סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של המתמטיקה

מַדָד היסטוריה של המתמטיקה

ראשיתה של המתמטיקה - המחקר השיטתי של כמות, מבנה, מרחב ושינוי - במושג הבסיסי של מספר ושל מנייה. [1]

556 יחסים: Mathematische Annalen, ממשל, ממלכת פרס, ממוצע, ממוצע חשבוני, ממוצע הרמוני, מאיה, מנזר, מנוע הפרשים, מנייה, מס, מספר, מספר ממשי, מספר מצולע, מספר משולשי, מספר משולשי ריבועי, מספר משוכלל, מספר מדומה, מספר אי-רציונלי, מספר ראשוני, מספר ריבועי, מספר טבעי, מספר זוגי, מספרים חיוביים ושליליים, מספרים ידידים, מסופוטמיה, מערכת פאנו, מערכת צירים קרטזית, מערכת ליניארית, מעגל, מצפה כוכבים, מצרים, מצרים העתיקה, מצולע, מצולע משוכלל, מרן מרסן, מרובע (שירה), מרכז מסה, משפט (מתמטיקה), משפט פיתגורס, משפט תאלס, משפט השאריות הסיני, משפט הגבול המרכזי, משפטי האי-שלמות של גדל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משתנה, משורר, משושה, משולש, משולש שווה-שוקיים, ..., משולש ישר-זווית, משוואת פל, משוואה, משוואה ממעלה רביעית, משוואה ממעלה שנייה, משוואה ממעלה שלישית, משוואה ליניארית, מתמטיקאי, מתמטיקה, מתמטיקה ביוון העתיקה, מלבן, מטאפיזיקה, מזבח, מחשבון, מחלק משותף מקסימלי, מדעי המחשב, מדעי הטבע, מוטות מנייה, מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מכה, מכון מופ"ת, מידה משותפת, מידות ומשקלות, אמריקה, אמריקה המרכזית, אאודוקסוס מקנידוס, אנציקלופדיה בריטניקה, אנליזה מתמטית, אנכרוניזם, אסלאם, אסטרונומיה, אסטרונום, אסיה הקטנה, אפלטון, אפולוניוס מפרגה, אפיפיור, אצבע, אקסיומת המקבילים, אקסיומה, אקסיומות ההסתברות, אקדמיה, ארנון אברון, ארבע פעולות החשבון, ארכאולוגיה, ארכימדס, אריאבהטה, אריסטו, אריק טמפל בל, אריתמטיקה, אריתמטיקה (ספר), אשור, אל-מאמון, אל-מנצור, אל-בירוני, אלמגסט, אלפבית יווני, אלקואין, אלגברה, אלגוריתם, אלכסנדריה, אלכסון, אלי אשד, אליפסה, אטרוסקים, אטיקה, אחוז, אבן אל-היית'ם, אברהם אבן עזרא, אבו כאמל, אגן הים התיכון, אדריכלות, אדלארד מבאת', אהוד הרושובסקי, אוניברסיטה משודרת, אונייה, אופטיקה, אוקלידס, אולוג בג, אוזבקיסטן, אוגוסטן לואי קושי, אכד, אימפריה, איאן סטיוארט (מתמטיקאי), אינסוף, אינקה, אינטרפולציה, אינטגרל, אינדיאנים, אירופה, איטליה, אייזק ניוטון, נאופלאטוניזם, נפח, נקודת אי רציפות, נקודה (גאומטריה), נזיר (נצרות), נגזרת, נוסחת הרון, נימפאה, ניסוי וטעייה, ניקולאי לובצ'בסקי, ניקולו טרטליה, ניו יורק טיימס, סמרקנד, סמל, ספרד, ספרות מאיה, ספרות רומיות, ספרות ברהאמיניות, ספרות בבליות, ספרי עליית הגג, ספריית הוותיקן, ספרייה, ספירת הנוצרים, ספירה (גאומטריה), סרגל חישוב, סדרת פיבונאצ'י, סדרה, סדרה חשבונית, סכום, סין (אזור), סימאון דני פואסון, סימון מתמטי, סינוס (טריגונומטריה), סיציליה, סילבסטר השני, סיימון סינג, עם, עצמות נפייר, עצם אישנגו, עקרון קאוואליירי, עקומה, ערבים, ערבית, על הפרופורציה האלוהית, עבודה אקדמית, עומר ח'יאם, עול, פאפוס מאלכסנדריה, פאצ'אקוטי, פאון משוכלל, פאי, פאי (אות), פסיכולוגיה, פפנוטי צ'בישב, פפירוס, פפירוס רינד, פרת, פרבולה, פרדוקס, פרוקלוס, פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל), פלימפטון 322, פליניוס הזקן, פליפה השלישי, מלך ספרד, פונקציה ממשית, פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציות טריגונומטריות, פולינום, פירמידה (גאומטריה), פיתגורס, פילוסוף, פילוסופיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פיזיקאי, פיזיקה, פיבונאצ'י, פייר סימון לפלס, פייר דה פרמה, צ'ין שה-חואנג, קיסר סין, צפון אפריקה, צרפת, צל, צלע (גאומטריה), צבא, קארל ויירשטראס, קצ'ואה, קרל פרידריך גאוס, קטע (מתמטיקה), קוסמולוגיה, קורט גדל, קוטר, קובייה, קיפו, קירוב, קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, ראשן, רנסאנס, רנה דקארט, רטוריקה, רדיאן, רדיוס, רומא העתיקה, ריבוע, ריבוע קסם, ריגורוזיות, שריפת ספרים, שלשה פיתגורית, שטח, שטח פנים, שבע האמנויות החופשיות, שבר (מתמטיקה), שבר מצרי, שבר יסודי, שבט, שורש ריבועי, שושלת, שושלת סווי, שושלת טאנג, שיפיונה דל פרו, שילוש זווית, שיטת ספירה, שיטת המיצוי, ת'אבת אבן קורה, תאלס, תפילה, תקופת המדינות הלוחמות, תרבות עמק האינדוס, תרגום, תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה, תלמי (אסטרונום), תלמי הראשון, תור הזהב של האסלאם, תורת גלואה, תורת המספרים, תורת המשחקים, תורת הקבוצות, תורת הקבוצות האקסיומטית, תורת הגרפים, תורת ההסתברות, תיבה (גאומטריה), לאונרד אוילר, לטינית, לוקה פאצ'ולי, לוח שנה, לוח לוגריתמים, לוח השנה של המאיה, לוגריתם, לוגיקה, לוגיקה מתמטית, לודוביקו פרארי, טנגנס, טרפז, טריגונומטריה, טריגונומטריה ספירית, טופולוגיה, טור (מתמטיקה), טימור לנג, ז'אן גסטון דארבו, ז'וזף לואי לגראנז', זמנים (כתב עת), זווית, ח'ליפה, חסרי זנב, חפיפת משולשים, חרסית, חרוט, חריזה, חשבון אינפיניטסימלי, חשבונאות, חשבונייה, חתכי חרוט, חלוקת העולם על פי האסלאם, חזקה (מתמטיקה), חזרן, חבל, חוק ארכימדס, חוק המספרים הגדולים, חינוך, חישוב, חידה מתמטית, בנו ארבל, בנייה בסרגל ובמחוגה, בסיס (אריתמטיקה), בסיס אונרי, בסיס סקסגסימלי, בעיה פתוחה, בראהמגופטה, ברנרד בולצאנו, ברנהרד רימן, בלשנות, בלז פסקל, בבל, בגדאד, בדה ונרביליס, בואתיוס, בית אומיה, בית עבאס, בית החוכמה, ג'רארדו דה קרמונה, ג'ון נפייר, ג'ירולמו קרדאנו, ג'ייניזם, גאומטריה, גאומטריה אנליטית, גאומטריה אלגברית, גאומטריה אוקלידית, גאומטריה ספירית, גאומטריה פרויקטיבית, גאומטריה לא-אוקלידית, גאומטריה היפרבולית, גאורג קנטור, גרמניה, גרף של פונקציה, גרש, גליל (גאומטריה), גבול, גבול (מתמטיקה), גבול של סדרה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, דמיון משולשים, דקדוק, דת, דביר (הוצאת ספרים), דויד הילברט, דיופנטוס, ה'תשס"ז, המאה ה-1, המאה ה-12, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-16 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-19 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7, המאה ה-8, המאה ה-9, המשפט היסודי של האריתמטיקה, המדינה (דיאלוג אפלטוני), המהפכה המדעית, המיתולוגיה של האינקה, האנציקלופדיה העברית, האסכולה הפיתגוראית, האקדמיה האפלטונית, הארץ, הארון א-רשיד, האומנות הגדולה, האימפריה המוסלמית, האימפריה הספרדית, הספירה הארמילרית, הסתברות, העת העתיקה, הפרדוקס של ראסל, הפרכה, הפירמידות במצרים, הרנסאנס האיטלקי, הרון מאלכסנדריה, הרודוטוס, הרי האנדים, השורש הריבועי של 2, השיטה העשרונית, התקופה ההלניסטית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הבעיות הגאומטריות של ימי קדם, הגדרה, הוצאת שורש ריבועי, הודו, הוכחה, הוכחה בדרך השלילה, הכנסייה הקתולית, הכללה (מתמטיקה), הינדואיזם, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי, היפרבולה, היפרכוס, היפוקרטס מכיוס, היקף, הירח, הישר הממשי, ודות, וודוא, כנסייה, כרוניקה, כריסטיאן הויגנס, כתב, כתב סיני, כתב עת, כתב יתדות, כדור (גאומטריה), כיפת השמים, ימי הביניים, יאנוש בויאי, יאקוב ברנולי, יסודות (ספר), ישר, ישרים מקבילים, יחס (בין מספרים), יחס הזהב, יד, ידיעות ספרים, יופי מתמטי, יוון, יוון העתיקה, יוונית, 0 (מספר), 10, 1003, 1024, 1040, 1048, 1114, 1130, 1131, 1135, 1170, 1187, 1191, 120-129 לפנה"ס, 1200, 1202, 1209, 1213, 1231, 1250, 1259, 1260, 1261, 1279, 1316, 1320, 1380, 1393, 140, 1429, 1437, 1447, 1449, 1494, 1509, 1515, 1532, 1535, 1545, 1571, 1586, 1601, 1637, 165, 1652, 1870, 1879, 1895, 1897, 190-199 לפנה"ס, 1901, 1931, 1937, 1948, 1971, 1989, 1990, 200, 2005, 2012, 210-219 לפנה"ס, 280-289 לפנה"ס, 284, 410-419 לפנה"ס, 411, 429, 470-479 לפנה"ס, 476, 480, 485, 490-499 לפנה"ס, 501, 524, 525, 550, 580, 598, 600, 640, 660, 661, 668, 70, 732, 750, 754, 763, 775, 780, 826, 845, 85, 850, 868, 901, 929, 930, 950, 953, 955, 973, 999. להרחיב מדד (506 יותר) »

Mathematische Annalen

עטיפת הגיליון הראשון, 1869 Mathematische Annalen (מילולית בגרמנית: דברי ימים מתמטיים) הוא כתב עת מדעי למתמטיקה היוצא לאור בגרמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וMathematische Annalen · ראה עוד »

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממשל · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממלכת פרס · ראה עוד »

ממוצע

במתמטיקה, ממוצע הוא מספר שמחושב מתוך אוסף סופי של מספרים, ומתאר את "מרכז" האוסף מבחינת גודל המספרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע · ראה עוד »

ממוצע חשבוני

ממוצע חשבוני (או אריתמטי) הוא סוג הממוצע הנפוץ ביותר ואליו מתכוונים בדרך כלל במילה "ממוצע".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע חשבוני · ראה עוד »

ממוצע הרמוני

במתמטיקה ממוצע הרמוני הוא סוג של ממוצע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע הרמוני · ראה עוד »

מאיה

פירמידה בעיר המאיה העתיקה טיקאל (גוואטמלה של ימינו) מאיה הייתה ציוויליזציה במסו-אמריקה שהתפתחה בקרב בני המאיה, קבוצות אתניות של ילידים בני יבשת אמריקה הקרובות זו לזו בלשונן ובתרבותן, שישבו במשך למעלה מ-3,000 שנה באזורים נרחבים במרכז אמריקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומאיה · ראה עוד »

מנזר

מנזר סנטה קתרינה, סיני וואדי קלט מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנזר · ראה עוד »

מנוע הפרשים

חלק ממנוע הפרשים מספר 1 של צ'ארלס בבג', שהורכב לאחר מותו, על ידי בנו תוך שימוש ברכיבים שנמצאו במעבדתו סקסטנט המשמש לניווט, בדרך כלל ימי. הסקסטנט משמש למדידת גובהו של גרם שמים מעל האופק. כדי לחשב את המיקום בעזרת תוצאות המדידות, יש לבצע חישובים, עבורם נדרשים לוחות לוגריתמים, אנטי-לוגריתמים, ולוחות טריגונומטריים מנוע הפרשים מספר 3 של הממציא והיזם השוודי פר גאורג שוץ עותק של מכונת הפרשים מספר 2 של בבג', במוזיאון המדע בלונדון. בצד שמאל המדפסת, ובצד ימין הארכובה המפעילה את המנוע מנוע הפרשים הוא מחשבון מכני ספרתי בעל יעוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנוע הפרשים · ראה עוד »

מנייה

ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מנייה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנייה · ראה עוד »

מס

מס הוא תשלום לשלטונות הנגבה בכפייה מתושבים ומאזרחים, לצורך מימון הפעולות של השלטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומס · ראה עוד »

מספר

מספר הוא מושג מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר · ראה עוד »

מספר ממשי

מתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט. במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ממשי · ראה עוד »

מספר מצולע

במתמטיקה, מספר מצולע, הוא מספר של עצמים, כגון חלוקי נחל, שאפשר לארגן כקודקודים של שרשרת מצולעים משוכללים בעלי קודקוד משותף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מצולע · ראה עוד »

מספר משולשי

ששת המספרים המשולשיים הראשונים בתורת המספרים, מספר טבעי \ T נקרא מספר משולשי אם אפשר לסדר \ T עצמים בצורת משולש שווה-צלעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משולשי · ראה עוד »

מספר משולשי ריבועי

המספר 36 הוא משולשי ריבועי, מפני שניתן להציגו גם כמספר ריבועי וגם כמספר משולשי מספר משולשי ריבועי הוא מספר שהוא גם מספר ריבועי וגם מספר משולשי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משולשי ריבועי · ראה עוד »

מספר משוכלל

מספר משוכלל (או: מספר מושלם) הוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משוכלל · ראה עוד »

מספר מדומה

מספר מדומה (או "מספר דמיוני" הפחות מקובל) הוא מספר שריבועו הוא מספר ממשי שלילי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מדומה · ראה עוד »

מספר אי-רציונלי

מספרים אי-רציונליים מספר אי רציונלי הוא מספר ממשי שאינו מספר רציונלי, כלומר שלא ניתן להציגו כמנה של שני מספרים שלמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר אי-רציונלי · ראה עוד »

מספר ראשוני

בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ראשוני · ראה עוד »

מספר ריבועי

מספר ריבועי הוא מספר שלם חיובי שיכול להיכתב כריבוע של מספר שלם אחר, כלומר הוא מהצורה \ n^2 כש-n שלם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ריבועי · ראה עוד »

מספר טבעי

מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או 42.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר טבעי · ראה עוד »

מספר זוגי

מספר זוגי הוא מספר שלם, המתחלק בשתיים ללא שארית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר זוגי · ראה עוד »

מספרים חיוביים ושליליים

מספר חיובי הוא מספר ממשי הגדול מ-0.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספרים חיוביים ושליליים · ראה עוד »

מספרים ידידים

במתמטיקה, זוג מספרים הם ידידים אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר (כאשר בין המחלקים אין סופרים את המספר עצמו).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספרים ידידים · ראה עוד »

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומסופוטמיה · ראה עוד »

מערכת פאנו

מערכת פּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערכת פאנו · ראה עוד »

מערכת צירים קרטזית

מערכת הצירים הקרטזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערכת צירים קרטזית · ראה עוד »

מערכת ליניארית

מערכת ליניארית היא מערכת הניתנת לתיאור על ידי אופרטור ליניארי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערכת ליניארית · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מנקודה מסוימת, המרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומעגל · ראה עוד »

מצפה כוכבים

מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצפה כוכבים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצולע

בגאומטריה, מצולע הוא חלק ממישור המתוחם על ידי מספר סופי של קטעים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצולע · ראה עוד »

מצולע משוכלל

בגאומטריה, מצולע משוכלל הוא מצולע שכל צלעותיו שוות וכל זוויותיו שוות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצולע משוכלל · ראה עוד »

מרן מרסן

האב מַרַן מֵרְסֵן (בצרפתית: Marin Mersenne; 8 בספטמבר 1588 - 1 בספטמבר 1648) היה מתמטיקאי, פילוסוף, תאולוג ומוזיקולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרן מרסן · ראה עוד »

מרובע (שירה)

רֻבּיעה של עומר ח'יאם על רצפת הכניסה בחנות הקרמיקה "פרי האדמה" בשוק מחנה יהודה, ירושלים מרובע (רובעיית) הוא צורה שירית בת ארבע שורות, שמקורה בפרס הקדומה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרובע (שירה) · ראה עוד »

מרכז מסה

מרכז המסה הוא מונח בפיזיקה שנמצא בשימוש רב במיוחד במכניקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרכז מסה · ראה עוד »

משפט (מתמטיקה)

במתמטיקה, משפט (בלועזית: תאורמה; באנגלית: Theorem) הוא פסוק שניתן להוכיח אותו במסגרת מערכת אקסיומות מסוימת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט (מתמטיקה) · ראה עוד »

משפט פיתגורס

350px משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט פיתגורס · ראה עוד »

משפט תאלס

במתמטיקה קיימים שני משפטים המכונים בשם משפט תָאלֵס, על שמו של תָאלֵס איש מילֵטוֹס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט תאלס · ראה עוד »

משפט השאריות הסיני

משפט השאריות הסיני הוא שמם של מספר משפטים בתורת המספרים ובתורת החוגים, הקשורים זה לזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט השאריות הסיני · ראה עוד »

משפט הגבול המרכזי

משפט הגבול המרכזי הוא משפט יסודי בתורת ההסתברות, העוסק בהתפלגות הגבולית של הממוצע המצטבר של סדרת משתנים מקריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט הגבול המרכזי · ראה עוד »

משפטי האי-שלמות של גדל

משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפטי האי-שלמות של גדל · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משתנה

במתמטיקה ויישומיה, משתנה הוא סמל המסמן כמות, איבר של קבוצה, או ערך לוגי, העשויים להשתנות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשתנה · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשורר · ראה עוד »

משושה

מְשֻׁשֶּׁה (Hexagon, הֶקְסָגוֹן) הוא מצולע בעל שש צלעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשושה · ראה עוד »

משולש

משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש · ראה עוד »

משולש שווה-שוקיים

משולש שווה-שוקיים בגאומטריה, משולש שווה-שוקיים (בראשי תיבות: מש"ש, משו"ש, שו"ש או ש"ש) הוא משולש ששתיים מצלעותיו שוות זו לזו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש שווה-שוקיים · ראה עוד »

משולש ישר-זווית

משולש ישר-זווית משולש ישר-זווית הוא משולש בעל זווית ישרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש ישר-זווית · ראה עוד »

משוואת פל

משוואת פל (באנגלית: Pell's equation) היא משוואה דיופנטית מן הצורה x^2-Dy^2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואת פל · ראה עוד »

משוואה

משוואה היא שוויון בין שני ביטויים שמופיע בו משתנה אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה · ראה עוד »

משוואה ממעלה רביעית

שורשים, והם מהווים פתרון של המשוואה. משוואה ממעלה רביעית היא משוואה מהצורה הבאה: כאשר \ a,b,c,d הם מקדמים בשדה נתון (למשל, המספרים הרציונליים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה רביעית · ראה עוד »

משוואה ממעלה שנייה

משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »

משוואה ממעלה שלישית

גרף הפונקציה f(x).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה שלישית · ראה עוד »

משוואה ליניארית

במתמטיקה, משוואה ליניארית היא משוואה שכל המשתנים בה הם ממעלה ראשונה, כלומר מופיעים ללא חזקות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ליניארית · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקאי · ראה עוד »

מתמטיקה

לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית. מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה · ראה עוד »

מתמטיקה ביוון העתיקה

יסודות מאת אוקלידס, על פפירוס שנמצא בחפירות באוקסירינכוס; האיור שייך לטענה החמישית בספר אחת מתרומותיה החשובות לאנושות של יוון העתיקה היא פיתוח המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה ביוון העתיקה · ראה עוד »

מלבן

מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומלבן · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά "פיזיקה", "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקיום והעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומזבח · ראה עוד »

מחשבון

מחשבון (פשוט) מחשבון מדעי מחשבון פיננסי מדגם HP-10B מחשבון גרפי מדגם TI-84 Plus. מחשבון זה מסוגל לשרטט גרף של פונקציה. מחשבון (ידוע גם בשם מחשב כיס) הוא מכשיר אלקטרוני שנועד לביצוע חישובים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומחשבון · ראה עוד »

מחלק משותף מקסימלי

בתורת המספרים, מחלק משותף מקסימלי (או מחלק משותף גדול ביותר, ממג"ב; וכן gcd קיצור של greatest common divisor) של שני מספרים שלמים הוא המספר הגדול ביותר שמחלק את שניהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומחלק משותף מקסימלי · ראה עוד »

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הוא ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומדעי המחשב · ראה עוד »

מדעי הטבע

מדעי הטבע מנסים להבין כיצד כדור הארץ והיקום סביבנו פועלים. ישנם חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע והם: כימיה (במרכז), אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, פיזיקה וביולוגיה (בכיוון השעון משמאל למעלה) מדְעי הטבע הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומדעי הטבע · ראה עוד »

מוטות מנייה

יאנג חווי משולש פסקל, כפי שהוצג על ידי זו שיג'י בשנת 1303, באמצעות מספרי מוטות מוטות מנייה שימשו בסין העתיקה לפני המצאת החשבונייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומוטות מנייה · ראה עוד »

מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי

אבו עבדאללה מוחמד אבן מוסא אל-ח'ווארזמי (בערבית: ابوعبدالله محمد بن موسی خوارزمی; 780 בערך - 845 בערך), היה מתמטיקאי, אסטרונום וגאוגרף פרסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומכה · ראה עוד »

מכון מופ"ת

סמליל מכון מופ"ת בניין בו שוכן מכון מופ"ת, יוני 2013 מכון מופ"ת הוא מכון למחקר ולפיתוח מקצועי של סגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומכון מופ"ת · ראה עוד »

מידה משותפת

במתמטיקה, קיומה של מידה משותפת היא תכונה המאפשרת להשוות בין שני קטעים, שני מספרים או שני מבנים מופשטים (כמו חבורות או מודולים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומידה משותפת · ראה עוד »

מידות ומשקלות

מידות ומשקלות על פי פקודת המשקולות והמידות, 1947, ופקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומידות ומשקלות · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואמריקה · ראה עוד »

אמריקה המרכזית

מיקומה של אמריקה המרכזית אגם בקוסטה ריקה. אמריקה המרכזית או אמריקה התיכונה הוא שמה של רצועה גאוגרפית צרה בדרומה של אמריקה הצפונית ומצפונה של אמריקה הדרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואמריקה המרכזית · ראה עוד »

אאודוקסוס מקנידוס

אֵאוּדוֹקְסוֹס מִקְּנִידוֹס (ביוונית: Εύδοξος, 408 או 410 - 347 או 355 לפנה"ס) היה אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי ומלומד יווני, מתלמידי אפלטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואאודוקסוס מקנידוס · ראה עוד »

אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה מאת חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנציקלופדיה בריטניקה · ראה עוד »

אנליזה מתמטית

אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנליזה מתמטית · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנכרוניזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסלאם · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסטרונום · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה פיזית קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָֿטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347-427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפלטון · ראה עוד »

אפולוניוס מפרגה

אפולוניוס מפרגה (ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Περγαῖος; בלטינית: Apollonius Pergaeus; 262 לפנה"ס - 190 לפנה"ס) היה מתמטיקאי יווני ואסטרונום הידוע בשל כתביו על חתכי החרוט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפולוניוס מפרגה · ראה עוד »

אפיפיור

האַפִּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא, ונוצרים קתולים רואים בו את ממשיך דרכו של פטרוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפיפיור · ראה עוד »

אצבע

אצבע אנושיתאצבע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואצבע · ראה עוד »

אקסיומת המקבילים

אקסיומת המקבילים היא האחרונה מבין 5 ההנחות בספרו של אוקלידס, "יסודות", שבו פיתח את הגאומטריה האוקלידית מעקרונות היסוד שלה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומת המקבילים · ראה עוד »

אקסיומה

אַקְסיּוֹמָה (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה כנכונה וכמובנת מאליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומה · ראה עוד »

אקסיומות ההסתברות

בתורת ההסתברות, אקסיומות ההסתברות הן תנאים שאנו דורשים כי פונקציה כלשהי תקיים כדי שנוכל לראות אותה כמתארת הסתברויות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומות ההסתברות · ראה עוד »

אקדמיה

האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקדמיה · ראה עוד »

ארנון אברון

ארנון אברון (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא מתמטיקאי ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג למדעי המחשב בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארנון אברון · ראה עוד »

ארבע פעולות החשבון

130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארבע פעולות החשבון · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים 1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכימדס

אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης; 287 – 212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום יווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארכימדס · ראה עוד »

אריאבהטה

פסלו של אריאבהטה בפונה אריאבהטה (Āryabhaṭa 476-550 לספירת הנוצרים) היה הראשון בשורה של מתמטיקאים-אסטרונומים מהתקופה הקלאסית של המתמטיקה והאסטרונומיה של הודו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריאבהטה · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריסטו · ראה עוד »

אריק טמפל בל

אריק טמפל בל (באנגלית: Eric Temple Bell, שם ספרותי: John Taine; 7 בפברואר 1883 - 21 בדצמבר 1960) היה מתמטיקאי, היסטוריון של המתמטיקה וסופר מדע בדיוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריק טמפל בל · ראה עוד »

אריתמטיקה

האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריתמטיקה · ראה עוד »

אריתמטיקה (ספר)

שער התרגום הלטיני של קלוד באשה ל"אריתמטיקה" אריתמטיקה הוא חיבור מתמטי מתקופת יוון העתיקה, שנכתב על ידי המתמטיקאי דיופנטוס במאה ה-3.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריתמטיקה (ספר) · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואשור · ראה עוד »

אל-מאמון

אבו ג'עפר עבדאללה אל-מאמון אבן הארון (ערבית: ابو جعفر عبدالله المأمون بن هارون) (786–833) היה הח'ליף העבאסי השביעי (במניין המסורתי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-מאמון · ראה עוד »

אל-מנצור

עבדאללה אבן מחמד אל-מנצור (בערבית: عبد الله بن محمد المنصور, 712-אוקטובר 775), שנודע גם בכוניה אבו ג'עפר (أبو جعفر) הח'ליף השני לבית עבאס, שלט בין 754 ו-775.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-מנצור · ראה עוד »

אל-בירוני

סובייטי, 1973 אבו אלריחאן מחמד בן אחמד אלבירוני (בערבית: أبوالريحان محمد بن أحمد بيروني) היה מלומד בעל שם ואיש אשכולות מוסלמי ממוצא פרסי, שפעל במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-בירוני · ראה עוד »

אלמגסט

עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אלמגסט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלמגסט · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלפבית יווני · ראה עוד »

אלקואין

אלקואין (Alcuin; 735 בקירוב - 19 במאי 804) היה מלומד, נזיר, מחנך ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלקואין · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלגברה · ראה עוד »

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלגוריתם · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלכסנדריה · ראה עוד »

אלכסון

הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלכסון · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא עיתונאי ותחקירן ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלי אשד · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (f1 ו-f2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה (בעברית, אליפטי הוא סְגַלְגַּל) היא צורה גאומטרית, שהיא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור, הנקראות מוקדים, הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואליפסה · ראה עוד »

אטרוסקים

תחומי ההשפעה האטרוסקית האֶטְרוּסְקִים הם עם שחי באטרוריה, אשר מזוהה כיום עם טוסקנה, אזור בצפון איטליה של ימינו, בטרם היווצרות הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואטרוסקים · ראה עוד »

אטיקה

אָטִיקָה (ביוונית: Αττική, ביוונית מודרנית נהגה "אטיקי", Attikí) הוא חבל ארץ עתיק ביוון, וכיום גם שמו של אחד מ-13 המחוזות של יוון, שבתחומו נמצאת בירת יוון, אתונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואטיקה · ראה עוד »

אחוז

אחוז הוא דרך להביע גודל יחסי של דבר מה, כמספר ממשי בצירוף הסימן "%" מימין לו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואחוז · ראה עוד »

אבן אל-היית'ם

אל-חסן בן אל-חסן בן אל-היית'ם אבו עלי (בערבית: الحسن بن الحسن بن الهيثم ابو علي; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואבן אל-היית'ם · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אבו כאמל

אַבּוּ כַּאמִל שֻׁגַ'אע בְּן אַסְלַם (בערבית: أبو كامل شجاع بن أسلم; 850 לערך–930 לערך), שנודע גם בכינוי אַלְ-חַאסִב אלְ-מַסְרִיּ (الحاسب المصري – "המְחשב המצרי"), היה מתמטיקאי מצרי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואבו כאמל · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אדריכלות

הקולוסיאום ברומא נאו-גותית (1248-1880) – הקתדרלה הייתה מוקד האדריכלות הדתית בימי הביניים מקדש יווני קלאסי טיפוסי אַדְרִיכָלוּת או אַרְכִיטֶקְטוּרָה מוגדרת באופן מסורתי כאמנות הבנייה, כתחום העוסק בתכנון ועיצוב חללים, והיא בטווח שבין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואדריכלות · ראה עוד »

אדלארד מבאת'

'''כריכת הספר "יסודות" של אוקלידוס, תורגם על ידי אדלארד מבאת'''' אדלארד מבאת' (אנגלית: Adelard of Bath, לטינית: Adelardus Bathensis) מלומד אנגלי שחי במאות ה-11 וה-12.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואדלארד מבאת' · ראה עוד »

אהוד הרושובסקי

200px אהוד הְרוּשוֹבסקי (Hrushovski; נולד ב-30 בספטמבר 1959) הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואהוד הרושובסקי · ראה עוד »

אוניברסיטה משודרת

מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון - ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואונייה · ראה עוד »

אופטיקה

אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואופטיקה · ראה עוד »

אוקלידס

אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης, 365 לפנה"ס - 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוקלידס · ראה עוד »

אולוג בג

ממוזער אולוג בג (בפרסית: الغ‌بیگ; 1394–1449) מתמטיקאי ואסטרונום אשר ייסד את המצפה הכוכבים בסמרקנד ואת המרכז המדעי בנושא אסטרונומיה, היה הבן הבכור של שאה-רוח' ונכדו של הכובש טימור לנג, אשר ביסס את השושלת הטימורית ושלט על אימפריה רחבה מאוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואולוג בג · ראה עוד »

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוזבקיסטן · ראה עוד »

אוגוסטן לואי קושי

אוגוסטן לואי קוֹשי (בצרפתית: Augustin Louis Cauchy; שמו נכתב לעיתים בעברית "אוגוסטין לואי קושי", כתעתיק גרפי מכתב לטיני; 21 באוגוסט 1789 - 23 במאי 1857) היה מתמטיקאי צרפתי, מאבות הביסוס הריגורוזי של החשבון האינפיניטסימלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוגוסטן לואי קושי · ראה עוד »

אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואכד · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium - סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואימפריה · ראה עוד »

איאן סטיוארט (מתמטיקאי)

איאן סטיוארט איאן ניקולס סטיוארט (באנגלית: Ian Nicholas Stewart; נולד ב-24 בספטמבר 1945) הוא מתמטיקאי בריטי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת ווריק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואיאן סטיוארט (מתמטיקאי) · ראה עוד »

אינסוף

סימן האינסוף אינסוף הוא מושג שזוכה במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום למשמעויות רבות ושונות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינסוף · ראה עוד »

אינקה

מאצ'ו פיצ'ו אינקה (בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינקה · ראה עוד »

אינטרפולציה

אִינְטֶרְפּוֹלַצְיָה (באנגלית: Interpolation; בעברית: בִּיּוּן) היא שם כולל לשיטה בתחום האנליזה הנומרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינטרפולציה · ראה עוד »

אינטגרל

עבור פונקציה חיובית (f(x, האינטגרל המסוים \int_a^b\!\!\! f(x)dx הוא השטח S הכלוא מתחת לגרף הפונקציה אִינְטֶגְרָל הוא מושג מתמטי בתחום החשבון האינפיניטסימלי, המהווה (עבור פונקציה ממשית) הכללה מתמטית של מושג הסכום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינטגרל · ראה עוד »

אינדיאנים

הקבוצות האתניות השונות של האינדיאנים באמריקה עמק מוניאינדיאנים הם ילידי יבשת אמריקה אשר שכנו בה בטרם הגעת האירופים ליבשת החל מסוף המאה ה-15 ולצאצאיהם. המונח כולל למעשה בני עמים ושבטים רבים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הגעת המתיישבים האירופים קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות, המכונות, לעיתים "טרום קולומביאניות" (Pre-Columbian). חלק מתרבויות אלה נכחדו לאחר גילוי אמריקה, עקב מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית. אחרות שרדו את הכיבוש והמשיכו להתקיים תוך שהן מתמזגות אמי המלכה לומנט, אריזונה, ארצות הברית אינדיאנים בחוצות טרינידד ילדה אינדיאנית בפרו אינדיאנים הם ילידי יבשת אמריקה אשר שכנו בה בטרם הגעת האירופים ליבשת החל מסוף המאה ה-15 ולצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינדיאנים · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואירופה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואיטליה · ראה עוד »

אייזק ניוטון

חתימתו של ניוטון סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נאופלאטוניזם

נאופלטוניזם הוא מונח מודרני לאסכולה פילוסופית דתית ומיסטית שהתגבשה במאה ה-3 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונאופלאטוניזם · ראה עוד »

נפח

נפח הוא תכונת מדידה של עצם המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונפח · ראה עוד »

נקודת אי רציפות

באנליזה מתמטית, נקודת אי רציפות של פונקציה היא נקודה, שבה הפונקציה אינה רציפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונקודת אי רציפות · ראה עוד »

נקודה (גאומטריה)

סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו, משום שהוא מאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »

נזיר (נצרות)

הנזורה בנצרות היא משפחה של מסורות דתיות דומות שהחלה להתפתח במסגרת הכנסייה הנוצרית אחרי שהנצרות הפכה לדת מותרת בקיסרות הרומית, בהתבסס על דוגמאות ואידיאלים מכתבי הקודש, אף שמוסד הנזורה כפי שהיה קיים אינו מופיע בכתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונזיר (נצרות) · ראה עוד »

נגזרת

משיק לפונקציה (הנגזרת בנקודת ההשקה היא שיפוע המשיק) אנימציה הממחישה את מושג הנגזרת כשיפוע המשיק לגרף הפונקציה בכל נקודה בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את קצב ההשתנות של הפונקציה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונגזרת · ראה עוד »

נוסחת הרון

בגאומטריה, נוסחת הֵרון משמשת לחישוב שטח של משולש על-פי אורכי שלוש צלעותיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונוסחת הרון · ראה עוד »

נימפאה

נימפאה או שושנת מים (שם מדעי: Nymphaea) הוא סוג במשפחת הנופריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונימפאה · ראה עוד »

ניסוי וטעייה

קילוהרץ או מגהרץ כמו במכשירים המודרניים, לכן איתור התחנות הצריך ניסוי וטעייה. בתמונה זו משנת 1922 האשה המאזינה לרדיו מאתרת תחנות ורושמת את המספר שעל החוגה כדי שתוכל לאתר אותן שנית. בישול ביצים, על הקליפות רשומים משכי הזמן בהם בושלו הביצים בניסיון להשיג את התוצאה הרצויה. ניסוי וטעייה היא דרך לפתרון בעיה באמצעות ניסוי פתרונות שונים לבעיה עד לקבלת פתרון נאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניסוי וטעייה · ראה עוד »

ניקולאי לובצ'בסקי

ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי (רוסית: Никола́й Ива́нович Лобаче́вский; 1 בדצמבר 1792, ניז'ני נובגורוד - 24 בפברואר1856, קאזאן) מתמטיקאי רוסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניקולאי לובצ'בסקי · ראה עוד »

ניקולו טרטליה

ניקולו טרטליה (באיטלקית: Niccolò Tartaglia; 1499–1557) הוא שם העט של המתמטיקאי האיטלקי ניקולו פונטנה, שפרסם את הפתרון למשוואה ממעלה שלישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניקולו טרטליה · ראה עוד »

ניו יורק טיימס

העמוד הראשון של "ניו יורק טיימס" בשנת 1914 ניו יורק טיימס (באנגלית: The New York Times) הוא עיתון אמריקני המזוהה עם השמאל הפוליטי, שבסיסו במנהטן, ניו יורק, הנמצא בבעלות חברת העיתונות "חברת ניו יורק טיימס".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניו יורק טיימס · ראה עוד »

סמרקנד

סמרקנד (באוזבקית: Samarqand, בפרסית: سمرقند, ברוסית: Самарканд) היא העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסמרקנד · ראה עוד »

סמל

סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסמל · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרד · ראה עוד »

ספרות מאיה

המספרים מ-0 ועד 19, בספרות המאיה ספרוֹת המאיה עומדות בבסיס שיטת הספירה של בני המאיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות מאיה · ראה עוד »

ספרות רומיות

שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות רומיות · ראה עוד »

ספרות ברהאמיניות

ספרות ברהאמיניות הן הספרות שעמדו בבסיס שיטת הספירה של הודו החל מהמאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות ברהאמיניות · ראה עוד »

ספרות בבליות

הסְּפָרוֹת הבבליות עמדו בבסיס שיטת הספירה של הבבלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות בבליות · ראה עוד »

ספרי עליית הגג

ספרי עליית הגג היא הוצאת ספרים ישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרי עליית הגג · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספריית הוותיקן · ראה עוד »

ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרייה · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירה (גאומטריה)

בגאומטריה ובטופולוגיה, ספֵירה היא קבוצת הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת ("המרכז") הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספירה (גאומטריה) · ראה עוד »

סרגל חישוב

סרגל חישוב הוא מכשיר מכני לעריכת חישובים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסרגל חישוב · ראה עוד »

סדרת פיבונאצ'י

במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1, 1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »

סדרה

במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרה · ראה עוד »

סדרה חשבונית

במתמטיקה, סדרה חשבונית היא סדרה של מספרים, שבה ההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא קבוע: \ a_-a_n.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרה חשבונית · ראה עוד »

סכום

סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסכום · ראה עוד »

סין (אזור)

החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין:. Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó), היא ישות תרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסין (אזור) · ראה עוד »

סימאון דני פואסון

סימאון דני פואסון (בצרפתית: Siméon Denis Poisson; 21 ביוני 1781 - 25 באפריל 1840), פיזיקאי ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסימאון דני פואסון · ראה עוד »

סימון מתמטי

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסימון מתמטי · ראה עוד »

סינוס (טריגונומטריה)

גרף הפונקציה סינוס סינוס (מסומן ב-\ \sin) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה באופן בסיסי לכל זווית - מספר בין (1-) ל-1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסינוס (טריגונומטריה) · ראה עוד »

סיציליה

סיציליה (Sicilia בלטינית קלאסית: סיקיליה. באיטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון, שטחו כ-26,000 קילומטר רבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיציליה · ראה עוד »

סילבסטר השני

האפיפיור סילבסטר השני (Pope Sylvester II) נולד בשם גרבר מאוריאק (Gerbert d'Aurillac) היה מלומד נוצרי בן המאה העשירית, האפיפיור הצרפתי הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסילבסטר השני · ראה עוד »

סיימון סינג

סיימון סינג סיימון לאנה סינג (באנגלית: Simon Lehna Singh; נולד ב-1 בינואר 1964) הוא כותב מדע פופולרי בריטי בעל דוקטורט בפיזיקה, המתמחה בכתיבה על נושאים מתמטיים ומדעיים באופן נגיש לציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיימון סינג · ראה עוד »

עם

קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועם · ראה עוד »

עצמות נפייר

עצמות נפייר הוא כינוי לחשבונייה אשר הומצאה על ידי ג'ון נפייר על מנת לחשב מכפלות ומנות של מספרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועצמות נפייר · ראה עוד »

עצם אישנגו

עצם אישנגו. עצם אישנגו היא כלי עתיק עשוי עצם שוק של בבון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועצם אישנגו · ראה עוד »

עקרון קאוואליירי

בגאומטריה, עקרון קאוואליירי מספק דרך להראות שלשני גופים גאומטריים יש אותו השטח או הנפח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועקרון קאוואליירי · ראה עוד »

עקומה

פרבולה, דוגמה פשוטה של עקומה במתמטיקה, עקומה היא קו חד ממדי ורציף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועקומה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וערבית · ראה עוד »

על הפרופורציה האלוהית

איור של פאון, מאת לאונרדו דה וינצ'י, המופיע בספר "על הפרופורציה האלוהית" פנים אנושיות התחומות במלבני זהב על הפרופורציה האלוהית (בלטינית: De divina proportione) הוא ספר מתמטי בן שלושה כרכים שנכתב על ידי המתמטיקאי האיטלקי לוקה פאצ'ולי, מורו של לאונרדו דה וינצ'י, בשנים 1496–1498 בעיר מילאנו, ויצא לאור בוונציה בשנת 1509.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועל הפרופורציה האלוהית · ראה עוד »

עבודה אקדמית

עבודה אקדמית או תרגיל אקדמי היא אחת המטלות הנפוצות ביותר (לצד מבחן) במוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ובישראל בפרט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועבודה אקדמית · ראה עוד »

עומר ח'יאם

ע'יאת' אל דין אבו אל פתח עמר אבן אברהים ח'יאם נישאפורי (בפרסית: غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیم خیام نیشاپوری; מכונה בקצרה עומר ח'יאם (לעיתים גם כיאם ב-כ'), בפרסית: عمر خیام; 18 במאי 1048 – 4 בדצמבר 1131) היה מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ומשורר פרסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועומר ח'יאם · ראה עוד »

עול

שוורים ועליהם עול עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועול · ראה עוד »

פאפוס מאלכסנדריה

תרגום "האוסף" ללטינית על ידי פדריקו קומנדינו משנת 1589 פאפוס מאלכסנדריה (באנגלית: Pappus of Alexandria) היה אחד המתמטיקאים הגדולים האחרונים במסורת היוונית העתיקה, הידוע בעיקר בזכות חיבורו המתמטי "האוסף" (Collection).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאפוס מאלכסנדריה · ראה עוד »

פאצ'אקוטי

פאצ'אקוטי (Pachacuti, רעידת אדמה בקצ’ואה) הוא כינויו של הקיסר התשיעי בשושלת האינקה, אינקה יופאנקוי (Inca Yupanqui, 1471 – 1438).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאצ'אקוטי · ראה עוד »

פאון משוכלל

חמשת הפאונים המשוכללים בגן המדע במכון ויצמן בגאומטריה של המרחב, פֵּאוֹן משוכלל הוא גוף קמור המוגבל על ידי מצולעים משוכללים, כך שבכל קודקוד שלו נפגש מספר שווה של מקצועות ולכל פאה מספר שווה של פאות שצמודות לה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאון משוכלל · ראה עוד »

פאי

פאי שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \ \pi (האות היוונית פִּי, או פַּאי לפי ההגייה האנגלית) הוא מספר טהור המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאי · ראה עוד »

פאי (אות)

פִּי (נקראת לעיתים פַּאי, על־פי השיבוש בהגייה שלה באנגלית) היא האות השש-עשרה באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאי (אות) · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא תחום דעת במדעי החברה החוקר את התנהגותם של בני אדם יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פפנוטי צ'בישב

פַּפנוּטִי לְבוֹבִיץ' צֶ'בִּישֶב (רוסית: Пафнутий Львович Чебышёв, יש לקרוא: צֶ'בִּישוֹב; 16 במאי 1821 - 6 בדצמבר 1894) היה מתמטיקאי רוסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפנוטי צ'בישב · ראה עוד »

פפירוס

פפירוס הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפירוס · ראה עוד »

פפירוס רינד

חלק מפפירוס רינד פפירוס רינד (באנגלית: Rhind Mathematical Papyrus (RMP)), הוא פפירוס מצרי המהווה אחד המקורות הקדומים ביותר העוסקים במתמטיקה בכלל ובמתמטיקה מצרית בפרט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפירוס רינד · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרת · ראה עוד »

פרבולה

פרבולה פָּרָבּוֹלָה (מיוונית: παραβολή) היא המקום הגאומטרי של הנקודות במישור שמרחק כל אחת מהן מנקודה נתונה (המוקד) שווה למרחקה מישר נתון (המדריך).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרבולה · ראה עוד »

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרדוקס · ראה עוד »

פרוקלוס

פרוקלוס (ביוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרוקלוס · ראה עוד »

פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)

ברטראנד ראסל, 1954 54.43* "מהנחה זו נובע, לאחר שהוגדר החיבור האריתמטי, ש-2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרינקיפיה מתמטיקה (ראסל) · ראה עוד »

פלימפטון 322

פלימפטון 322 (באנגלית: Plimpton 322) הוא לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס (תיארוך מדויק יותר מייחס אותו לשנים 1822–1784 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופלימפטון 322 · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (לטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פליפה השלישי, מלך ספרד

פליפה השלישי רוכב על סוסו, ציור משנת 1635 של הצייר דייגו רודריגז דה סילבה אי ולסקס פליפה השלישי, מלך ספרד (בספרדית: Felipe III; 14 באפריל 1578 – 31 במרץ 1621), היה מלך ספרד ופורטוגל משנת 1598 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופליפה השלישי, מלך ספרד · ראה עוד »

פונקציה ממשית

פונקציה ממשית היא פונקציה המחזירה ערכים ממשיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציה ממשית · ראה עוד »

פונקציה חד-חד-ערכית ועל

דוגמה לפונקציה חד-חד-ערכית ועל במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל היא פונקציה שמתקיימות בה שתי תכונות: היא פונקציה חד-חד-ערכית והיא פונקציה על.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציה חד-חד-ערכית ועל · ראה עוד »

פונקציות טריגונומטריות

גרף של פונקציית הסינוס, כשהזוויות מראש התמונה מודגשות במתמטיקה, הפונקציות הטריגונומטריות הן פונקציות של זווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציות טריגונומטריות · ראה עוד »

פולינום

במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, \ 3x^2+7x-5.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופולינום · ראה עוד »

פירמידה (גאומטריה)

פירמידה ריבועית ארבעון - פירמידה משולשת פִּירָמִידָה היא פאון תלת-ממדי המורכב ממצולע שנקרא בסיס הפירמידה, מנקודה מחוץ למישור של המצולע שנקראת קודקוד הפירמידה, ומכל הקטעים המחברים בין הקודקוד לבין הקודקודים של מצולע הבסיס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופירמידה (גאומטריה) · ראה עוד »

פיתגורס

פיתגורס (ביוונית: Πυθαγόρας) (582 לפנה"ס בקירוב- 496 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מייסד האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיתגורס · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסופיה של המתמטיקה · ראה עוד »

פיזיקאי

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיזיקאי · ראה עוד »

פיזיקה

עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיזיקה · ראה עוד »

פיבונאצ'י

פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיבונאצ'י · ראה עוד »

פייר סימון לפלס

המרקיז פייר סימון לפלס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 - 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופייר סימון לפלס · ראה עוד »

פייר דה פרמה

פייר דה פֶרְמָה (בצרפתית: Pierre de Fermat; 17 באוגוסט 1601 – 12 בינואר 1665), אציל צרפתי, היה מהמתמטיקאים הגדולים של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופייר דה פרמה · ראה עוד »

צ'ין שה-חואנג, קיסר סין

צ'ין שה-חואנג בשנותיו האחרונות מפת סין בתקופת המדינות הלוחמות בסביבות שנת 350 לפני הספירה מפת האימפריה בתקופת קיסר צ'ין הראשון צִ'ין שְׁה-חְוָאנְג או צ'ין שְׁה-חְוָאנג-דִי (בסינית: 秦始皇 בפיניין: Qín Shǐhuáng; 260 לפנה"ס – 210 לפנה"ס) הוא קיסר סין הראשון ומייסד שושלת צ'ין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצ'ין שה-חואנג, קיסר סין · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצרפת · ראה עוד »

צל

ציפור על גג הכנסייה באלוני אבא עננים וצילם על הים התיכון צֵל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצל · ראה עוד »

צלע (גאומטריה)

בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצבא · ראה עוד »

קארל ויירשטראס

קארל תאודור וילהלם וַיֶירְשְטְרַאס (בגרמנית: Karl Theodor Wilhelm Weierstraß; 31 באוקטובר 1815, אוסטנפלדה (Ostenfelde), מחוז וסטפליה - 19 בפברואר 1897, ברלין) היה מתמטיקאי גרמני, המכונה "אבי האנליזה המודרנית".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקארל ויירשטראס · ראה עוד »

קצ'ואה

קצ'ואה או בשם אחר רונה סימי (Quechua או Runa Simi) הייתה השפה הרשמית של אימפרית האינקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקצ'ואה · ראה עוד »

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (גרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß,, 30 באפריל 1777 - 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »

קטע (מתמטיקה)

בגאומטריה, קטע הוא קבוצת כל הנקודות על ישר אשר נמצאות בין שתי נקודות שונות (הנקראות קצות הקטע או נקודות הקצה של הקטע), לרבות נקודות הקצה (קטע סגור), למעט שתי נקודות הקצה (קטע פתוח) או לרבות נקודת קצה אחת ולמעט השנייה (קטע סגור למחצה, או פתוח למחצה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקטע (מתמטיקה) · ראה עוד »

קוסמולוגיה

קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία "קוסמוס".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקוסמולוגיה · ראה עוד »

קורט גדל

קורט גֶדֶל (בגרמנית:; 28 באפריל 1906 - 14 בינואר 1978) היה לוגיקן ומתמטיקאי אוסטרי שהיגר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקורט גדל · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא מיתר של המעגל שעובר דרך מרכזו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקוטר · ראה עוד »

קובייה

קובייה (הקסהדרון) קובייה (ביוונית: הֶקְסַאהֶדְרוֹן) היא פאון משוכלל בעל 6 פאות ריבועיות הניצבות כל אחת לכל שכנותיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקובייה · ראה עוד »

קיפו

קיפו. ניתן להבחין בקשרים על החבלים מוצג במוזיאון לארקו קִיפּוּ (khipu או quipu, פירוש מילולי "קשר” בקצ'ואה) הוא צורת כתב וחישוב המבוססת על קשרים, ששימשה את האינקה וממלכות שקדמו להם, להעברת מסרים בסימנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקיפו · ראה עוד »

קירוב

במתמטיקה ובמדעים, קירוב הוא ייצוג לא מדויק של ביטוי מתמטי, המתאים לשימוש כאשר דיוק מוחלט אינו אפשרי או אינו הכרחי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקירוב · ראה עוד »

קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים

את עובדת קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים הוכיח לראשונה המתמטיקאי היווני אוקלידס (יסודות, ספר IX).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים · ראה עוד »

ראשן

תהליך הגדילה השלם של ראשן צפרדע. ראשן הוא בעל חיים הבוקע מביצה אשר הטילה נקבת דו-חיים כגון צפרדע, סלמנדרה או טריטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וראשן · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (צרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים, והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורנסאנס · ראה עוד »

רנה דקארט

תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רנה דקארט (בצרפתית: René Descartes; 31 במרץ 1596, לה היי, צרפת - 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רנאטוס קרטזיוס (Renatus Cartesius) היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורנה דקארט · ראה עוד »

רטוריקה

רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורטוריקה · ראה עוד »

רדיאן

זווית בגודל של רדיאן אחד נוצרת על ידי קשת שאורכה שווה לאורך של רדיוס המעגל רדיאן הוא יחידת מידה חסרת ממד למדידת זוויות הכלול במערכת היחידות הבינלאומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורדיאן · ראה עוד »

רדיוס

M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם נקודה על פניו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורדיוס · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורומא העתיקה · ראה עוד »

ריבוע

220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריבוע · ראה עוד »

ריבוע קסם

מלנכוליה של אלברכט דירר; בתחתית הריבוע שנת יצירתו - 1514, ומשני צידיה הספרות המייצגות את אותיות שמו של דירר. במתמטיקה, ריבוע קסם הוא מטריצה ריבועית (מסדר \!\, n\times n), שמכילה מספרים טבעיים מ-1 ועד n² בסדר כלשהו, כך שסכום המספרים בכל שורה, בכל עמודה ובשני האלכסונים יהיה זהה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריבוע קסם · ראה עוד »

ריגורוזיות

ריגורוזיות (מלטינית: Rigor) היא תואר לדבר שמבוצע באופן קפדני, מדוקדק, מדויק ומבוסס לוגית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריגורוזיות · ראה עוד »

שריפת ספרים

סמל "החברה הניו-יורקית לדיכוי החטא" (תחילת המאה העשרים), שנראה בו אדם המעלה באש "ספרי תועבה" שריפת ספרים היא צעד טקסי שבו בני אדם שורפים במכוון ספרים מסוימים, כאות לסלידה גמורה מספרים אלה ומהתרבות שהם מייצגים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושריפת ספרים · ראה עוד »

שלשה פיתגורית

250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון \ a^2 + b^2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושלשה פיתגורית · ראה עוד »

שטח

שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי בהשוואה ליחידת מידה קבועה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושטח · ראה עוד »

שטח פנים

בגאומטריה אוקלידית, שטח הפּנים של גוף כלשהו במרחב אוקלידי תלת ממדי הוא שטח השפה של אותו גוף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושטח פנים · ראה עוד »

שבע האמנויות החופשיות

שבע האמנויות החופשיות, פרנצ'סקו פזלינו, 1450 שבע האמנויות החופשיות, איור מתוך '''גן התענוגות''' מאת הראד פון לנדסברג (המאה ה-12). במרכז: סוקרטס ואפלטון. שבע האמנויות החופשיות (לטינית: Septem artes liberales) היו מקצועות הליבה שנלמדו בבתי הספר הקתדרליים והנזיריים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבע האמנויות החופשיות · ראה עוד »

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

שבר מצרי

שבר מצרי (באנגלית: Egyptian Fraction) הוא סכום של שברים יסודיים חיוביים שונים זה מזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר מצרי · ראה עוד »

שבר יסודי

שבר יסודי (ידוע גם כשבר יחידה, או שבר אוניטרי מהמונח האנגלי unit fraction) הוא מספר רציונלי הנכתב בצורת שבר, שבו המונה שווה ל-1 והמכנה הוא מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר יסודי · ראה עוד »

שבט

שֵׁבֶט הוא ארגון חברתי-פוליטי, המאורגן על בסיס "קלאנים" (אנגלית: clan) או "ליניאג'ים" (אנגלית: lineage) (ראו להלן) או קבוצות גיל, או התאגדויות שונות המהוות גורם המאחד את סך פרטי השבט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבט · ראה עוד »

שורש ריבועי

גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושורש ריבועי · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת · ראה עוד »

שושלת סווי

שושלת סווי (בסינית: 隋朝; בפין-יין: Suí cháo) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השישית, אשר שלטה בסין לאחר תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות, בין השנים 581 עד 618.בשנת 618 היא הודחה בידי מייסד שושלת טאנג.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת סווי · ראה עוד »

שושלת טאנג

שושלת טאנג (סינית: 唐; פיניין: Táng) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השביעית, אשר שלטה בסין מיד אחרי שושלת סווי במשך 289 שנים משנת 618 ועד שנת 907, עת עברה סין לתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת טאנג · ראה עוד »

שיפיונה דל פרו

שיפיונה דל פרו (באיטלקית: Scipione del Ferro; 6 בפברואר 1465 – 5 בנובמבר 1526) היה מתמטיקאי איטלקי שהיה הראשון לגלות שיטה לפתרון משוואה ממעלה שלישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיפיונה דל פרו · ראה עוד »

שילוש זווית

סרגל ומחוגה). הזווית EDX (באיור: באדום) שווה לשליש הזווית AOB. בגאומטריית המישור, בעיית שילוש הזווית (או טריסקציה של זווית) מבקשת לחלק זווית נתונה לשלושה חלקים שווים באמצעות סרגל ומחוגה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושילוש זווית · ראה עוד »

שיטת ספירה

שיטת ספירה היא שיטה להצגתם של מספרים באמצעות קבוצה נתונה של סימנים, הקרויים ספרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיטת ספירה · ראה עוד »

שיטת המיצוי

במתמטיקה, שיטת המיצוי היא שיטה להוכחת נוסחה לחישוב שטח של צורה כלשהי באמצעות חסימת סדרה של מצולעים בתוך הצורה, כך ששטח המצולעים בסדרה מתכנס לשטח הצורה - ההפרש בין שטח המצולע לשטח הצורה הולך וקטן ככל שאנו מתקדמים בסדרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיטת המיצוי · ראה עוד »

ת'אבת אבן קורה

ת'אבת אבן קורה (בערבית: ثابت بن قرة بن مروان, תעתיק מדויק: ת'אבִת בִן קֻרַה בִן מַרואן) (826–901), היה מתמטיקאי ואסטרונום ערבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ות'אבת אבן קורה · ראה עוד »

תאלס

תָאלֵס איש מילֵטוֹס (ביוונית: Θαλής, 624 לפנה"ס עד 546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותאלס · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותפילה · ראה עוד »

תקופת המדינות הלוחמות

מפת המדינות הלוחמות תקופת המדינות הלוחמות (בסינית: 戰國時&#20195) היא תקופה בהיסטוריה של סין, שהחלה בשנת 475 לפנה"ס והסתיימה בשנת 221 לפנה"ס כאשר סין אוחדה על ידי שושלת צ'ין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותקופת המדינות הלוחמות · ראה עוד »

תרבות עמק האינדוס

אזור התפוצה של תרבות עמק האינדוס שרידי העיר האראפה בפקיסטן תרבות עמק האינדוס, 2800 לפנה"ס עד 1700 לפנה"ס, הייתה תרבות עתיקה שפרחה לאורך נהר האינדוס ונהר הגהאגר-האקרה, בשטח שהיום שייך לפקיסטן ומערב הודו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרבות עמק האינדוס · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרגום · ראה עוד »

תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה

תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה (סינית מסורתית: 九章算術, סינית מפושטת: 九章算术, פין-יין: Jiǔzhāng Suànshù, תעתיק עברי: גְ'יו גָא'נְג סוָּאן שוּ) הוא ספר מתמטיקה סיני שחובר בידי מספר דורות של מלומדים החל מהמאה ה-2 לפני-הספירה ועד למאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

פְּתוֹלָאמָיוּס קְלָאוֹדִיוּס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος, 83–161), המוכר בקצרה בשם תַלְמַי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תלמי הראשון

תלמי הראשון (סוטר, ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ), דיאדוך, מלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותלמי הראשון · ראה עוד »

תור הזהב של האסלאם

תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האומנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותור הזהב של האסלאם · ראה עוד »

תורת גלואה

תורת גלואה היא ענף באלגברה העוסק בהרחבות של שדות, ובפרט בקשר בין שדות לבין חבורות, שאותו מנסח המשפט היסודי של ענף זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת גלואה · ראה עוד »

תורת המספרים

תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת המספרים · ראה עוד »

תורת המשחקים

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת המשחקים · ראה עוד »

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הקבוצות · ראה עוד »

תורת הקבוצות האקסיומטית

תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »

תורת הגרפים

תורת הגרפים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתכונותיהם של גרפים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הגרפים · ראה עוד »

תורת ההסתברות

תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות יצא הצירוף 6/6.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת ההסתברות · ראה עוד »

תיבה (גאומטריה)

alt.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותיבה (גאומטריה) · ראה עוד »

לאונרד אוילר

לאונרד אוֹילֶר (בגרמנית:; 15 באפריל 1707 - 18 בספטמבר 1783) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי דגול, שבילה את רוב חייו ברוסיה ובגרמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולאונרד אוילר · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולטינית · ראה עוד »

לוקה פאצ'ולי

האיור המצויר הראשון של הרומביקובוקטהדרון מאת לאונרדו דה וינצ'י, שפורסם ב"פרופורציה האלוהית" פני האדם לוקה פאצ'ולי (איטלקית: Fra' Luca Bartolomeo de Pacioli, חי בסביבות 1445–1514 או 1517) היה מתמטיקאי איטלקי, היסטוריון של המתמטיקה ונזיר פרנציסקני מתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוקה פאצ'ולי · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח שנה · ראה עוד »

לוח לוגריתמים

מספרים הטבעיים מ-600 עד 850. הספרה שמשמאל לנקודה אינה מוצגת, משום שלאורך כל העמוד ערכה הוא 2. לוח לוגריתמים הוא טבלה המכילה את הלוגריתמים, בדרך כלל לפי בסיס 10, של סדרה של מספרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח לוגריתמים · ראה עוד »

לוח השנה של המאיה

לוח השנה של בני המאיה- מחזור ההאב בן 19 החודשים. סימנו של היום הראשון במחזור צ'ולקין לוח השנה של המאיה הוא לוח שנה המורכב מכמה לוחות ומחזורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח השנה של המאיה · ראה עוד »

לוגריתם

1. לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגריתם · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגיקה · ראה עוד »

לוגיקה מתמטית

לוגיקה מתמטית הוא תחום במתמטיקה, העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון הוכחה או חישוביות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגיקה מתמטית · ראה עוד »

לודוביקו פרארי

לודוביקו פרארי (באיטלקית: Lodovico Ferrari) היה מתמטיקאי איטלקי שהיה הראשון למצוא פתרון כללי למשוואות ממעלה רביעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולודוביקו פרארי · ראה עוד »

טנגנס

גרף הפונקציה טנגנס טנגנס (מסומן כ-tan או tg) היא פונקציה טריגונמטרית בסיסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטנגנס · ראה עוד »

טרפז

טרפז טרפז ישר-זווית על פי ההגדרה המרחיבה, טרפז הוא מרובע אשר לו שתי צלעות נגדיות מקבילות (אין שום תנאי על הצלעות האחרות).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטרפז · ראה עוד »

טריגונומטריה

עמוד מתוך ספר המתמטיקה הגרמני Manuale Mathematicum משנת 1617 המתאר שימוש בטריגונומטריה טריגונומטריה (מיוונית τρίγωνον "משולש" + μέτρον "מדידה") היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר המשולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטריגונומטריה · ראה עוד »

טריגונומטריה ספירית

250px טריגנומטריה ספֵירִית היא ענף של הגאומטריה הספירית הדן במצולעים (בעיקר משולשים) המצויים על מעטפת כדורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטריגונומטריה ספירית · ראה עוד »

טופולוגיה

טבעת מביוס, עצם בעל משטח יחיד: מבנים כאלה הם נושא למחקר בטופולוגיה טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטופולוגיה · ראה עוד »

טור (מתמטיקה)

במתמטיקה מושג הטור מציין את סכומה של סדרה, שיכולה להיות סדרת מספרים, וגם סדרה של פונקציות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטור (מתמטיקה) · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז - 17 או 18 בפברואר 1405) היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטימור לנג · ראה עוד »

ז'אן גסטון דארבו

ז'אן גסטון דַארבּוּ (בצרפתית: Jean-Gaston Darboux; 14 באוגוסט 1842 - 23 בפברואר 1917) היה מתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וז'אן גסטון דארבו · ראה עוד »

ז'וזף לואי לגראנז'

ז'וזף-לואי לגראנז' (בצרפתית: Joseph Louis Lagrange; 25 בינואר 1736 - 10 באפריל 1813) היה מתמטיקאי ואסטרונום איטלקי שחי מאוחר יותר בצרפת ובפרוסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וז'וזף לואי לגראנז' · ראה עוד »

זמנים (כתב עת)

שער גיליון '''זמנים''' מספר 95, קיץ 2006; תמונת השער: גרמני ממערב ברלין מנופף לשלום לקרובי משפחתו במזרח ברלין, שמעבר לחומה, שנת 1961 (צילום: ויז'ואל/קורביס) זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וזמנים (כתב עת) · ראה עוד »

זווית

שתי הקרניים (מסומנות באדום) מחלקות את המרחב הדו-ממדי לשתי זווית. זוויות כגזרות מעגל. גודל הזווית \alpha ברדיאנים, שווה ליחס בין אורך הקשת L1 לרדיוס R, ואילו גודל הזווית \beta שווה ליחס בין אורך הקשת L2 לאורך הרדיוס. בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וזווית · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא השם או התואר של המנהיג האסלאמי של ה"אמה" (أمة), או אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וח'ליפה · ראה עוד »

חסרי זנב

צפרדע מהמין ''Bombina bombina'' צפרדע מהמין ''Pelophylax cerigensis'' חסרי זנב (שם מדעי: Anura; מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an - בלי, oura - זנב) היא סדרת דו-חיים מודרניים מפותחים בעלי רגליים חזקות איתם הם מקפצים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחסרי זנב · ראה עוד »

חפיפת משולשים

בגאומטריה אוקלידית, שני משולשים נקראים חופפים אם יש התאמה בין הקודקודים שלהם השומרת על אורכי הצלעות והזוויות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחפיפת משולשים · ראה עוד »

חרסית

סלעי חרסית מגוונים חרסית – מילה המתארת שני מונחים בגאולוגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחרסית · ראה עוד »

חרוט

200px חָרוּט (בלועזית קוֹנוּס, מיוונית: κώνος; לעיתים גם חַדּוּדִּית) הוא גוף גאומטרי תלת-ממדי, המוגדר על ידי עקומה דו-ממדית, סגורה, כלשהי, הקרויה מכוון, ונקודה במרחב, הנמצאת מחוץ למישור בו נמצא המכוון, הקרויה קודקוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחרוט · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחריזה · ראה עוד »

חשבון אינפיניטסימלי

חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; באנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »

חשבונאות

חשבונאות פיננסית היא תחום העוסק ברישום וניתוח האירועים הפיננסיים במערכת כלכלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבונאות · ראה עוד »

חשבונייה

חשבונייה בת ימינו לילדים חשבונייה סינית חשבונייה היא כלי חישוב המורכב ממסגרת שבתוכה חרוזים על צירי הנעה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבונייה · ראה עוד »

חתכי חרוט

מישור החותך חרוט כפול אינסופי.שהימני: '''היפרבולה''', האמצעי: למעלה - '''אליפסה''', למטה - '''מעגל''', השמאלי: '''פרבולה'''. חתך חרוט (נקרא גם חתך קוני) הוא הצורה הגאומטרית המתקבלת כאשר מישור חותך חרוט (קונוס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחתכי חרוט · ראה עוד »

חלוקת העולם על פי האסלאם

חלוקת העולם על פי האסלאם הוצעה לראשונה במאה ה-8 על ידי האימאם העיראקי אבו חניפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחלוקת העולם על פי האסלאם · ראה עוד »

חזקה (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »

חזרן

יער במבוקים שדרת במבוקים במבוקי Bambusa vulgaris חִזְרָן - מארמית תלמודית, או בַּמְבּוּק (Bambusoideae), הוא שם כולל לתת-משפחה של צמחים ירוקי-עד רב-שנתיים במשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחזרן · ראה עוד »

חבל

חבל עבה חבל הוא חפץ ארוך וגמיש העשוי מסיבים ומשמש למטרות רבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחבל · ראה עוד »

חוק ארכימדס

ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850) האבן השוקעת במבחנה הימנית דוחקת נוזל בנפח שלה חוק הציפה של ארכימדס, ובקיצור חוק ארכימדס, הוא חוק פיזיקלי בסיסי בהידרוסטטיקה המסביר מדוע ספינות צפות על-פני המים ואינן שוקעות, כיצד הצוללת צוללת ומדוע ספינת אוויר מצליחה לרחף באוויר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחוק ארכימדס · ראה עוד »

חוק המספרים הגדולים

בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, חוק המספרים הגדולים הוא שמם המשותף של שני משפטים העוסקים בהתנהגות הממוצע במדגמים גדולים, הנקראים החוק החלש והחוק החזק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחוק המספרים הגדולים · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחינוך · ראה עוד »

חישוב

חישוב הוא פעולה השייכת לתחום האריתמטיקה הנעשית לצורך קביעת התוצאה של פעולה על מספרים, כגון ארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ופעולות נוספות (העלאה בחזקה, הוצאת שורש, חישוב עצרת ועוד).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחישוב · ראה עוד »

חידה מתמטית

מפת קנינסברג, הנהר והגשרים מודגשים בצבע. בעיית הגשרים של קניגסברג, שהתחילה כשאלה של תושבי העיר לגבי המקרה הפרטי, גרמה לפיתוח עצום בתורת הגרפים חידה מתמטית היא חידה שפתרונה מצריך יכולת מתמטית ושימוש בכלים מתמטיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחידה מתמטית · ראה עוד »

בנו ארבל

בנו ארבל המצבה על קברו של פרופ' בנו ארבל בנו ארבל (20 בינואר 1939 - 9 באפריל 2013) היה מתמטיקאי והיסטוריון של המתמטיקה, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובנו ארבל · ראה עוד »

בנייה בסרגל ובמחוגה

קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובנייה בסרגל ובמחוגה · ראה עוד »

בסיס (אריתמטיקה)

במתמטיקה, בסיס (Radix) הוא תחום הספרות הנמצא ביסודה של שיטת ספירה מבוססת מיקום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס (אריתמטיקה) · ראה עוד »

בסיס אונרי

ספירה על בסיס אונרי היא בסיס ספירה לפי 1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס אונרי · ראה עוד »

בסיס סקסגסימלי

לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60 ספירה על בסיס סקסגסימלי היא ספירה על בסיס 60.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס סקסגסימלי · ראה עוד »

בעיה פתוחה

בעיה פתוחה היא השערה, כלומר טענה שטרם נמצאה לה הוכחה או הפרכה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובעיה פתוחה · ראה עוד »

בראהמגופטה

בראהמגופטה (בהינדית: ब्रह्मगुप्त) (598–668) היה מתמטיקאי ואסטרונום הודי חשוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובראהמגופטה · ראה עוד »

ברנרד בולצאנו

ברנרד פלאסידוס יוהאן נפומוק בולצאנו (Bernhard Placidus Johann Nepomuk Bolzano; 5 באוקטובר 1781 - 18 בדצמבר 1848) היה מתמטיקאי, לוגיקן, פילוסוף, תאולוג וכומר קתולי מבוהמיה (כיום בצ'כיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וברנרד בולצאנו · ראה עוד »

ברנהרד רימן

גאורג פרידריך ברנהרד רימן (גרמנית) (17 בספטמבר 1826 - 20 ביולי 1866) היה מתמטיקאי גרמני, מחשובי המתמטיקאים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וברנהרד רימן · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובלשנות · ראה עוד »

בלז פסקל

בְּלֶז פסקל (בצרפתית: Blaise Pascal; 19 ביוני 1623 - 19 באוגוסט 1662) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובלז פסקל · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובבל · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובגדאד · ראה עוד »

בדה ונרביליס

בֶּדָה וֶנֶרַבִּילִיס (מלטינית: Beda Venerabilis), הידוע באנגלית כבִּיד המכובד (The Venerable Bede) או הקדוש ביד (לערך 672 – 25 במאי 735), היה נזיר נורתמברי במנזר הקדוש פטרוס בוֶרמוּת ומנזר הקדוש פאולוס ביָארוּ (Jarrow).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובדה ונרביליס · ראה עוד »

בואתיוס

אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס (Anicius Manlius Severinus Boëthius) היה פילוסוף נוצרי בן המאה השישית, ואחד מהחשובים בהוגי הדעות הנוצריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובואתיוס · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָה (ערבית: بنو أمية, בני אמיה; الأمويون, האמיים) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה באימפריה המוסלמית לאחר שלטונם של ארבעת "א-ראשידון" (ישרי הדרך: אבו בכר, עומר, עות'מאן, ועלי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית אומיה · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מדויק: אלדולה אלעבאסיה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים -الخلافة العباسية אלחילאפה אלעבאסיה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת "בית עבאס" שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית עבאס · ראה עוד »

בית החוכמה

מלומדים קוראים ספרים בבית החוכמה בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית החוכמה · ראה עוד »

ג'רארדו דה קרמונה

ג'רארדו דה קרמונה (באיטלקית: Gerardo da Cremona; בערך 1114–1187) היה מתרגם של חיבורי מדעיים מן הלשון הערבית ללשון הלטינית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'רארדו דה קרמונה · ראה עוד »

ג'ון נפייר

ג'ון נפייר (באנגלית: John Napier; 1550 - 4 באפריל 1617) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום סקוטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ון נפייר · ראה עוד »

ג'ירולמו קרדאנו

ג'ירולמו קרדאנו (באיטלקית: Girolamo Cardano; 24 בספטמבר 1501 - 21 בספטמבר 1576) היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג, וממציא איטלקי, מגדולי אנשי האשכולות בזמנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ירולמו קרדאנו · ראה עוד »

ג'ייניזם

מקדש בראג'סטאן, הודו הג'ייניזם היא דת הודית שהתפתחה במאה השישית לפנה"ס, באותה מאה בה נוסד הבודהיזם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ייניזם · ראה עוד »

גאומטריה

גאומטריה (מיוונית עתיקה: geo.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה · ראה עוד »

גאומטריה אנליטית

קואורדינטות קרטזיות במתמטיקה, גאומטריה אנליטית היא ענף העוסק בחקר הגאומטריה באמצעות כלים אלגבריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אנליטית · ראה עוד »

גאומטריה אלגברית

גאומטריה אלגברית היא ענף במתמטיקה העוסק בשילוב של אלגברה מופשטת (בעיקר אלגברה קומוטטיבית) עם גאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אלגברית · ראה עוד »

גאומטריה אוקלידית

אוקלידס הגאומטריה האוקלידית היא התורה המתמטית של נקודות, ישרים ומעגלים במישור, המבוססת על האקסיומות שהציג וסיכם אוקלידס בספרו יסודות, והכללות שלה למרחב התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אוקלידית · ראה עוד »

גאומטריה ספירית

משולש בגאומטריה ספירית גאומטריה ספֵירִית היא ענף בגאומטריה לא אוקלידית, העוסק בתכונות של ישרים על ספירה, היינו מעטפת של כדור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה ספירית · ראה עוד »

גאומטריה פרויקטיבית

גאומטריה פרויקטיבית היא גאומטריה לא אוקלידית, שבה אקסיומת המקבילים מוחלפת באקסיומה אחרת: כל שני ישרים במישור נפגשים בנקודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה פרויקטיבית · ראה עוד »

גאומטריה לא-אוקלידית

גאומטריה לא־אוקלידית היא תורה גאומטרית, שבה מתקבלות תוצאות שונות מהגאומטריה של אוקלידס, על ידי שינוי חלק מהאקסיומות שבבסיסה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה לא-אוקלידית · ראה עוד »

גאומטריה היפרבולית

משטח היפרבולי גאומטריה היפרבולית היא גאומטריה לא אוקלידית שבה האקסיומה החמישית של אוקלידס, אקסיומת המקבילים, מוחלפת באקסיומה הבאה: במהלך השנים שאחרי פרסום הספר "יסודות" של אוקלידס (שלימים היווה את הבסיס לגאומטריה שנקראת על שמו: "גאומטריה אוקלידית"), הייתה מקובלת התחושה שאקסיומת המקבילים (הקובעת שדרך נקודה שמחוץ לישר עובר קו מקביל אחד ויחיד) אינה 'טבעית' ומובנת מאליה כמו יתר האקסיומות של הגאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה היפרבולית · ראה עוד »

גאורג קנטור

גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 - 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאורג קנטור · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרמניה · ראה עוד »

גרף של פונקציה

גרף של פונקציה הוא אוסף כל הזוגות הסדורים של משתנה מסוים עם ערך הפונקציה המתאים לו, עבור פונקציה מסוימת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרף של פונקציה · ראה עוד »

גרש

גֵּרֵש (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם סימן פיסוק (׳) והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜ ).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרש · ראה עוד »

גליל (גאומטריה)

גליל מעגלי ישר בעל רדיוס r וגובה h. ציר הגליל מסומן באדום ובסגול. גליל מעגלי נטוי. הצירים של אליפסת אחד הבסיסים מסומנים בירוק. בגאומטריה, גָּלִיל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במרחב, הנמצאות במרחק קבוע, רדיוס הגליל, מישר כלשהו, ציר הגליל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגליל (גאומטריה) · ראה עוד »

גבול

חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול · ראה עוד »

גבול (מתמטיקה)

מושג הגבול הוא נדבך יסודי באנליזה מתמטית ובחשבון אינפיניטסימלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »

גבול של סדרה

בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול של סדרה · ראה עוד »

גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716 בהנובר) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »

דמיון משולשים

משולשים דומים משולשים דומים הם שני משולשים שקיים ביניהם יחס הדמיון, כלומר, הם מקיימים את התנאים הבאים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודמיון משולשים · ראה עוד »

דקדוק

דִקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודקדוק · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודת · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דויד הילברט

דויד הילברט (גרמנית: David Hilbert; 23 בינואר 1862 - 14 בפברואר 1943 גטינגן, גרמניה) היה מתמטיקאי גרמני שהשפיע רבות על המתמטיקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הן הודות לתרומתו הישירה והן בשל השפעתו על אחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודויד הילברט · ראה עוד »

דיופנטוס

דיופנטוס (ביוונית: Διόφαντος), מתמטיקאי הלניסטי שחי באלכסנדריה, פחות או יותר בין השנים 200–284 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודיופנטוס · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וה'תשס"ז · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-19 לפנה"ס

המאה ה-19 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-19 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-9 · ראה עוד »

המשפט היסודי של האריתמטיקה

במתמטיקה, ובפרט בתורת המספרים, המשפט היסודי של האריתמטיקה הוא המשפט הקובע כי כל מספר טבעי יכול להיכתב כמכפלה ייחודית של מספרים ראשוניים, עד כדי שינוי הסדר של הגורמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמשפט היסודי של האריתמטיקה · ראה עוד »

המדינה (דיאלוג אפלטוני)

החיבור המדינה, המוכר לקורא העברי גם בשמות "הפוליטאה" או "הרפובליקה" (ביוונית Πολιτεα), נחשב כיום לחיבור החשוב ביותר של הפילוסוף היווני אפלטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמדינה (דיאלוג אפלטוני) · ראה עוד »

המהפכה המדעית

השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית הוא כינוי לסדרת גילויים חדשים באסטרונומיה, בפיזיקה, בביולוגיה, ברפואה ובכימיה, שהתרחשו באירופה במאה ה-16 וה-17, והובילו לשינוי צורת החשיבה במדע, בפילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמהפכה המדעית · ראה עוד »

המיתולוגיה של האינקה

המיתולוגיה של האינקה היא מיתולוגיה שהתפתחה בתרבות האינקה - התרבות שהתקיימה באזור פרו של היום, לפני הכיבוש הספרדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמיתולוגיה של האינקה · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאסכולה הפיתגוראית · ראה עוד »

האקדמיה האפלטונית

האקדמיה האפלטונית הייתה בית ספר לפילוסופיה שנוסד על ידי אפלטון באתונה בערך ב-385 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאקדמיה האפלטונית · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והארץ · ראה עוד »

הארון א-רשיד

משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הארון א-רשיד (בערבית: هارون الرشيد, 809-763) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והארון א-רשיד · ראה עוד »

האומנות הגדולה

עמוד הפתיחה של "האומנות הגדולה". השם המלא בלטינית הוא ''Artis Magnæ, Sive de Regulis Algebraicis Liber Unus'' או, בעברית, "ספר מספר אחת על האומנות הגדולה, או חוקי האלגברה". האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאומנות הגדולה · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של שושלת של בית אומיה, 661-750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570-632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה הספרדית

טריטוריות האימפריה כיום האימפריה הספרדית (בספרדית: Imperio Español) היא כינוי לספרד ולמושבותיה מסוף המאה ה-15 ועד לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאימפריה הספרדית · ראה עוד »

הספירה הארמילרית

הספירה הארמילרית (Armillary sphere בווריאציות אחרות: האצטרולב הספרי, ארמיליה, ארמיל) היא דגם לספירה של כיפת השמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והספירה הארמילרית · ראה עוד »

הסתברות

משחקי מזל והימורים הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והסתברות · ראה עוד »

העת העתיקה

הפירמידה של חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. מפת כדור הארץ בסביבות 1000 לפנה"ס העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והעת העתיקה · ראה עוד »

הפרדוקס של ראסל

הפרדוקס של ראסל הוא פרדוקס שהציע הפילוסוף והלוגיקן ברטראנד ראסל בשנת 1901, במכתב ששלח למייסדה של הלוגיקה המתמטית, גוטלוב פרגה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והפרדוקס של ראסל · ראה עוד »

הפרכה

הפרכה היא הוכחה כי טענה מסוימת אינה נכונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והפרכה · ראה עוד »

הפירמידות במצרים

הפירמידות במצרים, שאחדות מהן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והפירמידות במצרים · ראה עוד »

הרנסאנס האיטלקי

ציור של איטליה בתקופת הרנסאנס ציור רנסאנס מאיטליה הרנסאנס החל להופיע באיטליה בשלהי המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרנסאנס האיטלקי · ראה עוד »

הרון מאלכסנדריה

הרון מאלכסנדריה (ביוונית: Ἥρων ὁ Ἀλεξανδρεύς; 10–70 לספירה), ממציא, מהנדס, מתמטיקאי ופיזיקאי מהתקופה הרומית אשר חי באלכסנדריה שבמצרים, תחת שלטון הקיסרות הרומית והיה משויך לאסכולה האטומיסטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרון מאלכסנדריה · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) (484 לערך עד 425 לפנה"ס) הוא היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרודוטוס · ראה עוד »

הרי האנדים

האנדים בין צ'ילה לארגנטינה תצלום לוויין של דרום אמריקה מאת נאס"א, ובו ניתן לראות את הרי האנדים מצד שמאל הרי האנדים (בספרדית: Cordillera de los Andes, בקצ'ואה: Antis) הם רכס ההרים היבשתיים הארוך בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרי האנדים · ראה עוד »

השורש הריבועי של 2

שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והשורש הריבועי של 2 · ראה עוד »

השיטה העשרונית

השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והשיטה העשרונית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית

250px התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה וארכיטקטורה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הבעיות הגאומטריות של ימי קדם

הבעיות הגאומטריות של ימי קדם הן בעיות בנייה שנוסחו על ידי היוונים הקדמונים, והעסיקו מתמטיקאים במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והבעיות הגאומטריות של ימי קדם · ראה עוד »

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק, וממצה של מושג (רעיון) או של משמעות של מונח (בין אם משמש לציון אובייקט מוחשי ובין אם משמש לציון רעיון מופשט), בעזרת מונחים לשוניים אחרים (שהוגדרו מקודם אם על ידי הגדרות ואם על ידי הנחות יסוד) לשם זיהויים המדויק ולעיתים לשם הבדלתם ממושגים או ממונחים אחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והגדרה · ראה עוד »

הוצאת שורש ריבועי

במתמטיקה, הוצאת שורש ריבועי היא הפעולה של חישוב שורש ריבועי של מספר או ערך נתון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוצאת שורש ריבועי · ראה עוד »

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והודו · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוכחה · ראה עוד »

הוכחה בדרך השלילה

הוכחה בדרך השלילה, ידועה גם בשם הוכחה עקיפה או (שיטת ה-) אֵלִימִינַצְיָה (בלטינית: Reductio ad absurdum – רֶדּוּקְצְיוֹ אַדּ אַבְּסוּרְדּוּם - רדוקציה לאבסורד.R.A) היא טכניקת הוכחה, המשמשת במתמטיקה, בלוגיקה ובפילוסופיה, במסגרתה מוכיחים ששלילת ההנחה המבוקשת היא סתירה (אבסורד), ועל כן ההנחה נכונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית (ידועה גם ככנסייה הקתולית הרומית) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »

הינדואיזם

מקדש הינדואי המוקדש לאלה, שאקטי, במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם הוא שם כולל לדת הרווחת בהודו, בה חיים 96% מההינדואים בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והינדואיזם · ראה עוד »

היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות

האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית. משוואה פולינומית היא משוואה בה מופיעות אך ורק מקדמים וחזקות של משתנה מסוים (וכן מספרים קבועים, שהם למעשה מקדמים של \ x^0.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. האָריתמֶטיקה היא הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי

חשבון אינפיניטסימלי הוא ענף מרכזי של המתמטיקה, העוסק בהשתנותן של פונקציות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי · ראה עוד »

היפרבולה

ההיפרבולה y.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפרבולה · ראה עוד »

היפרכוס

הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפרכוס · ראה עוד »

היפוקרטס מכיוס

היפוקרטס מכיוס היה מתמטיקאי ואסטרונום יווני שחי באי כיוס במאה החמישית לפני הספירה בין 470 לפנה"ס ועד 410 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפוקרטס מכיוס · ראה עוד »

היקף

היקף של צורה סגורה דו-ממדית הוא אורך העקומה שסוגרת אותה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיקף · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והירח · ראה עוד »

הישר הממשי

הישר הממשי הוא תיאור גאומטרי של קבוצת כל המספרים הממשיים \mathbb.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והישר הממשי · ראה עוד »

ודות

הוודות (vedas, סנסקריט: वेद - יֶדַע) הן אוסף של קובצי דת הנחשבים לעתיקים ביותר בהינדואיזם ולבסיס של רוב ההתפתחויות המאוחרות בדת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וודות · ראה עוד »

וודוא

220x220 פיקסלים אנשים מבצעים רחצה טקסית לפני התפילה במסגד בדשהי בלהור, פקיסטן ווּדוּאְ (בערבית: وُضوء, תעתיק מדויק: וֻצ'וּאְ) היא הפעולה של רחיצת חלקים מהגוף במים נקיים, כחלק מההכנה לתפילה המוסלמית - הצלאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ווודוא · ראה עוד »

כנסייה

סגנון גותי מימי הביניים בזיליקת פטרוס הקדוש - הכנסייה הגדולה בעולם המבנה הפנימי של כנסייה באוסטריה ווינה. הקתדרלה מהווה בערים רבות באירופה את מרכז העיר. הכנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפילה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכנסייה · ראה עוד »

כרוניקה

כרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά) או קורות היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכרוניקה · ראה עוד »

כריסטיאן הויגנס

כריסטיאן הויגנס (בהולנדית:, מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 - 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכריסטיאן הויגנס · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב · ראה עוד »

כתב סיני

הכתב הסיני (漢字/汉字) הוא כתב המשמש לכתיבת שפות סיניות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב סיני · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב עת · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב יתדות · ראה עוד »

כדור (גאומטריה)

פני השטח של כדור כדור הוא גוף גאומטרי המורכב מן הנקודות במרחב שמרחקן מנקודה קבועה הוא לכל היותר מספר קבוע מסוים, הקרוי רדיוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכדור (גאומטריה) · ראה עוד »

כיפת השמים

איור של כיפת השמים באסטרונומיה ובניווט, כיפת השמים היא חציו של כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו הוא מרכז כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכיפת השמים · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וימי הביניים · ראה עוד »

יאנוש בויאי

יאנוש בויאי שלט לזכרו של יאנוש בויאי באולומואוץ, צ'כיה יאנוש בּוֹיַאִי (בהונגרית: Bolyai János; 15 בדצמבר 1802 - 27 בינואר 1860) היה מתמטיקאי הונגרי, הידוע בזכות עבודתו בתחום הגאומטריה הלא-אוקלידית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויאנוש בויאי · ראה עוד »

יאקוב ברנולי

יאקוב ברנולי (גרמנית: Jacob Bernoulli; 27 בדצמבר 1654 - 16 באוגוסט 1705) מתמטיקאי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויאקוב ברנולי · ראה עוד »

יסודות (ספר)

השער להדפסה הראשונה של '''יסודות''' באנגלית, 1570 יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא) הוא חיבור בן שלושה-עשר חלקים, שכתב המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויסודות (ספר) · ראה עוד »

ישר

שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, ישר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וישר · ראה עוד »

ישרים מקבילים

זוג ישרים מקבילים, a ו-b, נחתכים על ידי ישר שלישי, t ישרים מקבילים הם ישרים הנמצאים באותו מישור ואינם נחתכים (נפגשים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וישרים מקבילים · ראה עוד »

יחס (בין מספרים)

בדגל ישראל, היחס הרשמי בין האורך לרוחב הוא 8:11 יחס בין מספרים הוא המנה של חלוקתם זה בזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויחס (בין מספרים) · ראה עוד »

יחס הזהב

סימול המקובל ליחס הזהב יחס הזהב (או חיתוך הזהב), הוא קבוע מתמטי המעסיק את המדע והאמנות כבר מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויחס הזהב · ראה עוד »

יד

ילדים. ידיים הן הגפיים העליונות הנמשכות מהכתפיים ועד קצות האצבעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויד · ראה עוד »

ידיעות ספרים

סמליל "ידיעות ספרים" ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וידיעות ספרים · ראה עוד »

יופי מתמטי

דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויופי מתמטי · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוונית · ראה עוד »

0 (מספר)

אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי -1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו0 (מספר) · ראה עוד »

10

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו10 · ראה עוד »

1003

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1003 · ראה עוד »

1024

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1024 · ראה עוד »

1040

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1040 · ראה עוד »

1048

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1048 · ראה עוד »

1114

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1114 · ראה עוד »

1130

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1130 · ראה עוד »

1131

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1131 · ראה עוד »

1135

מפת ארץ ישראל והארצות סמוכות בשנת 1135.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1135 · ראה עוד »

1170

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1170 · ראה עוד »

1187

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1187 · ראה עוד »

1191

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1191 · ראה עוד »

120-129 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 129 - 120 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו120-129 לפנה"ס · ראה עוד »

1200

מפת אסיה ומזרח אירופה בשנת 1200.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1200 · ראה עוד »

1202

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1202 · ראה עוד »

1209

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1209 · ראה עוד »

1213

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1213 · ראה עוד »

1231

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1231 · ראה עוד »

1250

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1250 · ראה עוד »

1259

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1259 · ראה עוד »

1260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1260 · ראה עוד »

1261

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1261 · ראה עוד »

1279

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1279 · ראה עוד »

1316

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1316 · ראה עוד »

1320

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1320 · ראה עוד »

1380

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1380 · ראה עוד »

1393

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1393 · ראה עוד »

140

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו140 · ראה עוד »

1429

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1429 · ראה עוד »

1437

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1437 · ראה עוד »

1447

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1447 · ראה עוד »

1449

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1449 · ראה עוד »

1494

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1494 · ראה עוד »

1509

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1509 · ראה עוד »

1515

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1515 · ראה עוד »

1532

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1532 · ראה עוד »

1535

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1535 · ראה עוד »

1545

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1545 · ראה עוד »

1571

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1571 · ראה עוד »

1586

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1586 · ראה עוד »

1601

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1601 · ראה עוד »

1637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1637 · ראה עוד »

165

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו165 · ראה עוד »

1652

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1652 · ראה עוד »

1870

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1870 · ראה עוד »

1879

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1879 · ראה עוד »

1895

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1895 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1897 · ראה עוד »

190-199 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 199 - 190 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו190-199 לפנה"ס · ראה עוד »

1901

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1901 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1931 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1937 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1948 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1971 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה ולמהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והאות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1989 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1990 · ראה עוד »

200

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו200 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו2005 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו2012 · ראה עוד »

210-219 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 219 - 210 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו210-219 לפנה"ס · ראה עוד »

280-289 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 289 - 280 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו280-289 לפנה"ס · ראה עוד »

284

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו284 · ראה עוד »

410-419 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 419 - 410 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו410-419 לפנה"ס · ראה עוד »

411

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו411 · ראה עוד »

429

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו429 · ראה עוד »

470-479 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 479 - 470 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו470-479 לפנה"ס · ראה עוד »

476

בשנה זו הודח רומולוס אוגוסטולוס,הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית בידי המצביא הגרמאני אודואקר, על כן שנה זו נחשבת בידי מרבית ההיסטוריונים כשנת הקץ של העת העתיקה ולתחילת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו476 · ראה עוד »

480

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו480 · ראה עוד »

485

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו485 · ראה עוד »

490-499 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 499 - 490 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו490-499 לפנה"ס · ראה עוד »

501

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו501 · ראה עוד »

524

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו524 · ראה עוד »

525

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו525 · ראה עוד »

550

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו550 · ראה עוד »

580

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו580 · ראה עוד »

598

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו598 · ראה עוד »

600

המיספירה המזרחית בשנת ה-600 לספירה האימפריה הביזנטית בשנת ה-600 לספירה מפת מיקומם המוערך של שבטי חצי האי ערב בסביבות שנת ה-600 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו600 · ראה עוד »

640

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו640 · ראה עוד »

660

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו660 · ראה עוד »

661

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו661 · ראה עוד »

668

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו668 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו70 · ראה עוד »

732

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו732 · ראה עוד »

750

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו750 · ראה עוד »

754

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו754 · ראה עוד »

763

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו763 · ראה עוד »

775

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו775 · ראה עוד »

780

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו780 · ראה עוד »

826

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו826 · ראה עוד »

845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו845 · ראה עוד »

85

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו85 · ראה עוד »

850

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו850 · ראה עוד »

868

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו868 · ראה עוד »

901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו901 · ראה עוד »

929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו929 · ראה עוד »

930

ייסוד האלת'ינגי, הפרלמנט האיסלנדי והנחשב כקדום ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו930 · ראה עוד »

950

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו950 · ראה עוד »

953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו953 · ראה עוד »

955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו955 · ראה עוד »

973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו973 · ראה עוד »

999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו999 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מתמטיקה באסלאם, מתמטיקה בסין העתיקה, מתמטיקה במצרים העתיקה, מתמטיקה בבבל, מתמטיקה בהודו העתיקה, ההיסטוריה של המתמטיקה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_המתמטיקה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »