סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האופרה הישראלית

מַדָד האופרה הישראלית

לוגו האופרה הישראלית האופרה הישראלית הייתה בית האופרה היחיד שפעל בישראל משלהי המנדט הבריטי ועד לסגירתו ב-1982. [1]

78 יחסים: מנחם אבידום, מסיבת עיתונאים, מרק לברי, מרדכי גולינקין, משה הלוי, מלחמת העצמאות, מגדל האופרה, מועצת פועלים, אאידה, ארצות הברית, אדיס דה פיליפ, אהרן אשמן, אהל (תיאטרון), אופרה, אופוס המגזין למוזיקה קלאסית, אולם נחמני, איפור, סנקט פטרבורג, סופרן, פאוסט, פרידריך לובה, פלאסידו דומינגו, קואופרטיב, קונצרט, קול ישראל, קולנוע, קולנוע אדיסון, קולנוע עדן, רצועת חוף תל אביב-יפו, רחוב אלנבי, שמשון, שמשון ודלילה (אופרה), שמחה אבן-זהר, שמואל מלניק, שמואל יוסף עגנון, שארל גונו, שלמה קפלן, תפאורה, תל אביב-יפו, לברית, לה טרוויאטה, טנור, חנוך רון, בניין קולנוע קסם, בית אופרה, ג'וזפה ורדי, גארי ברתיני, גאורג זינגר, גרשון אגרון, דן השומר, ..., המנדט הבריטי, האופרה הארצישראלית העממית, האופרה הישראלית החדשה, הספר מסביליה, הצהרת בלפור, התקווה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הבימה, ההוגנוטים (אופרה), ועדת בדיקה ממשלתית, כיכר הכנסת, יצחק בן-צבי, ירושלים, ידידיה אדמון, יהודית אורנשטיין, יוסף אוליצקי, 15 באפריל, 1941, 1942, 1947, 1948, 1954, 1955, 1957, 1958, 1962, 1978, 22 בדצמבר. להרחיב מדד (28 יותר) »

מנחם אבידום

שטאנד 7 בתל אביב מנחם אֲבִידוֹם (6 בינואר 1908 - 5 באוגוסט 1995) היה מלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומנחם אבידום · ראה עוד »

מסיבת עיתונאים

בית הלבן ב-2006 מסיבת עיתונאים היא אירוע יזום בו מעבירים מידע לציבור באמצעות עיתונאים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומסיבת עיתונאים · ראה עוד »

מרק לברי

מרק לברי מימין עם המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי במחצית השנייה של שנות ה-40 מרק לברי מנצח על האופרה "דן השומר" בתל אביב, דצמבר 1945 (צילם: זולטן קלוגר) מרק לברי מנצח על התזמורת העממית הארץ-ישראלית מיד לאחר שחרור באר שבע, אוקטובר 1948 הצגת הבכורה של האופרה תאיס בתל אביב, אפריל 1948 (לברי קיצוני מימין) לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן מרק לַבְרִי (Lavry; 22 בדצמבר 1903, ריגה – 24 במרץ 1967, חיפה) היה מלחין ומנצח ישראלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומרק לברי · ראה עוד »

מרדכי גולינקין

הצגת הבכורה של האופרה "תאיס", תל אביב 1948: גולינקין שני משמאל בשורה השנייה מרדכי גוֹלִינְקין (ברוסית: Марк Маркович Голинкин; 21 במרץ 1875, פלך חרסון, רוסיה – 20 בנובמבר 1963, ראשון לציון) היה מוזיקאי ומנצח, מייסדו של בית האופרה הראשון שקם בארץ ישראל – האופרה הארצישראלית.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומרדכי גולינקין · ראה עוד »

משה הלוי

משה הלוי לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב משה הלוי (גורביץ') (1895 – 26 בדצמבר 1974) היה במאי תיאטרון ישראלי, מייסד תיאטרון "האהל".

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומשה הלוי · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מגדל האופרה

חזיתו הצפונית של מגדל האופרה המקבילה לרחוב הירדן. צילום מצפון המגדל במבט מלמטה מגדל האופרה הוא שמו של בניין שנבנה בשנת 1993, הכולל בית דירות ומרכז קניות הניצב בכיכר הכנסת בתל אביב ונושק לטיילת תל אביב-יפו, לרחוב הירקון, רחוב הירדן ורחוב אלנבי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומגדל האופרה · ראה עוד »

מועצת פועלים

בניין מועצת פועלי ראשון לציון מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ומועצת פועלים · ראה עוד »

אאידה

אָאִידָה (Aida) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית מאת אנטוניו גיזלנצוני המבוססת על עלילה שנכתבה על ידי האגיפטולוג והארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט ("ארוסת הנילוס") ושוכתבה בפרוזה על ידי קמי דו לוקל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואאידה · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וארצות הברית · ראה עוד »

אדיס דה פיליפ

אדיס דה פיליפ בשנת 1958 אדיס דה-פיליפ ושמחה אבן-זהר ביום חתונתם, אוגוסט 1950 לוחית זיכרון על ביתה של אדיס דה פיליפ ברח' ארבע ארצות 2 בתל אביב חורשת אדיס דה פיליפ ברמת חן, רמת גן אֶדיס דה פיליפ (Edis de Philippe; 21 במאי 1912 – 16 ביולי 1978) הייתה זמרת סופרן ישראלית, מייסדת האופרה הישראלית, המנהלת והבמאית שלה מהקמתה ועד פטירתה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואדיס דה פיליפ · ראה עוד »

אהרן אשמן

אהרן אשמן אהרן אשמן (4 באפריל 1896 – 8 במאי 1981) היה משורר, מחזאי, לבריתן ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואהרן אשמן · ראה עוד »

אהל (תיאטרון)

כרזה להצגה "ירמיהו", 1936 אוהל בתחילת דרכו בעמק יזרעאל אוהל במצרים, 1938 "מעשה בחייט" (1947) אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואהל (תיאטרון) · ראה עוד »

אופרה

האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואופרה · ראה עוד »

אופוס המגזין למוזיקה קלאסית

אוֹפּוּס - המגזין למוזיקה קלאסית הוא עיתון המתעדכן באופן רציף באינטרנט, ומפרסם חדשות ומאמרים עבריים ומתורגמים הנוגעים למוזיקה קלאסית ולאופרה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואופוס המגזין למוזיקה קלאסית · ראה עוד »

אולם נחמני

אולם נחמני (2012) לוחית זיכרון של ההגנה בצמוד לאולם נחמני אולם נחמני הידוע גם בשמו המקורי "בית הפועל" הוא אולם לאמנויות הבמה שנמצא ברחוב נחמני 4 בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואולם נחמני · ראה עוד »

איפור

כלי איפור ותכשירי איפור לפנים איפור מיוחד לקולנוע חדר איפור מאחורי הקלעים של תצוגת אופנה איפור הוא שם כולל לחומרים קוסמטיים המשמשים לצביעת הפנים (ולעיתים הגוף), בדרך-כלל במטרה לשפר את המראה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ואיפור · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

סופרן

סופרן (באיטלקית: Soprano) הוא מונח במוזיקה שפירושו הנפוץ הוא "הגבוה מבין הקולות הנשיים".

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וסופרן · ראה עוד »

פאוסט

העמוד הפותח של מהדורת המחזה משנת 1808 המחזה פאוסט (Faust) הוא טרגדיה בשני חלקים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ופאוסט · ראה עוד »

פרידריך לובה

פרידריך לובה בשנות ה-40 פרידריך לוֹבֶּה (Friedrich Lobe; 29 באפריל 1889 – 20 בנובמבר 1958) היה שחקן ובמאי תיאטרון יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ופרידריך לובה · ראה עוד »

פלאסידו דומינגו

פלאסידו דומינגו. 2014 פלאסידו דומינגו פלאסידו דומינגו (בספרדית: José Plácido Domingo Embil; נולד ב-21 בינואר 1941) הוא זמר אופרה מפורסם, ממוצא ספרדי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ופלאסידו דומינגו · ראה עוד »

קואופרטיב

קוֹאוֹפֶּרָטִיב הוא איגוד המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקואופרטיב · ראה עוד »

קונצרט

אוסטרלי רוסריו לה ספינה יחד עם התזמורת הסימפונית של מלבורן בקונצרט באולם רוד לאבר במלבורן ממוזער קונצרט הוא מופע מוזיקלי, שבו נגנים, מקהלה או כל הרכב אינסטרומנטלי ו/או קולי מבצעים מוזיקה לפני קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקונצרט · ראה עוד »

קול ישראל

שמאל בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל היא רשת שידורי הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל, שפועלת החל משידור הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקול ישראל · ראה עוד »

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקולנוע · ראה עוד »

קולנוע אדיסון

החזית המשוחזרת של קולנוע אדיסון ומאחוריה בניין מגורים (פברואר 2015) קולנוע אדיסון לפני הריסתו קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932 (כ"ו בטבת ה'תרצ"ב), פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקולנוע אדיסון · ראה עוד »

קולנוע עדן

קולנוע עדן (אולם הקיץ), ינואר 2006 הכיתוב "עדן" מצדו השני של הבניין קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וקולנוע עדן · ראה עוד »

רצועת חוף תל אביב-יפו

רצועת החוף המרכזית בתל אביב חוף הילטון והחוף הנפרד רצועת החוף של תל אביב במבט מהאוויר '''רצועת חוף 1937''': המתחם המרובע בשמאל התמונה (לכיוון צפון) הוא בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ שהסליק בקרבו את מכון א' של ההגנה. מעל למתחם ניתן להבחין ברחוב עם ישראל חי המקשר בין רחוב הירקון לרחוב ארנון ובפינתו 'הבית הכחול' מתוך 'ידידי מרחוב ארנון'. מימין ל'לבקוביץ' מסומן בחץ אדום, בית החרושת לאריגת משי, 'דלפינר-יוחננוף'. בימין התמונה, על הרכס, הבית האדום, לשמאלו, בית אגודת יורדי ים זבולון, (המבנה המלבני הלבן), ועל החוף במקביל לקו המים, אחד ממועדוני ה'טיר' חוף הים של תל אביב חוף גורדון בשנות ה-40 חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) הטיילת, חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) טיילת חומות הים. בצד שמאל סימון מיקומה של חומת העיר נקודת החיבור בין פארק צ'ארלס קלור וטיילת יפו הטיילת וחוף הים של ת"א רחוב הירקון ורציף הרברט סמואל. למעלה נראית בריכת מלון שרתון תל אביב 22 הדקלים שנשתלו לזכר סגן רועי פלס בחוף גורדון מעגן רדינג שביל אופניים נוסף לטיילת בתל אביב בשנת 2011 שיפוץ והרחבת הטיילת בחוף פרישמן בתל אביב בשנת 2013 חוף ירושלים חוף ירושלים פסל בן-גוריון בחוף בוגרשוב חוף בוגרשוב מראה מגבעת יפו מבט מהים על רכס תל ברוך רצועת החוף של תל אביב-יפו רצועת חופי תל אביב-יפו מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ורצועת חוף תל אביב-יפו · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014 שנות העשרים בגלויה של האחים אליהו בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115. משכנה של מפקדת "ההגנה" הארצית בשנות השלושים הספר הלבן קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה בית אוסישקין. באחורי התמונה מתנשא בית מגדלור לוחית זיכרון על מעבדת הרדיו של ההגנה רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ורחוב אלנבי · ראה עוד »

שמשון

ואן דייק מהמאה ה-17 שִׁמְשׁוֹן לפי המקרא, היה השופט השנים-עשר והאחרון ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושמשון · ראה עוד »

שמשון ודלילה (אופרה)

שמשון ודלילה (בצרפתית: Samson et Dalila) היא אופרה בשלוש מערכות מאת קאמי סן-סנס לפי לברית בצרפתית שכתב פרדינן למר.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושמשון ודלילה (אופרה) · ראה עוד »

שמחה אבן-זהר

אדיס דה-פיליפ ושמחה אבן-זהר ביום חתונתם, אוגוסט 1950 שמחה אבן-זהר (5 באפריל 1905 - 17 בפברואר 1992) היה מנכ"ל האופרה הישראלית, מזכיר הוועד הפועל והוועדה המרכזת של ההסתדרות, הקים את שירות הקשר של ההגנה -- הגדעונים ועמד בראשו.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושמחה אבן-זהר · ראה עוד »

שמואל מלניק

טקסט.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושמואל מלניק · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), מוכר גם בשם המקוצר שַׁ"י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שארל גונו

שארל גונו (בצרפתית: Charles Gounod; 17 ביוני 1818 - 18 באוקטובר 1893) היה מלחין ומחבר אופרות צרפתי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושארל גונו · ראה עוד »

שלמה קפלן

שלמה קפלן בשנות ה-40 שלמה קפלן מימין עם ישראל ברזילי, מנצח מקהלת נגבה, בכינוס מקהלות בגבעת ברנר, 1952 לוחית זיכרון ליד ביתו של שלמה קפלן ברח' סעדיה גאון 3 בתל אביב שלמה קפלן (16 במרץ 1908 – 6 ביוני 1974) היה מנצח מקהלות ומורה למוזיקה ישראלי, מנהל המדור למוזיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות (1951–1974).

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ושלמה קפלן · ראה עוד »

תפאורה

תפאורה מודרנית תַּפְאוּרָה היא כלל המרכיבים המשמשים לעיצוב חלל ההתרחשות בהצגת תיאטרון - איורים, מבנים ואביזרים בשולי הבמה ועליה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ותפאורה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לברית

לִבְרִית, ובלעז לִיבְּרֶטּוֹ (libretto), היא השם הכולל לטקסט של יצירה מוזיקלית ווקאלית-בימתית, כגון אופרה, אופרטה, אורטוריה או מחזמר.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ולברית · ראה עוד »

לה טרוויאטה

לה טרוויאטה לה טרוויאטה בסנקט מרגרטן- תמונה 1) לה טרוויאטה (באיטלקית: La Traviata) היא אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית של פרנצ'סקו מריה פיאבה המבוססת על ספרו של אלכסנדר דיומא הבן, "הגברת עם הקמליות" (La dame aux Camélias) שפורסם ב-1848.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ולה טרוויאטה · ראה עוד »

טנור

טנור הוא חלק ממנעד, הגבוה מבין הקולות הגבריים הטבעיים (היינו, מבלי להחשיב קסטראטי וקולות המשתמשים בטכניקת הפאלסטו) ומעל לקול הבריטון.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וטנור · ראה עוד »

חנוך רון

ד"ר חנוך רון (נולד ב-1936) הוא מבקר מוזיקה ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וחנוך רון · ראה עוד »

בניין קולנוע קסם

בניין קולנוע קסם, בעת ששימש בתור משכן הכנסת. 1949. במגדל האופרה שולבה ארקדה בעלת פתחים המשמרים את הפתחים שהיו קבועים בבניין קולנוע קסם לוחית זיכרון במגדל האופרה לציון משכנה של הכנסת הראשונה בניין קולנוע קסם בפינת הרחובות רציף הרברט סמואל ואלנבי בנקודת ההשקה של טיילת תל אביב עם כיכר הכנסת כיום שימש כמשכנו של קולנוע "קסם" מיום הקמתו ב-1945 ועד 1948, בראשית 1949 הופקע לצרכיה של הכנסת הראשונה שקיימה בו את דיוניה במשך למעלה מתשעה חודשים, מ-8 במרץ עד 26 בדצמבר 1949, ומשנת 1958 ועד 1982 היה ביתה של האופרה הישראלית.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ובניין קולנוע קסם · ראה עוד »

בית אופרה

בית האופרה של סידני הוא בית האופרה המצולם ביותר וציון נוף מוכר תיאטרון בולשוי וונציה בית אופרה, הוא בניין תיאטרון, המיועד להצגות אופרה ומתוכנן, על פי רוב, למטרה זו מראשיתו, אם כי הוא עשוי לשמש גם למופעים אחרים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ובית אופרה · ראה עוד »

ג'וזפה ורדי

ג'וזפה פורטונינו פרנצ'סקו ורדי (באיטלקית: Giuseppe Fortunino Francesco Verdi; 10 באוקטובר 1813 - 27 בינואר 1901) הוא מלחין איטלקי הנחשב לאחד מגדולי מחברי האופרות בכל הזמנים, שכן עיקר פעילותו המוזיקלית היה חיבור אופרות, מלאכה בה התמיד עד מותו בגיל 87 שנים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וג'וזפה ורדי · ראה עוד »

גארי ברתיני

250px לוחית זיכרון על ביתם של גארי ברתיני ואביו גארי בֶּרְתִינִי (Gary Bertini; 1 במאי 1927 – 17 במרץ 2005) היה מנצח, מורה, מוזיקאי, ומלחין ישראלי, יליד בסרביה, חתן פרס ישראל לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וגארי ברתיני · ראה עוד »

גאורג זינגר

גאורג זינגר (6 באוגוסט 1906 - 1 באוקטובר 1980) היה מנצח, מלחין ופסנתרן ישראלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וגאורג זינגר · ראה עוד »

גרשון אגרון

גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945 גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וגרשון אגרון · ראה עוד »

דן השומר

מרק לברי מנצח על התזמורת בהופעת הבכורה של האופרה פאולו גורין בתפקיד דן אנסמבל השחקנים בתום האופרה, 1945 דן השומר, אופרה מאת מרק לברי ללברית מאת ש. שלום ומקס ברוד היא האופרה העברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ודן השומר · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האופרה הארצישראלית העממית

לוגו של האופרה אדיס דה פיליפ ופאולו גורין באופרה העממית בהצגה "לה טראוויאטה", 1945 האופרה הארצישראלית העממית הייתה להקת האופרה היחידה שפעלה בארץ ישראל בשנים 1941–1947, בתקופת המנדט הבריטי (לפניה פעלה "האופרה הארצישראלית" בשנים 1923–1940 ובסוף שנת 1947 הוקמה "האופרה הישראלית").

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והאופרה הארצישראלית העממית · ראה עוד »

האופרה הישראלית החדשה

פסטיבל האופרה במצדה המשכן לאמנויות הבמה האופרה הישראלית החדשה היא בית אופרה הפועל בתל אביב-יפו משנת 1985.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והאופרה הישראלית החדשה · ראה עוד »

הספר מסביליה

הספר מסביליה, או זהירות חסרת תועלת (באיטלקית: Il barbiere di Siviglia, ossia L'inutile precauzione) היא קומדיה מאת פייר בומרשה ואופרה בופה של ג'ואקינו רוסיני על פי העלילה של המחזה.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והספר מסביליה · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והצהרת בלפור · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה הִמְנוֹנהּ של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והתקווה · ראה עוד »

התזמורת הפילהרמונית הישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת עטיפה של תוכניית קונצרט 15.12.1947 בול לציון 25 שנים לתזמורת, 1961 התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הפילהרמונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והתזמורת הפילהרמונית הישראלית · ראה עוד »

הבימה

הבימה הוא התיאטרון הלאומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית והבימה · ראה עוד »

ההוגנוטים (אופרה)

ההוגנוטים (בצרפתית: Les Huguenots) היא גראנד אופרה צרפתית מאת ג'אקומו מאיירבר לליברית מאת אז'ן סקריב ואמיל דשאן (Émile Deschamps).

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וההוגנוטים (אופרה) · ראה עוד »

ועדת בדיקה ממשלתית

ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל, מכוח סמכותו לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, לשם בדיקת נושא בתחום אחריותו.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וועדת בדיקה ממשלתית · ראה עוד »

כיכר הכנסת

כיכר הכנסת, מבט מהטיילת המזרקה בכיכר הכנסת חיילים מצבא פולין בכיכר האופרה, 1942. ברקע משמאל - בניין מלון סן רמו כיכר הכנסת נמצאת במפגש הרחובות אלנבי והרברט סמואל (הטיילת) בתל אביב, בסמוך לשפת הים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וכיכר הכנסת · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן-צבי (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 24 בנובמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וירושלים · ראה עוד »

ידידיה אדמון

לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי חשוב, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית וידידיה אדמון · ראה עוד »

יהודית אורנשטיין

יהודית אורנשטיין (1935 לערך) תמונה לכבוד הצגת הבכורה של האופרה "תאיס" בתל אביב במאי 1948. אורנשטיין בשורה הראשונה משמאל יהודית אורנשטיין (1911 - 12 באפריל 2008) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית, מבקרת מחול ומורה למחול ישראלית.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ויהודית אורנשטיין · ראה עוד »

יוסף אוליצקי

דבר" (משמאל) ומשה ז"ק מ"מעריב" (מימין) מראיינים את עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו לידי "ההגנה" ב-1948 (צילום: פרנק שרשל) יוסף אוֹלִיצקי (4 בדצמבר 1918 או ב-23 בדצמבר 1919 - מאי 2015) היה עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ויוסף אוליצקי · ראה עוד »

15 באפריל

15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו15 באפריל · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1941 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1942 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1948 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1954 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1955 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1957 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1958 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1962 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו1978 · ראה עוד »

22 בדצמבר

22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האופרה הישראלית ו22 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האופרה_הישראלית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »