סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

זלמן סנדר כהנא שפירא

מַדָד זלמן סנדר כהנא שפירא

זלמן סנדר כהנא שפיראתמונה להחלפה הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א – כ"ט בשבט תרפ"ג) שימש כרבה של העיירה קרינקי בפולין. [1]

28 יחסים: מלחין, מכון ירושלים, אברהם דוב כהנא שפירא, איסר יהודה אונטרמן, נפתלי צבי יהודה ברלין, סדר נשים, סדר קדשים, קרינקי, קובנה, שמעון שקופ, שערי חסד, שטעטל, חיים מוולוז'ין, ברוקלין, ה'תרנ"ח, ה'תרס"ג, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ג, ה'תרי"א, העלייה השלישית, כ"ט בשבט, יעקב קמנצקי, ירושלים, ישיבת תורה ודעת, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבה, יהדות פולין, יהדות ליטא.

מלחין

גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כדוגמת תווים.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ומלחין · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ומכון ירושלים · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (נולד בי"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בבריסק ונפטר בכ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976 בירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר נשים · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר קדשים · ראה עוד »

קרינקי

קרינקי (בפולנית Krynki) היא עיירה במחוז ביאליסטוק בפולין, על גבול בלרוס, ובה כ-2,700 תושבים, רובם פולנים ומיעוטם בלרוסים.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וקרינקי · ראה עוד »

קובנה

קובנה (ליטאית: Kaunas) היא העיר השנייה בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וקובנה · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תר"כ, 1860 - ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושמעון שקופ · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער - לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל - בית המדרש קהל חסידים. בהמשך - בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושערי חסד · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושטעטל · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וברוקלין · ראה עוד »

ה'תרנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרנ"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תרפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרפ"א · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תרי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרי"א · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 בונים בתל אביב ברחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא והעלייה השלישית · ראה עוד »

כ"ט בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וכ"ט בשבט · ראה עוד »

יעקב קמנצקי

הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א,28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויעקב קמנצקי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וירושלים · ראה עוד »

ישיבת תורה ודעת

ישיבת תורה ודעת (או מתיבתא תורה ודעת) היא ישיבה חרדית הנמצאת בשכונת קנסינגטון שבברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבת תורה ודעת · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבה · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות ליטא · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

זלמן סנדר שפירא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זלמן_סנדר_כהנא_שפירא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »