סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הוועד האודסאי

מַדָד הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה. [1]

95 יחסים: מאיר דיזנגוף, מנחם אוסישקין, מנחם שינקין, מערכות, מרגלית שילה, מרדכי אליאב, מרדכי בן הלל הכהן, משה לייב ליליינבלום, מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת השפות, מהפכת אוקטובר, מושבה, ארץ ישראל, אלתר דרויאנוב, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אליעזר קפלן, אליעזר בן-יהודה, אליהו זאב לוין אפשטיין, אחד העם, אברהם גרינברג, אוניברסיטת תל אביב, אודסה, איטלקים, נחום סוקולוב, נדבנות, ספר תולדות ההגנה, עברית, פרנק צרפתי, צדקה, קרל נטר, רומניה, רוסית, רובל רוסי, שמואל מוהליבר, שמואל ליב ציטרון, שלום עליכם, שולמית לסקוב, תחיית ישראל, לורנס אוליפנט, זאב טיומקין, זאב ברמן, זאב דובנוב, זלמן דוד ליבונטין, חובבי ציון, חיים נחמן ביאליק, בן עמי, בן-ציון דינור, בנק אנגלו-פלשתינה, ביל"ו, ביטוח, ..., גדעון שמעוני, דוד גורדון, דוד ילין, ה'תרע"א, ה'תרע"ט, ה'תרצ"ב, המאה ה-20, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, האימפריה הרוסית, הסופות בנגב, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, השומר, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב, ויקיטקסט, יעקב מזא"ה, יעקב ברנשטיין-כהן, ישראל קלוזנר, ישראל קולת, ישראל יסינובסקי, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל פינס, יבסקציה, יברייסקיה אנציקלופדיה, יהדות מזרח אירופה, יהושע סירקין, יהושע ברזילי, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב אמציסלבסקי, יהודה לייב פינסקר, יוסף ספיר, יוסף קלוזנר, יוסף שלמון, יוסף חזנוביץ, יוסף גולדשטיין (היסטוריון), 1881, 1890, 1897, 1906, 1911, 1919, 1932, 21 באוגוסט. להרחיב מדד (45 יותר) »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העיר הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם שינקין

מנחם שינקין, 1924 קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – י"ג בכסלו תרפ"ה, 3 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומנחם שינקין · ראה עוד »

מערכות

סמל ההוצאה וכתב העת "מערכות" מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומערכות · ראה עוד »

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרגלית שילה · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרדכי אליאב · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

בן הלל הכהן בשנת 1921 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, דצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה לייב ליליינבלום משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, שם) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 - בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומלחמת השפות · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני אשר היה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות הראשונות מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומושבה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וארץ ישראל · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ועסקן ציוני.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר צדרבוים, 1885 (צילום: קונסטנטין שפירא) אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור באירופה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליעזר קפלן · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אחד העם

חתימתו של אחד העם אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואחד העם · ראה עוד »

אברהם גרינברג

אברהם בן שמעון גרינברג (1841 קישינב - 1906 גרמניה) היה איש עסקים ואחד ממנהיגיה של תנועת חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואברהם גרינברג · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса; ברוסית: Одесса) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואודסה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואיטלקים · ראה עוד »

נחום סוקולוב

שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לוינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921 קברו של נחום סוקולוב בהר הרצל נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פילנתרופיה) היא הפעולה של תרומת שירותים, מוצרים, זמן או כסף ללא תמורה, וזאת על מנת לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית ולתמוך במטרות טובות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ונדבנות · ראה עוד »

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ועברית · ראה עוד »

פרנק צרפתי

250x250 פיקסלים הפרנק הצרפתי היה ההילך החוקי ששימש את צרפת עד המעבר של צרפת ורוב המדינות האחרות של האיחוד האירופי לאירו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ופרנק צרפתי · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710צדקה היא עזרה התנדבותית - חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וצדקה · ראה עוד »

קרל נטר

קרל (יעקב) נֶטֶר (Charles Netter; 14 בספטמבר 1826 - 2 באוקטובר 1882) היה מייסד החינוך החקלאי בארץ ישראל וממקימיה של יישוב חקלאי בר קבע, מקווה ישראל בשנת 1870, למעשה היישוב הראשון בתנועת ההתיישבות של הדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וקרל נטר · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, הנמצא בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורומניה · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי), שפתה הרשמית של רוסיה, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורוסית · ראה עוד »

רובל רוסי

שטר מיוחד בערך של 100 רובל רוסי שהונפק לכבוד מונדיאל 2018 רובל רוסי (ברוסית: рубль) הוא ההילך החוקי של רוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורובל רוסי · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח; 25 באפריל 1824 - 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 24 במאי 1862 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום עליכם בצעירותו, 1877 איגרת שנה טובה עם תמונת שלום עליכם ומשפחתו, 1889 אודסה 1910. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים שלום עליכם (נהגה Sholem Aleichem) הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ביידיש: שלום נחומאוויטש ראבינאוויטש; שלום נחומוביץ' רבינוביץ') (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מגדולי הסופרים ביידיש.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושלום עליכם · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושולמית לסקוב · ראה עוד »

תחיית ישראל

פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה בחשוון תרמ"ב 1881 על ידי אליעזר בן יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ותחיית ישראל · ראה עוד »

לורנס אוליפנט

לורנס אוליפנט לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 - 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ולורנס אוליפנט · ראה עוד »

זאב טיומקין

זאב טיומקין זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזאב טיומקין · ראה עוד »

זאב ברמן

זאב וולף (ואסילי) ברמן, סנקט פטרבורג זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן; 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט) 1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ) 1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזאב ברמן · ראה עוד »

זאב דובנוב

הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזאב דובנוב · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד ליבונטין בצעירותו, סוף המאה ה-19 זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 1856, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי בנק אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

חובבי ציון

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחובבי ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

בן עמי

בֶּן עַמִּי הוא מושב בצפון ישראל ליד נהריה השייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום מועצה אזורית מטה אשר.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ובן עמי · ראה עוד »

בן-ציון דינור

בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח בכ' באב ה'תרס"ג - (13 באוגוסט 1903) המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וביל"ו · ראה עוד »

ביטוח

ביטוח הוא אמצעי חוקי וכלכלי המיועד לחלק בין הרבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וביטוח · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וגדעון שמעוני · ראה עוד »

דוד גורדון

דוד גורדון דוד גורדון בועידת קטוביץ (יושב שלישי משמאל) דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 פודמרץ, ליטא–21 במאי 1886 ליק, פולין) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי ציוני ממוצא ליטאי, מראשוני תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ודוד גורדון · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים פרופ' דוד ילין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ודוד ילין · ראה עוד »

ה'תרע"א

ועידת הפועלות הראשונה בכנרת, פסח תרע"א.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תרע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וה'תרע"ט · ראה עוד »

ה'תרצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וה'תרצ"ב · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והמאה ה-20 · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ס"ד) הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הס"ד של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסופות בנגב

הַסּוּפוֹת בַּנֶּגֶב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והסופות בנגב · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל העלייה משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והעלייה השנייה · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 "השוֹמֵר" היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והשומר · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והיישוב · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וויקיטקסט · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, עסקן ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

יעקב ברנשטיין-כהן

יעקב ברנשטיין-כהן יעקב ברנשטיין-כהן (Jacob Bernstein-Kogan, 20 בספטמבר 1859, קישינב – 12 במאי 1929, דניפרופטרובסק) היה רופא יהודי, מנהל המרכז הציוני של ציוני רוסיה, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מעוזריו הראשונים של הרצל, מראשי הפרקציה הדמוקרטית, רופא בפתח תקווה בתחילת המאה ה-20, אביה של מרים ברנשטיין-כהן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויעקב ברנשטיין-כהן · ראה עוד »

ישראל קלוזנר

ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל קלוזנר · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 1927 – 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל יסינובסקי

ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל יסינובסקי · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

יחיאל מיכל פינס הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (כ"ג בתשרי תר"ד, אוקטובר 1843 – ו' באדר ב' תרע"ג, מרץ 1913) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא את היהדות ו"הלאומנות הבורגנית" ולהחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויבסקציה · ראה עוד »

יברייסקיה אנציקלופדיה

יברייסקיה אנציקלופדיה (מרוסית: Еврейская энциклопедия; האנציקלופדיה היהודית) הייתה האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית אשר הוקדשה ל"יהדות ולתרבותהּ, בעבר ובהווה".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויברייסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלרוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה ליב ברגר בסביבות 1897 יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, עסקן ומטיף ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה לייב אמציסלבסקי

יהודה לייב (ליאון) אמציסלבסקי (תר"י, 1850 - י"ז בטבת תרצ"א, 5 בינואר 1931) היה עסקן ופעיל בתנועה הציונית, איש העלייה הראשונה, בעל אדמות בראשון לציון ומנכבדי העיר.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה לייב אמציסלבסקי · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер; א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי, מראשי תנועת חיבת ציון ואבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה שר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף ספיר · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר בזקנותו יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874 ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958 י"ג בחשוון תשי"ט), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף שלמון

פרופ' יוסף שלמון יוסף שַׂלְמוֹן (Salmon; נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסף גולדשטיין (היסטוריון)

יוסי גולדשטיין יוסף גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1881 · ראה עוד »

1890

נולד שארל דה גול.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1890 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1897 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1906 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1911 · ראה עוד »

1919

|.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1919 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1932 · ראה עוד »

21 באוגוסט

21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו21 באוגוסט · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חברת התמיכה, חברת התמיכה לעובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל, האגודה האודסאית, האגודה האודיסאית, החברה האודסאית, החברה האודיסאית, הועד האודסאי, הועד האודיסאי, הוועד האודיסאי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הוועד_האודסאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »