סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דפוסי התלמוד הבבלי

מַדָד דפוסי התלמוד הבבלי

מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, אולי החשוב בספרי היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס ועד ימינו. [1]

68 יחסים: מאיר מלובלין, מסורת הש"ס, מסכת, מסכת יבמות, מרוקו, משפחת שונצינו, משומד, מתיבתא (פירוש), מלחמת העולם השנייה, מהפכת הדפוס, מהדורה, מהדורה מדעית, מכון התלמוד הישראלי השלם, מינכן, אמסטרדם, אנגלית, ארמית בבלית, אברהם מאיר הברמן, נצרות, ניקוד העברית בת ימינו, ספרד, ספרות תורנית, סדר נשים, עברית, עד נוסח, עוז והדר, פאס, פראג, פורטוגל, פיסוק, פירט (עיר), צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, צרפתית, קרקוב, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רש"י, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שאנגחאי, שלמה לוריא, תרגום, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תוספות, לובלין, ברלין, בזל, ..., גירוש ספרד, דניאל בומברג, דפוס, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דקדוקי סופרים, ה'תקט"ו, ה'תש"א, המאה ה-15, המאה ה-20, המודיע, הסכמה, הונגריה, ונציה, וילנה, כתב יד (העתק), ישיבת מיר, יהושע בועז. להרחיב מדד (18 יותר) »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מסורת הש"ס

חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" מסורת הש"ס הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא, תלמוד בבלי ועוד).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת יבמות · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומרוקו · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משומד

המרתו של שאול התרסי בדרך לדמשק. משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומשומד · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים מהדורת מתיבתא היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מהפכת הדפוס

התפשטות הדפוס במאה ה-15 מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהפכת הדפוס · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהדורה · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

מינכן

פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומינכן · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואמסטרדם · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואנגלית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וארמית בבלית · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הברמןתמונה להחלפה אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 1901, גליציה – כ"ט בכסלו תשמ"א, 1980, ירושלים), הידוע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ונצרות · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וספרד · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וספרות תורנית · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וסדר נשים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועברית · ראה עוד »

עד נוסח

עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועד נוסח · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועוז והדר · ראה עוד »

פאס

הארמון הנשיאותי '''דר אל מחזן''' בעיר פאס מזרקת פאס בשדרות חסן השני ארמון בפאס פֶאסְ (או פס, בערבית: فـاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופאס · ראה עוד »

פראג

פראג (בצ'כית) היא בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופראג · ראה עוד »

פורטוגל

הרפובליקה הפורטוגלית (בפורטוגזית: República Portuguesa) היא מדינה בדרום מערב אירופה הגובלת בספרד בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופורטוגל · ראה עוד »

פיסוק

פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופיסוק · ראה עוד »

פירט (עיר)

פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת ברגירונגסבצירק פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופירט (עיר) · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר צונזר על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: censere להעריך) היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: Français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצרפתית · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וקרקוב · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

הרב נתן נטע רבינוביץ חתימתו רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, תלמיד חכם, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ורש"י · ראה עוד »

ש"ס ונציה

ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ-ה'רפ"ג (1520-1523).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס ונציה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שאנגחאי

שַנְגְחַאי (בכתב סיני: 上海, פין-יין: Shànghǎi - IPA:; בניב שאנגחאי: Zånhae - IPA) היא עיר נמל במזרח סין.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושאנגחאי · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותרגום · ראה עוד »

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

שער פרק ראשון של מסכת עירובין כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותוספות · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ולובלין · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וברלין · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ובזל · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וגירוש ספרד · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודניאל בומברג · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודפוס · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודפוס ראם · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

שער "דקדוקי סופרים" למסכת ברכות דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נָטֵע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד שמקיף את כל התלמוד הבבלי ויד צנזורים נוצרים לא נגעה בו), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

ה'תקט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וה'תקט"ו · ראה עוד »

ה'תש"א

טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וה'תש"א · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-20 · ראה עוד »

המודיע

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול תש"י (1950) על ידי הרב יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמודיע · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והסכמה · ראה עוד »

הונגריה

הגעת המדיארים. הונגריה, 1867-1920 האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט. פורינט הונגרי הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והונגריה · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וונציה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ווילנה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וישיבת מיר · ראה עוד »

יהושע בועז

חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), הוא מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ויהושע בועז · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

דפוסי התלמוד, הדפסת התלמוד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דפוסי_התלמוד_הבבלי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »