סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוד צבי הופמן

מַדָד דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה". [1]

156 יחסים: מסורה, מצוות לא תעשה, מצווה, משנה, משפט (דין), משרד החינוך, משה פיינשטיין, משה שיק, משומד, מלקות (הלכה), מלבי"ם, מחניים (כתב עת), מחלוקת, מדע, מדרש, מדרש הגדול, מדרשי הלכה, מוסר, מוסד הרב קוק, מודרניות, מכילתא דרשב"י, מידות שהתורה נדרשת בהן, א' בכסלו, אנטישמיות, אפולוגטיקה, אשר וסרטיל, אליעזר מאיר ליפשיץ, אברהם שמואל בנימין סופר, אגדה (יהדות), אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת וינה, אייזנשטאדט, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נביאים, סלובקיה, ענווה, עזריאל הילדסהיימר, עיקרי האמונה היהודית, עילוי (לימוד), פאפא, פסאודואפיגרפיה, פרנקפורט, פרשנות הפשט למקרא, פרשני המקרא, פרופסור, פוסק, פולמוס הפרדת הקהילות, פילון האלכסנדרוני, פילוסופיה, ..., קלמן כהנא, קורבן פסח, רציונליזם, רש"ר הירש, רש"י, רב, רוח הקודש (יהדות), שמואל הנגיד, שמות, שפות שמיות, שליח ציבור, שבטי ישראל, שביל הזהב, שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת בית שני, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמוד תורה, תחיית הלשון העברית, תורה, תורה מן השמים, תורה שבעל-פה, חז"ל, חזון איש, חוות דעת, חיים טשרנוביץ, במות, בראשית, ברלין, ברטיסלאבה, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים בברלין, בית כנסת, גרמנית, גזענות, גביהא בן פסיסא, גדול הדור, דעת (אתר אינטרנט), דרשנות, דברים, דוקטור, דיין (הלכה), ה'תר"ד, ה'תרס"ח, ה'תרס"ה, ה'תרע"ד, ה'תרפ"ב, ה'תרפ"ו, ה'תרל"ג, ה'תש"ע, ה'תשל"ג, המאה ה-19, המעין (כתב עת), המשכן, האימפריה האוסטרית, הקהילה היהודית, הקיסרות הגרמנית, הרמוניה, השערת התעודות, הלכה, החת"ם סופר, הונגריה, היסטוריה, ורבובה, ויקרא, וירצבורג, כתובים, כהן, י"ט בחשוון, יאשיהו, יעקב צבי מקלנבורג, יצחק דב במברגר, יראת השם, ישיבת פרשבורג, ישיבה, יחזקאל, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אורתודוקסית, יהדות אירופה, יהדות נאולוגית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות גרמניה, יוסף אברהם וולף, יוסף בן מתתיהו, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, יוליוס ולהאוזן, יובל שרלו, 1843, 1851, 1865, 1871, 1872, 1873, 1879, 1880, 1899, 1904, 1918, 1921, 20 בנובמבר, 24 בנובמבר. להרחיב מדד (106 יותר) »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומסורה · ראה עוד »

מצוות לא תעשה

מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומצוות לא תעשה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומצווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשנה · ראה עוד »

משפט (דין)

משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשפט (דין) · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז – א' בשבט ה'תרל"ט) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשה שיק · ראה עוד »

משומד

המרתו של שאול התרסי בדרך לדמשק. משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשומד · ראה עוד »

מלקות (הלכה)

מלקות הן עונש שנקבע על פי ההלכה היהודית, כענישה במקרה של עבירה במזיד על מצוות לא תעשה ('לאו').

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומלקות (הלכה) · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומלבי"ם · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומחלוקת · ראה עוד »

מדע

ספרה ארמיליארית. גלילאו היה אחד האנשים החשובים בעיצוב דמותו של המדע בעת החדשה ונחשב בעיני רבים למדען הראשון. מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדע · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרש · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומוסר · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומודרניות · ראה עוד »

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים לוגיים (לוגיקה תלמודית) שהוזכרו על ידי חז"ל, אשר נועדו לפירוש התנ"ך באמצעות מדרש לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות סתירות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

א' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וא' בכסלו · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואנטישמיות · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואפולוגטיקה · ראה עוד »

אשר וסרטיל

אשר וסרטיל אשר וסרטיל (כ"ג בשבט תרפ"א- ט' בכסלו תשס"ט; 1921 - דצמבר 2008) היה איש חינוך ועורך.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואשר וסרטיל · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

אליעזר מאיר ליפשיץ אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; י' בתשרי תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקוליה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוניברסיטת טיבינגן

מבנה באוניברסיטת טיבינגן אוניברסיטת טיבינגן (בגרמנית: Eberhard-Karls-Universität Tübingen, לעיתים נקראת "Eberhardina Carolina") היא אוניברסיטה ציבורית השוכנת בעיר טיבינגן שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת טיבינגן · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »

אייזנשטאדט

אייזנשטאדט (בגרמנית: Eisenstadt) היא עיר הבירה של מדינת בורגנלנד שבמזרח אוסטריה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואייזנשטאדט · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונביאים · ראה עוד »

סלובקיה

טירה בבויניצה. הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא מדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וסלובקיה · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וענווה · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פאפא

פאפא (בהונגרית: Pápa) היא עיר במחוז וספרם (Veszprém) שבהונגריה, צפונית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופאפא · ראה עוד »

פסאודואפיגרפיה

פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופסאודואפיגרפיה · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, עם כ-671 אלף תושבים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרנקפורט · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט במקרא היא פרשנות השואפת לברר את המובן הטקסטואלי האותנטי של המופיע במקרא, הן בהקשר הנקודתי והן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרופסור

פרופסור אלברט איינשטיין בהרצאה בווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרופסור · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופוסק · ראה עוד »

פולמוס הפרדת הקהילות

פולמוס הפרדת הקהילות או פולמוס הפרישה (גרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") התרחש בקיסרות הגרמנית בשנת 1877 בנוגע לרצונה של קהילה אורתודוקסית להפריד את עצמה על פי חוק מהקהילה היהודית הכללית בגרמניה, אשר על פי השקפתה, כפרה ביסודות היהדות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופולמוס הפרדת הקהילות · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופילוסופיה · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וקלמן כהנא · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וקורבן פסח · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורציונליזם · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורש"ר הירש · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורש"י · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורב · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש הוא ביטוי לאמצעי קישור הקיים בין האל לאדם.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושמות · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושפות שמיות · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושליח ציבור · ראה עוד »

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושבטי ישראל · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות המזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם ומושפעים מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושביל הזהב · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

אליעזר בן יהודה תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לשבטי ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחזון איש · ראה עוד »

חוות דעת

חוות דעת היא הצגה (בדרך כלל בכתב) של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, אך בדרך כלל היא נכתבת על פי הזמנתו של גורם הזקוק לחוות דעת זו, כגון ועדה ציבורית הבוחנת נושא מסוים, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו, וכדומה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחוות דעת · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

חיים טשרנוביץתמונה להחלפה חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

במות

במה – אחת מתוך עשרים – באזור העיר פטרה במה ומצבות (אסטלה) בתל גזר. במה היא אתר המיועד להקרבת קורבנות, מקום מוגבה בדרך כלל, הכולל מזבח.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובמות · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובראשית · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וברלין · ראה עוד »

ברטיסלאבה

ברטיסלאבה בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה בית הרועה הטוב - מוזיאון השעונים הגלריה הלאומית הסלובקית התיאטרון הלאומי הסלובקי ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok, בגרמנית: Pressburg, בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וברטיסלאבה · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביקורת המקרא

ביקורת המקרא היא המחקר האקדמי של המקרא.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

סמינריה, 1898 בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") היה מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובית כנסת · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגרמנית · ראה עוד »

גזענות

כרזה נאצית גזענית המופנית כלפי אנשים בני לאומים שונים שמוצאם מאסיה, 1942 גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגזענות · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגדול הדור · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודרשנות · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודברים · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר) הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודוקטור · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'תר"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תר"ד · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרפ"ב · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תרל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרל"ג · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תשל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תשל"ג · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמאה ה-19 · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

250px הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמשכן · ראה עוד »

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserreich Österreich) הייתה קיסרות מרכז אירופית רבת עוצמה שבירתה וינה שהתקיימה בשנים 1867-1804.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן שלהי תקופת בית שני, ובמיוחד אחרי חורבנו, ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הרמוניה

הַרְמוֹנְיָה (בעברית: תֹּאַם) במוזיקה נוצרת כאשר נשמעים באותו הזמן לפחות שני צלילים בעלי גובה שונה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והרמוניה · ראה עוד »

השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע אותה לראשונה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והשערת התעודות · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והלכה · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והחת"ם סופר · ראה עוד »

הונגריה

הגעת המדיארים. הונגריה, 1867-1920 האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט. פורינט הונגרי הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והונגריה · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והיסטוריה · ראה עוד »

ורבובה

ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וורבובה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וויקרא · ראה עוד »

וירצבורג

מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ווירצבורג · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד).

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וכתובים · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וכהן · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וי"ט בחשוון · ראה עוד »

יאשיהו

יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מלך מ-640 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס, היה בנו של אמון מלך יהודה מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויאשיהו · ראה עוד »

יעקב צבי מקלנבורג

רפרודוקציה מהדפס ובו דיוקן הרב יעקב צבי מקלנבורג. יש להניח כי רפרודוקציות אלו הופקו באופן מסחרי בגרמניה, ברבע האחרון של המאה התשע עשרה עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; 6 בנובמבר 1807 – 13 באוקטובר 1878) היה מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויראת השם · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופר ישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וישיבה · ראה עוד »

יחזקאל

קפלה הסיסטינית יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בתקופת בית ראשון ולאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויחזקאל · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

החת"ם סופר, מנהיג האורתודוקסיה המוקדמת. הרב שמשון בן רפאל הירש, מחשובי ההוגים האורתודוקסיים. היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, עמדה המבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות אירופה

יהודים התיישבו באירופה לראשונה בתקופה ההלניסטית וביתר שאת בתקופת הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות נאולוגית

בית הכנסת הנאולוגי הגדול בבודפשט, הרביעי בגודלו בעולם. נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות נאולוגית · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. שניאור זלמן שכטר, המשפיע מבין מנהיגיה בארצות הברית. יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שההלכה מחייבת ובו זמנית רואה אותה גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

הרב אברהם גייגר, מייסדה האינטלקטואלי של היהדות הרפורמית. הרב שמואל הולדהיים, מהוגיה הבולטים של התנועה. היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judasim) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יוסף אברהם וולף

הרב יוסף אברהם וולף (תרע"א, 1911 - ד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979) היה איש חינוך והוגה דעות, מחלוצי החינוך החרדי ביישוב החדש, ממייסדי סמינר "בית יעקב" בבני ברק הנושא את שמו.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסף אברהם וולף · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית

יוסטיניאנוס הראשון על גבי פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה פסל יוסטיניאנוס הראשון בסקופיה פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס, (ביוונית: Ιουστινιανός), הידוע יותר בתור יוסטיניאנוס הראשון (11 במאי 483 - 14 בנובמבר 565), קיסר האימפריה הביזנטית החל מה-1 באוגוסט 527 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

יוליוס ולהאוזן

יוליוס ולהאוזן יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי גרמני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »

יובל שרלו

יובל שרלו, 2007 הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' טבת תשי"ח 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויובל שרלו · ראה עוד »

1843

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1843 · ראה עוד »

1851

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1851 · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1865 · ראה עוד »

1871

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1871 · ראה עוד »

1872

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1872 · ראה עוד »

1873

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1873 · ראה עוד »

1879

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1879 · ראה עוד »

1880

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1880 · ראה עוד »

1899

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1899 · ראה עוד »

1904

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1904 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1918 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1921 · ראה עוד »

20 בנובמבר

20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו20 בנובמבר · ראה עוד »

24 בנובמבר

24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו24 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רד"צ הופמן, דוד הופמן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_צבי_הופמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »