סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלוח העברי

מַדָד הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי). [1]

370 יחסים: Chabad.org, ממשלת ישראל השמונה עשרה, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מנחת העומר, מניין לחורבן הבית, מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מסמך, מספר, מסורת, מסכת, מסכת ראש השנה, מסכת חולין, מעלה (זווית), מעגל, מצרים העתיקה, מקראות גדולות, מקור ראשון, מרשם האוכלוסין, מרד בר כוכבא, מרכז זלמן שזר, משנה תורה, משה, משואה (איתות), מתמטיקה, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת יום הכיפורים, מטפורה, מטון, מחניים (כתב עת), מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת אסתר, מגילת המקדש, מגילות ים המלח, מדעים מדויקים, מהירות, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד הרב קוק, מועצת הרבנות הראשית, מופע הירח, מולד הלבנה, מוזיאון ישראל, מילון בן-יהודה, מיכאל קורינאלדי, א' בניסן, א' בתמוז, א' בתשרי, ..., א' בטבת, אמנה (הסכם), אסלאם, אסטרונומיה, אקסודוס (אוניית מעפילים), ארץ ישראל, אתר הניווט בתנ"ך, אתרוג, אלעזר שטרן, אלול, אליעזר בן-יהודה, אליפסה, אב, אברהם אבן עזרא, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בר חייא, אביב, אדם הראשון, אדם וחוה, אדר, אדר א', אדריאנוס, אדולף היטלר, אהרן אופנהיימר, אהרן זאב אשכולי, אהרן בן מאיר, אוניברסיטת בר-אילן, אורך היממה, אורח חיים (שולחן ערוך), אווה בראון, אינטרנט, איסיים, אישה, אייר, נסים וידאל, נצרות, נקודת השוויון, נשיא מדינת ישראל, ניסן, סנהדרין, סעדיה גאון, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר חנוך א', ספר הפליאה, ספר היובלים, ספר יהושע, ספרות עבריות, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סתיו, סטיב אדלר, סדר עולם, סהר, סוכות, סיוון, ענן, ערב שבת, ערבה (צמח), ערבים, עשרה בטבת, עברית, עונות השנה, עובדיה יוסף, עיבור השנה, פסח, פסחא, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פרשת אמור, פרשת השבוע, פרושים, פונקציית הערך השלם, פיניקים, צאת הכוכבים, צבא הגנה לישראל, צדוק הכהן מלובלין, צדוקים, צופן אתב"ש, ציונות, קאיפנג, קדיש, קו התאריך הבינלאומי, קומראן, קורבן פסח, קיסר, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, ראובן מרגליות, רש"י, רשב"ם, רבנו חננאל, רבי חנינא בר חמא, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רישיון נהיגה (ישראל), שנת שמיטה, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שנת היובל, שנה, שנה מעוברת, שנה טרופית, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנייה, שעה, שעון קיץ, שעון הקיץ בישראל, שעורה תרבותית, שקיעת החמה, שקיעה, שריפת התלמוד, שלמה, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבת הגדול, שבט (חודש), שבוע, שבועות, שומרונים, שולחן ערוך, שיירת עטרות, תמוז, תנ"ך, תנאים, תענית, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת השופטים, תשעה באב, תשרי, תל גזר, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, ל' בחשוון, ל' בכסלו, לא אד"ו ראש, לולב, לוח אירועים שנתי, לוח שנה, לוח לוניסולארי, לוח גזר, לוח השנה הסיני, ט"ו בשבט, טרור, טבת, ז' באייר, ז' בסיוון, ז' בחשוון, זמני הזריחה והשקיעה, זרחיה הלוי, זריחה, זכריה הנביא, חנוכה, חסידות חב"ד, חצות, חצות היום (הלכה), חשבונית, חשוון, חזקיה די סילוה, חג הגאולה, חגי ישראל ומועדיו, חוק מרשם האוכלוסין, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שירות ביטחון, חוק לימוד חובה, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, חוק הפרשנות, חוק יסוד: הכנסת, חוקי קפלר, חורף, חודש, חילוק, חיים זליג סלונימסקי, חייל, בנק, בר מצווה, בראשית, בריאת העולם (יהדות), בת מצווה, בחירות, בבל, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המשפט העליון, בית הדין לעבודה, בית כנסת, בייתוסים, גאות ושפל, גניזת קהיר, גלות בבל, גזירות ת"ח-ת"ט, ד'תרפ"ב, ד'תרפ"ד, ד'תרפ"ה, דקה, ה' באייר, ה' בסיוון, ה'תרס"ב, ה'תרס"ג, ה'תש"ח, ה'תשמ"ז, ה'תשמ"ה, ה'תשס"א, ה'תשס"ט, ה'תשס"ג, ה'תשס"ד, ה'תשס"ו, ה'תשע"א, ה'תשע"ה, ה'תשע"ו, המאה ה-12, המאה ה-4, המאה ה-5, המאה ה-7, המאה ה-8, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המחאה, האקדמיה ללשון העברית, הפורום המשפטי למען ישראל, הצהרת בלפור, הר הבית, הרבנות הראשית לישראל, השמש, השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, הלל נשיאה, הלוח המוסלמי, הלוח העברי, הלוח הבבלי, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, הלכה, הלכה למשה מסיני, החקיקה בישראל, הבחירות לכנסת, הושענא רבה, הכנסת, הכותל המערבי, היסטוריה של עם ישראל, היפרכוס, הירח, היריון, ו' בסיוון, ועידת ניקיאה, ויקרא, כ"ט בתמוז, כ"ה בשבט, כסלו, כרמי הורוביץ, כדור הארץ, כוח (פיזיקה), י"ב בחשוון, י' באב, י' באייר, י' בניסן, יממה, ימי בין המצרים, יאן מיאוס, יעקב בן אשר, ירק, ירושלים, ישראל, ישו, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יהדות, יהדות קראית, יהדות תימן, יהודים, יום ראשון, יום טוב שני של גלויות, יום זאב ז'בוטינסקי, יום העצמאות, יום הרצל, יום השנה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון ליצחק רבין, יום הכיפורים, יום ירושלים, יוון, יוון העתיקה, 1985, 1987, 1991, 1992, 1998, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2013, 2014, 21 במרץ, 27 ביולי, 28 בינואר, 325, 359, 4 באוגוסט, 430-439 לפנה"ס, 840. להרחיב מדד (320 יותר) »

Chabad.org

Chabad.org (וגרסתו בעברית בית חב"ד) הוא האתר הרשמי של חסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וChabad.org · ראה עוד »

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממשלת ישראל השמונה עשרה · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנחת העומר

קציר תבואה בחג העומר מִנְחָת הַעֹמֶר או עֹמֶר הַתְּנוּפָה הוא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומנחת העומר · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

המצבה על קברו של יוסף זלצמן בן קבוצת כנרת שנרצח בשנת 1913. על המצבה הופיע כיתוב: "פ"נ יוסף בן לייב זלצמן מורשא. נרצח בים ב` כ"ד מרחשוון שנת את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד לימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שהתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מניין השטרות

מניין השטרות היא שיטה למניית שנים בלוח העברי שהייתה נפוצה בעולם היהודי עד המאה ה-9 למעט אצל יהדות מצרים שם נהגה השיטה עד המאה ה-16 ויהדות תימן שם נהגה השיטה עד המאה ה-20 (ובמידה מסוימת נוהגת עד ימינו).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין השטרות · ראה עוד »

מסמך

מסמכי לידה משנת 1859 מסמך הוא מצג כתוב, מאויר, שקף או דקלום של מחשבה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסמך · ראה עוד »

מספר

מספר הוא מושג מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומספר · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסורת · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסכת · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסכת חולין · ראה עוד »

מעלה (זווית)

איור המציג זווית בת מעלה אחת (באדום) לעומת 90 (בכחול) ו-360 מעלות (בירוק) מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומעלה (זווית) · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מנקודה מסוימת, המרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומעגל · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מקראות גדולות

חומש מקראות גדולות, ספר שמות בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומקור ראשון · ראה עוד »

מרשם האוכלוסין

מרשם האוכלוסין בישראל מהווה גוף זה יחידת סמך של משרד הפנים: רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, הפועלת (בין היתר) מכוח חוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה-1965.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרשם האוכלוסין · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשנה תורה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשה · ראה עוד »

משואה (איתות)

מדורת ל"ג בעומר מַשּׂוּאַת אִיתוּת היא מדורה גדולה אשר מבעירים על ראש הר או נקודה הנראית למרחוק על-מנת להעביר ידיעות או לאותת על סכנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשואה (איתות) · ראה עוד »

מתמטיקה

לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית. מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומתמטיקה · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומטפורה · ראה עוד »

מטון

מֶטוֹן (ביוונית: Μέτων ὁ Ἀθηναῖος) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני שפעל באתונה בתקופה הקלאסית, במאה ה-5 לפנה"ס, הידוע כמי שהכניס לתוך לוח השנה האטי את ההתאמה בין השנה השמשית לשנה הירחית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומטון · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מגילת מקצת מעשי התורה

ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות ים המלח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת המקדש · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומדעים מדויקים · ראה עוד »

מהירות

בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב - המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומהירות · ראה עוד »

מוסד להשכלה גבוהה

הטכניון חדר בחינה מוסד להשכלה גבוהה הוא בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, ואשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוסד להשכלה גבוהה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »

מופע הירח

מסלול הירח הירח מואר במחציתו מופע הירח הוא צורת החלק של הירח המואר לצופה, לרוב כזה הנמצא בכדור הארץ, במהלך החודש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומופע הירח · ראה עוד »

מולד הלבנה

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי לוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומולד הלבנה · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן-יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכאל קורינאלדי

פרופסור מיכאל קורינאלדי מיכאל קורינאלדי (נולד ב-30 ביולי 1938 במילאנו, איטליה) הוא פרופסור למשפטים במכללת נתניה ובמרכז האקדמי כרמל, חיפה, עורך דין ישראלי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומיכאל קורינאלדי · ראה עוד »

א' בניסן

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בניסן · ראה עוד »

א' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בתמוז · ראה עוד »

א' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בתשרי · ראה עוד »

א' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בטבת · ראה עוד »

אמנה (הסכם)

אמנה היא הסכם שנעשה במסגרת המשפט הבינלאומי הפומבי, שעליו חתומים מדינות וארגונים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואמנה (הסכם) · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואסלאם · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואסטרונומיה · ראה עוד »

אקסודוס (אוניית מעפילים)

"אקסודוס" - מסלול ימי חיילים בריטיים חיילים בריטים מחפשים נשק על ילדים שיורדים מהאוניה תעודה מס' 725 שניתנה ב-26 ביולי 1947 להניה דוידוביץ, (לאחר מכן הניה דוד), על ידי מזכירות מחנה הגרוש פפנדורף בצפון גרמניה. "אקסודוס" אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואקסודוס (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארץ ישראל · ראה עוד »

אתר הניווט בתנ"ך

הלוגו של אתר הניווט בתנ"ך אתר הניווט בתנ"ך הוא אתר עברי ללמידת התנ"ך, שאינו למטרת רווח ושנוצר ומנוהל על ידי המתכנת אראל סגל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואתר הניווט בתנ"ך · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מסוג פרי הדר ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואתרוג · ראה עוד »

אלעזר שטרן

אלוף אלעזר שטרן (מימין) ואלוף משנה אהרון חליוה בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956, י"ח באלול ה'תשט"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" וקודם לכן מטעם מפלגת "התנועה".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואלעזר שטרן · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואלול · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (f1 ו-f2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה (בעברית, אליפטי הוא סְגַלְגַּל) היא צורה גאומטרית, שהיא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור, הנקראות מוקדים, הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואליפסה · ראה עוד »

אב

אָב הוא החודש האחד-עשר בלוח העברי המתחיל בחודש תשרי כנהוג מימי בית שני, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן כפי שהיה נהוג בימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואב · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה מתמטיקאי, אסטרונום, תלמיד חכם ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי. חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007. אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואביב · ראה עוד »

אדם הראשון

אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדם הראשון · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדם וחוה · ראה עוד »

אדר

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדר · ראה עוד »

אדר א'

בלוח העברי, אדר א' הוא כינויו של חודש בן שלושים יום, אותו מוסיפים בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדר א' · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדריאנוס · ראה עוד »

אדולף היטלר

אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933-1945, וכן מנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדולף היטלר · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן זאב אשכולי

אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ז בסיון ה'תשי"א, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »

אהרן בן מאיר

רבי אהרן בן מאיר הכהן היה ראש ישיבה בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן בן מאיר · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אורך היממה

יממה שמשית היא משך הזמן של סיבוב כדור הארץ מזריחת השמש במזרח, עד לזריחה שביום למחרת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואורך היממה · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אווה בראון

אווה בראון ואדולף היטלר (עם כלבתו "בלונדי") אווה אנה פאולה היטלר (בגרמנית: Eva Anna Paula Hitler; 6 בפברואר 1912 – 30 באפריל 1945) שנודעה בשמה טרום נישואיה, אווה בראון, הייתה בת זוגו של אדולף היטלר במשך שנים ארוכות ואשתו במהלך השעות האחרונות לחייהם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואווה בראון · ראה עוד »

אינטרנט

איור של רשת האינטרנט כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת תקשורת נתונים בעלת היקף כלל עולמי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואינטרנט · ראה עוד »

איסיים

ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואיסיים · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אישה היא נקבת המין האנושי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואישה · ראה עוד »

אייר

אִיָּר הוא החודש השמיני בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשני בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואייר · ראה עוד »

נסים וידאל

נסים וידאל (נולד ב-30 ביולי 1939) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי שעוסק בהבנת האסטרונומיה שעמדה לנגד עיני הרמב"ם ושאר חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונסים וידאל · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונצרות · ראה עוד »

נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונקודת השוויון · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

הנָשִׂיא במדינת ישראל הוא ראש המדינה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

ניסן

ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והחודש הראשון במניין החודשים המתחיל בו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וניסן · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסנהדרין · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספר מלכים

מוחרקה תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר מלכים · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר עזרא · ראה עוד »

ספר חנוך א'

ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה, על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר הפליאה

ספר הפליאה הוא חיבור על פרשת בראשית, הדומה בסגנונו לספרות הקבלה הקדומה, אך ככל הנראה נכתב במהלך המאה הי"ד או בראשית המאה הט"ו על ידי מחבר שליקט פירושי מקובלים שקדמו לו וערכם לספר אחד תוך השמטת מקורותיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר הפליאה · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר יהושע · ראה עוד »

ספרות עבריות

מערכת הספרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספרות עבריות · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספירת העומר · ראה עוד »

סתיו

שלכת באנגליה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסתיו · ראה עוד »

סטיב אדלר

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסטיב אדלר · ראה עוד »

סדר עולם

שער '''סדר עולם רבה''' במהדורה משנת 1845 סדר עולם (מכונה גם סדר עולם רבה) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסדר עולם · ראה עוד »

סהר

סהר דגל טורקיה דגל הסהר האדום סהר הוא הצורה המתקבלת מחיתוך עיגול מתוך עיגול אחר, מוזח הצדה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסהר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסוכות · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן הוא החודש התשיעי בלוח העברי אם סופרים מחודש תשרי, והשלישי אם סופרים מחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסיוון · ראה עוד »

ענן

עננים בצבע עננים שנוצרו קרוב לאדמה. ענן (נקרא גם עב, נָשִׂיא) הוא ריכוז טיפות מים או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וענן · ראה עוד »

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערב שבת · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא שמם של מספר מיני עצים נשירים וכמה מיני שיחים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערבה (צמח) · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערבים · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועשרה בטבת · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועברית · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועונות השנה · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועיבור השנה · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופסח · ראה עוד »

פסחא

חג הפסחא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופסחא · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל עם הקמת המדינה ב-1948.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פרשת אמור

פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרשת אמור · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרושים · ראה עוד »

פונקציית הערך השלם

הגרף של פונקציית הערך השלם (פונקציית רצפה) במתמטיקה, פונקציית הערך השלם (נקראת גם פונקציית רִצפה) היא פונקציה המחזירה לכל מספר ממשי x את המספר השלם הגדול ביותר שקטן או שווה ל-x (מעגלת כלפי מטה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופונקציית הערך השלם · ראה עוד »

פיניקים

פיניקיה פיניקים היו עמים כנעניים ממוצא שמי, אשר ישבו במקור ברצועת חוף צרה המשתרעת בין רמיתה (לטקיה של היום) בצפון סוריה ועד העיר עכו, ומאוחר יותר גם לאורך מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופיניקים · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצדוקים · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם צופן אתב"ש הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצופן אתב"ש · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וציונות · ראה עוד »

קאיפנג

קאיפנג (בסינית: 开封, פין-יין: Kāifēng) היא עיר במחוז חנאן בסין המונה 4.8 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקאיפנג · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, דוקסולוגיה (המנון תהילה לאל), הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקדיש · ראה עוד »

קו התאריך הבינלאומי

מפת אזורי זמן, באדום קו האורך 0° (באמצע) וקו התאריך (מימין) קו התאריך הבינלאומי קו התאריך הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°, שהוא הנגדי לקו האורך 0°.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקו התאריך הבינלאומי · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקומראן · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקורבן פסח · ראה עוד »

קיסר

קֵיסָר (בלטינית - Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקיסר · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראשונים · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראובן מרגליות · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורשב"ם · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבי חנינא בר חמא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי חנינא בר חמא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

ציונו של רבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי יוסי · ראה עוד »

רישיון נהיגה (ישראל)

רישיון נהיגה ישראלי משנת 1964, מהראשונים שהופקו במחשב, מודפס על גבי כרטיס ניקוב. הרישיון כולל נהיגה בטרקטור ובמכונה ניידת חקלאית, כפי שקיבל אז אוטומטית כל מי שקיבל רישיון לרכב פרטי. אגרת הרישיון: 13 ל"י. כרטיס רישיון נהיגה בישראל. רישיון נהיגה ניתן בישראל לתלמידי נהיגה שעברו מבחן עיוני ומעשי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורישיון נהיגה (ישראל) · ראה עוד »

שנת שמיטה

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחד מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת הכז · ראה עוד »

שנת היובל

שנת היובל ביהדות הייתה שנה מקודשת אחת לחמישים שנה, שבה העבדים היו משתחררים, והנחלות היו חוזרות לבעליהן המקוריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת היובל · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה · ראה עוד »

שנה מעוברת

שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה חודש אחד (בלוח העברי) או יום אחד (בלוח הגרגוריאני), כדי לשמור על תיאום בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה מעוברת · ראה עוד »

שנה טרופית

שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה טרופית · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנייה

מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנייה · ראה עוד »

שעה

שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעה · ראה עוד »

שעון קיץ

שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעון קיץ · ראה עוד »

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight Time) הוא תזמון שעות היממה המונהג במדינת ישראל למשך תקופה החלה מתחילת האביב ועד אמצע הסתיו, בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעון הקיץ בישראל · ראה עוד »

שעורה תרבותית

שיבולת שעורה שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעורה תרבותית · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושקיעת החמה · ראה עוד »

שקיעה

שקיעה בנהריה גון השמים בעת השקיעה שקיעה בהר טריגלב, סלובניה שקיעה מפטרס, יוון שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושקיעה · ראה עוד »

שריפת התלמוד

שריפת התלמוד הם אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שריפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצרים, לרוב בטקס פומבי תוך השתלהבות ההמונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושריפת התלמוד · ראה עוד »

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושלמה · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבת · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל היא השבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבת הגדול · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבט (חודש) · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבוע · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבועות · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושומרונים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיירת עטרות

שיירת עטרות הייתה שיירה צבאית של שני משוריינים שיצאו מירושלים לעטרות בתענית אסתר ערב פורים, 24 במרץ 1948.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושיירת עטרות · ראה עוד »

תמוז

תמוז, בלוח השנה העברי, הוא שמו של החודש העשירי מראש השנה, המתחילה בתשרי, והחודש הרביעי בשנה המקראית, המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותמוז · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותנאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותענית · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת השופטים

תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים ובמגילת רות, בה הנהיגו השופטים את עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת השופטים · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשעה באב · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי הוא החודש הראשון בשנה העברית הנמנית לבריאת העולם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשרי · ראה עוד »

תל גזר

תל גזר מכרמי יוסף תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותל גזר · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותורה · ראה עוד »

ל' בחשוון

תאריך זה קיים רק בשנים שמוגדרות כ"שלמות", דהיינו כארבעים וחמישה אחוזים של השנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ול' בחשוון · ראה עוד »

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ול' בכסלו · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א,ד,ו בהתאמה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולולב · ראה עוד »

לוח אירועים שנתי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח אירועים שנתי · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח שנה · ראה עוד »

לוח לוניסולארי

לוח לוניסולארי הוא לוח שנה המבוסס הן על מופע הירח והן על השנה המבוססת על השמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח לוניסולארי · ראה עוד »

לוח גזר

לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר (מידותיו 11.1X7.2 ס"מ) המתוארך למאה העשירית לפני הספירה שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח גזר · ראה עוד »

לוח השנה הסיני

לוח השנה הסיני הוא לוח שנה המקובל בתרבות הסינית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח השנה הסיני · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט"ו בשבט · ראה עוד »

טרור

קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וטרור · ראה עוד »

טבת

טבת הוא החודש הרביעי בלוח העברי בשנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וטבת · ראה עוד »

ז' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וז' באייר · ראה עוד »

ז' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וז' בסיוון · ראה עוד »

ז' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וז' בחשוון · ראה עוד »

זמני הזריחה והשקיעה

זמני הזריחה והשקיעה הם הזמנים בהם השמש זורחת ושוקעת במקום מסוים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזמני הזריחה והשקיעה · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זריחה

זריחה מעל הים השתקפות הזריחה בים המלח שניות לפני הזריחה בניו זילנד זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזריחה · ראה עוד »

זכריה הנביא

הנביא זכריה לפי ציורו של מיכלאנג'לו בואונרוטי על תקרת הקפלה הסיסטינית זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזכריה הנביא · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחנוכה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה - 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את אמצע הלילה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחצות · ראה עוד »

חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »

חשבונית

חשבונית מכולת חשבונית או בשמה המוכר לציבור חשבונית מס (או בשמה הרשמי חשבונית עסקה), היא מסמך מסחרי הכולל פרטים של עִסקה בין קונה ומוכר ובין נותן שירות למקבלו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחשבונית · ראה עוד »

חשוון

חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחשוון · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17, מחבר הספר פרי חדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחג הגאולה · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חוק מרשם האוכלוסין

חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 הוא חוק ישראלי המסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין, שבו נרשמים פרטי מידע הנוגעים לתושב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק מרשם האוכלוסין · ראה עוד »

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »

חוק שירות ביטחון

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את ההוראות בדבר גיוס לצה"ל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »

חוק לימוד חובה

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 הוא חוק שקובע כי כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק לימוד חובה · ראה עוד »

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 הוא חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2002, ואיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם · ראה עוד »

חוק הפרשנות

חוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הוא חוק תשתיתי בספר החוקים של מדינת ישראל, והוא קובע כללים לפרשנותם של כלל החוקים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק הפרשנות · ראה עוד »

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »

חוקי קפלר

יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוקי קפלר · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחורף · ראה עוד »

חודש

מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחודש · ראה עוד »

חילוק

\ 20: 4.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחילוק · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג סלונימסקי חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חייל

טקסט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחייל · ראה עוד »

בנק

1970 בַּנְק (בצרפתית: banque; מאיטלקית: banco – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובנק · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובר מצווה · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובראשית · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בת מצווה

alt.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובת מצווה · ראה עוד »

בחירות

הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובחירות · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובבל · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית המקדש · ראה עוד »

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברג.בית המשפט העליון הוא הגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת, ומהווה את המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית המשפט העליון · ראה עוד »

בית הדין לעבודה

שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בשורה תחתונה יושבים מימין לשמאל: שרת המשפטים איילת שקד, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, נשיא בית הדין הארצי לעבודה (עד מרץ 2018) יגאל פליטמן. עומדים: כאמל אבו קאעוד, אילן איטח, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה (ממרץ 2018) ורדה וירט לבנה, לאה גליקסמן כוכבי, רונית רוזנפלד ורועי פוליאק. אפריל 2016 בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית הדין לעבודה · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית כנסת · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו כת דתית ביהדות בימי בית שני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובייתוסים · ראה עוד »

גאות ושפל

כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה) כוחות הגאות בנקודות שונות על היקף כדור הארץ מפרץ גורי בג'רזי בשעת שפל. מחזור גאות ושפל (כְּרִית) הוא תופעה שבה גובה פני הים, "עולה" או "יורד" במחזוריות קבועה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגאות ושפל · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגלות בבל · ראה עוד »

גזירות ת"ח-ת"ט

רוסי"א ולי"טא ופולי"ן בשנת ת"ח ות"ט ותי" ותי"א ותי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵירות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה המודרנית בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגזירות ת"ח-ת"ט · ראה עוד »

ד'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ב · ראה עוד »

ד'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ד · ראה עוד »

ד'תרפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ה · ראה עוד »

דקה

דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 59 או 61 שניות - דקה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודקה · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה' באייר · ראה עוד »

ה' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה' בסיוון · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח 14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"ז · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"א · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ט · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ד · ראה עוד »

ה'תשס"ו

מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ו · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"א · ראה עוד »

ה'תשע"ה

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"ה · ראה עוד »

ה'תשע"ו

שנה זו היא גם שנת הקהל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"ו · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-8 · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית (המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמרד הגדול · ראה עוד »

המחאה

המחאה אמריקאית המחאה קנדית הַמְחָאָה (המכונה גם שֵק, שיק או צֶ'ק) היא שטר שבו מורה אדם או ישות משפטית אחרת (המכונה "המושך" בדיני השטרות) לבנק (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) למשוך מחשבונו כסף לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמחאה · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הפורום המשפטי למען ישראל

הפורום המשפטי למען ישראל (עד שנת 2014: פורום משפטי למען ארץ ישראל) הוא עמותה ישראלית שהוקמה בספטמבר 2004 במטרה להיאבק בכלים משפטיים נגד תוכנית ההתנתקות, ובהמשך הרחיבה פעילותה לתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והפורום המשפטי למען ישראל · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והצהרת בלפור · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והר הבית · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והשמש · ראה עוד »

השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני

לוח השנה הגרגוריאני (בערבית: تقويم ميلادي; תעתיק מדויק: תקוים מילאדי) נמצא בשימוש כמעט בכל מדינות העולם הערבי, והוא שונה מלוח השנה המוסלמי (בערבית: تقويم هجري; תעתיק מדויק: תקוים הג'רי), שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והשמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני · ראה עוד »

הלל נשיאה

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלל נשיאה · ראה עוד »

הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח המוסלמי · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הבבלי

הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח הבבלי · ראה עוד »

הלוח הגרגוריאני

תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי בפי דוברי עברית גם לוח השנה האזרחי או לוח השנה הכללי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח היוליאני · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והחקיקה בישראל · ראה עוד »

הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת הן לבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והבחירות לכנסת · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענה רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים ערבות למנהג חיבוט ערבה בשכונת קראון הייטס ברוקלין ניו יורק הושענא רבה (בארמית; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והושענא רבה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והכנסת · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היפרכוס

הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיפרכוס · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והירח · ראה עוד »

היריון

אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיריון · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וו' בסיוון · ראה עוד »

ועידת ניקיאה

ועידת ניקיאה הראשונה ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וועידת ניקיאה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וויקרא · ראה עוד »

כ"ט בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכ"ט בתמוז · ראה עוד »

כ"ה בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה שבט היא, ברב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכ"ה בשבט · ראה עוד »

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו הוא החודש השלישי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והתשיעי במניין החודשים המקראי המתחיל בניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכסלו · ראה עוד »

כרמי הורוביץ

הרב פרופ' כרמי הורוביץ הרב פרופ' כרמי הורוביץ (נולד ב-5 באוקטובר 1943) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר שימש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת בר-אילן, היה דיקן שלוחת טורו קולג' בישראל, רקטור מכון לנדר ונשיא מכללת גבעת וושינגטון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכרמי הורוביץ · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכדור הארץ · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »

י"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי"ב בחשוון · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' באב · ראה עוד »

י' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' באייר · ראה עוד »

י' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' בניסן · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי הזמן שמופע השמש עושה מחזור אחד בשמים (סיבוב אחד שלם).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויממה · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים) לצום תשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאן מיאוס

יאן מיאוס (Jean Meeus; נולד ב-1928) הוא אסטרונום בלגי, שהתמחותו הידועה היא בחישוב תנועות ומסלולים של גרמי שמים שונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויאן מיאוס · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויעקב בן אשר · ראה עוד »

ירק

שוק בכרתים מדפי ירקות בסופרמרקט דוכני ירקות בהודו יְרָקוֹת הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר חלקים אכילים מצמחים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וירק · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישראל · ראה עוד »

ישו

איקונין המציג את ישו ממנזר סנטה קתרינה (מהמאה ה-6). דמותו של ישו באמנות, עם הזקן והמראה האופייני, היא אחד הדימויים המוכרים והמשפיעים בתרבות העולם. יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית; ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, בלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 לספירה) הוא הדמות המרכזית בנצרות, שבה הוא נחשב למשיח ולבן האלוהים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישו · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות תימן · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהודים · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה. יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום ראשון · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל לכל אחד מן הימים הטובים מאז ימי חז"ל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי יום זאב ז'בוטינסקי הוא מועד לאומי ישראלי ציוני החל ביום כ"ט בתמוז, יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום זאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום העצמאות · ראה עוד »

יום הרצל

בנימין זאב הרצל קבר הרצל יום הרצל הוא יום י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל; יום זה נקבע על ידי הכנסת ב", ה'תשס"ד-2004"; מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני"; על פי החוק: "(א) אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל; ביום זה -.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הרצל · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום השנה · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעיתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

קברי חללים בהר הרצל, בציון יום הזיכרון תרועות חצוצרות ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לְחלְלי מערְכות ישראל וּלְנפגְעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם יום הזיכרון, הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »

יום הזיכרון ליצחק רבין

יצחק רבין קברם של יצחק רבין ולאה רבין יום הזיכרון ליצחק רבין נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון ליצחק רבין · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום ירושלים · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוון העתיקה · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1985 · ראה עוד »

1987

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1987 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1991 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1992 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1998 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה במילניום השלישי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2002 · ראה עוד »

2003

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2003 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2004 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2005 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2006 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2013 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החדשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2014 · ראה עוד »

21 במרץ

21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו21 במרץ · ראה עוד »

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו27 ביולי · ראה עוד »

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו28 בינואר · ראה עוד »

325

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו325 · ראה עוד »

359

בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו359 · ראה עוד »

4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו4 באוגוסט · ראה עוד »

430-439 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 439 - 430 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו430-439 לפנה"ס · ראה עוד »

840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו840 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שנה עברית, שנה פשוטה, שנה שלמה, שנה חסרה, שנה כסדרה, תאריך עברי, לפ"ק, לפ"ג, לוח עברי, לוח שנה עברי, לוח השנה העברי, לוח השנה העיברי, חודש עברי, חודש מעובר, דחיית מולד זקן, הלוח היהודי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלוח_העברי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »