סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

וקטור (פיזיקה)

מַדָד וקטור (פיזיקה)

וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי. [1]

74 יחסים: ממד (אלגברה ליניארית), ממד (פיזיקה), מספר, מערכת צירים קרטזית, מצולע, מקבילית, מרחק, מרחב (פיזיקה), מרחב אוקלידי, מרחב תלת-ממדי, מרחב וקטורי, מזרח, מגנטיות, מהירות, מהירות זוויתית, מכניקת הקוונטים, מכפלה סקלרית, מכפלה טנזורית, מכפלה וקטורית, מישור (גאומטריה), אנליזה מתמטית, אנליזה וקטורית, אקסיומה, אריתמטיקה, אלגברה, אלגברה ליניארית, אגד וקטורי, אופרטור, אופרטור הרמיטי, אוריינטציה (מתמטיקה), אי-שוויון המשולש, נקודה (גאומטריה), נוסחה, נורמה (אנליזה), סקלר (פיזיקה), ערך מוחלט, עבודה (פיזיקה), פעולה קומוטטיבית, פונקציה הומוגנית, פיזיקה, קומוטטור, קואורדינטות, קיבוץ, שדה (פיזיקה), שדה מגנטי, שדה אלקטרומגנטי, שדה חשמלי, שדה וקטורי, שושנת הרוחות, שיקוף (מתמטיקה), ..., תאוצה, תנע זוויתי, תנועה (פיזיקה), טנזור, זמן, חשבון אינפיניטסימלי, חוקי התנועה של ניוטון, בסיס (אלגברה), גאומטריה, גליל (גאומטריה), גופן, גודל פיזיקלי, העתק (פיזיקה), הטלה (מתמטיקה), הכללה (מתמטיקה), וקטור נורמלי, וקטור יחידה, כפל בסקלר, כלל יד ימין, כוח (פיזיקה), כיוון השעון, ימין ושמאל (כיוונים במרחב), יון, 4-וקטור. להרחיב מדד (24 יותר) »

ממד (אלגברה ליניארית)

באלגברה ליניארית, הממד של מרחב וקטורי הוא מספר האיברים בבסיס של המרחב.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וממד (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »

ממד (פיזיקה)

בפיזיקה, הממד משקף את מספר דרגות החופש של תנועה במרחב.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וממד (פיזיקה) · ראה עוד »

מספר

מספר הוא מושג מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומספר · ראה עוד »

מערכת צירים קרטזית

מערכת הצירים הקרטזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומערכת צירים קרטזית · ראה עוד »

מצולע

בגאומטריה, מצולע הוא חלק ממישור המתוחם על ידי מספר סופי של קטעים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומצולע · ראה עוד »

מקבילית

מקבילית היא מרובע שכל זוג צלעות נגדיות שלו מקבילות זו לזו.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומקבילית · ראה עוד »

מרחק

מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומרחק · ראה עוד »

מרחב (פיזיקה)

בפיזיקה, המרחב הוא ה"זירה" שבה מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים ביקום.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

מרחב אוקלידי

נקודה במרחב האוקלידי התלת-ממדי מוגדרת בעזרת שלוש קואורדינטות. במתמטיקה, מרחב אוקלידי הוא הכללה לממד כללי של המישור וגם של המרחב התלת-ממדי, שהם הבסיס של הגאומטריה האוקלידית.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומרחב אוקלידי · ראה עוד »

מרחב תלת-ממדי

מרחב תלת-ממדי הוא מרחב מתמטי או פיזיקלי, שיש לו שלושה ממדים, למשל אורך, רוחב וגובה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומרחב תלת-ממדי · ראה עוד »

מרחב וקטורי

באלגברה ליניארית, מרחב וקטורי הוא מערכת מתמטית מעל שדה, שאבריה - הקרויים וקטורים - ניתנים לחיבור ולכפל בסקלר.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומרחב וקטורי · ראה עוד »

מזרח

הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מזרח הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומזרח · ראה עוד »

מגנטיות

מגנטים מגנטיות היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומגנטיות · ראה עוד »

מהירות

בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב - המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומהירות · ראה עוד »

מהירות זוויתית

המהירות הזוויתית היא קצב השינוי בזמן של הזווית בין נקודה כלשהי על הגוף לבין ציר הייחוס הסיבוב שבתרשים הוא נגד כיוון השעון, לכן על פי כלל יד ימין כיוון וקטור המהירות הזוויתית הוא למעלה. מהירות זוויתית או מהירות סיבובית היא גודל המבטא את מהירות הסיבוב של גוף והיא קבועה עבור גוף קשיח חופשי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומהירות זוויתית · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מכפלה סקלרית

מכפלה סקלרית היא פעולה על שני וקטורים מהמרחב האוקלידי \ \mathbb^n שמחזירה סקלר (ומכאן שמה).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומכפלה סקלרית · ראה עוד »

מכפלה טנזורית

במתמטיקה, מכפלה טנזורית היא בנייה מתמטית המקבלת שני מבנים אלגבריים ובסיס משותף, ומחזירה מבנה אחר, הנוצר משניהם בסיועו של הבסיס.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומכפלה טנזורית · ראה עוד »

מכפלה וקטורית

במתמטיקה ובפיזיקה, מכפלה וקטורית היא פעולה בינארית על שני וקטורים במרחב תלת ממדי, שמחזירה וקטור (בניגוד למכפלה הסקלרית שמחזירה סקלר).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומכפלה וקטורית · ראה עוד »

מישור (גאומטריה)

בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ומישור (גאומטריה) · ראה עוד »

אנליזה מתמטית

אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואנליזה מתמטית · ראה עוד »

אנליזה וקטורית

אָנָלִיזָה וֶקְטוֹרִית היא תחום של המתמטיקה העוסק באנליזה של פונקציות המוגדרות מעל מרחב וקטורי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואנליזה וקטורית · ראה עוד »

אקסיומה

אַקְסיּוֹמָה (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה כנכונה וכמובנת מאליה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואקסיומה · ראה עוד »

אריתמטיקה

האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואריתמטיקה · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואלגברה · ראה עוד »

אלגברה ליניארית

נעלמים ונקודות הישר הן הפתרונות של שתי המשוואות יחדיו. אלגברה ליניארית (נהגה: לִינֵאָרִית) היא ענף של האלגברה העוסק במערכות של משוואות ליניאריות כמו והעתקות ליניאריות כמו והצגותיהן בעזרת מטריצות ומרחבים וקטוריים (בהתאמה).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואלגברה ליניארית · ראה עוד »

אגד וקטורי

במתמטיקה, אגד וקטורי הוא מבנה גאומטרי הנוצר מהדבקה של מרחבים וקטוריים לכל נקודה במרחב X, וקשירתם זה לזה באופן רציף.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואגד וקטורי · ראה עוד »

אופרטור

במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) או פעולה, הוא סוג של פונקציה, הפועלת על מספר, קבוע או משתנה, של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואופרטור · ראה עוד »

אופרטור הרמיטי

במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואופרטור הרמיטי · ראה עוד »

אוריינטציה (מתמטיקה)

אוריינטבילית. לטורוס שני צדדים - הפנימי (אינו נראה לצופה) והחיצוני (נראה לצופה), ובהתאם שתי אוריינטציות אוריינטבילית במתמטיקה ובפרט בטופולוגיה וגאומטריה, אוריינטציה היא מבנה שניתן (לעיתים) להגדיר על אובייקט גאומטרי (בדרך כלל יריעה).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואוריינטציה (מתמטיקה) · ראה עוד »

אי-שוויון המשולש

250px במתמטיקה, אי-שוויון המשולש הוא אי-שוויון מהצורה \ d(A,C)\leq d(A,B)+d(B,C), כאשר \ d(\cdot,\cdot) היא פונקציית מרחק.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ואי-שוויון המשולש · ראה עוד »

נקודה (גאומטריה)

סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו, משום שהוא מאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »

נוסחה

נוסחה, במתמטיקה ובמדע, היא דרך קומפקטית וסימבולית לכתיבת מידע או להצגת קשר כמותי בין גורמים אחדים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ונוסחה · ראה עוד »

נורמה (אנליזה)

באנליזה מתמטית, נורמה היא פונקציה ממשית המוגדרת על מרחב וקטורי, ומתאימה לכל וקטור ערך ממשי, באופן שמתמלאים מספר תנאים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ונורמה (אנליזה) · ראה עוד »

סקלר (פיזיקה)

בפיזיקה, סְקָלָר הוא גודל פיזיקלי חד ממדי, כלומר כזה שניתן לתארו על ידי מספר ממשי יחיד.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וסקלר (פיזיקה) · ראה עוד »

ערך מוחלט

במתמטיקה, ערך מוחלט הוא פונקציה המודדת את גודלם של איברים בשדה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וערך מוחלט · ראה עוד »

עבודה (פיזיקה)

בפיזיקה, עבודה פירושה שינוי באנרגיה כתוצאה מהפעלת כוח, והיא נמדדת באמצעות סכימת הכוח לאורך מסלול פעולתו: במקרה הפשוט בו הכוח F הפועל בכיוון התנועה הוא קבוע, כלומר לא משתנה לאורך המסלול, הנוסחא הקודמת מקבלת גרסה פשוטה יותר- כאשר s הוא אורך הדרך שעובר הגוף, ו-F הוא רכיב המתאר את גודל הכח המקביל לכיוון התנועה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ועבודה (פיזיקה) · ראה עוד »

פעולה קומוטטיבית

קומוטטיביות או חילופיות, היא תכונה של פעולות בינאריות: * היא פעולה קומוטטיבית אם לכל a,b מתקיים \ a*b.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ופעולה קומוטטיבית · ראה עוד »

פונקציה הומוגנית

במתמטיקה פונקציה הומוגנית מסדר n היא פונקציה שכאשר הארגומנטים בה מוכפלים במספר קבוע c, ערך הפונקציה מוכפל ב־cn.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ופונקציה הומוגנית · ראה עוד »

פיזיקה

עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ופיזיקה · ראה עוד »

קומוטטור

במתמטיקה, קומוטטור הוא פונקציה דו-מקומית המוגדרת בדרך כלל בחוג או חבורה, הבודקת את ההתחלפות של זוג איברים ביחס לפעולת כפל נתונה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וקומוטטור · ראה עוד »

קואורדינטות

קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת (בעברית: שיעורים) הן קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וקואורדינטות · ראה עוד »

קיבוץ

אנדרטה לתנועה הקיבוצית בדגניה א' (2007) קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וקיבוץ · ראה עוד »

שדה (פיזיקה)

שָׂדֶה בפיזיקה הוא תכונה (במינוח מתמטי פונקציה) של המרחב.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושדה (פיזיקה) · ראה עוד »

שדה מגנטי

חומר מגנטי מרחפת באוויר באמצעות השדה המגנטי שיוצר מוליך על תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושדה מגנטי · ראה עוד »

שדה אלקטרומגנטי

גל אלקטרומגנטי השראה אלקטרומגנטית שדה אלקטרומגנטי הוא שדה פיזיקלי המורכב משדה חשמלי ומשדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושדה אלקטרומגנטי · ראה עוד »

שדה חשמלי

בפיזיקה, למרחב המקיף מטען חשמלי (או באזור בו יש שדה מגנטי המשתנה בזמן) יש תכונה הנקראת שדה חשמלי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושדה חשמלי · ראה עוד »

שדה וקטורי

המחשת שדה וקטורי במתמטיקה שדה וקטורי הוא פונקציה חלקה בין יריעה לבין האגד המשיק ליריעה, כך שלכל נקודה מותאם וקטור משיק באותה הנקודה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושדה וקטורי · ראה עוד »

שושנת הרוחות

ממוזער שושנת הרוחות היא תרשים המראה את כיווני רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושושנת הרוחות · ראה עוד »

שיקוף (מתמטיקה)

שיקוף מסביב לציר a (באדום): הנקודה P עוברת ל-P' כך שהמרחק שלהן מהישר, d, שווה. המשולש ABC עובר ל-'A'B'C כך שסדר הקודקודים משתנה. בגאומטריה וענפים אחרים של המתמטיקה, שיקוף של מישור ביחס לישר הוא העתקה שמעבירה כל נקודה לנקודה הנמצאת במרחק שווה מהישר, כך שהקו המחבר ביניהן מאונך לישר (כלומר הישר הוא אנך אמצעי שלו).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ושיקוף (מתמטיקה) · ראה עוד »

תאוצה

התאוצה הרגעית מתוארת בגרף זה על ידי המשיק (הירוק) לעקומת המהירות (הכחולה). העקומה הכחולה מראה את המהירות (בציר האנכי) כפונקציה של הזמן (בציר האופקי). בכל רגע נתון התאוצה, שהיא קצב השינוי של המהירות, היא השיפוע של העקומה באותו רגע. את השיפוע בנקודת זמן מסוימת מוצאים דרך מציאת המשיק לעקומה באותה נקודת זמן, והוא שווה לנגזרת באותה נקודה. שלושת הגרפים מתארים את המרחק (מקום), מהירות ותאוצה (אדום, ירוק וכחול בהתאמה) של אותו גוף ביחס לזמן (כך למשל, בנקודת ההתחלה, כאשר t.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ותאוצה · ראה עוד »

תנע זוויתי

תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המודד תנועה סיבובית.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ותנע זוויתי · ראה עוד »

תנועה (פיזיקה)

תנועה היא מושג מרכזי בפיזיקה, שמשמעותו שינוי במיקום של גוף במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ותנועה (פיזיקה) · ראה עוד »

טנזור

במתמטיקה, טֶנזוֹר (או טנסור) הוא פונקציה מולטי-ליניארית.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וטנזור · ראה עוד »

זמן

שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא נתון שמוגדר ונמדד על ידי תנועה מחזורית רציפה של עצמים במרחב.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וזמן · ראה עוד »

חשבון אינפיניטסימלי

חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; באנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »

חוקי התנועה של ניוטון

אייזק ניוטון חוקי התנועה של ניוטון הם שלושה חוקי פיזיקה שניסח אייזק ניוטון, ועוסקים בתנועתם של גופים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וחוקי התנועה של ניוטון · ראה עוד »

בסיס (אלגברה)

באלגברה ליניארית קבוצה של וקטורים במרחב וקטורי נקראת בסיס אם היא מקיימת כמה הגדרות שקולות.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ובסיס (אלגברה) · ראה עוד »

גאומטריה

גאומטריה (מיוונית עתיקה: geo.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וגאומטריה · ראה עוד »

גליל (גאומטריה)

גליל מעגלי ישר בעל רדיוס r וגובה h. ציר הגליל מסומן באדום ובסגול. גליל מעגלי נטוי. הצירים של אליפסת אחד הבסיסים מסומנים בירוק. בגאומטריה, גָּלִיל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במרחב, הנמצאות במרחק קבוע, רדיוס הגליל, מישר כלשהו, ציר הגליל.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וגליל (גאומטריה) · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וגופן · ראה עוד »

גודל פיזיקלי

גודל פיזיקלי - תכונה הניתנת למדידה של עצם מסוים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וגודל פיזיקלי · ראה עוד »

העתק (פיזיקה)

וקטור ההעתק לעומת הדרך שעשה גוף לאורך מסלול במכניקה קלאסית, העתק הנו הוקטור הקצר ביותר המחבר בין נקודת מדידה התחלתית של מיקומו של גוף לנקודת מדידה סופית של מיקומו של גוף.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) והעתק (פיזיקה) · ראה עוד »

הטלה (מתמטיקה)

באלגברה ליניארית הטלה היא סוג של העתקה ליניארית המפרקת וקטור לרכיביו ומחזירה רק את הרכיבים שלו שנמצאים בתת-מרחב ליניארי מסוים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) והטלה (מתמטיקה) · ראה עוד »

הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »

וקטור נורמלי

וקטור נורמלי לישר, מישור או משטח כללי הוא וקטור המאונך לאובייקט המתאים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ווקטור נורמלי · ראה עוד »

וקטור יחידה

במרחב נורמי (מרחב וקטורי עם נורמה), וקטור יחידה הוא וקטור שאורכו 1.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ווקטור יחידה · ראה עוד »

כפל בסקלר

באלגברה, כפל וקטור בסקלר היא אחת הפעולות הבסיסיות המאפיינות מרחב וקטורי (ובאופן כללי יותר: מודול).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וכפל בסקלר · ראה עוד »

כלל יד ימין

איור 1 - המחשת הניסוח הראשון של כלל יד ימין - אם מכוונים את האגודל בכיוון הווקטור הראשון במכפלה, \vec a ואת האצבע המורה בכיוון הווקטור השני במכפלה, \vec b, אזי תוצאת המכפלה \vec c.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וכלל יד ימין · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »

כיוון השעון

שרטוט המציג את כיוון השעון ואת הכיוון הנגדי לו ("נגד כיוון השעון") תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וכיוון השעון · ראה עוד »

ימין ושמאל (כיוונים במרחב)

מערכת צירים קרטזית מורכב על גוף האדם, הכיוון החיובי של ציר x (שמוגדר על ידי מכפלה וקטורית של הכיוונים קדימה בלמעלה (y כפול z) הוא כיוון ימין. ימין ושמאל הם כיוונים יחסיים במרחב, שנקבע לפי מערך גופו של האדם, או ליתר דיוק – לפי שלשה ימנית של וקטורים אורותוגונליים (מאונכים).

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) וימין ושמאל (כיוונים במרחב) · ראה עוד »

יון

הפוטנציאל האלקטרוסטטי של יון הניטראט. האזורים הצבועים בכתום הם בעלי רמת אנרגיה נמוכה יותר מאלה הצהובים. יון (מיוונית עתיקה: ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ויון · ראה עוד »

4-וקטור

4-וקטור הוא וקטור יחסותי בעל 4 רכיבים במרחב מינקובסקי שהוא בעל ארבעה ממדים: שלושה ממדי אורך ומימד זמן אחד.

חָדָשׁ!!: וקטור (פיזיקה) ו4-וקטור · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פסאודו וקטור, פסאודו-וקטור, פסואודו וקטור, וקטור (פיסיקה).

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/וקטור_(פיזיקה)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »