סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הדף היומי

מַדָד הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. [1]

115 יחסים: מאורות הדף היומי, מנחם זמבה, מסכת, מסכת שקלים, מסכת ברכות, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, משנה, משה פרידמן, משה בלוי, א' בתשרי, אנשלוס, אריה צבי פרומר, אל מלא רחמים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יעקב פרידמן (בויאן), אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן טייטלבוים, ספרות תורנית, סדר זרעים, עוצר, עוז והדר, עילוי נשמה, פנחס אפשטיין, פלפול, פורטל הדף היומי, קול הדף, ראש השנה, רב, ש"ס וילנא, שמחה בונים אלתר, שמואל יעקב קאהן, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שערי חסד, שלמה בן יוסף, תלמוד בבלי, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תלמוד ירושלמי, לדוד מזמור, ט"ז בשבט, ט"ו באב, ט"ו בשבט, ט"ו בתמוז, ט"ו בכסלו, ט' באלול, ט' בכסלו, טשביניה, טבת, ז' בטבת, ..., זליג ראובן בנגיס, ח' בכסלו, חסידות סוכטשוב, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרן, חסידות בויאן, חסידות גור, חיים אלעזר שפירא, ב' באייר, ג' באייר, דב בריש וידנפלד, דוד בורנשטיין, ה'תרפ"ג, ה'תרפ"ד, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ח, ה'תש"ך, ה'תש"ן, ה'תש"ם, ה'תש"ס, ה'תש"ף, ה'תש"ו, ה'תשמ"ג, ה'תשנ"ז, ה'תשס"ה, ה'תשע"ב, ה'תשל"ה, ה'תשכ"ח, ה'תשי"ג, הספרייה הלאומית, הרפובליקה הפולנית השנייה, השואה, הלכה, הכנסת ספר תורה, הכנסייה הגדולה, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, כ"א באדר, כ"ט בניסן, כ"ט בסיוון, כ"ט בטבת, כ"ז באלול, כ"ח בניסן, כ"ח בסיוון, כ"ח בטבת, כ"ב באב, כ"ד בניסן, כ"ו באלול, כ' באדר, י"ג באלול, י"ד באלול, י"ד באב, י"ד בתמוז, י"ד בכסלו, ישראל מאיר הכהן, ישכר דב רוקח (הזקן), ישיבת חכמי לובלין, יהודה מאיר שפירא, יהודים, יואל טייטלבוים, יוסף צבי דושינסקי, יוסף חיים זוננפלד, 11 בספטמבר, 1923, 21 באוגוסט, 929 - תנ"ך ביחד. להרחיב מדד (65 יותר) »

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומאורות הדף היומי · ראה עוד »

מנחם זמבה

במרכז, עם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק הרב מנחם זמבה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 - י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומנחם זמבה · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשנה · ראה עוד »

משה פרידמן

רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשה פרידמן · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר. משה אורי בלויא (נולד בירושלים ב-27 בנובמבר 1885 – י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, נפטר בעת שליחות, במסינה שבאיטליה, ח' בסיוון ה'תש"ו – 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל, ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשה בלוי · ראה עוד »

א' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וא' בתשרי · ראה עוד »

אנשלוס

'''פתק ההצבעה במשאל העם על האיחוד'''. העיגול הגדול נועד לסימון "כן" והעיגול הקטן "לא". המצביעים היו צריכים לסמן את בחירתם באופן גלוי לעיני הפקידים הנאצים לשאלה: "האם אתה מסכים לאיחוד-מחדש של אוסטריה עם הרייך הגרמני שהוחלט עליו ב-13 במרץ 1938 והאם אתה מצביע למפלגה של המנהיג שלנו (באותיות גדולות) אדולף היטלר?" אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואנשלוס · ראה עוד »

אריה צבי פרומר

הרב מקוז'יגלוב מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884–1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואריה צבי פרומר · ראה עוד »

אל מלא רחמים

"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואל מלא רחמים · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם יעקב פרידמן (בויאן)

רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג רבי אברהם יעקב פרידמן (כ"ד בניסן תרמ"ד, 19 באפריל 1884 - ב' באלול תש"ב, 15 באוגוסט 1942) היה האדמו"ר מבויאן בלמברג (לבוב).

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואברהם יעקב פרידמן (בויאן) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

המגיד מקוז'ניץ עם חסידיו. תחריט, כנראה מסוף המאה ה-18. אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו), המכונה גם רבי ובמקור הצדיק, הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן טייטלבוים

הרב אהרן טייטלבוים (נולד ב-ו' בחשוון ה'תש"ח, 20 באוקטובר 1947), הוא אחד משני אדמו"רי סאטמר.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ואהרן טייטלבוים · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וספרות תורנית · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר זרעים · ראה עוד »

עוצר

בריטיים אוכפים עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, ביולי 1946. צלם: חיים פיין, אוסף עמנואל הרוסי, מאוספי הספרייה הלאומית. אישור מעבר בעוצר. הוצא על ידי המפקד הצבאי הבריטי בפלשתינה המזרחית, 1946 עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ועוצר · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ועוז והדר · ראה עוד »

עילוי נשמה

עילוי נשמה ביהדות היא האמונה שנשמות המתים יכולות לעלות ממקומם הנוכחי במרומים למקום גבוה ונאצל יותר.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ועילוי נשמה · ראה עוד »

פנחס אפשטיין

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ופנחס אפשטיין · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ופלפול · ראה עוד »

פורטל הדף היומי

לוגו האתר פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ופורטל הדף היומי · ראה עוד »

קול הדף

קול הדף קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

חָדָשׁ!!: הדף היומי וקול הדף · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וראש השנה · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ורב · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: הדף היומי וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמחה בונים אלתר

הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי הרב שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 6 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר של חסידות גור, בין השנים 1977–1992.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »

שמואל יעקב קאהן

אדמו"ר שמואל יעקב קאהן רבי שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג - 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ושמואל יעקב קאהן · ראה עוד »

שאול ידידיה אלעזר טאוב

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, ה"אמרי שאול" רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 − ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער - לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל - בית המדרש קהל חסידים. בהמשך - בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ושערי חסד · ראה עוד »

שלמה בן יוסף

המערה בה הסתתר שלמה בן יוסף וחבריו בראש פינה, ובה אנדרטה לזכרו שלמה בן יוסף (7 במאי 1913 - ל' בסיון תרצ"ח, 29 ביוני 1938) היה מעפיל ולוחם בית"ר בארץ ישראל, ראשון משנים-עשר "הרוגי המלכות" (עולי הגרדום היהודים) בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ושלמה בן יוסף · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

שער פרק ראשון של מסכת עירובין כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

לדוד מזמור

לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ולדוד מזמור · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו באב · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בשבט · ראה עוד »

ט"ו בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בתמוז · ראה עוד »

ט"ו בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בכסלו · ראה עוד »

ט' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט' באלול · ראה עוד »

ט' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' כסלו היא פרשת וישלח, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וט' בכסלו · ראה עוד »

טשביניה

טשביניה (ביידיש: טשבין, טשעבין) היא עיירה בנפת כשאנוב, מחוז קרקוב, פולין.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וטשביניה · ראה עוד »

טבת

טבת הוא החודש הרביעי בלוח העברי בשנה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וטבת · ראה עוד »

ז' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וז' בטבת · ראה עוד »

זליג ראובן בנגיס

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »

ח' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וח' בכסלו · ראה עוד »

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »

חסידות תולדות אברהם יצחק

האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות תולדות אברהם יצחק · ראה עוד »

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול ההדלקה בל"ג בעומר בחצר הישיבה חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »

חסידות בויאן

בית הכנסת המרכזי של החסידות בירושלים וישיבת רוז'ין חסידות בויאן (נכתב ביידיש באיאן) הוא שמה של חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות בויאן · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות גור · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

ב' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וב' באייר · ראה עוד »

ג' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וג' באייר · ראה עוד »

דב בריש וידנפלד

הרב מטשיבין הרב דב בריש וַידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 - י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »

דוד בורנשטיין

רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 - 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ודוד בורנשטיין · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרפ"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרצ"א · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תש"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ך · ראה עוד »

ה'תש"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ן · ראה עוד »

ה'תש"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ם · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ף · ראה עוד »

ה'תש"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ו · ראה עוד »

ה'תשמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשמ"ג · ראה עוד »

ה'תשנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשנ"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשע"ב · ראה עוד »

ה'תשל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשל"ה · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשכ"ח · ראה עוד »

ה'תשי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשי"ג · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918-1939).

חָדָשׁ!!: הדף היומי והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והשואה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והלכה · ראה עוד »

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה בידי רב אלוף גבי אשכנזי הכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה הוא טקס בו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והכנסת ספר תורה · ראה עוד »

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והכנסייה הגדולה · ראה עוד »

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא שמם של תלמוד תורה וישיבה קטנה בשכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים · ראה עוד »

כ"א באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"א באדר · ראה עוד »

כ"ט בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בניסן · ראה עוד »

כ"ט בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בסיוון · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט טבת הוא ברב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ז באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ז באלול · ראה עוד »

כ"ח בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בניסן · ראה עוד »

כ"ח בסיוון

יעקב וייס.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בסיוון · ראה עוד »

כ"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בטבת · ראה עוד »

כ"ב באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ב באב · ראה עוד »

כ"ד בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ד בניסן · ראה עוד »

כ"ו באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ו באלול · ראה עוד »

כ' באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ' באדר · ראה עוד »

י"ג באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ג באלול · ראה עוד »

י"ד באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרב פרשת כי תבא.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד באלול · ראה עוד »

י"ד באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד באב · ראה עוד »

י"ד בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד בתמוז · ראה עוד »

י"ד בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד בכסלו · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישכר דב רוקח (הזקן)

מרינבד חתימתו רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854 או תרי"ב − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: הדף היומי וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »

ישיבת חכמי לובלין

בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).

חָדָשׁ!!: הדף היומי וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; תרמ"ז, 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה מרבני יהדות פולין ומראשי אגודת ישראל קודם השואה, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ויהודים · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הדף היומי ו11 בספטמבר · ראה עוד »

1923

|.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ו1923 · ראה עוד »

21 באוגוסט

21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הדף היומי ו21 באוגוסט · ראה עוד »

929 - תנ"ך ביחד

שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך כל שבוע חמישה פרקים חדשים.

חָדָשׁ!!: הדף היומי ו929 - תנ"ך ביחד · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עמוד יומי, דף היומי, דף יומי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הדף_היומי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »