סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הליום

מַדָד הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2. [1]

106 יחסים: מספר אטומי, מסה אטומית, מטר, מטר מעוקב, מחצית חיים, מהירות הקול, מוליכות חום, מכון ויצמן למדע, מימן, אנרגיה אפלה, אפקט ג'ול-תומסון, ארנסט רתרפורד, ארגון (יסוד), אלקטרון, אטמוספירת כדור הארץ, אטמוספירה (מידה), אטום, אדם, אופסלה, אורך גל, אורניום, איזוטופ, נקודת רתיחה, נקודה משולשת, נשימה תאית, נתרן, נוזל-על, ניאון, נייטרון, סמל כימי, ספקטרום, ספין, ספינת אוויר, סכנות צלילה, פרוטון, פלואור, פחמן דו-חמצני, פיזיקה, פיזיקה גרעינית, פיוטר קפיצה, צמיגות, צפיפות החומר, צלילה, צבע, צורן, קרום כדור הארץ, קרינת אלפא, קרינת בטא, קלווין, קווי פראונהופר, ..., רעל, רדון, ריאה, ריח, שוודיה, שכיחות, ליקוי חמה, טמפרטורה, טונגסטן, טיטניום, זרחן, זירקוניום, חמצן, חנק (רפואה), חנקן, חומצה, חומצה גופרתית, חומר אפל, חיכוך, ביקוע גרעיני, גרמניום, גרעין האטום, גז, גז אציל, גז אידיאלי, גביש, גוף האדם, גופרית, דאוטריום, דם, המפץ הגדול, האפס המוחלט, השמש, הליום נוזלי, הליום-3, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הודו, היפוקסיה, היתוך גרעיני, ויליאם רמזי, כרומוספירה, כור גרעיני, כוכב, יסוד כימי, יוד, יוונית, 18 באוגוסט, 1868, 1895, 1907, 1908, 1926, 1938, 1972, 20 באוקטובר, 26 במרץ. להרחיב מדד (56 יותר) »

מספר אטומי

מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים.

חָדָשׁ!!: הליום ומספר אטומי · ראה עוד »

מסה אטומית

מסה אטומית (atomic mass, סימן: ma) היא המסה של אטום.

חָדָשׁ!!: הליום ומסה אטומית · ראה עוד »

מטר

מֶטֶר (מסומן באות הלטינית m; מיוונית: μέτρον - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: הליום ומטר · ראה עוד »

מטר מעוקב

מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³), או stère, הוא יחידת מידה לנפח בשיטה המטרית, ששווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה מטר אחד.

חָדָשׁ!!: הליום ומטר מעוקב · ראה עוד »

מחצית חיים

סימולציה של אטומים זהים העוברים דעיכה רדיואקטיבית, החל מ-400 אטומים (מימין) או 4 אטומים (משמאל). המספר בראש האיור מציין כמה תקופות של מחצית חיים חלפו. חל חוק המספרים הגדולים: עם מספר גדול יותר של אטומים, הדעיכה הכללית אקראית פחות. זמן מחצית החיים של איזוטופ רדיואקטיבי הוא הזמן הדרוש למחצית מהאטומים של איזוטופ זה כדי לדעוך ולהפוך לאטומים של איזוטופ אחר.

חָדָשׁ!!: הליום ומחצית חיים · ראה עוד »

מהירות הקול

מהירות הקול היא המהירות שבה נעים גלי הקול בתווך.

חָדָשׁ!!: הליום ומהירות הקול · ראה עוד »

מוליכות חום

מוליכות חום (באנגלית: Thermal conductivity) היא תכונה של חומר להעביר חום, כאשר מעבר החום הוא מעבר האנרגיה התרמית בחומר, מאנרגיה גבוהה לאנרגיה נמוכה.

חָדָשׁ!!: הליום ומוליכות חום · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

הכניסה הראשית לבניין המכון הראשון בקמפוס, 3/09 מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: הליום ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מימן

מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: הליום ומימן · ראה עוד »

אנרגיה אפלה

יקום אנרגיה אפלה היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל המסה-אנרגיה של היקום.

חָדָשׁ!!: הליום ואנרגיה אפלה · ראה עוד »

אפקט ג'ול-תומסון

תיאור סכמטי של אפקט ג'ול תומסון. במרכז נמצאת מחיצה מחוררת או שסתום. בתרמודינמיקה, אפקט ג'ול-תומסון מתאר את השינוי בטמפרטורה של גז או נוזל המתפשט אדיאבטית (ללא החלפת חום עם הסביבה) דרך נחיר או שסתום מלחץ גבוה ללחץ נמוך.

חָדָשׁ!!: הליום ואפקט ג'ול-תומסון · ראה עוד »

ארנסט רתרפורד

ארנסט רתרפורד היה פיזיקאי ניו זילנדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908 לורד ארנסט רתרפורד (באנגלית: Ernest Rutherford; 30 באוגוסט 1871 - 19 באוקטובר 1937) היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים".

חָדָשׁ!!: הליום וארנסט רתרפורד · ראה עוד »

ארגון (יסוד)

אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.

חָדָשׁ!!: הליום וארגון (יסוד) · ראה עוד »

אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.

חָדָשׁ!!: הליום ואלקטרון · ראה עוד »

אטמוספירת כדור הארץ

מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ אטמוספירת כדור הארץ היא מעטפת גז, סביב לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הליום ואטמוספירת כדור הארץ · ראה עוד »

אטמוספירה (מידה)

אַטְמוֹסְפֵרָה היא יחידת מידה לא-סטנדרטית (כלומר, אינה שייכת ליחידות SI) למדידת לחץ.

חָדָשׁ!!: הליום ואטמוספירה (מידה) · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום מיקרוסקופ מִנהור סורק. הפסים הכהים בתמונה נובעים מהחיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος), שפירושו "לא ניתן לחיתוך" - "א" (לא ניתן) "טומי" (חתך) הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

חָדָשׁ!!: הליום ואטום · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים והמין היחיד שנותר כיום בתת-שבט ההומינינים.

חָדָשׁ!!: הליום ואדם · ראה עוד »

אופסלה

אופסלה (בשוודית) היא עיר במרכז שוודיה, 70 קילומטר צפונית לסטוקהולם.

חָדָשׁ!!: הליום ואופסלה · ראה עוד »

אורך גל

גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.

חָדָשׁ!!: הליום ואורך גל · ראה עוד »

אורניום

אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.

חָדָשׁ!!: הליום ואורניום · ראה עוד »

איזוטופ

נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּ של יסוד כימי הוא אטום בעל אותו מספר אטומי אך בעל מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה מהרגיל.

חָדָשׁ!!: הליום ואיזוטופ · ראה עוד »

נקודת רתיחה

מצבי צבירה נקודת רתיחה היא הטמפרטורה שבה לחץ אדים של חומר נוזלי כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו, ובכך הופך החומר מנוזל לגז.

חָדָשׁ!!: הליום ונקודת רתיחה · ראה עוד »

נקודה משולשת

דיאגרמת פאזות טמפרטורה-לחץ של מים. הנקודה המשולשת היא שילוב של תנאים, שבהם יכול חומר להמצא בו-זמנית בשלושת מצבי הצבירה - מוצק, נוזל וגז.

חָדָשׁ!!: הליום ונקודה משולשת · ראה עוד »

נשימה תאית

תרשים מופשט של תהליך הנשימה התאית. מצד ימין: מסלול זרימת האלקטרונים. מצד שמאל: חומרים המיוצרים במהלך הנשימה - פחמן דו-חמצני ו-ATP נשימה תאית היא התהליך המשמש להכנת מאגרי אנרגיה זמינה לשימוש ביצורים חיים.

חָדָשׁ!!: הליום ונשימה תאית · ראה עוד »

נתרן

נתרן (לטינית: Natrium; אנגלית Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.

חָדָשׁ!!: הליום ונתרן · ראה עוד »

נוזל-על

נוזל-על (או לפעמים על-נוזל) הוא נוזל המאופיין בהיעדרות מוחלטת של צמיגות.

חָדָשׁ!!: הליום ונוזל-על · ראה עוד »

ניאון

נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.

חָדָשׁ!!: הליום וניאון · ראה עוד »

נייטרון

נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: הליום ונייטרון · ראה עוד »

סמל כימי

סמל כימי הוא קיצור שמו של יסוד, המייצג אותו בטבלה המחזורית ובנוסחאות כימיות והניתן לו לפי שמו, שהוא לרוב לטיני או יווני, או על שמה של אישיות.

חָדָשׁ!!: הליום וסמל כימי · ראה עוד »

ספקטרום

ספקטרום הקשת בענן שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. סְפֶּקְטְרוּם (באנגלית: Spectrum) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.

חָדָשׁ!!: הליום וספקטרום · ראה עוד »

ספין

במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית spin, סחרור. השם העברי סחריר לא נמצא בשימוש רחב), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.

חָדָשׁ!!: הליום וספין · ראה עוד »

ספינת אוויר

ספינת אוויר בטיסה, 2 בנובמבר 1931 ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט.

חָדָשׁ!!: הליום וספינת אוויר · ראה עוד »

סכנות צלילה

החור הכחול, אתר צלילה מפורסם שבו אירעו תאונות צלילה רבות סכנות צלילה הם הסכנות האורבות לאדם המבצע צלילה במקוה מים.

חָדָשׁ!!: הליום וסכנות צלילה · ראה עוד »

פרוטון

פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום.

חָדָשׁ!!: הליום ופרוטון · ראה עוד »

פלואור

פלואור (מהפועל בלטינית: Fluere) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים.

חָדָשׁ!!: הליום ופלואור · ראה עוד »

פחמן דו-חמצני

דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר) המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.

חָדָשׁ!!: הליום ופחמן דו-חמצני · ראה עוד »

פיזיקה

עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: הליום ופיזיקה · ראה עוד »

פיזיקה גרעינית

פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.

חָדָשׁ!!: הליום ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »

פיוטר קפיצה

פיוֹטר לאונידוביץ' קפיצה (ברוסית: Пётр Леони́дович Капи́ца; 8 ביולי 1894 - 8 באפריל 1984) היה פיזיקאי סובייטי שגילה את תופעת ה"סופר נוזליות" יחד עם ג'ון אלן ודון מיסנר ב-1937.

חָדָשׁ!!: הליום ופיוטר קפיצה · ראה עוד »

צמיגות

המחשה של צמיגות; הנוזל הלבן (למעלה) הוא בעל צמיגות נמוכה יותר מהנוזל הסגול (למטה) צְמיגות היא תכונה של זורם המבטאת את התנגדות הזורם למעוות (שינוי צורה- דפורמציה) תחת מאמץ גזירה.

חָדָשׁ!!: הליום וצמיגות · ראה עוד »

צפיפות החומר

סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.

חָדָשׁ!!: הליום וצפיפות החומר · ראה עוד »

צלילה

צולל במערכת נשימה פתוחה דגל קוד בינלאומי של האות A, מונף על כלי שיט שהוריד צולל צלילה היא שהייה מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה.

חָדָשׁ!!: הליום וצלילה · ראה עוד »

צבע

עפרונות צבעוניים בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא הכינוי הניתן לתפיסת הראייה של האדם של מספר תדירויות או אורכי גל של אור.

חָדָשׁ!!: הליום וצבע · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

חָדָשׁ!!: הליום וצורן · ראה עוד »

קרום כדור הארץ

המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הליום וקרום כדור הארץ · ראה עוד »

קרינת אלפא

קרינת אלפא (α) היא תוצאה של התפרקות רדיואקטיבית.

חָדָשׁ!!: הליום וקרינת אלפא · ראה עוד »

קרינת בטא

איור של קרינת בטא מינוס קרינת בטא (β) היא חלק מקרינה רדיואקטיבית אשר מקורה בגרעין האטום.

חָדָשׁ!!: הליום וקרינת בטא · ראה עוד »

קלווין

לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של המעלות קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.

חָדָשׁ!!: הליום וקלווין · ראה עוד »

קווי פראונהופר

בפיזיקה, ובפרט באופטיקה, קווי פראונהופר הם אוסף קווים ספקטרליים הקרויים על שם הפיזיקאי הגרמני יוזף פראונהופר.

חָדָשׁ!!: הליום וקווי פראונהופר · ראה עוד »

רעל

שלט אזהרה על חומר רעיל הצפרדע Ranitomeya reticulata ממשפחת הדנדרובטיים שבעורה חומרים רעילים קטלניים ביותר. אמנית המוות מכילה מגוון רעלים כמו אלפא אמניטין. בביולוגיה, רעל הוא חומר שעלול לגרום לאורגניזמים פציעה, מחלה, או מוות, בדרך כלל על ידי תגובה כימית או פעילות אחרת ברמה המולקולרית.

חָדָשׁ!!: הליום ורעל · ראה עוד »

רדון

רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86.

חָדָשׁ!!: הליום ורדון · ראה עוד »

ריאה

CT של הריאות תרשים של מערכת הנשימה.

חָדָשׁ!!: הליום וריאה · ראה עוד »

ריח

חוש הריח מתוך "אלגוריית החושים", מעשה ידי יאן ברויגל האב משנת 1617 לערך. היצירה מוצגות במוזיאון הפראדו שבמדריד. קולטני הריח שבמחושי עש לונה רכב ריח הוא מה שנתפש על ידי החוש המכונה "חוש הריח".

חָדָשׁ!!: הליום וריח · ראה עוד »

שוודיה

בניין הפרלמנט השוודי - הריקסדאג (Riksdag) שבסטוקהולם בלטי בצפון-מזרח שוודיה ממלכת שוודיה בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

חָדָשׁ!!: הליום ושוודיה · ראה עוד »

שכיחות

מילים בתנ"ך.שככל שהמילה שכיחה יותר, היא רשומה גדול יותר. שכיחות של פריט היא מספר הפעמים (המוחלט או היחסי) בהן מופיע הפריט בקבוצה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הליום ושכיחות · ראה עוד »

ליקוי חמה

ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 סוגי ליקוי חמה. א' - ליקוי מלא (אומברה, צל). ב' - ליקוי חלקי מרכזי (אנטומברה). ג' - ליקוי חלקי צדדי (פנומברה). מוצג הצל שמטיל הירח על פני כדור הארץ (הקו התחתון) ומוצג מראה השמש בליקויים השונים. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.

חָדָשׁ!!: הליום וליקוי חמה · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבי מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: הליום וטמפרטורה · ראה עוד »

טונגסטן

טוּנְגְּסְטֶן (Tungsten, הידוע גם בשם Wolframium) הוא יסוד מתכתי שמספרו האטומי 74 וסמלו הכימי W. מקור השם "טונגסטן" הוא בשפה השוודית, ופירושו "אבן כבדה", שכן משקלו הסגולי של הטונגסטן הוא 19.25, כמעט כפליים מצפיפותה של עופרת, ובצורתו הטהורה הוא קשה מאוד.

חָדָשׁ!!: הליום וטונגסטן · ראה עוד »

טיטניום

טיטניום (Titanium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ti ומספרו האטומי 22.

חָדָשׁ!!: הליום וטיטניום · ראה עוד »

זרחן

זרחן (Phosphorus, מיוונית: Φώσ.

חָדָשׁ!!: הליום וזרחן · ראה עוד »

זירקוניום

זירקוניום (Zirconium) הוא יסוד, שסמלו הכימי Zr ומספרו האטומי 40.

חָדָשׁ!!: הליום וזירקוניום · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי 8.

חָדָשׁ!!: הליום וחמצן · ראה עוד »

חנק (רפואה)

חנק הוא מצב, במערכת חיה, בו לא מגיעה אספקת חמצן, או אספקת החומר הנושא את החמצן, אל המערכת כולה או אל חלקה.

חָדָשׁ!!: הליום וחנק (רפואה) · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

חָדָשׁ!!: הליום וחנקן · ראה עוד »

חומצה

חומצה, בהגדרה המקובלת ביותר, היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום, כך שה-pH של התמיסה המתקבלת יהיה נמוך מ-7.

חָדָשׁ!!: הליום וחומצה · ראה עוד »

חומצה גופרתית

חומצה גופרתית היא חומצה שמנונית חסרת צבע וריח, נוזלית בטמפרטורת החדר.

חָדָשׁ!!: הליום וחומצה גופרתית · ראה עוד »

חומר אפל

איור של "חומר אפל", אם אמנם הוא קיים, מסביב לגלקסיית שביל החלב שלנו הרכב היקום 380,000 שנה לאחר היווצרותו וכיום, לפי מידע ממרץ 2013 ובהנחה שתאוריית "החומר האפל" נכונה בפיזיקה, חומר אפל (או מסה אפלה) הוא חומר היפותטי שמניחים את קיומו כהסבר אפשרי לתופעות כבידתיות מסוימות.

חָדָשׁ!!: הליום וחומר אפל · ראה עוד »

חיכוך

דיאגרמה המתארת את כוח החיכוך הפועל בין שני גופים. במכניקה, חיכוך הוא כוח הפועל באזור המגע של שני גופים הנמצאים במגע זה עם זה, ופועל באופן שמתנגד לתנועה יחסית בין הגופים, או לנטייה לתנועה כזו.

חָדָשׁ!!: הליום וחיכוך · ראה עוד »

ביקוע גרעיני

ביקוע גרעיני (באנגלית: Nuclear fission) הוא תגובה פיזיקלית שבה גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים.

חָדָשׁ!!: הליום וביקוע גרעיני · ראה עוד »

גרמניום

קערת גרמניום גרמניום (Germanium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי Ge ומספרו האטומי 32.

חָדָשׁ!!: הליום וגרמניום · ראה עוד »

גרעין האטום

תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום הוא אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.

חָדָשׁ!!: הליום וגרעין האטום · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו נמצאים.

חָדָשׁ!!: הליום וגז · ראה עוד »

גז אציל

גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמונה עשר ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית.

חָדָשׁ!!: הליום וגז אציל · ראה עוד »

גז אידיאלי

גז אידיאלי הוא מודל פיזיקלי עבור התנהגות חומר במצב צבירה של גז.

חָדָשׁ!!: הליום וגז אידיאלי · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

חָדָשׁ!!: הליום וגביש · ראה עוד »

גוף האדם

האדם הוויטרובי, ציור של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.

חָדָשׁ!!: הליום וגוף האדם · ראה עוד »

גופרית

גופרית (Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.

חָדָשׁ!!: הליום וגופרית · ראה עוד »

דאוטריום

דאוטריום, מודגש מתוך טבלת האיזוטופים דֶּאוּטֶרְיוּם (או דיטריום), הידוע גם בשם מימן כבד, הוא איזוטופ יציב (אינו רדיואקטיבי) של מימן.

חָדָשׁ!!: הליום ודאוטריום · ראה עוד »

דם

דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.

חָדָשׁ!!: הליום ודם · ראה עוד »

המפץ הגדול

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא שמה של תאוריה פיזיקלית המהווה את תמצית הקוסמולוגיה המודרנית.

חָדָשׁ!!: הליום והמפץ הגדול · ראה עוד »

האפס המוחלט

האפס המוחלט הוא הטמפרטורה הנמוכה ביותר, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.

חָדָשׁ!!: הליום והאפס המוחלט · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: הליום והשמש · ראה עוד »

הליום נוזלי

על־נזילות בלחץ סטנדרטי, היסוד הכימי הליום קיים בצורתו הנוזלית רק בטמפרטורה נמוכה מאוד של כ־269- מעלות צלזיוס (כ־4 מעלות קלווין).

חָדָשׁ!!: הליום והליום נוזלי · ראה עוד »

הליום-3

הליום-3 (3He) הוא איזוטופ יציב של הליום המורכב מ-2 פרוטונים ונייטרון אחד, הליום-3 ומימן-1 (1H) הם שני האיזוטופים היציבים היחידים המכילים יותר פרוטונים מנייטרונים.

חָדָשׁ!!: הליום והליום-3 · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה וארכיטקטורה.

חָדָשׁ!!: הליום והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: הליום והודו · ראה עוד »

היפוקסיה

היפוקסיה (באנגלית: Hypoxia, מהיפוקסמיה: חוסר כללי של חמצן בדם) הוא מצב פתולוגי של חוסר חמצן בתאי הגוף (רקמות) עקב חסימה של אספקת חמצן לגוף.

חָדָשׁ!!: הליום והיפוקסיה · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

חָדָשׁ!!: הליום והיתוך גרעיני · ראה עוד »

ויליאם רמזי

סר ויליאם רמזי (באנגלית: William Ramsay; 2 באוקטובר 1852 - 23 ביולי 1916) היה כימאי בריטי.

חָדָשׁ!!: הליום וויליאם רמזי · ראה עוד »

כרומוספירה

הכרומוספירה של השמש כפי שהיא נראית בזמן ליקוי חמה. הכרומוספירה היא שכבה דקה מהאטמוספירה התחתונה של השמש בעלת צבע אדמדם, ונמצאת מעל לפוטוספירה של השמש.

חָדָשׁ!!: הליום וכרומוספירה · ראה עוד »

כור גרעיני

כור אטומי ליצור חשמל חדר בקרה של הכור פולסטאר בצפון קרוליינה ארצות הברית כור גרעיני הוא מתקן שבו מתחוללת תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת.

חָדָשׁ!!: הליום וכור גרעיני · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: הליום וכוכב · ראה עוד »

יסוד כימי

גביש של מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים. בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא אחד משני הדברים.

חָדָשׁ!!: הליום ויסוד כימי · ראה עוד »

יוד

פולידין המשמש לחיטוי יוד (Iodine) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי I ומספרו האטומי 53.

חָדָשׁ!!: הליום ויוד · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: הליום ויוונית · ראה עוד »

18 באוגוסט

18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הליום ו18 באוגוסט · ראה עוד »

1868

| קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: הליום ו1868 · ראה עוד »

1895

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הליום ו1895 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: הליום ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הליום ו1908 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הליום ו1926 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הליום ו1938 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הליום ו1972 · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה-293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הליום ו20 באוקטובר · ראה עוד »

26 במרץ

26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הליום ו26 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

E 939, E-939, E939, He.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הליום

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »