סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של תל אביב

מַדָד היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה האנדרטה למייסדי העיר תל אביב בשדרות רוטשילד העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר הגדולה והחשובה בישראל, לאחר ירושלים. [1]

344 יחסים: MIM-104 פטריוט, ממשלת ישראל, מאורעות תרפ"א, מאיר דיזנגוף, מנשייה (יפו), מסגד חסן בק, מסוף 2000, מסוף רדינג, מסוף כרמלית, מסילת איילון, מסילת החוף, מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום, מפא"י, מצעד צה"ל, מרדכי נאור, מרדכי וייסר, מרכז סוזן דלל, מרכז עסקים ראשי, מרכז קניות, מרכז הירידים תל אביב, משרד החינוך, מתחם הבורסה, מלחמת המפרץ, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת יום הכיפורים, מלון דן תל אביב, מלון הילטון תל אביב, מטרופולין, מחנה יהודה (תל אביב), מחנה יוסף, מחלול, מבצע חמץ, מגדל אמות השקעות, מגדל נווה צדק, מגדל שלום מאיר, מגדל האופרה, מגדלי עזריאלי, מדרכה, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מיכאל קארה, אצטדיון בלומפילד, ארץ ישראל, ארבה, ארגון צבאי לאומי, אלטלנה, אחוזת בית, ..., אחוה (תקליטים), אבן פינה, אברהם סוסקין, אבו כביר, אדריכלות בתל אביב, אהרן מויאל, אהרן שלוש, אהל שם (מפעל תרבות), אונסק"ו, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוהל משה (תל אביב), אילן שחורי, נמל אשדוד, נמל תל אביב, נמל התעופה דב הוז, נמל יפו, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים, נתן דונביץ', נתיבי איילון, נחל איילון, נחל הירקון, נחלת בנימין, נוסטלגיה, נורדיה (שכונה), נווה צדק, נווה שאנן (תל אביב), נווה שרת, נווה שלום (שכונה), סמל העיר תל אביב-יפו, ספריית בית אריאלה, סקאד, סלמה (יפו), סומייל, סינמטק תל אביב, עקיבא אריה ויס, ערביי ישראל, עג'מי, עדלאידע, עוצר, עיר גנים, עיראק, עיריית תל אביב-יפו, עירייה, פארק הירקון, פרוור, פרויקט שיקום שכונות, פשיטת רגל, פטריק גדס, פורים, פיגוע ירי, פיגועי התאבדות בישראל, צליפה, צבא הגנה לישראל, ציונות, קרן קיימת לישראל, קריית שלום, קזינו גלי אביב, קו שתי העוג'ות, קולנוע, קולנוע מוגרבי, רמת אביב, רמת גן, רצועת חוף תל אביב-יפו, רחוב אלנבי, רחוב אבן גבירול, רחוב קפלן, רחוב שינקין, רחוב בן יהודה (תל אביב), רחוב דיזנגוף, רחוב הרצל (תל אביב), רחובות תל אביב-יפו, רכבת תחתית, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפך הירקון, שרונה (מושבה), שלמה להט, שבוע הספר העברי, שביל אופניים, שביל העצמאות, שדרות רוטשילד, שדרות שאול המלך (תל אביב), שדרות בתל אביב-יפו, שוק הכרמל, שובר גלים, שכונת מצוקה, שכונת אחווה (תל אביב), שכונת שבזי, שכונת למד, שכונת התקווה, שכונות עבר הירקון, שימור מבנים, שירת הסירנה (סרט), שייח' מוניס, תל אביב הקטנה, תל אביב הקטנה (מופע), תל אביב-יפו, תל אביב: חולות שהיו לכרך, תל-אביב בראשיתה: 1909–1934, תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, תחנת הרכבת תל אביב – השלום, תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה, תחנת הרכבת תל אביב דרום, תחנת הרכבת יפו, תוכנית גדס, תוכנית החלוקה, לב תל אביב, לונדון מיניסטורס, ליל וינגייט, זמנים (כתב עת), זלי גורביץ', חנה וסע, חסן בק, חגיגות המאה לתל אביב, חולית (דיונה), חינוך דמוקרטי, חיפה, חיל האוויר המצרי, חיל האוויר הישראלי, חיים אמזלאג, חיים חפר, באוהאוס, בנימין זאב הרצל, בריכת גורדון, בתי קולנוע בתל אביב, בורגנות, בית עיריית תל אביב-יפו, בית קפה, בית דיזנגוף, בית הספר לאמנויות תל אביב, בית הספר לטבע, סביבה וחברה, בית העצמאות, בית הדר, בית ועד הקהילה, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, גן העצמאות (תל אביב), גן התקווה, גן הכובשים, גרמניה, גשר, גשר ביילי, גדעון ביגר, גוש דן, גודש תנועה, גינון, גירוש תל אביב, דן בן אמוץ, דרך שלמה, דבורה ברנשטיין, דוד מויאל, דיזנגוף סנטר, דייג, המאה ה-19, המנדט הבריטי, המפלגה הליברלית הישראלית, המרד הערבי הגדול, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, המרכז התיאטרוני בנווה צדק, המשכן לאמנויות הבמה, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, המכביה, האגודה למען הלהט"ב בישראל, האופרה הישראלית, האינתיפאדה השנייה, העשור הראשון של המאה ה-21, העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, העלייה הראשונה, העלייה הרביעית, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העלייה החמישית, העיר הלבנה, הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, הפיגוע בסי פוד מרקט, הפיגוע בקפה אפרופו, הפיגוע בקו 5, הפיגוע בדולפינריום, הפיגוע בדיזנגוף סנטר, הצבא הבריטי, הציונים הכלליים, הקריה, הקו הראשי של רכבת ישראל, הקיוסק הראשון של תל אביב, הרצח בברנוער, התקפת האצ"ל על יפו, התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, התחדשות עירונית, הליכוד, החברה לפיתוח יפו העתיקה, החברים של יאנה, הברנוער, הבחירות לכנסת התשיעית, הגרלת המגרשים לאחוזת בית, הגימנסיה העברית "הרצליה", ההעפלה, ההגנה, הוצאת שוקן, הולך רגל, הכנסת, הכרזת העצמאות, היסטוריה של ירושלים, היכל מנורה מבטחים, היכל התרבות, היישוב, כ"ט בנובמבר, כדורסל, כווית, כיכר רבין, כיכר ביאליק, כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין, יאזור, יעקב שביט, יפה נוף (יפו), יפו, יפו ג', יפו העתיקה, ירושלים, יריד המזרח, ישראל, יום העצמאות, יוסף אליהו שלוש, יוסף חיים ברנר, יוסף ביי מויאל, 1 באוגוסט, 11 באפריל, 12 בינואר, 13 במאי, 14 במאי, 17 בנובמבר, 17 בינואר, 1887, 1890, 1896, 1899, 1904, 1906, 1909, 1914, 1917, 1921, 1924, 1925, 1926, 1928, 1929, 1934, 1936, 1938, 1939, 1940, 1947, 1948, 1949, 1953, 1955, 1958, 1959, 1961, 1963, 1964, 1965, 1967, 1973, 1975, 1983, 1988, 1989, 1991, 1993, 1994, 1997, 1999, 2003, 2007, 2009, 2010, 2015, 2016, 2018, 2021, 3 ביוני, 30 בנובמבר, 31 בדצמבר, 4 באוקטובר, 4 ביוני, 9 בספטמבר. להרחיב מדד (294 יותר) »

MIM-104 פטריוט

MIM-104 פטריוט (MIM-104 Patriot) היא מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און האמריקאית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וMIM-104 פטריוט · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וממשלת ישראל · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) ביפו, והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העיר הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

שטח שכונת מנשיה כיום, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מנשייה (בערבית:المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מסוף 2000

מסוף 2000 (על-שם תוכנית בניין עיר מס' 2000) הוא תחנת אוטובוסים גדולה ברחוב על פרשת דרכים בתל אביב, הצמודה לתחנת הרכבת תל אביב מרכז ומחלף ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסוף 2000 · ראה עוד »

מסוף רדינג

אוטובוסים של חברות דן וקווים חונים במסוף מוניות קו 4 וחלק ממגרש החנייה נהגי אוטובוס במנוחה בצריף במסוף אוטובוס ביציאה מהמסוף מסוף רדינג הוא מסוף תחבורה ציבורית, השוכן בשדרות רוקח בצפון תל אביב, והקרוי על שם תחנת הכוח רדינג הנמצאת בסמוך לו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסוף רדינג · ראה עוד »

מסוף כרמלית

דייוויד אינטרקונטיננטל" (מימין), ומגדל נווה צדק (משמאל). מסוף כרמלית הוא מסוף תחבורה ציבורית בדרום-מערב תל אביב, השוכן בין גן הכובשים מדרום לשוק הכרמל מצפון, ובין רחוב הכובשים ממערב לרחוב הכרמל ממזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסוף כרמלית · ראה עוד »

מסילת איילון

מסילת האיילון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, שעוברת לאורך נחל איילון בין הנתיבים של נתיבי איילון ומחברת בין מסילת החוף בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובין מסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית (מקטע תל אביב-לוד).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסילת איילון · ראה עוד »

מסילת החוף

מסילת החוף בכפר שמריהו. מבט דרומה מסילת החוף היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בתחנת הרכבת נהריה ומסתיימת בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומסילת החוף · ראה עוד »

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב

גשר המיתרים מבט מזרחה מהגשר מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב (מוכרת בציבור בתור: פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב) מיועדת להיות אמצעי התחבורה הציבורי העיקרי ברחבי תל אביב-יפו, ולפעול אף לקישור טוב יותר בין העיר לפרבריה (גוש דן).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב · ראה עוד »

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

גשר המיתרים מבט מזרחה מגשר המיתרים העבודות בשד' ירושלים סמוך לתיאטרון גשר (תיאטרון נוגה לשעבר) (פברואר 2009) בנית דיפו בקריית אריה (מאי 2018). פורטל של מנהרה בקרית אריה (מאי 2018). מסועות פינוי עפר בכניסה למנהרה בקרית אריה (מאי 2018). מנהרה של רכבת הקלה שמתחילה בקרית אריה וממשיכה דרך אם המושבות (מאי 2018). הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומפא"י · ראה עוד »

מצעד צה"ל

חיל נשים במצעד צה"ל בשנות השישים תל אביב, יום העצמאות 1965 מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומצעד צה"ל · ראה עוד »

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרדכי וייסר

מרדכי וחנה וייסר ה"קזינו" לשפת ימה של תל אביב רחוב חנה ומרדכי וייסר בתל אביב מרדכי וייסר (1876, רוסיה (אוקראינה) – 1917, טבריה) היה מראשוני אחוזת בית, מייסד ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרדכי וייסר · ראה עוד »

מרכז סוזן דלל

המבנה המשומר של בית הספר לבנים המבנה המשומר של בית הספר לבנות מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרכז סוזן דלל · ראה עוד »

מרכז עסקים ראשי

מנהטן בלילה מרכז העיר פרנקפורט מרכז עסקים ראשי (מע"ר) הוא מרכזה העסקי-פיננסי והמינהלי של העיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרכז עסקים ראשי · ראה עוד »

מרכז קניות

Shaun Walker, http://www.theguardian.com/world/2014/nov/28/europes-biggest-shopping-mall-moscow-rouble-aviapark-russia-imports Europe’s biggest shopping mall opens in Moscow amid rouble crisisכ, באתר הגארדיאן, 28 בנובמבר 2014 אנגלית מרכז קניות בבריסטול, אנגליה פנים "קניון לב חדרה", מאי 2009 פנים קניון קריית אונו, ינואר 2008 קניון שבעת הכוכבים, הרצליה קניון "M הדרך", סמוך למושב בית חרות "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005 מרכז קניות או קַנְיוֹן הוא בניין או מספר בניינים המחוברים ביניהם, המכילים מגוון רב של חנויות המקושרות ביניהן ברחבות, בדרך כלל מקורות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרכז קניות · ראה עוד »

מרכז הירידים תל אביב

מפת מרכז הירידים וסביבתו סמל מרכז הירידים. עוצב על ידי מינה פורטנוב-משען בשנת 2000, עדכון של סמל של דן ריזינגר משנת 1961 שגם הוא מבוסס על הסמל הישן של יריד המזרח (גמל מעופף) גשר הולכי הרגל מעל שדרות רוקח, המוביל אל הכניסה למרכז הירידים ביתן 1 וסמל הגמל המעופף מרכז הירידים תל אביב (מרכז הירידים והקונגרסים בישראל לשעבר) הוא מתחם בשדרות רוקח בצפון תל אביב, המשמש לקיום ירידים, תערוכות, כנסים, ואירועים נוספים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומרכז הירידים תל אביב · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומשרד החינוך · ראה עוד »

מתחם הבורסה

הכניסה למתחם הבורסה מדרך זאב ז'בוטינסקי עזריאלי (מדרום מערב). הבניין הגבוה ביותר בתמונה הוא מגדל משה אביב מימין, המגדל השני בגובהו בישראל כיום. מתחם הבורסה ברמת גן. מבט מכיוון רחוב שלמה גורן בתל אביב. קריית משה שניצר מוזיאון היהלומים במתחם הבורסה מתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא לאונרדו סיטי טאוור ומשמאלו בית גיבור ספורט. מתחם הבורסה מתל נפוליאון מבט על מתחם הבורסה לעת ערב מראה במתחם ממגדל איילון מתחם הבורסה מכיוון צפון מתחם הבורסה הוא מרכז עסקים בחלקה המערבי של רמת גן, על גבול תל אביב וגבעתיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומתחם הבורסה · ראה עוד »

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ, הידועה גם כמלחמת המפרץ הראשונה, כמבצע סופת מדבר, או כאם כל המלחמות בפי מנהיג עיראק באותה תקופה, סדאם חוסיין, היא מלחמה שהתרחשה מ-2 באוגוסט 1990 ועד 28 בפברואר 1991 (מבצע סופה במדבר החל ב-17 בינואר 1991), ובמהלכה הוקמה, ברשות האומות המאוחדות, קואליציה בראשות ארצות הברית בת 34 מדינות, שמטרתה הייתה שחרור כווית הכבושה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלחמת המפרץ · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלון דן תל אביב

מלון דן תל אביב הוא בית מלון של רשת מלונות דן השוכן ליד חוף תל אביב, ברחוב הירקון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלון דן תל אביב · ראה עוד »

מלון הילטון תל אביב

כתובת הקדשה בהילטון תל אביב מלון הילטון תל אביב הוא בית מלון ברשת הילטון העולמית, הממוקם על חוף ימה של תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומלון הילטון תל אביב · ראה עוד »

מטרופולין

טוקיו, המטרופולין הגדולה בעולם מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומטרופולין · ראה עוד »

מחנה יהודה (תל אביב)

שכונת מחנה יהודה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1896.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומחנה יהודה (תל אביב) · ראה עוד »

מחנה יוסף

שכונת מחנה יוסף הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1904 ע"ש יוסף בק מויאל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומחנה יוסף · ראה עוד »

מחלול

מַחְלוּל הוא מושג משפטי בדיני הקרקעות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומחלול · ראה עוד »

מבצע חמץ

מפת מבצע חמץ תושבים בת"א מתחבאים מצלפים ערבים 25.2.1948 כובשי יפו, מאת מיכאל קארה, בגן הכובשים אנדרטה בבית החולים תל השומר, לחיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיבוש המקום והסביבה ב"מבצע חמץ" סיפור קרב הכיבוש של מחנה תל השומר במלחמת העצמאות, באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, בית החולים תל-השומר מבצע חמץ הוא שמו של המבצע לכיבוש סביבתה של יפו במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה' אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומבצע חמץ · ראה עוד »

מגדל אמות השקעות

מגדל אמות השקעות, הידוע גם בשמו הקודם, בית אירופה-ישראל, ובעיקר בשמו הראשון - בית יבמ (נקרא גם היום "בית יבמ הישן"), שוכן ברחוב ויצמן 1 בתל אביב-יפו בפינת שדרות שאול המלך, והוא אחד ממגדלי המשרדים המוכרים בעיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומגדל אמות השקעות · ראה עוד »

מגדל נווה צדק

מגדל נווה צדק הוא מגדל מגורים בן 44 קומות השוכן בדרום שכונת נווה צדק שבתל אביב-יפו, בקרבת גשר שלוש ומושבת הטמפלרים ולהאלה ההיסטורית, אך נבדל מהשכונה מאוד באופיו ובממדיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומגדל נווה צדק · ראה עוד »

מגדל שלום מאיר

משה מאיר, יוזם הקמת המגדל מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום, היה ידוע בעבר גם בשם העממי "כלבו שלום"), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים, המפורסם בישראל בשל היותו גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומגדל שלום מאיר · ראה עוד »

מגדל האופרה

חזיתו הצפונית של מגדל האופרה המקבילה לרחוב הירדן. צילום מצפון המגדל במבט מלמטה מגדל האופרה הוא שמו של בניין שנבנה בשנת 1993, הכולל בית דירות ומרכז קניות הניצב בכיכר הכנסת בתל אביב ונושק לטיילת תל אביב-יפו, לרחוב הירקון, רחוב הירדן ורחוב אלנבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומגדל האופרה · ראה עוד »

מגדלי עזריאלי

מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם הוא בן 49 קומות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומגדלי עזריאלי · ראה עוד »

מדרכה

מדרכה מדרכה מרוצפת בפולין, מימין לכביש המרוצף אף הוא מדרכה היא השטח המוקצה להולכי רגל לצד כביש, בתוך דרך או רחוב, ומשמש בעיקר לתנועת הולכי רגל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומדרכה · ראה עוד »

מוזיאון ארץ ישראל

סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »

מוזיאון תל אביב לאמנות

הסמליל הישן של המוזיאון האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות מראה כללי בתצוגת קבע של אמנות בת זמננו, 12/07 חזית בניין המוזיאון עם רחבת המוזיאון (שתוכננה בניפרד על ידי האדריכל יעקב רכטר) מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »

מיכאל קארה

אטלייה שלו ציור של מיכאל קרא בתוך מבנה האנדרטה בנשר בול בעיצובו לרגל יום העצמאות השני, 1950 מיכאל קָארָה (נכתב גם: קארא, קרא; Michael Kara; 3 בספטמבר 1887 – 13 בפברואר 1964) היה פסל, צייר ומעצב גרפי יהודי שפעל בהונגריה, ברומניה, ביוגוסלביה, באיטליה ובישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ומיכאל קארה · ראה עוד »

אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואצטדיון בלומפילד · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבה

חגב סודני מדברי. למעלה במופע כחרק בודד, למטה במופע כחלק מנחיל ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וארבה · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

סמל האצ"ל זאב ז'בוטינסקי מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

אלטלנה

"אלטלנה" עולה בלהבות ליד חופי תל אביב (מול חוף פרישמן) אָלטָלֶנָה (באיטלקית: Altalena) הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואלטלנה · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) שנות ה-20 תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה אגודה שנוסדה ביפו ב-1906 על ידי קבוצת יהודים ביוזמתו של עקיבא אריה ויס, במטרה לבנות עיר עברית חדשה בארץ ישראל – לימים העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואחוזת בית · ראה עוד »

אחוה (תקליטים)

אחוה הייתה חברת התקליטים הראשונה שנוסדה בתל אביב, בארץ ישראל המנדטורית, בסוף 1933 על ידי דב מייבלט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואחוה (תקליטים) · ראה עוד »

אבן פינה

אבן פינה מקושטת בתבליטי ארד ומציינת את שנת הבנייה אבן פינה היא לבנה סמלית, אשר הנחתה מסמלת את תחילת בנייתו של מבנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואבן פינה · ראה עוד »

אברהם סוסקין

אברהם סוסקין אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וני אברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואברהם סוסקין · ראה עוד »

אבו כביר

סביל אבו נבוט כנסיית פטרוס הקדוש בית הקברות המוסלמי טאסו, מול שכונת נוה עופר בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי נוה עופר אַבּוּ כַּבִּיר הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואבו כביר · ראה עוד »

אדריכלות בתל אביב

ההתפתחות האורבנית של העיר תל אביב החלה עם ייסוד מספר שכונות יהודיות מחוץ ליפו והמשך צמיחה כעיר מאז ייסוד אחוזת בית בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואדריכלות בתל אביב · ראה עוד »

אהרן מויאל

אהרן מויאל קברו בהר הזיתים ר' אהרן מויאל (1813 – יולי 1899) היה אבי משפחת מויאל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואהרן מויאל · ראה עוד »

אהרן שלוש

קברו של '''אהרן שלוש''' בבית הקברות טרומפלדור דיוקן '''אהרן שלוש''' בטריפטיך הקרמיקה "תוצרת הארץ" של האמן דוד טרטקובר בשכונת נווה צדק אהרן שְלוּש (19 במאי 1840 - 7 באפריל 1920), היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואהרן שלוש · ראה עוד »

אהל שם (מפעל תרבות)

בנין "אהל שם" בשנת 2012 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »

אונסק"ו

דגל ארגון אונסק"ו מטה אונסק"ו בפריז משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואונסק"ו · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין ברכה ומיכאל חיוטין אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוהל משה (תל אביב)

שכונת אהל משה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1906.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואוהל משה (תל אביב) · ראה עוד »

אילן שחורי

שחורי במרץ 2008 אילן שחורי (נולד ב-12 בינואר 1954) הוא עיתונאי, איש תיירות וחוקר תולדות ארץ ישראל, המתמחה בהיסטוריה של העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ואילן שחורי · ראה עוד »

נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונמל אשדוד · ראה עוד »

נמל תל אביב

מגדלור נמל תל אביב שהוקם בצדו השני של נחל הירקון בסמוך לתחנת הכוח של רידינג ולצידו תל כודאדי שנמצא תחתיו נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בחצי האי הירקוני, בצפון-מערב העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונמל תל אביב · ראה עוד »

נמל התעופה דב הוז

אולם הנוסעים של חברת "נתיבי אוויר לארץ ישראל" בשדה דב, פברואר 1939 מגדל הפיקוח מטוס ארקיע נוחת על רקע תחנת הכוח רדינג צבאי נוחת בשדה מכיוון נמל תל אביב שדה דֹב, או בשמו הרשמי נמל התעופה ע"ש דֹב הוז, הוא נמל תעופה שנמצא בצפון העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונמל התעופה דב הוז · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר, דצמבר 2012 נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונמל יפו · ראה עוד »

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים · ראה עוד »

נתן דונביץ'

נתן דונביץ' נתן דוּנֶבִיץ (1926 - 6 ביוני 2017) היה עיתונאי, שדרן רדיו וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונתן דונביץ' · ראה עוד »

נתיבי איילון

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונתיבי איילון · ראה עוד »

נחל איילון

נחל איילון דרומית מערבית לנמל תעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונחל איילון · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים ברמת גן, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: אבו בוטרוס - أبو بطرس באפיקו העליון, ואל-עוג'ה - العوجا (הפתלתל) במורדו) הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונחל הירקון · ראה עוד »

נחלת בנימין

נחלת בנימין ב-1947 יריד בנחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005 שלט ובו שמו של הרחוב "בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב". נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונחלת בנימין · ראה עוד »

נוסטלגיה

מחול הילדוּת נוסטלגיה הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידיאליזציה שלו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונוסטלגיה · ראה עוד »

נורדיה (שכונה)

פועלי בניין בנורדיה, 1935 נוֹרְדִיָּה היא שכונה בתל אביב, שהתקיימה משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, במקום שבו עומד כיום קניון דיזנגוף סנטר ובסביבתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונורדיה (שכונה) · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12/07 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5/12 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונווה צדק · ראה עוד »

נווה שאנן (תל אביב)

בית האוניה העומד בקצה השכונה הנראה מאזור מחלף לה גוארדיה "פינת יעקב פרמן" - בניין הנצחה לזכר מייסד השכונה - "יעקב פרמן" סגנון הבינלאומי ברחוב לוינסקי פינת נווה שאנן, יולי-2008. במרכז התמונה כניסה תת-קרקעית, שאינה בשימוש, לתחנה המרכזית החדשה. תחנה המרכזית החדשה של תל אביב, ותחת אחד מגשרי הגישה שמובילים אוטובוסים לקומות העליונות. תושבים שנפגעו מבניית מערכת הגשרים של התחנה מנהלים מאבק משפטי ארוך בשל ירידת ערך דירותיהם. נווה שאנן היא שכונת פועלים שהוקמה בדרום תל אביב ב-1921.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונווה שאנן (תל אביב) · ראה עוד »

נווה שרת

גינת כלבים בשכונה נווה שרת (דרום צהלה) היא השכונה הצפון מזרחית של תל אביב, מצפון לנחל הירקון, ממערב לנחל הפרדסים, השייכת לרובע 2- צפון מזרח של עיריית תל אביב-יפו, בצמוד לקריית עתידים ורמת החייל, והיא השכונה המזרחית ביותר בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונווה שרת · ראה עוד »

נווה שלום (שכונה)

נווה שלום היא שכונה בתל אביב שנבנתה בשנת 1890, שלוש שנים לאחר נווה צדק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »

סמל העיר תל אביב-יפו

סמל העיר לאחר האיחוד עם יפו סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וסמל העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

ספריית בית אריאלה

ספריית המוזיקה, 2013 מרכז מידע ויעץ, 2013 שולחנו האישי של אחד העם, בספרייה על שמו ספריית שער ציון בית אריאלה היא הספרייה המרכזית מבין 21 הספריות הציבוריות הפועלות בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וספריית בית אריאלה · ראה עוד »

סקאד

משגר סקאד סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וסקאד · ראה עוד »

סלמה (יפו)

סלמה (בערבית: سلمة) הייתה עיירה כפרית ערבית בצפונו של מישור חוף יהודה (היום גוש דן), כ-5 קילומטרים מזרחית ליפו, מזרחית וסמוך לשכונת התקווה, שתושביה נמלטו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וסלמה (יפו) · ראה עוד »

סומייל

סומייל או אל-מסעודיה (ערבית: صميل או المسعوديّة; מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים במישור החוף, והחל משנות ה-30 נכלל בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וסומייל · ראה עוד »

סינמטק תל אביב

סמליל הסינמטק הכניסה לאגף החדש של סינמטק תל אביב - מרכז הקולנוע הישראלי סינמטק תל אביב הוא סינמטק-ארכיון סרטים, הפועל בתל אביב החל מ-12 במאי 1973.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וסינמטק תל אביב · ראה עוד »

עקיבא אריה ויס

עקיבא אריה ויס אחד העם בתל אביב לוחית זיכרון על ביתו של עקיבא אריה ויס ברחוב הרצל 2 בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, יוזם ומייסד העיר העברית הראשונה אחוזת בית, שלימים תהיה תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل) הם אלו מקרב ערביי ארץ ישראל, שהם אזרחי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וערביי ישראל · ראה עוד »

עג'מי

פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועג'מי · ראה עוד »

עדלאידע

"דוד בן-גוריון" ו"גמאל עבד אל נאצר" בעדלאידע בתל אביב, 1956 עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועדלאידע · ראה עוד »

עוצר

בריטיים אוכפים עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, ביולי 1946. צלם: חיים פיין, אוסף עמנואל הרוסי, מאוספי הספרייה הלאומית. אישור מעבר בעוצר. הוצא על ידי המפקד הצבאי הבריטי בפלשתינה המזרחית, 1946 עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועוצר · ראה עוד »

עיר גנים

עיר גנים בברנדנבורג, גרמניה עיר גנים היא גישה בתכנון ערים שפותחה כתאוריה על ידי הפילוסוף אבנעזר הווארד באנגליה ב-1898.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועיר גנים · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועיראק · ראה עוד »

עיריית תל אביב-יפו

סמל העיר תל־אביב–יפו מנחם כהן בית עיריית תל־אביב–יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל־אביב הראשון עיריית תל־אביב–יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל־אביב–יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

עירייה

בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ועירייה · ראה עוד »

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים המשתרע לאורך נחל הירקון בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופארק הירקון · ראה עוד »

פרוור

סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בשולי עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופרוור · ראה עוד »

פרויקט שיקום שכונות

בניין ביפו לאחר שיפוץ במסגרת פרויקט שיקום שכונות פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977, ובמסגרתו שוקמו 160 אזורי מצוקה בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופרויקט שיקום שכונות · ראה עוד »

פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך חדלות הפרעון החל על חייבים שהם יחידים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופשיטת רגל · ראה עוד »

פטריק גדס

תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר סר פטריק גדס (אנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 - 17 באפריל 1932) היה ביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופטריק גדס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופורים · ראה עוד »

פיגוע ירי

פיגוע ירי הוא פיגוע המתבצע באמצעות ירי מנשק קל לשם הריגה ופציעה של קורבנות הפיגוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופיגוע ירי · ראה עוד »

פיגועי התאבדות בישראל

להלן רשימת פיגועי ההתאבדות שבוצעו בישראל וביהודה והשומרון וחבל עזה החל משנת 1993.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ופיגועי התאבדות בישראל · ראה עוד »

צליפה

צלפים במטווח צוות צלפים גרמניים, יורה ומאתר, בעמדה מוסווית באפגניסטן ברק" - רובה צלפים לטווחים ארוכים, מצויד בכוונת טלסקופית ודורגל. צליפה היא קליעה מדויקת לטווח רב, לרוב מעל ל-300 מטר ולעיתים אף ליותר מ-2000 מטר, באמצעות כלי ירי המותאם במיוחד לכך (לרוב רובה צלפים), תוך התחשבות מיוחדת בתנאים סביבתיים המשפיעים על מעוף הקליע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וצליפה · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וציונות · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קריית שלום

קריית שלום היא שכונה בדרום תל אביב, השוכנת מדרום לדרך קיבוץ גלויות, מצפון לדרך בן צבי, ממזרח לתל כביר וממערב לנתיבי איילון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקריית שלום · ראה עוד »

קזינו גלי אביב

קזינו גלי אביב קזינו גלי אביב קזינו "גלי אביב" בתל אביב, 1923 קזינו גלי אביב היה מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922 עד 1936.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקזינו גלי אביב · ראה עוד »

קו שתי העוג'ות

זירת ארץ ישראל ב-1917/18 - קו שתי העוג'ות באדום קו שתי העוג'ות הוא קו החזית שחצץ בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני עד ספטמבר 1918 במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקו שתי העוג'ות · ראה עוד »

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקולנוע · ראה עוד »

קולנוע מוגרבי

קולנוע מוגרבי קולנוע מוגרבי בצילום של רודי ויסנשטין קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וקולנוע מוגרבי · ראה עוד »

רמת אביב

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', 9/08 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורמת אביב · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורמת גן · ראה עוד »

רצועת חוף תל אביב-יפו

רצועת החוף המרכזית בתל אביב חוף הילטון והחוף הנפרד רצועת החוף של תל אביב במבט מהאוויר '''רצועת חוף 1937''': המתחם המרובע בשמאל התמונה (לכיוון צפון) הוא בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ שהסליק בקרבו את מכון א' של ההגנה. מעל למתחם ניתן להבחין ברחוב עם ישראל חי המקשר בין רחוב הירקון לרחוב ארנון ובפינתו 'הבית הכחול' מתוך 'ידידי מרחוב ארנון'. מימין ל'לבקוביץ' מסומן בחץ אדום, בית החרושת לאריגת משי, 'דלפינר-יוחננוף'. בימין התמונה, על הרכס, הבית האדום, לשמאלו, בית אגודת יורדי ים זבולון, (המבנה המלבני הלבן), ועל החוף במקביל לקו המים, אחד ממועדוני ה'טיר' חוף הים של תל אביב חוף גורדון בשנות ה-40 חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) הטיילת, חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) טיילת חומות הים. בצד שמאל סימון מיקומה של חומת העיר נקודת החיבור בין פארק צ'ארלס קלור וטיילת יפו הטיילת וחוף הים של ת"א רחוב הירקון ורציף הרברט סמואל. למעלה נראית בריכת מלון שרתון תל אביב 22 הדקלים שנשתלו לזכר סגן רועי פלס בחוף גורדון מעגן רדינג שביל אופניים נוסף לטיילת בתל אביב בשנת 2011 שיפוץ והרחבת הטיילת בחוף פרישמן בתל אביב בשנת 2013 חוף ירושלים חוף ירושלים פסל בן-גוריון בחוף בוגרשוב חוף בוגרשוב מראה מגבעת יפו מבט מהים על רכס תל ברוך רצועת החוף של תל אביב-יפו רצועת חופי תל אביב-יפו מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורצועת חוף תל אביב-יפו · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014 שנות העשרים בגלויה של האחים אליהו בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115. משכנה של מפקדת "ההגנה" הארצית בשנות השלושים הספר הלבן קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה בית אוסישקין. באחורי התמונה מתנשא בית מגדלור לוחית זיכרון על מעבדת הרדיו של ההגנה רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב אלנבי · ראה עוד »

רחוב אבן גבירול

רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה) רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב אבן גבירול · ראה עוד »

רחוב קפלן

רחוב קפלן הוא רחוב וציר תנועה ראשי במרכז תל אביב הקרוי על שם אליעזר קפלן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב קפלן · ראה עוד »

רחוב שינקין

רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם מנחם שינקין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב שינקין · ראה עוד »

רחוב בן יהודה (תל אביב)

רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב בן יהודה (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב דיזנגוף

כיכר דיזנגוף הישנה בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף במפגש עם כיכר צינה דיזנגוף רחוב דיזנגוף במבט לצפון, 2011 רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שדרות רוטשילד במרכז העיר (2006) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רכבת תחתית

רכבת תחתית ברוסיה תחנה של רכבת תחתית בפינלנד רכבת תחתית היא רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת-קרקעיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ורכבת תחתית · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בייב רות' הופך לשחקן הבייסבול האיקוני ביותר באותה התקופה. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן-עיראק., המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה-80 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות השמונים או בסלנג האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1980 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

רצח העם שאירע ברואנדה במהלך 1994 בו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. שנות ה-90 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות התשעים או בסלנג הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1990 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפך הירקון

הירקון כמעגן. משמאל, גמלים ב'''חצי האי הירקוני''' http://www.teva-tlv.org/1_b.html המתפתח לחוף הים, במקום בו נחנך נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז אצטדיון המכביה בו נערכו משחקי המכביה לראשונה במרץ 1932 ומשמאלו, "גני התערוכה יריד המזרח" שנפתחו באפריל 1934 שיירת גמלים חוצה את שפך הירקון, 1934 שפך הירקון הוא שמו של האזור בצפון תל אביב בו נשפך נחל הירקון אל הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושפך הירקון · ראה עוד »

שרונה (מושבה)

שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona; הגייה: זָרוֹנָה) הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושרונה (מושבה) · ראה עוד »

שלמה להט

קברו של שלמה להט בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב 344x344px שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991 שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושלמה להט · ראה עוד »

שבוע הספר העברי

שבוע הספר בכיכר רבין, 2016 שבוע הספר העברי 2005, במוזיאון ישראל, ירושלים שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושבוע הספר העברי · ראה עוד »

שביל אופניים

נתיב אופניים בברצלונה שביל אופניים או נתיב אופניים הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי אופניים הנסלל לאורך כבישים או רחובות או בשטחים פתוחים כגון פארקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושביל אופניים · ראה עוד »

שביל העצמאות

מקטע משביל העצמאות בשדרות רוטשילד שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושביל העצמאות · ראה עוד »

שדרות רוטשילד

"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96 שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושדרות רוטשילד · ראה עוד »

שדרות שאול המלך (תל אביב)

מראה בשדרה השדרות במבט ממערב למזרח. בולט בקצה השמאלי: מגדל אמות השקעות שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושדרות שאול המלך (תל אביב) · ראה עוד »

שדרות בתל אביב-יפו

שדרות רוטשילד שבמרכז העיר השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושדרות בתל אביב-יפו · ראה עוד »

שוק הכרמל

הכיתוב "שוק לירקות" בראש שער מקורי בשוק הכרמל ברחוב ישכון 41 רוכל בשוק רוכלת בשוק הכניסה המזרחית אל השוק מכיכר מגן דוד טרם שיפוץ הכיכר דוכנים בשוק פברואר 1948, שלט סכנה נעוץ בחבית במרכז שוק הכרמל המזהיר עוברים ושבים מפני אש צלפים הנורית אל השוק ממסגד חסן בק הסמוך שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושוק הכרמל · ראה עוד »

שובר גלים

שוברי גלים המגנים על נמל שובר גלים בחוף ת"א שובר גלים נמל תל אביב שובר גלים הוא מבנה, נייח או צף, המוצב בים ומיועד לרכך את אנרגיית הגלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושובר גלים · ראה עוד »

שכונת מצוקה

1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונת מצוקה · ראה עוד »

שכונת אחווה (תל אביב)

שכונת אחווה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1899 בשטח בו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה בתל אביב-יפו, בסמוך למרכז סוזן דלל בנווה צדק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונת אחווה (תל אביב) · ראה עוד »

שכונת שבזי

נוי ועציצים למכירה ברחוב רחוב שבזי שכונת שבזי היא שכונה ותיקה בדרום-מרכז תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונת שבזי · ראה עוד »

שכונת למד

מיקום בתל אביב תוכנית ל' או שכונת ל' היא שכונה בצפון מערב תל אביב יפו, הגובלת בשדה דב ממערב, רמת אביב החדשה מצפון, שכונת נופי ים מצפון מערב, שכונת כוכב הצפון מדרום ורמת אביב א' ממזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונת למד · ראה עוד »

שכונת התקווה

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה שכונת הרכבת ומאחוריה, התקווה, בצילום ממגדל לוינשטיין רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונת התקווה · ראה עוד »

שכונות עבר הירקון

מפת רובעי תל אביב: שכונות עבר הירקון משתרעות ברבעים 1 ו-2 מרכז מיקאדו בתל ברוך צפון בתים ברמת אביב א' קריית עתידים שכונות עבר הירקון הוא השם הכולל לשכונות הנמצאות מצפון לנחל הירקון, בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושכונות עבר הירקון · ראה עוד »

שימור מבנים

סגנון הבינלאומי תוך שילובו בתוספת בנייה, בית דפוס הארץ ברחוב מזא"ה, תל אביב שחזור צבעי קיר, בית בולאך, וילהלמה, בני עטרות שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושימור מבנים · ראה עוד »

שירת הסירנה (סרט)

שירת הסירנה הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של איתן פוקס ובהפקת יונתן ארוך, אשר יצא לאקרנים בשנת 1994.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושירת הסירנה (סרט) · ראה עוד »

שייח' מוניס

שייח' מוניס (בערבית الشـَّيْخُ مُوَنِّس, תעתיק מדויק: א־שּיח' מֻוַנִּס) היה כפר ערבי במישור החוף התיכון בגבול מישור חוף יהודה, כ-3 קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון, שנוסד בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ושייח' מוניס · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא שמו של המופע המוזיקלי 'תל אביב הקטנה' שניתן לו ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב הקטנה (מופע)

אלבום) תל אביב הקטנה היא הצגה מוזיקלית בסגנון קברטי שעסקה בשנותיה הראשונות של תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותל אביב הקטנה (מופע) · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל אביב: חולות שהיו לכרך

תל אביב: חולות שהיו לכרך הוא ספרו של נתן דונביץ' שיצא לאור בשנת 1959 במלאת יובל שנים להקמת העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותל אביב: חולות שהיו לכרך · ראה עוד »

תל-אביב בראשיתה: 1909–1934

תל־אביב בראשיתה, 1909–1934 הוא כותר ספר בעריכת ד"ר מרדכי נאור אשר ראה אור בסדרת "עידן", הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשמ"ד 1948.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותל-אביב בראשיתה: 1909–1934 · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה

מפת אזור התחנה תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה היא תחנה של רכבת ישראל הממוקמת בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז

תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז היא תחנת הרכבת הראשית של תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – השלום

מבט על תחנת הרכבת השלום מנתיבי איילון תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנה של רכבת ישראל בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת תל אביב – השלום · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה היא תחנת רכבת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת תל אביב – ההגנה · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב דרום

תחנת הרכבת תל אביב דרום הייתה תחנת נוסעים של רכבת ישראל ששכנה תחילה בתל אביב-יפו, ולאחר מכן הועתקה מדרום לעיר, ופעלה כחלק ממסילת הרכבת לירושלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת תל אביב דרום · ראה עוד »

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותחנת הרכבת יפו · ראה עוד »

תוכנית גדס

תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותוכנית גדס · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

לב תל אביב

בית מגורים בסגנון האקלקטי בתכנונו של עקיבא אריה ויס ברחוב מזא"ה אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ולב תל אביב · ראה עוד »

לונדון מיניסטורס

250px "לונדון מיניסטורס" (בעבר "לונדון מיניסטור") הוא מרכז מסחרי הנמצא בפינת הרחובות שאול המלך ואבן גבירול במרכז תל אביב, בקומה הראשונה ובמרתף של "בית נאות אביב".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ולונדון מיניסטורס · ראה עוד »

ליל וינגייט

ליל וינגייט הוא שמה של אחת מהפעולות הגדולות של תנועת המרי העברי בתל אביב, שנערכה בליל שבין ה-24 וה-25 במרץ 1946, ונועדה להוריד מעפילים בחוף תל ברוך וליצור הפגנת כוח פומבית של כוח המגן העברי בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וליל וינגייט · ראה עוד »

זמנים (כתב עת)

שער גיליון '''זמנים''' מספר 95, קיץ 2006; תמונת השער: גרמני ממערב ברלין מנופף לשלום לקרובי משפחתו במזרח ברלין, שמעבר לחומה, שנת 1961 (צילום: ויז'ואל/קורביס) זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וזמנים (כתב עת) · ראה עוד »

זלי גורביץ'

זלי גורביץ', נובמבר 2006 זלי גורביץ' (נולד ב-1949) הוא פרופסור לאנתרופולוגיה ומשורר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וזלי גורביץ' · ראה עוד »

חנה וסע

שלט חנייה של "חנה וסע" תמרור גרמני לסימון מגרש "חנה וסע" חניון חנה וסע בכביש 1 סמוך למחלף שפירים חניון חנה וסע הוא חניון שמטרתו העיקרית הוא עצירת ביניים לשם החלפת כלי תחבורה מכלי רכב פרטי (מכונית או אופנוע) לתחבורה ציבורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחנה וסע · ראה עוד »

חסן בק

חסן בק המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחסן בק · ראה עוד »

חגיגות המאה לתל אביב

לוגו חגיגות המאה לתל אביב הגרלת המגרשים של אחוזת בית שצילם אברהם סוסקין בכ' בניסן ה'תרס"ט מיצג לכבוד חגיגות המאה ברחבת תיאטרון הקאמרי אירוע הפתיחה בכיכר רבין ווינה, על שפת תעלת הדנובה, 2009 בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחגיגות המאה לתל אביב · ראה עוד »

חולית (דיונה)

דיונה במרוקו חולות כסוי בבקעת עובדה היווצרות חולית חוֹלִית (בלועזית: דְּיוּנָה) מוגדרת בגאוגרפיה פיזית כגבעת חול שנוצרה על ידי סחיפה אאולית: חולות סחף (המורכבים בעיקר מקוורץ) מובלים באמצעות רוח מחוף הים, עד שהם מתחילים לעבור הרבדה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחולית (דיונה) · ראה עוד »

חינוך דמוקרטי

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי שמתקיים במסגרת החינוך הפורמלי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי לזכויות אדם בסיסיות המיתרגמות בעשייה החינוכית למתן חופש בחירה, חופש למידה, ושוויון בין הילדים למבוגרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחינוך דמוקרטי · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחיפה · ראה עוד »

חיל האוויר המצרי

דגל חיל האוויר המצרי חיל האוויר המצרי (בערבית: القوات الجوية المصرية) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של מצרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחיל האוויר המצרי · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי

F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים חפר

חיים חפר ורחל הרמתי, 1982 להקת הצ'יזבטרון בספטמבר 1949. חיים חפר יושב בשורה התחתונה בין נעמי פולני לגדעון זינגר ספסל במתחם שרונה שמשמיע שירי שלום של חיים חפר כשמתיישבים עליו חיים חפֶר (פיינֶר) (29 באוקטובר 1925 – 18 בספטמבר 2012) היה משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וחיים חפר · ראה עוד »

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שפעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובאוהאוס · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בריכת גורדון

שוברי הגלים של חופי הרחצה שמדרום לבריכה. בריכת גורדון בשנת 1957 בריכת גורדון בעת חידושה, על רקע המרינה בריכת גורדון היא בריכת שחייה לחוף ימה של תל אביב; למרגלות כיכר אתרים וליד מרינה תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובריכת גורדון · ראה עוד »

בתי קולנוע בתל אביב

בן יהודה בימי זוהרו קולנוע שדרות, 1955 קולנוע עדן, ינואר 2006 קולנוע תל אביב, אפריל 2008 הרס קולנוע תל אביב, נובמבר 2010 בנין בית הקולנוע אלנבי (מאי, 2014) קולנוע "גת" לפני סגירתו, מאי, 2015 הבניין ביפו ששימש את קולנוע אלהמברה; בשנת 2011, בצורתו המחודשת. המבנה משמש היום כמרכז תנועת הסיינטולוגיה. אוניברסיטה ברמת אביב ליד מרכז הירידים כמה שנים לפני שנהרס סינמטק תל אביב המשמש בתור ארכיון סרטים ומרכז כנסים ופסטיבלי קולנוע הבניין העגול ששימש את קולנוע הסינרמה בתל אביב יפו 25 אולמות להקרנה מסחרית של סרטים הכוללים 4,757 מושבים, לאורך שנת 2009 ביקרו בבתי הקולנוע בעיר 909,247 אנשים מתוך 9,875,855 צפיות בכלל בתי הקולנוע בישראל (9.2%).למרות זאת, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בולטת במספר בתי הקולנוע בעיר ובמספר הביקורים בהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובתי קולנוע בתל אביב · ראה עוד »

בורגנות

קרל מרקס השתמש במונח "בורגנות" לתיאור בעלי אמצעי הייצור בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובורגנות · ראה עוד »

בית עיריית תל אביב-יפו

בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית עיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

בית קפה

"רחוב בתי הקפה, ירושלים" - יצירה של הנרי פן בית קפה עתיק בגרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית קפה · ראה עוד »

בית דיזנגוף

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה בית דיזנגוף הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית דיזנגוף · ראה עוד »

בית הספר לאמנויות תל אביב

קמפוס אריסון לאמנויות תל אביב הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים בתל אביב-יפו המתמקד בתחומי האמנות כחלק מהלימודים בבית הספר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית הספר לאמנויות תל אביב · ראה עוד »

בית הספר לטבע, סביבה וחברה

בית הספר לטבע, סביבה וחברה הוא בית ספר השוכן ברחוב הרצל 155 בשכונת תל כביר בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית הספר לטבע, סביבה וחברה · ראה עוד »

בית העצמאות

בית דיזנגוף, בתוכו נמצא היכל העצמאות בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית העצמאות · ראה עוד »

בית הדר

בית הדר ב-1946 יוני 1947, חיילים בריטים עורכים חיפוש במרתף בית הדר. לוחית זיכרון של "ההגנה" בבית הדר לוחית זיכרון של אצ"ל מול בית הדר בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית הדר · ראה עוד »

בית ועד הקהילה

בית ועד הקהילה הממוקם ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד 42 בתל אביב, הוא אחד ממבני הציבור הראשונים של העיר העברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ובית ועד הקהילה · ראה עוד »

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו

22 בינואר 1959: הלנה רובינשטיין חונכת את הביתן על שמה, בנוכחות ראש העיר חיים לבנון והצייר ראובן רובין ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו הוא אגף של מוזיאון תל אביב לאמנות השוכן מאז שנת 1959 בצומת הרחובות דיזנגוף–תרס"ט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו · ראה עוד »

גן העצמאות (תל אביב)

לוחית זיכרון למחנה יונה בגן העצמאות בריכת נוי בגן העצמאות עם פסיפס של שמעון צבר חלקו הצפוני של הגן מחנה יונה, המתאמנים הראשונים, 1947 גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגן העצמאות (תל אביב) · ראה עוד »

גן התקווה

גן התקווה גן התקווה הוא פארק בשטח של כחמישים דונם במזרח שכונת התקווה, בקרן הרחובות ההגנה וגבעתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגן התקווה · ראה עוד »

גן הכובשים

גן הכובשים הוא גן זיכרון ציבורי בדרום-מרכז תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגן הכובשים · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגרמניה · ראה עוד »

גשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגשר · ראה עוד »

גשר ביילי

גשר ביילי סמוך לקומונה דייה-דה-ווז' גשר בנות יעקב, 9/07 גשר בֶּיְילי הוא גשר מוטות העשויים בדרך כלל מפלדה, הבנוי משני מסבכים מקבילים שהמיסעה תלויה על חלקם התחתון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגשר ביילי · ראה עוד »

גדעון ביגר

גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגדעון ביגר · ראה עוד »

גוש דן

תצלום של אזור גוש דן בלילה מתחנת החלל הבינלאומית אתר חיריה (כיום בפארק אריאל שרון) - מראה אווירי מכיוון צפון. ברקע מחלף גנות ובתי אזור מבט-על על קטע מנתיבי איילון גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגוש דן · ראה עוד »

גודש תנועה

גודש תנועה בכביש מהיר בפורטוגל אחד האמצעים להקלה על גודשי תנועה הוא שלטי התראה והכוונה לנהגים פקק תנועה בדרך מנחם בגין, תל אביב פקק תנועה בסין, נוסעי נתיב אחד גלשו לשני ודחקו את התנועה ממול לשוליים גודש תנועה הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגודש תנועה · ראה עוד »

גינון

גני המרכז הבהאי העולמי בחיפה פרחי נוי מסוג פטוניה במכון ויצמן למדע עיצוב דמות מדשא של איכר חורש, בית הראשונים בהרצליה גינון הוא מכלול של שיטות שתכליתן היא גידול וטיפוח צמחים מסוגים שונים, במרבית המקרים לצורכי נוי אך לעיתים גם לשם מאכל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגינון · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה - המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וגירוש תל אביב · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1923 - 20 באוקטובר 1989) היה סאטיריקן מיוצרי הווי הפלמ"ח ופעיל במוסד לעלייה ב', סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, שחקן קולנוע, שדרן רדיו, מנחה ערבי ראיונות ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דרך שלמה

דרך שלמה במפגשה עם דרך קיבוץ גלויות דרך שלמה (ידועה גם כדרך סלמה או רחוב סלמה) היא דרך מרכזית בעיר תל אביב-יפו, המתחילה במתחם חצרות יפו ומדרחוב בת עמי ליד קולנוע נוגה ביפו ומסתיים בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודרך שלמה · ראה עוד »

דבורה ברנשטיין

263x263 פיקסלים דבורה (דבי) ברנשטיין (נולדה ב-1944 בשיקגו), פרופסור אמריטוס, סוציולוגית והיסטוריונית חברתית ישראלית, הרצתה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודבורה ברנשטיין · ראה עוד »

דוד מויאל

עו"ד דוד מויאל עו"ד דוד מויאל (1 בפברואר 1880 - 29 בינואר 1953) היה משפטן בן היישוב הספרדי הוותיק ביפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודוד מויאל · ראה עוד »

דיזנגוף סנטר

מבט מהאוויר: דיזנגוף סנטר במרכז התמונה דיזנגוף סנטר - מבט מרחוב המלך ג'ורג' דיזנגוף סנטר - מבט מהחניון העליון דיזנגוף סנטר - מבט מבפנים דיזנגוף סנטר - מבט ממזרח מגדל דיזנגוף בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם מאיר דיזנגוף) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' בתל אביב, כמאתיים מטרים דרומית לכיכר צינה דיזנגוף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודיזנגוף סנטר · ראה עוד »

דייג

דייג חכה בברזיל ילדים המדמה דייג. דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ודייג · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמאה ה-19 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המפלגה הליברלית הישראלית

מפלגה ליברלית ישראלית או המפלגה הליברלית היא מפלגה שהתקיימה בין השנים 1961 עד 1988, ולבסוף התמזגה לתוך הליכוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמפלגה הליברלית הישראלית · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

אנשי כנופיות ערבים בתקופת המרד הערבי הגדול (1936) המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בעברית: מרד פלסטין הגדול) היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

המרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (מרת"א), הידוע כבית החולים איכילוב, הוא אחד משלושת בתי החולים הגדולים בישראל, המטפל בכ-415,000 תושבי תל אביב ובמעל מיליון תושבי המטרופולין גוש דן הנכנסים לעיר מדי יום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי · ראה עוד »

המרכז התיאטרוני בנווה צדק

המרכז התיאטרוני בנווה צדק היה תיאטרון שפעל בשכונת נווה צדק בתל אביב בשנות השמונים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמרכז התיאטרוני בנווה צדק · ראה עוד »

המשכן לאמנויות הבמה

מראה המשכן והשדרה האכסדרה הפנימית של בית האופרה אולם האופרה המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים - האופרה הישראלית החדשה ותיאטרון הקאמרי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמשכן לאמנויות הבמה · ראה עוד »

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

מראה ברחוב בר הופמן כנסיית עמנואל באר המים המרכזית במושבה אנדרטה בפארק צ'ארלס קלור לזכר מתיישבי המושבה האמריקאית ביפו המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמושבה האמריקאית-גרמנית ביפו · ראה עוד »

המכביה

מיקי ברקוביץ' נושא את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, 1997 המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והמכביה · ראה עוד »

האגודה למען הלהט"ב בישראל

בית האגודה, ע"ש יעקב פזי, בתל אביב-יפו אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל, או בשמה הרשמי "האגודה לשמירת זכויות הפרט", היא עמותה שנוסדה בשנת 1975.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והאגודה למען הלהט"ב בישראל · ראה עוד »

האופרה הישראלית

לוגו האופרה הישראלית האופרה הישראלית הייתה בית האופרה היחיד שפעל בישראל משלהי המנדט הבריטי ועד לסגירתו ב-1982.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והאופרה הישראלית · ראה עוד »

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא בערבית: انتفاضة الأقصى; תעתיק מדויק: אנתפאצ'ת אלאקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והאינתיפאדה השנייה · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל העלייה משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 בונים בתל אביב ברחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה השלישית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעלייה החמישית · ראה עוד »

העיר הלבנה

תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והעיר הלבנה · ראה עוד »

הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב

בית שנפגע בהפצצה שמות הנספים בהפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה באנדרטה בכיכר שלמה מיכאלס קבר אחים של קורבנות ההפצצה בבית הקברות נחלת יצחק מצבה משותפת בקבר האחים בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האנדרטה בכיכר מיכאל'ס בתל אביב הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב התרחשה ב-9 בספטמבר 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב · ראה עוד »

הפיגוע בסי פוד מרקט

פיגוע הירי בסי פוד מרקט היה פיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני מגדודי חללי אל אקצא ב-5 במרץ 2002 במסעדת "סי פוד מרקט" בדרך בגין בתל אביב, ליד בית מעריב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפיגוע בסי פוד מרקט · ראה עוד »

הפיגוע בקפה אפרופו

טבלת הנצחה לנרצחות בפיגוע בקפה אפרופו הפיגוע בקפה אפרופו היה פיגוע התאבדות שביצע מחבל פלסטיני ב-21 במרץ 1997 בבית הקפה "אפרופו" שבבניין בית חנה בשדרות בן-גוריון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפיגוע בקפה אפרופו · ראה עוד »

הפיגוע בקו 5

הפיגוע בקו 5 היה פיגוע התאבדות שאירע ב-19 באוקטובר 1994, י"ד במרחשון התשנ"ה, באוטובוס קו 5 של חברת דן ברחוב דיזנגוף, תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפיגוע בקו 5 · ראה עוד »

הפיגוע בדולפינריום

כתובת זיכרון בגב האנדרטה לנרצחי הפיגוע בדולפינריום הפיגוע בדולפינריום היה פיגוע התאבדות שהתרחש בכניסה למועדון הדולפינריום בתל אביב ב-1 ביוני 2001, ובו נרצחו 21 איש.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפיגוע בדולפינריום · ראה עוד »

הפיגוע בדיזנגוף סנטר

הפיגוע בדיזנגוף סנטר היה פיגוע ההתאבדות שאירע בתענית אסתר (ערב חג הפורים) תשנ"ו, 4 במרץ 1996 מחוץ לדיזנגוף סנטר שבתל אביב, בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והפיגוע בדיזנגוף סנטר · ראה עוד »

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והצבא הבריטי · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הוא שמה של מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקריה

מנחת המסוקים העגול על גגו, וברקע מאחוריו מגדלי עזריאלי הקִרְיָה הוא שמו של מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו המשמש כיום את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והקריה · ראה עוד »

הקו הראשי של רכבת ישראל

הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והקו הראשי של רכבת ישראל · ראה עוד »

הקיוסק הראשון של תל אביב

הקיוסק הראשון של תל אביב הוקם בשנת 1910 בצומת הרחובות שדרות רוטשילד והרצל, והיה פורץ-הדרך של העיר תל אביב, בדרכה מפרוור שקט למרכז הכלכלי של המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והקיוסק הראשון של תל אביב · ראה עוד »

הרצח בברנוער

בית אגודת הלהט"ב ברחוב נחמני בתל אביב, בו אירע הפיגוע נרות זיכרון בעצרת בכיכר רבין (8 באוגוסט 2009), שבוע לאחר פיגוע הירי בברנוער רעייתו במרכז הגאה בתל אביב במלאת שמונה שנים לרצח בברנוער. מימין יו"ר המרכז העירוני לקהילה הגאה איתי פנקס וראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, אוגוסט 2017 הרצח בברנוער היה פיגוע ירי שהתרחש במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, בעת פעילות הברנוער.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והרצח בברנוער · ראה עוד »

התקפת האצ"ל על יפו

מפת התקפת האצ"ל על יפו ומבצע חמץ ב-25 באפריל 1948 פתח אצ"ל בהתקפה על יפו כחלק מן המערכה על תל אביב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והתקפת האצ"ל על יפו · ראה עוד »

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב

סמליל התחנה הפינה הדרום מערבית של התחנה: הפלטפורמה של הקומה הרביעית (קומת הרחוב) וגשר גישה לקומות העליונות. ברקע, מגדל נווה צדק התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (המכונה בקיצור תמח"ת וידועה גם בכינוי קניון תל אביב) היא מסוף אוטובוסים גדול המשולב במרכז קניות הממוקם בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב, ברחוב לוינסקי 108.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והתחנה המרכזית החדשה של תל אביב · ראה עוד »

התחנה המרכזית הישנה של תל אביב

התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות, והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה. ב-18 באוגוסט 1993 עברה פעילות האוטובוסים והמוניות לתחנה המרכזית החדשה, ושמה של התחנה המרכזית שונה לשמה הנוכחי "התחנה המרכזית הישנה של תל אביב". ב-31 ביולי 2009, לאחר יותר מ-60 שנות פעילות, הפסיקה "אגד" את פעילות הקווים שעוד נותרו בתחנה והעבירה אותם לתחנה המרכזית החדשה ולתחנות אחרות. באופן זה, סיים המקום את תפקודו כתחנת אוטובוסים. ב-2 באוגוסט 2009 נהרסו חלק מהתחנות שנותרו על הרציפים בתחנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והתחנה המרכזית הישנה של תל אביב · ראה עוד »

התחדשות עירונית

התחדשות עירונית היא שם כללי לתהליך בו אזור עירוני מדורדר ברמה כלשהי, מבחינה פיזית, חברתית או אחרת, משתקם וחוזר להיות חלק מרקמה עירונית פעילה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והתחדשות עירונית · ראה עוד »

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד - תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית בימין המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והליכוד · ראה עוד »

החברה לפיתוח יפו העתיקה

לוגו החברה פסל בדמות נפוליאון בכניסה למרכז המבקרים של החברה לפיתוח יפו העתיקה בכיכר קדומים החברה לפיתוח יפו העתיקה הוקמה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, ושמה לה ליעד לשקם את יפו העתיקה, אזור שבאותה עת היה מוכה זנות ופעילות עבריינית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והחברה לפיתוח יפו העתיקה · ראה עוד »

החברים של יאנה

החברים של יאנה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אריק קפלון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והחברים של יאנה · ראה עוד »

הברנוער

ה"ברנוער" הוא מקום מפגש לבני נוער להט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים), המתלבטים בנוגע לנטיותיהם המיניות וכן חברים הטרוסקסואלים תומכים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והברנוער · ראה עוד »

הבחירות לכנסת התשיעית

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים והחומים - מפלגות השמאל והמפלגות הערביות. הבחירות התקיימו ב-17 במאי 1977, כ"ט באייר ה'תשל"ז לאחר שהוקדמו ממועדן המקורי - 1 בנובמבר 1977, כ' בחשוון ה'תשל"ח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והבחירות לכנסת התשיעית · ראה עוד »

הגרלת המגרשים לאחוזת בית

טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין שנת המאה לתל אביב ובו הצילום המפורסם על רקע תל אביב המודרנית. לתמונה בבול הוספה דמותו של סוסקין עצמו מצלם ועל החולות מודפסת תוכנית חלוקת המגרשים. עיצב: דוד בן הדור אירוע הגרלת המגרשים לאחוזת בית (מוכר גם כהגרלת הצדפים) הוא אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והגרלת המגרשים לאחוזת בית · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מבנה הגימנסיה הישן, 1936 לערך כיתה בגימנסיה, 1912 תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה הבניין החדש בז'בוטינסקי. שער הכניסה מסמל את חזית הבניין ההיסטורי שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וההעפלה · ראה עוד »

ההגנה

סיכת מ"מ לבוגרי קורס קצינים. ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וההגנה · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הסמליל של הוצאת שוקן הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים אשר הוקמה בברלין בירת גרמניה על ידי איש העסקים היהודי-גרמני שלמה זלמן שוקן ב-1931.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והוצאת שוקן · ראה עוד »

הולך רגל

סימון הולך רגל צל של הולך רגל על מדרכה. הולך רגל הוא אדם שנע ממקום למקום באמצעות הליכה רגלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והולך רגל · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והכנסת · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היכל מנורה מבטחים

היכל מנורה מבטחים (נקרא בעבר היכל נוקיה, ולפני כן היכל הספורט יד אליהו) הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והיכל מנורה מבטחים · ראה עוד »

היכל התרבות

היכל התרבות (על שם מאן) בתל אביב חנוכת היכל התרבות המשופץ, מאי 2013 אולם הקונצרטים המשופץ בזמן חזרה היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (לשעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והיכל התרבות · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב והיישוב · ראה עוד »

כ"ט בנובמבר

מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (ט״ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »

כדורסל

מייקל ג'ורדן, נחשב בעיני רבים לשחקן הטוב בכל הזמנים כדור ובסל כדורסל הוא משחק כדור וספורט קבוצתי, בו מתחרות זו בזו שתי קבוצות, בנות חמישה שחקנים כל אחת, הצוברות נקודות באמצעות קליעת כדור משחק דרך חישוק הסל של הקבוצה היריבה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכדורסל · ראה עוד »

כווית

כווית סיטי היא אחד המרכזים הפיננסים הגדולים במזרח התיכון. מפת כווית מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت, בתעתיק מדויק: דולת אלכוית) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת בעיראק מצפון ובערב הסעודית מדרום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכווית · ראה עוד »

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכיכר רבין · ראה עוד »

כיכר ביאליק

בית ביאליק המזרקה בעיצוב נחום גוטמן, 2007 מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר').

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכיכר ביאליק · ראה עוד »

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (לשעבר: כיכר התזמורת הפילהרמונית, או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה כיום גם: מתחם התרבות של תל אביב) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וכיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין · ראה עוד »

יאזור

יאזוּר (בערבית: يازور), הייתה עיירה ערבית ששכנה כ-6 ק"מ ממזרח ליפו, במקום שבו שוכנת בימינו אזור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויאזור · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור מן המניין, לשעבר ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויעקב שביט · ראה עוד »

יפה נוף (יפו)

מראה השטח (מעודכן לאפריל 2011) שנבנה על מה שהייתה שכונת 'אופק הים' בתל אביב ורובע מנשייה (יפו). רובו של השטח הירוק בקצה העליון של התמונה, הגובל בים, פארק צ'ארלס קלור, נבנה בשנות ה-70 על הריסות שכונת יפה נוף יפה נוף, הייתה שכונה חרדית בבעלות יהודית ששכנה על החוף במערבו של רובע מנשייה, כשמו בפי הערבים, אשר בצפונה של יפו, ובפי היהודים נודע כ'נווה שלום' שביפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויפה נוף (יפו) · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויפו · ראה עוד »

יפו ג'

יפו ג' היא שכונה בדרום העיר יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויפו ג' · ראה עוד »

יפו העתיקה

הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה יפו העתיקה במבט לילי מהים (צילום: פיני בירמן) מבט מהאוויר על העיר העתיקה יפו העתיקה כפי שנשקפת מתל אביב גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני הכנסייה הפרנציסקנית סט. פטרוס - צילום מגן הפסגה שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית מבנה הסראיה הישנה בית הכלא הישן חדש לצד ישן, רחוב שמעון בן שטח בעיר העתיקה מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויפו העתיקה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וירושלים · ראה עוד »

יריד המזרח

בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויריד המזרח · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב וישראל · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויום העצמאות · ראה עוד »

יוסף אליהו שלוש

שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף ביי מויאל

יוסף "ביי" מויאל (1843, תר"ג - 7 באוגוסט 1914, ט"ו באב תרע"ד) היה סוחר מצליח וממנהיגי עדת המערביים ביישוב היהודי ביפו, האחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, בהם באזור שכונת מחנה יוסף הקרויה על שמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ויוסף ביי מויאל · ראה עוד »

1 באוגוסט

1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1 באוגוסט · ראה עוד »

11 באפריל

11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו11 באפריל · ראה עוד »

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו12 בינואר · ראה עוד »

13 במאי

13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו13 במאי · ראה עוד »

14 במאי

אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו14 במאי · ראה עוד »

17 בנובמבר

17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו17 בנובמבר · ראה עוד »

17 בינואר

17 בינואר הוא היום ה-17 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו17 בינואר · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1887 · ראה עוד »

1890

נולד שארל דה גול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1890 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1896 · ראה עוד »

1899

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1899 · ראה עוד »

1904

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1904 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1906 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1909 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1914 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1917 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1921 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1924 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1926 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1929 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1934 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1936 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1940 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1948 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1949 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1953 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1955 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1959 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1961 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1963 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1964 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1965 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1967 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1973 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1975 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1983 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1988 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה ולמהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והאות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1989 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1991 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1993 · ראה עוד »

1994

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1994 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1997 · ראה עוד »

1999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו1999 · ראה עוד »

2003

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2003 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2007 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2009 · ראה עוד »

2010

*.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2010 · ראה עוד »

2015

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2015 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2016 · ראה עוד »

2018

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2018 · ראה עוד »

2021

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו2021 · ראה עוד »

3 ביוני

3 ביוני הוא היום ה-154 בשנה (155 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו3 ביוני · ראה עוד »

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו30 בנובמבר · ראה עוד »

31 בדצמבר

31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו31 בדצמבר · ראה עוד »

4 באוקטובר

4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו4 באוקטובר · ראה עוד »

4 ביוני

4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו4 ביוני · ראה עוד »

9 בספטמבר

9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של תל אביב ו9 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_תל_אביב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »