סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חג

מַדָד חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד. [1]

58 יחסים: מנהג, מצרים, משנה ברורה, מזבח, מכה, אנגלית, אביב, נצרות, ניו יורק, ערבית, עשרה בטבת, עלייה לרגל, עלייה לתורה, עברית ישראלית, עוגה, פסח, פורים, צום, קידוש, ראש השנה, רחל המשוררת, שמחה, שלמי חגיגה, שבעה עשר בתמוז, שבת, שורש (שפות שמיות), תקופת בית ראשון, תדיר ושאינו תדיר, תורה, חנוכה, חשמלית, חברה (סוציולוגיה), חג (שיר), חג לאומי, חג', חגי ישראל ומועדיו, חגים ומועדים באסלאם, בעל (אל), ברכה, בזק, בגדאד, גפרור, גשם, דאורייתא ודרבנן, דת, האקדמיה ללשון העברית, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, העברית (כתב עת), השקיה, הכעבה, ..., יצחק שלו, ישראל, יהדות בבל, יום ראשון, יום שישי, יום השנה, יום הכיפורים, יידיש. להרחיב מדד (8 יותר) »

מנהג

מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: חג ומנהג · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: חג ומצרים · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: חג ומשנה ברורה · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: חג ומזבח · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: חג ומכה · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: חג ואנגלית · ראה עוד »

אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי. חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007. אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: חג ואביב · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חג ונצרות · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: חג וניו יורק · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: חג וערבית · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: חג ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: חג ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: חג ועלייה לתורה · ראה עוד »

עברית ישראלית

עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חג ועברית ישראלית · ראה עוד »

עוגה

עוגות אישיות תותים וג'לי. עוגת חתונה פרג במקרים רבים נעשה בעוגות שימוש פרסומי - עיטור העוגה באלמנטים פרסומיים כגון לוגו של תאגיד או של מיזם המוצג במקום ציבורי משמש כלי לפרסום המיזם. בתמונה - עוגה הנושאת את לוגו ויקיפדיה. עוגת שוקולד טבעונית בתחום המגדנאות, עוּגה (במלרע) היא מאכל מתוק, לרוב אפוי המוכן בתבנית אישית או גדולה.

חָדָשׁ!!: חג ועוגה · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: חג ופסח · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: חג ופורים · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: חג וצום · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: חג וקידוש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: חג וראש השנה · ראה עוד »

רחל המשוררת

רחל המשוררת חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

חָדָשׁ!!: חג ורחל המשוררת · ראה עוד »

שמחה

ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח. שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, לרוב בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו באחד מהיבטי חייו.

חָדָשׁ!!: חג ושמחה · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: חג ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: חג ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: חג ושבת · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

חָדָשׁ!!: חג ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חג ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תדיר ושאינו תדיר

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

חָדָשׁ!!: חג ותדיר ושאינו תדיר · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: חג ותורה · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: חג וחנוכה · ראה עוד »

חשמלית

חשמלית משוחזרת בגרמניה, מחוברת לכבלי חשמל עיליים באמצעות קשת הזנה חשמלית חשמליות בטורונטו, קנדה, ב-2008, ממתינות בנתיבי תנועת כלי הרכב האחרים חשמלית היא כלי תחבורה ציבורית הנעה על מסילה ברחובות ערים.

חָדָשׁ!!: חג וחשמלית · ראה עוד »

חברה (סוציולוגיה)

בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.

חָדָשׁ!!: חג וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »

חג (שיר)

רחל בלובשטיין-סלע חג הוא שירה של המשוררת רחל.

חָדָשׁ!!: חג וחג (שיר) · ראה עוד »

חג לאומי

אין חג לאומי רשמי חג לאומי הוא חג חילוני המצוין במרבית מדינות העולם, בדרך כלל על מנת לציין אירועים בעלי אופי לאומי, כגון יום עצמאותה של המדינה, עלייתו לשלטון או יום הולדתו של השליט, או אירועים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: חג וחג לאומי · ראה עוד »

חג'

חָג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה.

חָדָשׁ!!: חג וחג' · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: חג וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ומועדים באסלאם

חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד.

חָדָשׁ!!: חג וחגים ומועדים באסלאם · ראה עוד »

בעל (אל)

ה-12 לפנה"ס. נמצאה בחפירות ב"ראס שמרה", היא אוגרית. צלמית של האל הכנעני בעל הדד, 1900 לפנה"ס בקירוב 13 לפנה"ס. נמצאה באקרופוליס של אוגרית. כיום בלובר במיתולוגיה הכנענית, בעל - או בעל הדד - הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה.

חָדָשׁ!!: חג ובעל (אל) · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: חג וברכה · ראה עוד »

בזק

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ המוכרת בשם המקוצר בזק היא חברת תקשורת ישראלית המספקת שירותי טלפון ואינטרנט.

חָדָשׁ!!: חג ובזק · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: חג ובגדאד · ראה עוד »

גפרור

גפרור דולק חפיסות גפרורים מסוגים שונים גפרורי דונג שיוצרו בא"י בזמן מלחמת העולם ה-2 גפרור הוא מקל עץ או קרטון המצופה בקצהו בזרחן ומחמצן כלשהו ומשמש להצתת אש על ידי חיכוך שלו במשטח כלשהו.

חָדָשׁ!!: חג וגפרור · ראה עוד »

גשם

גשם תמונות מהופכות של גשר שער הזהב שנוצרו על ידי טיפות גשם גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו טיפות גשם על עלים גֶּשֶׁם הוא משקע נוזלי שקוף הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות.

חָדָשׁ!!: חג וגשם · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: חג ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: חג ודת · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: חג והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: חג והספרייה הווירטואלית של מט"ח · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "העברית" עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית, היוצא לאור כארבע פעמים בשנה על ידי האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: חג והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

השקיה

השקיה בשיטת ההצפה בארצות הברית השקיה היא פעילות חקלאית שבה מובאים מים אל הצמחים, לשם גידולם או לשם קיומם.

חָדָשׁ!!: חג והשקיה · ראה עוד »

הכעבה

מתפללים סביב הכעבה הכַּעֲבָּה (בערבית: الكعبة; מילולית: "הקובייה") היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: חג והכעבה · ראה עוד »

יצחק שלו

יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח - 13 ביולי 1992, יב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חג ויצחק שלו · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חג וישראל · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום.

חָדָשׁ!!: חג ויהדות בבל · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה. יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: חג ויום ראשון · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: חג ויום שישי · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: חג ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: חג ויום הכיפורים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: חג ויידיש · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חגים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חג

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »