השנייה · ראה עוד »

הסורג

כתובת הסורג ביוונית - איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה - איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסורג · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעַזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעזרה · ראה עוד »

העופל

עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעופל · ראה עוד »

הפרסים

הפרסים (ביוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרסים · ראה עוד »

הפרוור ההרודיאני

מקווה טהרה מתקופת הבית השני ציור הקיר של המנורה מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרוור ההרודיאני · ראה עוד »

הפרוכת

הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני לשני חלקים - אזור קודש הקודשים בו עמד ארון הברית ואזור הקודש בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרוכת · ראה עוד »

הקפלה הסיסטינית

הקפלה הסיסטינית - מבט מכיוון המזבח אל הכניסה הקפלה הסיסטינית או הסיקסטינית (באיטלקית: La Cappella Sistina) היא כנסייה הנמצאת במתחם ארמון האפיפיור שבקריית הוותיקן, ברומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקפלה הסיסטינית · ראה עוד »

הקרן לחקר ארץ ישראל

לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 את גובה פני ים המלח סמל הקרן על בניין עיריית ירושלים ההיסטורי מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

הקהל (מצווה)

מצוות הַקְהֵל היא ציווי לאסוף (להקהיל) את כל עם ישראל העולים לרגל לבית המקדש, מקץ שבע שנים בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקהל (מצווה) · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר סיני · ראה עוד »

הר הצופים

מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הצופים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הבית · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרובע היהודי · ראה עוד »

השנים החסרות

השנים החסרות בכרונולוגיה המקראית והמסורתית הוא מונח המתייחס לפער של כ-165 שנים בין המסורת היהודית לבין המחקר ההיסטורי המודרני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשנים החסרות · ראה עוד »

השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשיתין · ראה עוד »

התנועה האסלאמית

התנועה האסלאמית היא תנועת אסלאם פוליטית ישראלית השואפת לעודד את האסלאם בקרב ערביי ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתנועה האסלאמית · ראה עוד »

התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל

ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת -; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלל הזקן · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכה · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) לפי רוב השיטות היא שריד מ'''החיל''' החיל היה חלק מחומת בית המקדש, שהיה ממוקם בין הסורג לבין כותלי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והחיל · ראה עוד »

הבונים החופשיים

זווית ישרה ומחוגה - סמל הבונים החופשיים הבונים החופשיים (באנגלית: Freemasonry) הוא ארגון סתרים אחוותי בינלאומי רחב-היקף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבונים החופשיים · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מיקום הגן הארכאולוגי (מסומן בוורוד) מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר תיירות המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

ההיכל

בבית המקדש, ההיכל היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר לבין האולם, אם כי לעיתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וההיכל · ראה עוד »

הוצאת כרטא

לוגו החברה הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 74 לפנה"ס - 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורדוס · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענה רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים ערבות למנהג חיבוט ערבה בשכונת קראון הייטס ברוקלין ניו יורק הושענא רבה (בארמית; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והושענא רבה · ראה עוד »

הכנענים

נמרוד'''" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכנענים · ראה עוד »

הכרזת כורש

הגליל של כורש מוזיאון הבריטי בלונדון. מקומות במסופוטמיה שהוזכרו בהכרזת כורש הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפני הספירה, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכרזת כורש · ראה עוד »

הכרובים

כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לזוג יצורים מכונפים שפסלם ניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית, והופיע גם בצד ארון הברית, בדביר שבמקדש שלמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכרובים · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל המערבי · ראה עוד »

הכותל המזרחי

הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה, ובעבר שימש כאחד מארבע החומות שהקיפו את הר הבית שבו נבנו בתי המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל המזרחי · ראה עוד »

הכוזרי

'''ספר הכוזרי''', שער מהדורת ורשה 1880 עטיפת ספר הכוזרי בתרגומו של יהודה אבן שמואל, בהוצאת דביר ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכוזרי · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והירח · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיכל · ראה עוד »

וקף

מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווקף · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפורת

דגם של ארון הברית המוצג במוזיאון לזכר ג'ורג' וושינגטון כַפּוֹרֶת הַזָּהָב שימשה כמכסהו של ארון הברית שהיה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפורת · ראה עוד »

כתונת (בגד כהונה)

הכתונת היא כמין חלוק מפשתן לבן שלבשו הכהנים במקדש, אחד מארבעה בגדי הכהונה אותם לובש כל כהן ("כהן הדיוט". לכהן הגדול ארבעה בגדים נוספים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתונת (בגד כהונה) · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כבש הבית

כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכבש הבית · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן גדול · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע מהחזית כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל אקצה מפת הר הבית כיפת הסלע (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה; נקראת לעיתים "כיפת הזהב") היא מבנה מוסלמי הבנוי על-פי המסורת על גבי אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיפת הסלע · ראה עוד »

כיור (כלי המקדש)

שחזור של הכיור בשחזור המשכן בתמנע. הכיור, איור משנת 1890. הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיור (כלי המקדש) · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וימות המשיח · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים) לצום תשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאסון

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων), או בשמו העברי יהושע או ישוע, היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175 - 172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויאסון · ראה עוד »

יאשיהו

יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מלך מ-640 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס, היה בנו של אמון מלך יהודה מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויאשיהו · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהדות הבולטים בתקופת גירוש ספרד אשר ניסה למנוע את מימושו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. יְצִיאַת מִצְרָיִם היא, בסיפור המקראי ולפי אמונת כל הדתות האברהמיות, שחרורם של בני ישראל מעבדות לפרעה בהנהגת משה שנשלח על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית לפי התנ"ך יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה עיר דוד, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, כבירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ישעיהו

ישעיהו, כפי שמופיע במנורת הכנסת יְשַׁעְיָהוּ בֶּו־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישעיהו · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד ב-15 באוגוסט 1939) הוא ראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים, בעבר רבה של המועצה האזורית עמק יזרעאל, המושב שדה יעקב והעיר ימית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל אריאל · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחזקאל

קפלה הסיסטינית יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בתקופת בית ראשון ולאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחזקאל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות · ראה עוד »

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן היה מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהושע בן יהוצדק

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א 23 ביולי 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה אליצור · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודים · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יכוניה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהויכין · ראה עוד »

יואש (מלך יהודה)

יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) מלך על ממלכת יהודה בשנים 836 עד 797 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויואש (מלך יהודה) · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן ביום הכיפורים בבית המקדש נערך טקס דתי רב-רושם, בו הדמות המרכזית הייתה הכהן הגדול, שנכנס בפעם היחידה בשנה לקודש הקדשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יונה (סוג)

יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של ציפור ממשפחת היוניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויונה (סוג) · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף גרפינקל · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוונית · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹּועַז הם שמות שני עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויכין ובועז · ראה עוד »

ייבום וחליצה

כו ט בהלכה, כאשר אדם נשוי מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, אחיו מצווה לייבם את אשתו, כלומר לשאת אותה באמצעות ביאה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וייבום וחליצה · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו1865 · ראה עוד »

1999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו1999 · ראה עוד »

2000

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2000 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2004 · ראה עוד »

2011

*.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2011 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו70 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בית ה', בית הבחירה, בית-המקדש, ביהמ"ק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »