סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

השמש

מַדָד השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב. [1]

174 יחסים: E=mc², Parker Solar Probe, SOHO, STS-41, מסת שמש, מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת השמש, מעלות צלזיוס, מעבורת החלל דיסקברי, מרחק, מטר מעוקב, מחזור החיים של כוכב, מגנט, מגנזיום, מהירות מילוט, מהירות האור, מכניקת הקוונטים, מימן, מים, מישור המילקה, מיתולוגיה, מיתולוגיה מצרית, מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה יוונית, אמונה, אנרגיה, אסטרואיד, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אפולו, אצטקים, אקלים, ארתור אדינגטון, אש, אל, אל השמש, אלברט איינשטיין, אלוהים, אליפסה, אטמוספירה, אדר, אוניברסיטת הרווארד, אור, אורניום, אינקה, איקונוגרפיה, נאס"א, ננס שחור, ננס לבן, ..., נצרות, נשיונל ג'יאוגרפיק, ניאון, נייטרון, נייטרינו, ססיליה פיין-גפושקין, ספקטרום, סופרנובה, סוריא, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הישראלית, סיווג ספקטרלי, ענק אדום, ערפילית פלנטרית, עטרה (שמש), עיבור השנה, עידן הקרח הקטן, פחמן, פוטון, פוטוספירה, פיזור מי, פיזור ריילי, צפריר קולת, צפיפות החומר, צורן, קרינת השמש, קלווין, קוטר, קילומטר, קילוגרם, רע (אל), רוח השמש, שמים, שאול (מיתולוגיה), שנת אור, שנה, שנייה, שעה, שפש, שקיעה, שרשרת פרוטון-פרוטון, שביל החלב, שביט, תאוצת הכובד, תאוריית הדינמו, תרמודינמיקה, תדירות, לטינית, ליקוי חמה, ליבת השמש, טמפרטורה, זרוע אוריון, זריחה, זהב, זוהר הקוטב, חמצן, חנקן, חלקיק, חום (פיזיקה), חור שחור, חיי נצח, חיים, בראשית, ברזל, ברכת החמה, בריאת העולם (יהדות), בהירות, בהירות מוחלטת, ג'ול, גרם, גרעין האטום, גרעיני חמנית, גשושית, גלקסיה, גבול צ'נדראסקאר, גופרית, דקה, דגל יפן, דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, המאה ה-3, המאה ה-4, המודל ההליוצנטרי, האימפריה הרומית, הנס בתה, הסדרה הראשית, הרמן פון הלמהולץ, הלוח היוליאני, הליום, הליוס, הבזק הליום, הבועה המקומית, הינדואיזם, הירח, היתוך גרעיני, הילה (פיזיקה), ויליאם תומסון, כרומוספירה, כתם שמש, כבידה, כדור הארץ, כוכב, כוכב נייטרונים, כוכב לכת, כוכב לכת מינורי, כוכב לכת ננסי, כוכב הסדרה הראשית מסוג G, ישו, יחידה אסטרונומית, יהדות, יום, יום ראשון, יוליסס (גשושית), יוונים, יוונית, 1848, 1854, 1925, 1938, 1990, 2009, 2018, 25 בדצמבר, 30 ביוני, 6 באוקטובר. להרחיב מדד (124 יותר) »

E=mc²

הנוסחה מוצגת על גבי בניין טאיפיי 101 לכבוד פתיחת שנת הפיזיקה העולמית 2005 E.

חָדָשׁ!!: השמש וE=mc² · ראה עוד »

Parker Solar Probe

Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית מתוכננת בלתי־מאוישת המיועדת לחקור את העטרה של השמש ולהתקרב עד מרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וParker Solar Probe · ראה עוד »

SOHO

Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וSOHO · ראה עוד »

STS-41

STS-41 הייתה המשימה ה-36 בתוכנית המעבורות של נאס"א, שביצעה מעבורת החלל דיסקברי.

חָדָשׁ!!: השמש וSTS-41 · ראה עוד »

מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.

חָדָשׁ!!: השמש ומסת שמש · ראה עוד »

מסלול (פיזיקה)

כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.

חָדָשׁ!!: השמש ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »

מסה

מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של עצמים פיזיים שגודלה מבטא את עוצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם.

חָדָשׁ!!: השמש ומסה · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: השמש ומערכת השמש · ראה עוד »

מעלות צלזיוס

מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צלזיוס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.

חָדָשׁ!!: השמש ומעלות צלזיוס · ראה עוד »

מעבורת החלל דיסקברי

משוגרת לחלל למשימה STS-120, אוקטובר 2007 מעבורת החלל דְּיסְקָבְרִי (סימון: OV-103), הייתה אחת ממעבורות החלל של נאס"א, בין השנים 1984 ל־2011.

חָדָשׁ!!: השמש ומעבורת החלל דיסקברי · ראה עוד »

מרחק

מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.

חָדָשׁ!!: השמש ומרחק · ראה עוד »

מטר מעוקב

מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³), או stère, הוא יחידת מידה לנפח בשיטה המטרית, ששווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה מטר אחד.

חָדָשׁ!!: השמש ומטר מעוקב · ראה עוד »

מחזור החיים של כוכב

מחזור החיים של כוכב הוא התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.

חָדָשׁ!!: השמש ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »

מגנט

מגנטים שונים שבבי מתכת פזורים על נייר כשתחתיו מגנט. שבבי המתכת מתרכזים לאורך קווי השדה המגנטי תשרשרת אטבים הנצמדים אחד לשני בכוח מגנט ביתי פשוט, המשמש להצמדת נירות לדופן מקרר מגנט, או מגנט קבוע, הוא גוף או חפץ בעל שדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: השמש ומגנט · ראה עוד »

מגנזיום

מגנזיום (Magnesium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרורית שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.

חָדָשׁ!!: השמש ומגנזיום · ראה עוד »

מהירות מילוט

לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם מגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.

חָדָשׁ!!: השמש ומהירות מילוט · ראה עוד »

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.

חָדָשׁ!!: השמש ומהירות האור · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: השמש ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מימן

מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: השמש ומימן · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם.

חָדָשׁ!!: השמש ומים · ראה עוד »

מישור המילקה

חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור - מישור המילקה. מישור המִלְקֶה (בכתיב מלא: המילקה, מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.

חָדָשׁ!!: השמש ומישור המילקה · ראה עוד »

מיתולוגיה

מיתולוגיה (מיתוס) היא אגדת קדומים, המספרת על בריאת העולם, חזיונות הטבע, אוסף האגדות הקשורות במסורות הקדומות של עם והעוסקות בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.

חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה · ראה עוד »

מיתולוגיה מצרית

חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.

חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה מצרית · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

גשמים והחיים שנחשב לאל המרכזי של הכנענים, המחזיק בברק ובשבט ודורך על העננים, הדמות, החרוטה במצבת אבן גיר, נמצאה באקרופוליס של אוגרית בין המאה ה-15 למאה ה-13 לפני הספירה. כיום בלובר. המיתולוגיה הכנענית היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי העמים השונים באזור ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

מיתולוגיה יוונית

זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »

אמונה

אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי היא נכונה.

חָדָשׁ!!: השמש ואמונה · ראה עוד »

אנרגיה

ברק הוא התמוטטות חשמלית של האוויר בידי שדה חשמלי חזק שהופך לזרם של אנרגיה. ההפרש בין המטענים באטמוספירה (אנרגיה אלקטרוסטטית-פוטנציאלית) משתנה לחום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח, המסייע להבנה בכל תחומי הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: השמש ואנרגיה · ראה עוד »

אסטרואיד

האסטרואיד גספרה אסטרואיד (מאנגלית: Asteroid) הוא גוף קטן במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: השמש ואסטרואיד · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: השמש ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: השמש ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אפולו

אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והיופי הגברי.

חָדָשׁ!!: השמש ואפולו · ראה עוד »

אצטקים

לוח השנה האצטקי אצטקים הוא כינוי לאנשי הברית המשולשת אשר שלטה במאה ה-15 וראשית המאה ה-16 בעמק מקסיקו.

חָדָשׁ!!: השמש ואצטקים · ראה עוד »

אקלים

אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.

חָדָשׁ!!: השמש ואקלים · ראה עוד »

ארתור אדינגטון

סר ארתור סטנלי אדינגטון (28 בדצמבר 1882 - 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: השמש וארתור אדינגטון · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: השמש ואש · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות אליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: השמש ואל · ראה עוד »

אל השמש

במרכז, אל השמש הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. מיתולוגיה המצרית. אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.

חָדָשׁ!!: השמש ואל השמש · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער אלברט איינשטיין (בגרמנית: Albert Einstein,; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: השמש ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: השמש ואלוהים · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (f1 ו-f2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה (בעברית, אליפטי הוא סְגַלְגַּל) היא צורה גאומטרית, שהיא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור, הנקראות מוקדים, הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: השמש ואליפסה · ראה עוד »

אטמוספירה

הגזים השונים באטמוספירה של כדור הארץ מקנים לו את ההילה הכחולה הנראית מהחלל. אַטְמוֹסְפֵרָה (מיוונית: ἀτμός "אטמוס" - גז, קיטור, ו-σφαῖρα "ספאִירה" - כדור, כיפת השמיים) היא שם כולל לכינוי שכבת גזים המקיפה גוף שמיימי בעל מסה משמעותית.

חָדָשׁ!!: השמש ואטמוספירה · ראה עוד »

אדר

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: השמש ואדר · ראה עוד »

אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת באופן עקבי בין האוניברסיטאות המובילות בעולם.

חָדָשׁ!!: השמש ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »

אור

אור אוֹר, או אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין האדם (380-780 ננומטר).

חָדָשׁ!!: השמש ואור · ראה עוד »

אורניום

אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.

חָדָשׁ!!: השמש ואורניום · ראה עוד »

אינקה

מאצ'ו פיצ'ו אינקה (בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו.

חָדָשׁ!!: השמש ואינקה · ראה עוד »

איקונוגרפיה

הנוצרית נחשב לוקאס הקדוש לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו. איקונוגרפיה (הַסְמָלָה חָזוּתִית על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) (מיוונית: εικόνα - דימוי, דמות; γραφή - כתיבה) הוא מחקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת.

חָדָשׁ!!: השמש ואיקונוגרפיה · ראה עוד »

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: השמש ונאס"א · ראה עוד »

ננס שחור

ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.

חָדָשׁ!!: השמש וננס שחור · ראה עוד »

ננס לבן

תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.

חָדָשׁ!!: השמש וננס לבן · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: השמש ונצרות · ראה עוד »

נשיונל ג'יאוגרפיק

לוגו הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי (באנגלית: National Geographic Society (או NGS) הוא ארגון חקר שהוקם בארצות הברית ב-27 בינואר 1888. מנהלו הראשון של הנשיונל ג'יאוגרפיק היה אלכסנדר גרהם בל. מטרתו המוצהרת של הנשיונל ג'יאוגרפיק היא לקדם את הידע הכללי וידע הגאוגרפיה בפרט בין כלל הציבור. לצורך כך, כארגון המחקר הגדול בעולם ללא כוונות רווח, מקיים הארגון מחקרים מדעיים שונים וכן מוציא לאור מגזין, 'נשיונל ג'יאוגרפיק מגזין', ומפעיל ערוץ טלוויזיה. בנוסף, הארגון משתדל להפעיל מעורבות בחינוך נוער, ולשם כך הקים קרן קידום חינוך וגאוגרפיה. מקום מושבו הוא בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: השמש ונשיונל ג'יאוגרפיק · ראה עוד »

ניאון

נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.

חָדָשׁ!!: השמש וניאון · ראה עוד »

נייטרון

נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: השמש ונייטרון · ראה עוד »

נייטרינו

נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: השמש ונייטרינו · ראה עוד »

ססיליה פיין-גפושקין

230px ססיליה פיין-גפושקין (באנגלית: Cecilia Payne-Gaposchkin; 10 במאי 1900 – 7 בדצמבר 1979) הייתה אסטרונומית בריטית-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: השמש וססיליה פיין-גפושקין · ראה עוד »

ספקטרום

ספקטרום הקשת בענן שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. סְפֶּקְטְרוּם (באנגלית: Spectrum) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.

חָדָשׁ!!: השמש וספקטרום · ראה עוד »

סופרנובה

סופרנובה SN1994D בגלקסיה NGC 4526 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. הסופרנובה היא הנקודה הבוהקת משמאל למטה סופרנובה (Supernova) היא תופעה שבה כוכב מסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ אינו מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים.

חָדָשׁ!!: השמש וסופרנובה · ראה עוד »

סוריא

סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח בגבול ארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: השמש וסוריא · ראה עוד »

סוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל האירופית (באנגלית: European Space Agency, בקיצור ESA או איס"א) היא השער של אירופה לחלל.

חָדָשׁ!!: השמש וסוכנות החלל האירופית · ראה עוד »

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: השמש וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.

חָדָשׁ!!: השמש וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »

ענק אדום

השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.

חָדָשׁ!!: השמש וענק אדום · ראה עוד »

ערפילית פלנטרית

ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה זוהר בין-כוכבי אשר נוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.

חָדָשׁ!!: השמש וערפילית פלנטרית · ראה עוד »

עטרה (שמש)

העטרה בזמן ליקוי חמה העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש".

חָדָשׁ!!: השמש ועטרה (שמש) · ראה עוד »

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

חָדָשׁ!!: השמש ועיבור השנה · ראה עוד »

עידן הקרח הקטן

גרף המציג מספר ניסיונות לשחזר את הטמפרטורות ב 2000 השנים האחרונות עידן הקרח הקטן (או תקופת הקרח הקטנה; בראשי תיבות: תק"ה) היה תקופה של התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: השמש ועידן הקרח הקטן · ראה עוד »

פחמן

פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.

חָדָשׁ!!: השמש ופחמן · ראה עוד »

פוטון

פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי לרבות קרינה אלקטרומגנטית כגון אור והכוח הנושא עבור הכוח האלקטרומגנטי.

חָדָשׁ!!: השמש ופוטון · ראה עוד »

פוטוספירה

הפוטוספירה היא השכבה המהווה את פניה הנראים של השמש, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.

חָדָשׁ!!: השמש ופוטוספירה · ראה עוד »

פיזור מי

פיזור מי (נקרא גם "פיזור מיי") הוא פתרון למשוואות מקסוול המתאר את פיזור הקרינה האלקטרומגנטית על ידי עצם ספירי.

חָדָשׁ!!: השמש ופיזור מי · ראה עוד »

פיזור ריילי

פיזור רַיילֵי (על שם ג'ון ויליאם סטראט ריילי) הוא פיזור של אור או קרינה אלקטרומגנטית אחרת על ידי חלקיקים שגודלם קטן בהרבה מאורך הגל של הקרינה.

חָדָשׁ!!: השמש ופיזור ריילי · ראה עוד »

צפריר קולת

ד"ר צפריר קולת הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ספרי מדע פופולרי, מחזאי ישראלי ויו"ר "אייר" (המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע).

חָדָשׁ!!: השמש וצפריר קולת · ראה עוד »

צפיפות החומר

סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.

חָדָשׁ!!: השמש וצפיפות החומר · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

חָדָשׁ!!: השמש וצורן · ראה עוד »

קרינת השמש

השתקפות קרני שמש במימי אגם. מהעננים. קרינת השמש היא הקרינה המגיעה מהשמש אל כדור הארץ ואל יתר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וקרינת השמש · ראה עוד »

קלווין

לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של המעלות קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.

חָדָשׁ!!: השמש וקלווין · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא מיתר של המעגל שעובר דרך מרכזו.

חָדָשׁ!!: השמש וקוטר · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: השמש וקילומטר · ראה עוד »

קילוגרם

קילוגרם (מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.

חָדָשׁ!!: השמש וקילוגרם · ראה עוד »

רע (אל)

האל רע רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית.

חָדָשׁ!!: השמש ורע (אל) · ראה עוד »

רוח השמש

איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.

חָדָשׁ!!: השמש ורוח השמש · ראה עוד »

שמים

שמים בשעת זריחה שמים מעוננים שמים סוערים השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמה שרואה בעל חיים שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה.

חָדָשׁ!!: השמש ושמים · ראה עוד »

שאול (מיתולוגיה)

השְׁאוֹל הוא עולם המתים הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.

חָדָשׁ!!: השמש ושאול (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש לכוכב הקרוב ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.3 שנות אור).

חָדָשׁ!!: השמש ושנת אור · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: השמש ושנה · ראה עוד »

שנייה

מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: השמש ושנייה · ראה עוד »

שעה

שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.

חָדָשׁ!!: השמש ושעה · ראה עוד »

שפש

המסופוטמי, מקבילה של שפש הכנענית. נמצא בלובר. שפש (מוכרת גם בשם שַפּשוּ, או בשם שמש, מ ו-פ מתחלפות) היא אלת השמש במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: השמש ושפש · ראה עוד »

שקיעה

שקיעה בנהריה גון השמים בעת השקיעה שקיעה בהר טריגלב, סלובניה שקיעה מפטרס, יוון שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

חָדָשׁ!!: השמש ושקיעה · ראה עוד »

שרשרת פרוטון-פרוטון

שרשרת פרוטון פרוטון שרשרת פרוטון-פרוטון (מכונה שרשרת PP) הוא תהליך היתוך גרעיני, בו ממיר כוכב מימן להליום.

חָדָשׁ!!: השמש ושרשרת פרוטון-פרוטון · ראה עוד »

שביל החלב

'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש, והיא אחת ממאות מיליארדי הגלקסיות ביקום.

חָדָשׁ!!: השמש ושביל החלב · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט, או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: השמש ושביט · ראה עוד »

תאוצת הכובד

בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו של גוף הנמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.

חָדָשׁ!!: השמש ותאוצת הכובד · ראה עוד »

תאוריית הדינמו

תאוריית הדינמו היא ההסבר המדעי המקובל לדרך שבה נוצר השדה המגנטי של כדור הארץ, של השמש, של דיסקות ספיחה ושל גרמי שמים אחרים.

חָדָשׁ!!: השמש ותאוריית הדינמו · ראה עוד »

תרמודינמיקה

מערכת תרמודינמית טיפוסית. חום עובר מדוד חימום למעבה והופך אנרגיית חום לעבודה תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה הקלאסית, העוסק בחקר האנרגיה, התמורות שהיא עוברת בין מופעים שונים שלה והיכולת של אנרגיה לבצע עבודה.

חָדָשׁ!!: השמש ותרמודינמיקה · ראה עוד »

תדירות

בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.

חָדָשׁ!!: השמש ותדירות · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: השמש ולטינית · ראה עוד »

ליקוי חמה

ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 סוגי ליקוי חמה. א' - ליקוי מלא (אומברה, צל). ב' - ליקוי חלקי מרכזי (אנטומברה). ג' - ליקוי חלקי צדדי (פנומברה). מוצג הצל שמטיל הירח על פני כדור הארץ (הקו התחתון) ומוצג מראה השמש בליקויים השונים. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.

חָדָשׁ!!: השמש וליקוי חמה · ראה עוד »

ליבת השמש

ליבת השמש מוגדרת כאזור הנמצא בין מרכז השמש עד למרחק של 0.2 עד 0.25 רדיוס שמש מהמרכז ומכיל 34% ממסת השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וליבת השמש · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבי מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: השמש וטמפרטורה · ראה עוד »

זרוע אוריון

'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע אוריון, המכונה לעיתים גם הזרוע המקומית, היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל החלב, והזרוע עליה ממוקמת מערכת השמש וכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: השמש וזרוע אוריון · ראה עוד »

זריחה

זריחה מעל הים השתקפות הזריחה בים המלח שניות לפני הזריחה בניו זילנד זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח.

חָדָשׁ!!: השמש וזריחה · ראה עוד »

זהב

גביש מלאכותי של זהב, עם טיהור של מעל 99.99% 250px זְהַב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: השמש וזהב · ראה עוד »

זוהר הקוטב

זוהר צפוני כפי שנצפה באלסקה תחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוטסויוז ופרוגרס. זוהר הקוטב באסטוניה זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora) הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: השמש וזוהר הקוטב · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי 8.

חָדָשׁ!!: השמש וחמצן · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

חָדָשׁ!!: השמש וחנקן · ראה עוד »

חלקיק

בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.

חָדָשׁ!!: השמש וחלקיק · ראה עוד »

חום (פיזיקה)

הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: השמש וחום (פיזיקה) · ראה עוד »

חור שחור

סילונים שעוזבים אותה חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק עד שמהירות המילוט שלו גדולה ממהירות האור.

חָדָשׁ!!: השמש וחור שחור · ראה עוד »

חיי נצח

מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.

חָדָשׁ!!: השמש וחיי נצח · ראה עוד »

חיים

חיים הם מכלול המאפיינים המבדילים ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים או אורגניזמים) מיישויות חומריות אחרות.

חָדָשׁ!!: השמש וחיים · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: השמש ובראשית · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

חָדָשׁ!!: השמש וברזל · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי - 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: השמש וברכת החמה · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: השמש ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בהירות

נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות או בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).

חָדָשׁ!!: השמש ובהירות · ראה עוד »

בהירות מוחלטת

בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר את בהירותם של כוכבים תוך הנחה שרירותית כי מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).

חָדָשׁ!!: השמש ובהירות מוחלטת · ראה עוד »

ג'ול

גּ'וּל (נהגה לעיתים גַּ'אוּל) היא יחידת מידה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) לאנרגיה ועבודה וסימנה J. היא קרויה על-שם הפיזיקאי האנגלי ג'יימס פרסקוט ג'ול.

חָדָשׁ!!: השמש וג'ול · ראה עוד »

גרם

מכסה עט שמשקלו קרוב לגרם אחד הוצמד לזהב באופן רשמי במאה ה-19, הושהה בזמן מלחמת העולם הראשונה והוחזר ב-1925 גרם (מלטינית gramma, משקל מועט; סימול g) היא יחידת מידה למסה.

חָדָשׁ!!: השמש וגרם · ראה עוד »

גרעין האטום

תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום הוא אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.

חָדָשׁ!!: השמש וגרעין האטום · ראה עוד »

גרעיני חמנית

ימין: גרעין חמנית שלם. שמאל: ליבת גרעין חמנית גרעיני חמנית או גרעיני חמנייה, המכונים גם גרעינים שחורים, הם זרעי צמח החמנית המשמשים למאכל ולהפקת שמן.

חָדָשׁ!!: השמש וגרעיני חמנית · ראה עוד »

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

חָדָשׁ!!: השמש וגשושית · ראה עוד »

גלקסיה

גָּלַקְסִיָּה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום.

חָדָשׁ!!: השמש וגלקסיה · ראה עוד »

גבול צ'נדראסקאר

גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.

חָדָשׁ!!: השמש וגבול צ'נדראסקאר · ראה עוד »

גופרית

גופרית (Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.

חָדָשׁ!!: השמש וגופרית · ראה עוד »

דקה

דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 59 או 61 שניות - דקה מעוברת).

חָדָשׁ!!: השמש ודקה · ראה עוד »

דגל יפן

דגל יפן, הידוע בשמו הרשמי ניסשוהקי (日章旗, מיפנית: דגל סימן השמש) או בשמו הנפוץ הינומארו (日の丸, דיסקת שמש) הוא דגל בצבע לבן אשר במרכזו דיסקה אדומה.

חָדָשׁ!!: השמש ודגל יפן · ראה עוד »

דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל

באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.

חָדָשׁ!!: השמש ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: השמש והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: השמש והמאה ה-4 · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא שמה של תאוריה לפיה מרכז מערכת השמש הוא השמש.

חָדָשׁ!!: השמש והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: השמש והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הנס בתה

הנס אלברכט בתה (בגרמנית: Hans Albrecht Bethe; 2 ביולי 1906 - 6 במרץ 2005) היה פיזיקאי גרמני-אמריקאי-יהודי שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1967.

חָדָשׁ!!: השמש והנס בתה · ראה עוד »

הסדרה הראשית

בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.

חָדָשׁ!!: השמש והסדרה הראשית · ראה עוד »

הרמן פון הלמהולץ

הרמן לודוויג פון הלמהולץ (31 באוגוסט 1821 - 8 בספטמבר 1894) היה רופא ופיזיקאי גרמני אשר תרם משמעותית למגוון של תחומים נרחבים של המדע המודרני.

חָדָשׁ!!: השמש והרמן פון הלמהולץ · ראה עוד »

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.

חָדָשׁ!!: השמש והלוח היוליאני · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

חָדָשׁ!!: השמש והליום · ראה עוד »

הליוס

במרכז, הליוס אל השמש רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה.

חָדָשׁ!!: השמש והליוס · ראה עוד »

הבזק הליום

הבזק הליום הוא תהליך אשר מתרחש בכוכבים במסה בינונית לאחר סיום חייהם ככוכבי הסדרה הראשית.

חָדָשׁ!!: השמש והבזק הליום · ראה עוד »

הבועה המקומית

הדמיית אמן של הבועה המקומית ובה שלושת הכוכבים: אנטארס, השמש ומירזם. הבועה המקומית היא אזור בתווך הבין-כוכבי של זרוע אוריון בשביל החלב.

חָדָשׁ!!: השמש והבועה המקומית · ראה עוד »

הינדואיזם

מקדש הינדואי המוקדש לאלה, שאקטי, במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם הוא שם כולל לדת הרווחת בהודו, בה חיים 96% מההינדואים בעולם.

חָדָשׁ!!: השמש והינדואיזם · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: השמש והירח · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

חָדָשׁ!!: השמש והיתוך גרעיני · ראה עוד »

הילה (פיזיקה)

הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני אור השמש באטמוספירה של כדור הארץ הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני האור שמגיעות מהירח באטמוספירה של כדור הארץ הילה (באנגלית: Halo) היא תופעה אופטית של היווצרות מעגל סביב מקור אור.

חָדָשׁ!!: השמש והילה (פיזיקה) · ראה עוד »

ויליאם תומסון

ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי-סקוטי.

חָדָשׁ!!: השמש וויליאם תומסון · ראה עוד »

כרומוספירה

הכרומוספירה של השמש כפי שהיא נראית בזמן ליקוי חמה. הכרומוספירה היא שכבה דקה מהאטמוספירה התחתונה של השמש בעלת צבע אדמדם, ונמצאת מעל לפוטוספירה של השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וכרומוספירה · ראה עוד »

כתם שמש

השמש ועליה מספר כתמים כתם שמש. תמונה שצולמה על ידי NASA כתם שמש הוא אזור על פני השמש (הפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות.

חָדָשׁ!!: השמש וכתם שמש · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש כְּבִידָה (גְּרָוִויטַצְיָה) הוא אחד מהכוחות הבסיסיים בטבע; כוח משיכה פועל בין גופים בהתאם למכפלת המסות שלהם ומרחקם אחד מהשני.

חָדָשׁ!!: השמש וכבידה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: השמש וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב · ראה עוד »

כוכב נייטרונים

כוכב נייטרונים הוא כוכב דחוס שעשוי ברובו מנייטרונים.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב נייטרונים · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב לכת מינורי

כוכב לכת מינורי (באנגלית: minor planet; מכונה גם פלנטואיד) הוא גוף שמימי הנע במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת מינורי · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב הסדרה הראשית מסוג G

השמש היא כוכב הסדרה הראשית מסוג G טיפוסי כוכב הסדרה הראשית מסוג G, או ננס צהוב, הוא כוכב המשתייך לסדרה הראשית ובעל סיווג ספקטרלי G. מסתו של כוכב כזה נמצאת בתחום של 0.9 עד 1.44 מסת שמש, והוא מייצר קרינה באמצעות היתוך גרעיני של מימן להליום.

חָדָשׁ!!: השמש וכוכב הסדרה הראשית מסוג G · ראה עוד »

ישו

איקונין המציג את ישו ממנזר סנטה קתרינה (מהמאה ה-6). דמותו של ישו באמנות, עם הזקן והמראה האופייני, היא אחד הדימויים המוכרים והמשפיעים בתרבות העולם. יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית; ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, בלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 לספירה) הוא הדמות המרכזית בנצרות, שבה הוא נחשב למשיח ולבן האלוהים.

חָדָשׁ!!: השמש וישו · ראה עוד »

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.

חָדָשׁ!!: השמש ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: השמש ויהדות · ראה עוד »

יום

שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.

חָדָשׁ!!: השמש ויום · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה. יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: השמש ויום ראשון · ראה עוד »

יוליסס (גשושית)

יוליסס היא גשושית לחקר השמש שנבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית ושוגרה באמצעות מעבורת החלל דיסקברי (משימה STS-41) ב-6 באוקטובר 1990 בשעה 11:47:15.

חָדָשׁ!!: השמש ויוליסס (גשושית) · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מקורו של השם "יוונים" הוא מהתרבות האיונית. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף מהערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3000 השנים באסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: השמש ויוונים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: השמש ויוונית · ראה עוד »

1848

|.

חָדָשׁ!!: השמש ו1848 · ראה עוד »

1854

|.

חָדָשׁ!!: השמש ו1854 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: השמש ו1925 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: השמש ו1938 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: השמש ו1990 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: השמש ו2009 · ראה עוד »

2018

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: השמש ו2018 · ראה עוד »

25 בדצמבר

25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: השמש ו25 בדצמבר · ראה עוד »

30 ביוני

30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: השמש ו30 ביוני · ראה עוד »

6 באוקטובר

6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: השמש ו6 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

גלגל השמש, גלגל החמה, התפרצות מגנטית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/השמש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »