סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית המקדש הראשון

מַדָד בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל. [1]

99 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, מסכת כלים (כלי המקדש), מצרים, מצרים העתיקה, מקדש, מקדש מגדול, מזבח הנחושת, מבנה בית המקדש, מוסר, מוצא, מוזיאון ארץ ישראל, אמה (יחידת מידה), ארז, ארון הברית, ארוונה, אש, אשור, אחז, אב, אבן השתייה, אדריכלות, אולם (בית המקדש), איסור עריות, נבוזראדן, נבוכדנצר השני, סנחריב, ספר מלכים, ספר שמואל, סוריה, עבודה זרה, עבירה, עין דארה (אתר ארכאולוגי), פרעה, צור (לבנון), קודש הקודשים, רמת אביב, רצח, רבשקה, רבי יוחנן, שמן, שמן המשחה, שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט, שלמה, שושן צחור, שולחן הפנים, שישק הראשון, תנ"ך, תקופת בית ראשון, תשעה באב, ..., תל ערד, תל קסילה, תל טאיינאט, תלמוד בבלי, ז' באב, זית אירופי, חשוון, חטא, חז"ל, חזקיהו, חירם ממטה נפתלי, חירם הראשון מצור, ברוש, בבל, ביקורת המקרא, בית המקדש, בית המקדש השני, גלות בבל, גלי צה"ל, דברי הימים, דוד, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-5 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האסכולה הדויטרונומיסטית, הר הבית, ההיכל, הוצאת כרטא, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכרובים, כהן, כיפת הסלע, י' באב, יאשיהו, ים הנחושת, יפו, ירושלים, יבוסים, יהודים, יואש (מלך ישראל), יום הכיפורים, יוסף גרפינקל, יוחנן אהרוני, יכין ובועז, 1584, 420-429 לפנה"ס. להרחיב מדד (49 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

מסכת כלים (כלי המקדש)

מראה הכפר עכברה ומצוק עכברה שממזרח לו, ואשר למרגלותיו לכאורה נטמנו הכלים מסכת כלים הוא שמו של חיבור שפורסם לראשונה במאה ה-17, המתאר, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומסכת כלים (כלי המקדש) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות, כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומקדש · ראה עוד »

מקדש מגדול

מקדש מגדול הוא סוג ארכיטקטוני של מקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומקדש מגדול · ראה עוד »

מזבח הנחושת

מזבח הנחושת, במרכז ציור זה של חצר המקדש שנעשה על ידי מכון המקדש. שרטוט של מכון המקדש המדגים את אופן הצבת מזבח הנחושת מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, אחד הכלים המרכזיים של הפולחן היהודי במשכן שהקים משה במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומזבח הנחושת · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוסר · ראה עוד »

מוצא

תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893-1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוצא · ראה עוד »

מוזיאון ארץ ישראל

סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

ארז

חלקת עצי ארז בהר דבורה בדרך נוף יער בית קשת אֶרֶז (שם מדעי: Cedrus) הוא סוג עץ מחטני ממשפחת האורניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארז · ראה עוד »

ארון הברית

זר הזהב מסביב לארון העדות בדגם המשכן של מיכאל אוסניס מקדומים דגם של ארון הברית בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים הכנסת הארון לבית המקדש. איור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארון הברית · ראה עוד »

ארוונה

אֲרַוְנָה הוא שמה של דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארוונה · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואש · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואשור · ראה עוד »

אחז

אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה, שלט כעוצר בשנים 743 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס וכמלך בשנים 733 לפנה"ס עד 727 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואחז · ראה עוד »

אב

אָב הוא החודש האחד-עשר בלוח העברי המתחיל בחודש תשרי כנהוג מימי בית שני, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן כפי שהיה נהוג בימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואב · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة) היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואבן השתייה · ראה עוד »

אדריכלות

הקולוסיאום ברומא נאו-גותית (1248-1880) – הקתדרלה הייתה מוקד האדריכלות הדתית בימי הביניים מקדש יווני קלאסי טיפוסי אַדְרִיכָלוּת או אַרְכִיטֶקְטוּרָה מוגדרת באופן מסורתי כאמנות הבנייה, כתחום העוסק בתכנון ועיצוב חללים, והיא בטווח שבין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואדריכלות · ראה עוד »

אולם (בית המקדש)

דביר האולם, היה חלק בבית המקדש אשר היה מזרחי להיכל ושימש כאולם כניסה אליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואיסור עריות · ראה עוד »

נבוזראדן

נבוזראדן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabu-zer-idin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש וחורבן יהודה ב-586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ונבוזראדן · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

נבוכדנצר השני לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

סנחריב

סנחריב, איור משנת 1896 מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל סנחריב וצבאו מגינים יהודים מול צבאות סנחריב. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד סַנְחֵרִיב (באכדית: סִן-אחֵ-אֵרִבּ, סין (.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסנחריב · ראה עוד »

ספר מלכים

מוחרקה תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וספר מלכים · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וספר שמואל · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסוריה · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה

עבירה היא הפרה, של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועבירה · ראה עוד »

עין דארה (אתר ארכאולוגי)

עין דארה (בערבית: عين دارة) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בעמק האפרין (Afrin) בצפון סוריה, כ-67 ק"מ צפון מערבית לעיר חלב ובסמוך לגבול עם טורקיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועין דארה (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

פרעה

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה הוא תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופרעה · ראה עוד »

צור (לבנון)

נמל צור בשנת 1925 לערך שלט המוצב בסמוך לעיר העתיקה של צור בהתאם להוראות אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין צוֹר (בערבית: صور, בלטינית: Tyrus, ביוונית: Τύρος, בפיניקית: Ṣur), עיר לבנונית לחופי הים התיכון, כ-23 ק"מ צפונית לראש הנקרה ו-20 ק"מ דרומית לצידון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וצור (לבנון) · ראה עוד »

קודש הקודשים

הכהן הגדול בין הקודש לקודש הקודשים קודש הקודשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וקודש הקודשים · ראה עוד »

רמת אביב

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', 9/08 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורמת אביב · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורצח · ראה עוד »

רבשקה

לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה הוא תוארו של שר בממלכת סנחריב שהשתתף במשלחת אל חזקיהו מלך יהודה בזמן מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורבשקה · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורבי יוחנן · ראה עוד »

שמן

שמן זית לאחר ההפרדה מהמוהל. השמן אינו צלול. מנורת שמן שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושמן · ראה עוד »

שמן המשחה

שמן המשחה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושמן המשחה · ראה עוד »

שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט · ראה עוד »

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושלמה · ראה עוד »

שושן צחור

שושן צחור פורח מעל נחל כלח בכרמל. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה. שושן צחור, כל הצמח, בגן בוטני נתיב הל"ה. שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושושן צחור · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני. שולחן הפנים, אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושולחן הפנים · ראה עוד »

שישק הראשון

פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי. שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו, הכתובת היום מוצבת במוזיאון רוקפלר שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה עם המלך המצרי שושנק הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושישק הראשון · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותשעה באב · ראה עוד »

תל ערד

תל ערד. צילום אוויר של העיר התחתית והמצודה תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-10 ק"מ מערבית לעיר ערד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותל ערד · ראה עוד »

תל קסילה

מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת מבט לעבר התל ממזרח - מימין הסככה שניצבת מעל מתחם המקדשים ורובע המגורים משמאל לה שני אוסטרקונים - הממצא הראשון בתל תרשים רובע המקדשים בתל תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותל קסילה · ראה עוד »

תל טאיינאט

תצלום אוויר של תל טאיינאט מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של פלישתין בוורוד במרכז פסלו של המלך שופליוליומה המקדש מתקופת הברזל פסל מאבן של אריה תל טאיינאט (בטורקית: Tell Tayinat Höyüğü; בעברית נקרא גם תל תעינת) הוא אתר ארכאולוגי, תלולית נמוכה, על גדתו הצפונית-מזרחית של נהר האורונטס, במקום שבו הנהר פונה מערבה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותל טאיינאט · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותלמוד בבלי · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וז' באב · ראה עוד »

זית אירופי

זַיִת אֵירוֹפִּי (שם מדעי: Olea europaea), או בשמו הרווח: עץ הזית, הוא עץ ירוק-עד במשפחת הזיתיים הגדל בר בארצות הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וזית אירופי · ראה עוד »

חשוון

חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחשוון · ראה עוד »

חטא

אנושות עד היום פריצת חומות ירושלים שהביאה לחורבן בית המקדש השני על פי תפיסת הקארמה בהינדואיזם חטא היא פעולה המפרה את המוסר ובכך מביאה לקארמה שלילית בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחטא · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחזקיהו · ראה עוד »

חירם ממטה נפתלי

דמות חירם, כנסיית סנט ג'ון הבפטיסט, בצ'סטר חִירָם (ולפעמים חִירוֹם) הוא דמות מקראית, אמן עברי, בן העיר צור, שנשלח על ידי חירם מלך צור (אין לבלבל ביניהם) אל שלמה המלך, לצורך בנייתו של בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחירם ממטה נפתלי · ראה עוד »

חירם הראשון מצור

חירם הראשון היה מלך צור בשנים 980 לפנה"ס עד 947 לפנה"ס, לאחר שירש את כיסאו של אביו, אביבעל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחירם הראשון מצור · ראה עוד »

ברוש

ברוש (שם מדעי: Cupressus) הוא סוג של עצים מחטניים, המצויים באזורי האקלים החם של חצי הכדור הצפוני, בהם צפון אמריקה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, ההימלאיה, דרום סין וצפון וייטנאם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וברוש · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובבל · ראה עוד »

ביקורת המקרא

ביקורת המקרא היא המחקר האקדמי של המקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובית המקדש השני · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגלות בבל · ראה עוד »

גלי צה"ל

לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגלי צה"ל · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ודברי הימים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ודוד · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-9 לפנה"ס

המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

האסכולה הדויטרונומיסטית

בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונמיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומיסטי" (ספר דברים), הקרוי גם "משנה תורה".

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והר הבית · ראה עוד »

ההיכל

בבית המקדש, ההיכל היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר לבין האולם, אם כי לעיתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וההיכל · ראה עוד »

הוצאת כרטא

לוגו החברה הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והוצאת כרטא · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל מדרשי האגדה שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם".

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכרובים

כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לזוג יצורים מכונפים שפסלם ניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית, והופיע גם בצד ארון הברית, בדביר שבמקדש שלמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והכרובים · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכהן · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע מהחזית כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל אקצה מפת הר הבית כיפת הסלע (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה; נקראת לעיתים "כיפת הזהב") היא מבנה מוסלמי הבנוי על-פי המסורת על גבי אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכיפת הסלע · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וי' באב · ראה עוד »

יאשיהו

יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מלך מ-640 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס, היה בנו של אמון מלך יהודה מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויאשיהו · ראה עוד »

ים הנחושת

אנציקלופדיה היהודית ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וים הנחושת · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירושלים · ראה עוד »

יבוסים

על פי המקרא, הַיְבוּסִים היו שבט כנעני שהתגורר בירושלים בעת הטרום-מקראית (שלהי האלף ה-2 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויבוסים · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויהודים · ראה עוד »

יואש (מלך ישראל)

יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויואש (מלך ישראל) · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויוסף גרפינקל · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹּועַז הם שמות שני עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויכין ובועז · ראה עוד »

1584

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו1584 · ראה עוד »

420-429 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 429 - 420 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו420-429 לפנה"ס · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מקדש שלמה, חורבן בית ראשון, חורבן בית המקדש הראשון, הבית הראשון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש_הראשון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »