סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלכה כבתראי

מַדָד הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים. [1]

49 יחסים: מסורת, משה אלשקר, משה אלשיך, מהר"י בן לב, מהרי"ל, אמוראים, אסיף (כתב עת), ארמית, אליהו מזרחי, אברהם אליהו הרכבי, אביי, נושאי כליו של הרמב"ם, ספק (הלכה), ספר האשכול, סדר תנאים ואמוראים, פסיקת הלכה, קבלת הוראות מרן, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראשונים, רבא, רדב"ז, רי"ף, ריטב"א, שמואל די מדינה, שמואל הנגיד, שאילתות דרב אחא, שני לוחות הברית (ספר), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, זכרון יהודה, בית יוסף, גאונים, האוניברסיטה הפתוחה, הלכות גדולות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירידת הדורות, ישראל מ' תא-שמע, ישראל איסרלן, ישראל ברונא, יהדות אשכנז, יוסף קארו, יוסף קולון, יוסף חביבא.

מסורת

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומסורת · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר. 1466, סמורה, ספרד - 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה אלשיך

הציון שמעל מערת קבורתו של רבי משה אלשיך בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומשה אלשיך · ראה עוד »

מהר"י בן לב

רבי יוסף בן דוד אִבן לב (1505–1580 לערך) היה מחכמי סלוניקי שבאימפריה העות'מאנית במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהר"י בן לב · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת (1360), מגנצה - כ"ב באלול (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהרי"ל · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואמוראים · ראה עוד »

אסיף (כתב עת)

עטיפת כרך תנ"ך ומחשבה בגיליון ב של אסיף אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר, הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואסיף (כתב עת) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וארמית · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526,רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק בלרוסיה – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואביי · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וספר האשכול · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ופסיקת הלכה · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ור"ן · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורא"ש · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303) הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, אליו מיוחס חיבור ספר החינוך (אם כי רבים סבורים שיחוס זה מוטעה).

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורא"ה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וראשונים · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורבא · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורדב"ז · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וריטב"א · ראה עוד »

שמואל די מדינה

רבי שמואל די מדינה (ידוע בכינוי מהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 - ב' בחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושמואל די מדינה · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיהו הלוי הורביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

זכרון יהודה

כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה, הוא ספר השו"ת, של רבי יהודה בן הרא"ש.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וזכרון יהודה · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וגאונים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שפסקי ההלכה שבו מוזכרים בכתבי הראשונים פעמים רבות.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והלכות גדולות · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וירידת הדורות · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל מ' תא-שמע ישראל משה תא-שמע (1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) רגנסבורג - ה'ר"כ (1460) וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל ברונא

רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וישראל ברונא · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) - ה'ר"ם 1480) רב, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויוסף קולון · ראה עוד »

יוסף חביבא

ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף, היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויוסף חביבא · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הלכתא כבתראי, הלכה כאחרונים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלכה_כבתראי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »