סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האקדמיה ללשון העברית

מַדָד האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. [1]

114 יחסים: ממשלת ישראל, ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל), מנחם זולאי, מרשם רפואי, משפחה, משרד החינוך, משה שרת, משה בר-אשר, מתמטיקה, מדעי הרוח, מדעי החיים, מדעים מדויקים, מדגש, מדינת לאום, מונית, מוזיקה, מכבי אש, מכונית, מילון, ארכיון המדינה, אליעזר בן-יהודה, אברהם שלונסקי, אברהם חלפי, אהרון קשטן, אוצר מילים, אוקסימורון, אימונית, אינטרנט, נפתלי הרץ טור-סיני, נגרות, ספרן, סקייטבורד, סוללה חשמלית, עם עובד, עברית, עיריית ירושלים, פעלולן, פיזיקה, צרפת, צרפתית, צבא הגנה לישראל, ציונות, קריית הלאום, קלטת שמע, רפואה, רשומות, רדיו, שמואל יוסף עגנון, שמואל ייבין, שנות ה-50 של המאה ה-20, ..., שפה, שדלנות, תעתיק, תפירה, תחדיש, לאה גולדברג, לאומיות, לשוננו, להיט, זאב בן-חיים, זלמן ארן, זלמן שניאור, זואולוגיה, חנוך ילון, חשמל, חבר הכנסת, חינוך, חיים לבנון, חיים הזז, בנימין מזר, בוטניקה, בינה מלאכותית, בית שאן, בית המעלות, ביגוד, ביולוגיה, גרשון אגרון, גלעד צוקרמן, גבעת רם, דקדוק, דוד צבי בנעט, דוד שמעוני, דוד בן-גוריון, דיפלומטיה, המאה ה-19, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון הערבית, האקדמיה הצרפתית, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסעדה, הסגנון הבינלאומי, העלייה הראשונה, העברית (כתב עת), הצופה, הטעמה, ועד הלשון העברית, כרמית ספיר ויץ, כתיב, ינואר, יעקב פולוצקי, יעקב כהן (משורר), יצחק בן-צבי, יצחק דב ברקוביץ, ירושלים, ישראלית שפה יפה, יונתן רטוש, יוסף קלוזנר, יוסף יואל ריבלין, 1959, 1993, 2012, 2014, 2015. להרחיב מדד (64 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)

בישראל התואר ממלא מקום ראש הממשלה, להבדיל מן התארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה", הוא היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית, והוא שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וממלא מקום ראש הממשלה (ישראל) · ראה עוד »

מנחם זולאי

מנחם זולאי ד"ר מנחם זוּלַאי (Zulay; ב' באדר תרס"א, 1901, גליציה – ד' בכסלו תשט"ו, 29 בנובמבר 1954, ירושלים) היה חוקר הפיוט והשירה העברית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומנחם זולאי · ראה עוד »

מרשם רפואי

לטיניות R ו-X הוא הסימול הבינלאומי המקובל למרשם רפואי. הסמל Rx, בארצות מסוימות Rp. מהווה קיצור המילה הלטינית recipe.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומרשם רפואי · ראה עוד »

משפחה

פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשפחה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה שרת

ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשה שרת · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (הרוש במקור) (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשה בר-אשר · ראה עוד »

מתמטיקה

לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית. מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומתמטיקה · ראה עוד »

מדעי הרוח

פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעי הרוח · ראה עוד »

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעי החיים · ראה עוד »

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעים מדויקים · ראה עוד »

מדגש

מדגשים בצבעים שונים והדגמת ישומם מדגשים קטנים במגוון צבעים מַדְגֵּשׁ או מַרְקֶר (מאנגלית: Marker) הוא טוש שנועד להדגשה על ידי צביעת הרקע של הקטע המודגש.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדגש · ראה עוד »

מדינת לאום

מדינת לאום אתנית-תרבותית היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את הריבונות של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, כלומר זהו מושג המבוסס על לאומיות אתנית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדינת לאום · ראה עוד »

מונית

מונית ישראלית, חיפה, 2018 מונית בניו יורק, בצבע המקובל שם למוניות - כתום צהבהב מונית בריטית שחורה מונית מעופפת איננה מראה שגרתי, אבל קיימת במקומות מסוימים בעולם וונציה, איטליה מרצדס פלסטינית כובע של מונית בפריז טוק טוק תאילנדי, סוג של מונית שנפוץ מאוד בערים מונית עם GPS ביפן נהגת מונית מתל אביב - שנת 1952 מונית היא כלי תחבורה אשר נוסעיו שוכרים את שירותו על מנת להגיע למחוז חפצם (לעומת כלי תחבורה ציבורי אשר לו עצירות קבועות על פי נותן השירות).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומונית · ראה עוד »

מוזיקה

תו מוזיקלי כלי נגינה (גיטרה) מוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט בזמן.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומוזיקה · ראה עוד »

מכבי אש

כיבוי שריפה בקוויבק, קנדה כיבוי אש באיור מגרמניה, שנת 1904 כיבוי אש בשריפה בכרמל (2010) השריפה בכרמל, 2010מכבי אש הוא ארגון חירום הנלחם בשריפות ובהתפשטות אש בלתי מבוקרת, ופועל לחילוץ והצלת לכודים במתארים שונים כגון תאונות דרכים, מפולות והרס, חילוץ מבורות, חילוץ מגובה, ממים, ממעליות, חילוץ בעלי חיים ועוד.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומכבי אש · ראה עוד »

מכונית

פורד 1927 (מודל-T) פיאט 500 - מכונית מודרנית משפחתית שעיקר מטרתה הובלת נוסעים בוגאטי ויירון - מכונית על והחזיקה באחד משיאי המהירות (407 קמ"ש) והמנוע העוצמתי ביותר למכונית סדרתית מכונית היא כלי רכב מנועי, המיועד לשאת נוסעים או מטען.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומכונית · ראה עוד »

מילון

מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומילון · ראה עוד »

ארכיון המדינה

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וארכיון המדינה · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי יליד אוקראינה, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בארץ גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם חלפי

אברהם חלפי בתפקיד "התך" בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938 ישראלס 10 בתל אביב שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון אברהם חלפי (1 במרץ 1904 – 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון האוהל והקאמרי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואברהם חלפי · ראה עוד »

אהרון קשטן

בית הכנסת "אוהל אהרון" בקריית הטכניון אהרון קַשטָן (1920 – 1996) היה אדריכל ישראלי ופרופסור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואהרון קשטן · ראה עוד »

אוצר מילים

דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואוצר מילים · ראה עוד »

אוקסימורון

עיניים עצומות לרווחה כרזה לסרט אוֹקְסִימוֹרוֹן (גם: ניב ניגודים, תרתי דסתרי) הוא מטבע לשוני המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון - פרדוקס - וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואוקסימורון · ראה עוד »

אימונית

אימונית טיפוסית שלושה גברים עם מכנסי טרנינג רקדן ברייקדאנס עם אימונית אימונית (בסלנג: טרנינג; מאנגלית: Training Suits - בגד אימון) היא בגד אשר מורכב בדרך כלל משני חלקים: מכנסיים ומקטורן (ז'קט).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואימונית · ראה עוד »

אינטרנט

איור של רשת האינטרנט כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת תקשורת נתונים בעלת היקף כלל עולמי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואינטרנט · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות נודע.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

נגרות

כלי עבודה ידניים לנגרות תל אביב נגרות היא מקצוע עיבוד עץ ומוצריו לכדי מוצרים לתועלת האדם: רהיטים, כלים, פיגומים, בתים וכדומה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונגרות · ראה עוד »

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים ובניהול ספריות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וספרן · ראה עוד »

סקייטבורד

נער מחליק על סקייטבורד סקייטר בסטודיו סקייטבורד (מאנגלית: Skateboard; לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גַּלְגֶּשֶׁת) הוא כלי תחבורה, ספורט ושעשוע, העשוי מלוח עץ צר רב שכבתי המחובר לשני זוגות של צירים וגלגלים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסקייטבורד · ראה עוד »

סוללה חשמלית

מגוון סוללות חשמליות (מכיוון שמאל למעלה לכיוון ימין למטה): שתי סוללות AA, סוללת D, סוללת מכשיר קשר, שתי סוללות PP3, שתי סוללות AAA, סוללת C, סוללת מצלמת וידאו, סוללת טלפון סלולרי סוֹלְלָה או בָּטֶרְיָה (או בָּטֵרִיָּיה) (מאנגלית: Battery) היא מתקן לייצור חשמל בזרם ישר.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסוללה חשמלית · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועם עובד · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועברית · ראה עוד »

עיריית ירושלים

סמל העיר ירושליםבנייני העירייה מכיוון החומות עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פעלולן

פעלולן בתצוגת פעלולים בבלגיה רכיבה על גלגל אחורי היא אחד הפעלולים הבסיסיים באופנועים פעלולן הוא אדם שעוסק בביצוע פעלולים, מעשי להטוט מסוכנים, לצורכי בידור.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופעלולן · ראה עוד »

פיזיקה

עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופיזיקה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצרפת · ראה עוד »

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: Français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצרפתית · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וציונות · ראה עוד »

קריית הלאום

משרד החוץ, בקדמת התמונה, ובנק ישראל, באלכסון, מאחוריו, בקריית הממשלה בניין בית המשפט העליון קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה, באנגלית: National Precinct) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקריית הלאום · ראה עוד »

קלטת שמע

קלטת שמע קלטת מתוצרת TEAC '''הלוגו של קלטת השמע''' - היה השראה ללוגו של התקליטור כעבור 20 שנה. קלטת שֶמע (באנגלית: Compact audio cassette וכן Musicassette ובקיצור MC; בלעז: קָסֶטַה) היא מארז מלבני עשוי פלסטיק שבתוכו סרט מגנטי, המשמשת להקלטה או להשמעת קול באמצעות רשמקול קלטות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקלטת שמע · ראה עוד »

רפואה

מטה אסקלפיוס, הסמל למקצוע הרפואה רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונאלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורפואה · ראה עוד »

רשומות

"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורשומות · ראה עוד »

רדיו

מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני אולפן רדיו ציון יום הרדיו העולמי במטה UNESCO בפריז רַדְיוֹ הוא האמצעי הטכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורדיו · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), מוכר גם בשם המקוצר שַׁ"י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושמואל ייבין · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושפה · ראה עוד »

שדלנות

שַׁדְלָנוּת (באנגלית Lobbying) היא פעילות שמטרתה להשפיע ברשויות השלטון, במטרה לגרום לנבחרי ציבור (לרוב חברי פרלמנט) לפעול, לקדם ולהצביע בעד מדיניות או הצעת חוק ששוכר השירות מעוניין בה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושדלנות · ראה עוד »

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותעתיק · ראה עוד »

תפירה

תמונה של מכונת תפירה ישנה ציור של ילדה העוסקת בתפירה תפירה היא פעולת חיבור בדים באמצעות חוט.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותפירה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותחדיש · ראה עוד »

לאה גולדברג

דרכונה הליטאי של לאה גולדברג מגיל 18 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ישראל) הייתה מהמשוררים העבריים המפורסמים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולאה גולדברג · ראה עוד »

לאומיות

מפגינים אוחזים בדגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית, לפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולאומיות · ראה עוד »

לשוננו

עטיפת "לשוננו" לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולשוננו · ראה עוד »

להיט

להיט הוא יצירה מוזיקלית, בדרך כלל שיר או נעימה, הזוכה להצלחה רבה בקרב ציבור מסוים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולהיט · ראה עוד »

זאב בן-חיים

זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזאב בן-חיים · ראה עוד »

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית - 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזלמן ארן · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (תרמ"ח, 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזלמן שניאור · ראה עוד »

זואולוגיה

בעלי חיים שונים זוֹאוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזואולוגיה · ראה עוד »

חנוך ילון

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחנוך ילון · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל (באנגלית: Electricity) היא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחשמל · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחבר הכנסת · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחינוך · ראה עוד »

חיים לבנון

הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחיים לבנון · ראה עוד »

חיים הזז

חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח (ערב ראש השנה), 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחיים הזז · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובנימין מזר · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (Botany), פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובוטניקה · ראה עוד »

בינה מלאכותית

250px בינה מלאכותית (נקראת גם אינטליגנציה מלאכותית) היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתנו לתכנת מחשבים לפעול באופן המציג יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובינה מלאכותית · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן (ביוונית: Σκυθόπολις ״סְקִיתוֹפּוֹלִיס״; בערבית: بيسان ״בִּיסַאן״), היא עיר במחוז הצפון בישראל, בבקעת בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90 כ-25 קילומטר מדרום לים כנרת.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובית שאן · ראה עוד »

בית המעלות

בית המעלות בשנות ה-40 בית המעלות, 2017 בית המעלות 2007 פועלי בית המעלות, 1935 בית המעלות הוא בלוק מגורים עירוני במרכז ירושלים מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובית המעלות · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וביגוד · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה (מיוונית: תורת החי) היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וביולוגיה · ראה עוד »

גרשון אגרון

גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945 גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגרשון אגרון · ראה עוד »

גלעד צוקרמן

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי ופרופסור ללינגוויסטיקה הפועל באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגלעד צוקרמן · ראה עוד »

גבעת רם

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגבעת רם · ראה עוד »

דקדוק

דִקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודקדוק · ראה עוד »

דוד צבי בנעט

פרופ' דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד צבי בנעט · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דיפלומטיה

"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודיפלומטיה · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקרי רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים, מן העת העתיקה ועד שנת 1947.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון הערבית

האקדמיה ללשון הערבית (בערבית: مجمع اللغة العربية) היא המוסד העליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל, שקם בדצמבר 2007.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה ללשון הערבית · ראה עוד »

האקדמיה הצרפתית

בניין האקדמיה הצרפתית, פריז הקרדינל רישלייה, מייסד האקדמיה הצרפתית האקדמיה הצרפתית (בצרפתית: Académie française) היא אגודה מדעית הפועלת בצרפת, ומטרתה קידום ענייני השפה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה הצרפתית · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והארץ · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הסעדה

גביעים צוות הסעדה מכין ארוחה בתנאי שטח הַסְעָדָה (בלועזית: קייטרינג, מאנגלית: Catering) היא אספקת מזון באתר שאינו צמוד למטבח בו מבושל המזון.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והסעדה · ראה עוד »

הסגנון הבינלאומי

בתים בשיכון וייסנהוף. אחת מאבני הדרך של הסגנוןבית מלון במחוז קרנטקה שבהודו, 11/08 הסגנון הבינלאומי הוא אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי האדריכלות והעיצוב, החל בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 עד שנות ה-70 של אותה מאה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והסגנון הבינלאומי · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל העלייה משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "העברית" עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית, היוצא לאור כארבע פעמים בשנה על ידי האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והצופה · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והטעמה · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

ועד הלשון העברית הראשון, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וועד הלשון העברית · ראה עוד »

כרמית ספיר ויץ

כרמית ספיר-וַיְץ (נולדה ב-25 בספטמבר 1973) היא עיתונאית, עורכת ויוצרת תוכן ומרצה ישראלית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכרמית ספיר ויץ · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כתיב, או איות, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכתיב · ראה עוד »

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וינואר · ראה עוד »

יעקב פולוצקי

יעקב חיים (הַנס) פּוֹלוֹצקי (Polotsky; 13 בספטמבר 1905 – 10 באוגוסט 1991) היה בלשן, מזרחן ופרופסור לאגיפטולוגיה ולשפות שמיות באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויעקב פולוצקי · ראה עוד »

יעקב כהן (משורר)

"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן-צבי (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 24 בנובמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וירושלים · ראה עוד »

ישראלית שפה יפה

ישראלית שפה יפה הוא ספרו של הבלשן הישראלי גלעד צוקרמן.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וישראלית שפה יפה · ראה עוד »

יונתן רטוש

יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908 –25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח או אוריאל היילפרין.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויונתן רטוש · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר בזקנותו יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874 ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958 י"ג בחשוון תשי"ט), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי תר"ן, 11 באוקטובר 1889 - כ' בניסן תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו1959 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו1993 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2012 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החדשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2014 · ראה עוד »

2015

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2015 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

האקדמיה ללשון, האקדמיה ללשון עברית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האקדמיה_ללשון_העברית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »