סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

התראה (הלכה)

מַדָד התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש. [1]

63 יחסים: מאיר הלוי אבולעפיה, מסכת סנהדרין, מסית, משנה, משנה תורה, משפט אזרחי, משפט עברי, משפט פלילי, מלקות (הלכה), מוסר (הלכה), מיתה בידי שמים, אמוראים, ארבע מיתות בית דין, אריה לייב הלר, אלוהים, אחרונים, אין עונשין אלא אם כן מזהירין, עדות (הלכה), עונש מוות, עולא, פסוק, פוסק, צריכותא, קל וחומר, רמב"ם, ראשונים, רצח, רש"י, רשב"א, רבי שמעון בר יוחאי, רבי ישמעאל, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רדב"ז, רודף, ריב"ש, שבע מצוות בני נח, תנ"ך, תנאים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תוספתא, חז"ל, בראשית רבה, בבא קמא, בית דין, בית דין (הלכה), גניבה, גזרת הכתוב, ..., גוי, דאורייתא ודרבנן, דרישה וחקירה, האתיקה של אריסטו, הלוואה, הלכה, הבא במחתרת, הכנסה לכיפה, וידאל די טולוזא, כרת, ישיבת הר עציון, יונה גירונדי, יוסף ענגיל. להרחיב מדד (13 יותר) »

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסית

בהלכה, מסית הוא יהודי המסית יהודי אחר לעבוד עבודה זרה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומסית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט אזרחי

המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית. לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לבין הפרט.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומשפט אזרחי · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומשפט עברי · ראה עוד »

משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומשפט פלילי · ראה עוד »

מלקות (הלכה)

מלקות הן עונש שנקבע על פי ההלכה היהודית, כענישה במקרה של עבירה במזיד על מצוות לא תעשה ('לאו').

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומלקות (הלכה) · ראה עוד »

מוסר (הלכה)

מוֹסֵר הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להמסר בידי גורם בעל כוח (אנס), בעיקר שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומוסר (הלכה) · ראה עוד »

מיתה בידי שמים

בהלכה, מיתה בידי שמים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ומיתה בידי שמים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ואמוראים · ראה עוד »

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות ההוצאה להורג שבאמצעותן, על פי ההלכה, מתבצע עונש מוות, כחלק ממערכת דיני הנפשות במסגרת הענישה בהלכה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ואלוהים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ואחרונים · ראה עוד »

אין עונשין אלא אם כן מזהירין

אין עונשין אלא אם כן מזהירין הוא כלל הלכתי־תלמודי, לפיו לא ייתכן עונש על עבירה כל שהיא מהתורה, בלי שיצויין במפורש בתורה אזהרה שלא לעבור על עבירה זו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ואין עונשין אלא אם כן מזהירין · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ועונש מוות · ראה עוד »

עולא

עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ועולא · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בביבליה – כתבי קודש היהודיים (התנ"ך) או הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ופסוק · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ופוסק · ראה עוד »

צריכותא

צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וצריכותא · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וקל וחומר · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וראשונים · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורצח · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורשב"א · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי, מכונה בקיצור רשב"י) (ג'תת"ל ≈ 67 לספירה בערך - ג'תתקכ"ג ≈ 160 לספירה בערך) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

ציונו של רבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורבי יוסי · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורדב"ז · ראה עוד »

רודף

בהלכה, רודף הוא אדם המסכן את חיי חברו, בכוונה ושלא בכוונה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ורודף · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת (1326–1408) (הרִיבָ"שׁ), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וריב"ש · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותנאים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם

ביהדות תלמיד חכם הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותלמיד חכם · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ותוספתא · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וחז"ל · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ובראשית רבה · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ובבא קמא · ראה עוד »

בית דין

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ובית דין · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וגניבה · ראה עוד »

גזרת הכתוב

גזרת הכתוב הוא מונח הלכתי נפוץ, המתאר הלכה או דין מהתורה, שאין מאחריו היגיון ברור (ולעיתים הוא נראה אף כמנוגד לו), ותוקפו מבוסס אך ורק על ציווי מפורש במקרא.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וגזרת הכתוב · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וגוי · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הוא הכינוי בהלכה לחקירת העדים על ידי הדיינים בבית הדין, והן מהוות תנאי הכרחי לקבלת העדות בכל הנוגע לדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ודרישה וחקירה · ראה עוד »

האתיקה של אריסטו

הגותו של אריסטו בתחום האתיקה מסוכמת בשני ספרים, שככל הנראה נכתבו בהתבסס על הרצאותיו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) והאתיקה של אריסטו · ראה עוד »

הלוואה

הלוואה היא עסקה בה אדם או גוף משפטי נותן סכום כסף לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) והלוואה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) והלכה · ראה עוד »

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) והבא במחתרת · ראה עוד »

הכנסה לכיפה

במשפט עברי, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) והכנסה לכיפה · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש שמופיע בתורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וכרת · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או פשוט הגוש), היא ישיבת הסדר ותיקה באלון שבות שבגוש עציון.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) וישיבת הר עציון · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף ענגיל

הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - ה'תר"ף, 1920) היה מחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין.

חָדָשׁ!!: התראה (הלכה) ויוסף ענגיל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/התראה_(הלכה)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »