סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלכה

מַדָד הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג. [1]

231 יחסים: מנחם מנדל מרימנוב, מנחם אלון, מנהג (יהדות), מסכת מועד קטן, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מעלה - המרכז לציונות דתית, מצה, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות התלויות בארץ, מצווה, מקרא מגילה, מקווה, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משפט עברי, משה הלברטל, מטא-הלכה, מזוזה, מדרש, מדרשי הלכה, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכילתא דרבי ישמעאל, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמסטרדם, אסלאם, אפרים אלימלך אורבך, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארבעה טורים, אחרונים, אבן העזר, אבר מן החי, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם דנציג, אבלות (יהדות), אבינועם רוזנק, אביעזר רביצקי, אגלי טל, אגדה (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, ..., אורח חיים (שולחן ערוך), איסור אכילת חלב, איסור אכילת דם, איסור ערלה, איסור עריות, איסור ריבית בדת, איסור חדש, איסור והיתר, נסים קרליץ, נבלה (הלכה), נדר (יהדות), נידה, ספר אהבה, ספר המעשים לבני ארץ ישראל, ספר האשכול, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוכה, סוכות, ערוך השולחן, עלון שבת, עבודה זרה, פאות, פסקי תוספות, פסח, פסול חיתון, פסיקת הלכה, פרשנות (משפט), פרושים, פרויקט השו"ת, פורים, צפת, צדקה (יהדות), צדוקים, צום, ציצית, קריאת שמע, קבורה (יהדות), קורבן (יהדות), קיצור שולחן ערוך, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש השנה, ראשונים, רצח, רש"י, רשב"א, רב, רב אחא משבחא, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שמעון קיירא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמירת שבת כהלכתה, שמיטה, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחא, שניאור זלמן מלאדי, שעטנז, שריעה, שלמה גאנצפריד, שחיטה (הלכה), שבת, שבתי כהן, שבועה (יהדות), שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שילוב הלכה ואגדה, תנ"ך, תנא דבי אליהו, תנאים, תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תקנת חכמים, תקדים, תקיעת שופר, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה, תורה שבעל-פה, תורה לשמה, ל"ט אבות מלאכה, לשם ייחוד, לשון הרע, ליל הסדר, טרפה, טומאה וטהרה, חמץ, חנוכה, חסידות שינאווא, חקיקת משנה, חלה (מתנות כהונה), חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חופה וקידושין, חוץ לארץ, חוק, חושן משפט, חיי אדם, חיים טשרנוביץ, חיים ויטאל, בנימין בראון, בעלי התוספות, ברכה, ברית מילה, בשר עוף, בשר בחלב, בית המקדש, בית הלל ובית שמאי, בית יוסף, גמילות חסדים, גאונים, גניבה, גט, גיד הנשה, דאורייתא ודרבנן, דרשנות, דוד הלוי סגל, דיני ממונות, דיבור המתחיל, ה'תקס"ג, המאה ה-16, המפה, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הר סיני, השבת אבדה, השגחה, הלכה (פירושונים), הלכה כבתראי, הלכות פסוקות, הלכות רב אלפס, הלכות גדולות, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ואהבת לרעך כמוך, וסת, כשרות, כתובת קעקע, כתובה, כלאיים, כולל אברכים, כיפה (אתר אינטרנט), כישוף, כיבוד אב ואם, ישראל מאיר הכהן, ישיבת פומבדיתא, ישיבה (אתר אינטרנט), יחסי מין, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות רבנית, יהדות תימן, יהושע פלק כץ, יהודאי גאון, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף קארו, יוסף תאומים, יוסף בן מתתיהו, יורה דעה, ייבום וחליצה, 220. להרחיב מדד (181 יותר) »

מנחם מנדל מרימנוב

מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745-י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.

חָדָשׁ!!: הלכה ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993).

חָדָשׁ!!: הלכה ומנחם אלון · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

‏‏בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים.

חָדָשׁ!!: הלכה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת נזיר · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: הלכה ומסכת ביצה · ראה עוד »

מעלה - המרכז לציונות דתית

מעלה - המרכז לציונות דתית היא עמותה שהוקמה בשנת 1988 במטרתה לחקור, לקדם ולהפיץ את משנת הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: הלכה ומעלה - המרכז לציונות דתית · ראה עוד »

מצה

אפיית מצות מכונה, ארץ ישראל 1947 עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: הלכה ומצה · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: הלכה ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: הלכה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: הלכה ומצווה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים.

חָדָשׁ!!: הלכה ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקווה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: הלכה ומקווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: הלכה ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: הלכה ומשפט עברי · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: הלכה ומשה הלברטל · ראה עוד »

מטא-הלכה

מטא-הלכה הוא מושג בן-זמננו המכוון לעקרונות יסוד בתשתית ההלכה - כדוגמת רעיונות מחשבתיים להם השפעה מסוימת על כל תחומי ההלכה, וכן כללי פרשנות ופסיקה אשר משפיעים פוטנציאלית על כל הלכה באשר היא, כאשר הם מודדים אותה לפי עקרונות-על.

חָדָשׁ!!: הלכה ומטא-הלכה · ראה עוד »

מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי בתי-מזוזות צבעונים ביריד האמנים בנחלת בנימין מזוזה קבועה בפתח הדלת ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.

חָדָשׁ!!: הלכה ומזוזה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: הלכה ומדרש · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: הלכה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני הקורא המודרני, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: הלכה ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: הלכה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים לוגיים (לוגיקה תלמודית) שהוזכרו על ידי חז"ל, אשר נועדו לפירוש התנ"ך באמצעות מדרש לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות סתירות.

חָדָשׁ!!: הלכה ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הלכה ואמסטרדם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: הלכה ואסלאם · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 3 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: הלכה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: הלכה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: הלכה וארבעה טורים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: הלכה ואחרונים · ראה עוד »

אבן העזר

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג אבן העזר או בקיצור אה"ע או אבה"ע הוא שמו של החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ואבן העזר · ראה עוד »

אבר מן החי

הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמו של ציווי הלכתי האוסר לאכול אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי.

חָדָשׁ!!: הלכה ואבר מן החי · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: הלכה ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אברהם צבי הירש אייזנשטט

אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הלכה ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (תק"ח 1748 - תקפ"א 1820) מחבר ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: הלכה ואברהם דנציג · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

מצבה ב-"new Jewish section" בבית הקברות אוקלנד, באטלנטה, שבג'ורג'יה, ארצות הברית. בהלכה, אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: הלכה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבינועם רוזנק

פרופ' אבינועם רוזנק (נולד בירושלים ב-1965) הוא מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, שימש כראש החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים (2013-2010), עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה ואבינועם רוזנק · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: הלכה ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אגלי טל

שער הספר אגלי טל הוא ספר הלכתי העוסק בל"ט מלאכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: הלכה ואגלי טל · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: הלכה ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »

איסור אכילת דם

ביהדות איסור אכילת דם היא מצוות לא תעשה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור אכילת דם · ראה עוד »

איסור ערלה

בהלכה, איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול, ואף להנות, מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור ערלה · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור עריות · ראה עוד »

איסור ריבית בדת

איסור ריבית הוא איסור שהתקבל בדתות שונות ביחס למתן או קבלת תמורה על הלוואה, האוסר השתתפות בעסקאות ריבית, למעט באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור ריבית בדת · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור חדש · ראה עוד »

איסור והיתר

איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: הלכה ואיסור והיתר · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926) הוא מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, אב"ד בית דין צדק בני ברק, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרון.

חָדָשׁ!!: הלכה ונסים קרליץ · ראה עוד »

נבלה (הלכה)

בהלכה, נבלה היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).

חָדָשׁ!!: הלכה ונבלה (הלכה) · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: הלכה ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: הלכה ונידה · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: הלכה וספר אהבה · ראה עוד »

ספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: הלכה וספר המעשים לבני ארץ ישראל · ראה עוד »

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס.

חָדָשׁ!!: הלכה וספר האשכול · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: הלכה וסדר זרעים · ראה עוד »

סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד. ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: הלכה וסוכה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: הלכה וסוכות · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה וערוך השולחן · ראה עוד »

עלון שבת

עלון "שיחת השבוע" של חב"דעלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא עלון המחולק בבתי כנסת בשבתות.

חָדָשׁ!!: הלכה ועלון שבת · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: הלכה ועבודה זרה · ראה עוד »

פאות

דיוקן של נער צעיר עם פאות הפאות הם קצוות השיער היורדות בצדי הראש (בתמונה: הרב צבי אלימלך הלברשטאם) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה, שנאמר "לא תקפו פאת ראשכם" (ויקרא יט, כז).

חָדָשׁ!!: הלכה ופאות · ראה עוד »

פסקי תוספות

פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר. פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ופסקי תוספות · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: הלכה ופסח · ראה עוד »

פסול חיתון

פסול חיתון הוא יהודי אשר מנוע מלהינשא על פי ההלכה היהודית עם יהודים כשרים, למשל בגלל היותו ממזר.

חָדָשׁ!!: הלכה ופסול חיתון · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: הלכה ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרשנות (משפט)

בתורת המשפט, פרשנות היא הפעילות לבירור משמעותו של החוק, ויישומו לסוגיות מעשיות העומדות בפני הציבור המציית לחוק ובפרט בפני השופט, הנדרש להכריע בוויכוחים על משמעות החוק.

חָדָשׁ!!: הלכה ופרשנות (משפט) · ראה עוד »

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: הלכה ופרושים · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תרונית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: הלכה ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: הלכה ופורים · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: הלכה וצפת · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צאנז בצפת צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: הלכה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: הלכה וצדוקים · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: הלכה וצום · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: הלכה וציצית · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: הלכה וקריאת שמע · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

מצבה בבית הקברות היהודי בפודו אילואיי שברומניה, משנת תקפ"ה (1825) ביהדות, קבורת המת היא מצווה שעל פיה חובה לקבור מתים בקרקע.

חָדָשׁ!!: הלכה וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: הלכה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: הלכה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: הלכה ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: הלכה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה ורא"ש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הלכה וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה וראשונים · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: הלכה ורצח · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: הלכה ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: הלכה ורשב"א · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה ורב · ראה עוד »

רב אחא משבחא

ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786 רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תקי"ב (752)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל.

חָדָשׁ!!: הלכה ורב אחא משבחא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: הלכה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה ורי"ף · ראה עוד »

שמעון קיירא

רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, בַּעַל "הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת".

חָדָשׁ!!: הלכה ושמעון קיירא · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: הלכה ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: הלכה ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושמיטה · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745-1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב וכן רש"ז.

חָדָשׁ!!: הלכה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שעטנז

מעבדה למניעת שעטנז. מאה שערים (2011) מעבדה למניעת שעטנז. לונדון שַׁעַטְנֵז הוא איסור ביהדות הקובע כי אסור ללבוש בגד בו ארוגים צמר ופשתן ביחד לאריג אחד.

חָדָשׁ!!: הלכה ושעטנז · ראה עוד »

שריעה

השריעה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושריעה · ראה עוד »

שלמה גאנצפריד

'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.

חָדָשׁ!!: הלכה ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושבת · ראה עוד »

שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ושבתי כהן · ראה עוד »

שבועה (יהדות)

שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.

חָדָשׁ!!: הלכה ושבועה (יהדות) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: הלכה ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: הלכה ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

שילוב הלכה ואגדה

ההלכה והאגדה מהוות לרוב ביטויים לשני סוגים שונים בספרות התלמודית, אך הוגים שונים שואפים ליצור שילוב בין ההלכה לאגדה.

חָדָשׁ!!: הלכה ושילוב הלכה ואגדה · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה ותנ"ך · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: הלכה ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: הלכה ותנאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: הלכה ותענית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: הלכה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: הלכה ותפילין · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: הלכה ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקדים

במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

חָדָשׁ!!: הלכה ותקדים · ראה עוד »

תקיעת שופר

חסיד חב"ד תוקע בשופר תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מן התורה, לתקוע בשופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: הלכה ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות הנמנות בתרי"ג מצוות, המצריכות להפריש חלקים מתוך היבול החקלאי של ארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: הלכה ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הלכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: הלכה ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: הלכה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד ללא אינטרסים זרים ללימוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ותורה לשמה · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות.

חָדָשׁ!!: הלכה ולשם ייחוד · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: הלכה ולשון הרע · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או סדר פסח הוא טקס יהודי וסעודת חג שחל בלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הלכה וליל הסדר · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: הלכה וטרפה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: הלכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' בירה עשויה לרוב מחיטה או שעורה ולכן היא חמץ גמור חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: הלכה וחמץ · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: הלכה וחנוכה · ראה עוד »

חסידות שינאווא

חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: הלכה וחסידות שינאווא · ראה עוד »

חקיקת משנה

חקיקת משנה היא חקיקה שנעשתה על ידי מי שהוסמך לכך על ידי המחוקק, ולא על ידי המחוקק עצמו.

חָדָשׁ!!: הלכה וחקיקת משנה · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

שריפת בצק שהופרש לחלה תרומת חלה (או ראשית עריסותיכם או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להקדיש לה' את עריכת הבצק הראשונה שנוטלים מעיסת הבצק, ממנה מכינים מאפים מחמשת מיני דגן.

חָדָשׁ!!: הלכה וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: הלכה וחז"ל · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: הלכה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה חופה וקידושין הוא מונח מתחום המסורת היהודית, המציינת את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה וחופה וקידושין · ראה עוד »

חוץ לארץ

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה וחוץ לארץ · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.

חָדָשׁ!!: הלכה וחוק · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט או בקיצור חו"מ הוא שמו של החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה וחושן משפט · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: הלכה וחיי אדם · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

חיים טשרנוביץתמונה להחלפה חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: הלכה וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים ויטאל

שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד הרב חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 - ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: הלכה וחיים ויטאל · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון, 2009 בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: הלכה ובנימין בראון · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: הלכה וברכה · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: הלכה וברית מילה · ראה עוד »

בשר עוף

עוף עופות למכירה בשוק לה בוקריה בברצלונה נתחי עוף מטוגנים בשר עוף הוא בשר למאכל שמקורו בתרנגולות.

חָדָשׁ!!: הלכה ובשר עוף · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: הלכה ובשר בחלב · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: הלכה ובית המקדש · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: הלכה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה ובית יוסף · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים ביהדות גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא כינוי לכמה מצוות המחייבות עזרה לזולת בגופו ובממונו, והתחשבות באחר.

חָדָשׁ!!: הלכה וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכה וגאונים · ראה עוד »

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: הלכה וגניבה · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: הלכה וגט · ראה עוד »

גיד הנשה

גיד הנשה-בצהוב כהה גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה וגיד הנשה · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: הלכה ודרשנות · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: הלכה ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ודיני ממונות · ראה עוד »

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

חָדָשׁ!!: הלכה ודיבור המתחיל · ראה עוד »

ה'תקס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלכה וה'תקס"ג · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: הלכה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: הלכה והמפה · ראה עוד »

המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו

המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: הלכה והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: הלכה והר סיני · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא פעולה של החזרת אבדה לבעליה.

חָדָשׁ!!: הלכה והשבת אבדה · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: הלכה והשגחה · ראה עוד »

הלכה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלכה והלכה (פירושונים) · ראה עוד »

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

חָדָשׁ!!: הלכה והלכה כבתראי · ראה עוד »

הלכות פסוקות

הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות".

חָדָשׁ!!: הלכה והלכות פסוקות · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

חָדָשׁ!!: הלכה והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שפסקי ההלכה שבו מוזכרים בכתבי הראשונים פעמים רבות.

חָדָשׁ!!: הלכה והלכות גדולות · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: הלכה והחת"ם סופר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: הלכה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: הלכה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

ואהבת לרעך כמוך

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1958). על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בעברית, ועל השובל בשפות שונות (צרפתית, אנגלית, ספרדית ורוסית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הוא ביטוי בתורה, מצוות עשה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד.

חָדָשׁ!!: הלכה וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »

וסת

מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וסת היא תהליך פיזיולוגי-הורמונלי המתרחש באופן מחזורי בגוף הנקבה אצל חלק מהיונקים והוא הכרחי לצורכי רבייה.

חָדָשׁ!!: הלכה ווסת · ראה עוד »

כשרות

שחיטה כשרה הכשרת כלים לפסח במאה שערים. ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה.

חָדָשׁ!!: הלכה וכשרות · ראה עוד »

כתובת קעקע

כתובת קעקע על כף יד כמה מ-13 הקעקועים של הכוכבת אנג'לינה ג'ולי מקעקע כתובות קעקע על רגלה של בחורה כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוכנסים באופן קבוע מתחת לעור לקישוט או סימון.

חָדָשׁ!!: הלכה וכתובת קעקע · ראה עוד »

כתובה

אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה כתובה מהמאה ה-18 כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: הלכה וכתובה · ראה עוד »

כלאיים

כִּלְאַיִם הוא שם כולל לשבע מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי: זריעת שני מינים בשדה אחד (כלאי זרעים), הרכבה של שני אילנות (כלאי אילן), זריעה של תבואה בתוך כרם (כלאי הכרם), הרבעה של שני מינים שונים של בהמות וחיות (כלאי בהמה), בנוסף חל איסור דומה על עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים (הנקרא לא תחרוש בשור ובחמור יחדו), וכן איסור לבישת בגדים שעשויים משילוב של צמר ופשתן (שעטנז).

חָדָשׁ!!: הלכה וכלאיים · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין.

חָדָשׁ!!: הלכה וכולל אברכים · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

בעז נכטשטרן, מייסד כיפה כיפה הוא פורטל אינטרנט העוסק במגוון נושאים ביהדות.

חָדָשׁ!!: הלכה וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על טבעיים.

חָדָשׁ!!: הלכה וכישוף · ראה עוד »

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: הלכה וכיבוד אב ואם · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: הלכה וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: הלכה וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: הלכה וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים איור מאת לאונרדו דה וינצ'י המראה את האנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (בסלנג: סקס) הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: הלכה ויחסי מין · ראה עוד »

יחזקאל שרגא הלברשטאם

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: הלכה ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

החת"ם סופר, מנהיג האורתודוקסיה המוקדמת. הרב שמשון בן רפאל הירש, מחשובי ההוגים האורתודוקסיים. היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, עמדה המבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. שניאור זלמן שכטר, המשפיע מבין מנהיגיה בארצות הברית. יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שההלכה מחייבת ובו זמנית רואה אותה גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

הרב אברהם גייגר, מייסדה האינטלקטואלי של היהדות הרפורמית. הרב שמואל הולדהיים, מהוגיה הבולטים של התנועה. היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judasim) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות רבנית · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהושע פלק כץ

מתפללת על ציונו בביה"ח העתיק בלבוב רבי יהושע פלק (וולק) בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614), היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהושע פלק כץ · ראה עוד »

יהודאי גאון

רב יהודאי גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהודאי גאון · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלכה ויהודים · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: הלכה ויום טוב · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: הלכה ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) מגדולי פרשני שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ויוסף תאומים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: הלכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה או בקיצור יו"ד הוא שמו של החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלכה ויורה דעה · ראה עוד »

ייבום וחליצה

כו ט בהלכה, כאשר אדם נשוי מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, אחיו מצווה לייבם את אשתו, כלומר לשאת אותה באמצעות ביאה.

חָדָשׁ!!: הלכה וייבום וחליצה · ראה עוד »

220

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלכה ו220 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר הלכתי, הלכות, ההלכה, ההלכה היהודית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »