תוכן עניינים
73 יחסים: ממשלה, מפלגה, מרץ, משאל עם, מלחמת העולם השנייה, מטבע, מונרך, מונרכיה, אוניה פרסונלית, אוסלו, איות, נפוליאון בונפרטה, נזיר, נורווגית ספרותית, נורווגית חדשה, נורווגיה, סאמי, סטורטינג, עצמאות, עיר בירה, פרלמנט, צבא, קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה, קרב לייפציג, קריית הוותיקן, קואליציה, קופנהגן, רפובליקניזם, רשות מבצעת, שנות ה-70 של המאה ה-20, שופט, שוודיה, תחנת כוח, לאפים, לטינית, לותרניזם, ז'אן-בטיסט ברנדוט, זהות, זכות בחירה, חוק, חוקה, בחירות, גרמניה, גז טבעי, דמוקרטיה, דמוקרטיה פרלמנטרית, דנמרק, דנמרק-נורווגיה, דנית, הממלכה המאוחדת, ... להרחיב מדד (23 יותר) »
ממשלה
הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וממשלה
מפלגה
מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומפלגה
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומרץ
משאל עם
פתק הצבעה במשאל העם לשינוי חוקת איטליה (1946) משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומשאל עם
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומלחמת העולם השנייה
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומטבע
מונרך
הוקון השביעי, מלך נורווגיה, ורעייתו, הנסיכה מוד מוויילס, בשנת 1906 מונרך הוא ראש המדינה, במדינות בעלות ממשל מונרכי.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומונרך
מונרכיה
מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ומונרכיה
אוניה פרסונלית
אוּניה פרסונלית או איחוד פרסונלי היא מערכת יחסים בין שתי ישויות או יותר במשפט הבינלאומי, הנחשבות למדינות שונות וריבוניות, אשר, לפי חוקיהן, אותו האדם עומד בראשן, בעוד גבולותיהן, חוקיהן והאינטרסים שלהן נותרים שונים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ואוניה פרסונלית
אוסלו
ממוזער נמל אוסלו מזרקה רבת סילונים באוסלו ממוזער אוסלו (בנורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ואוסלו
איות
אַיוֹת (שם מדעי: Perninae) היא תת-משפחה של דורסי יום בינוניים ממשפחת הנציים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ואיות
נפוליאון בונפרטה
נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ונפוליאון בונפרטה
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ונזיר
נורווגית ספרותית
שלטים בנורווגית ספרותית נורווגית ספרותית (Bokmål - בוּקמוֹל, בתרגום: "שפת הספר") היא אחת משתי הצורות הסטנדרטיות של השפה הנורווגית, וכמו כל הניבים הנורווגיים, היא שייכת למשפחת השפות הגרמאניות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ונורווגית ספרותית
נורווגית חדשה
נורווגית חדשה (Nynorsk) היא אחת משתי הצורות של השפה הנורווגית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ונורווגית חדשה
נורווגיה
פארק הלאומי פלוגפונה אתרי מורשת עולמית. ממוזער נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005 הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו נורווגיה (נקראת רשמית ממלכת נורווגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ונורווגיה
סאמי
#הפניה שפות סאמיות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וסאמי
סטורטינג
הסטורטינג (בנורווגית: Stortinget, האספה הגדולה), הוא הפרלמנט והרשות המחוקקת בנורווגיה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וסטורטינג
עצמאות
במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ועצמאות
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ועיר בירה
פרלמנט
בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ופרלמנט
צבא
תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וצבא
קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה
קרל הארבעה עשר, נקרא גם יוהאן השלישי או קרל יוהאן (בשוודית ובנורווגית: Karl Johan; 26 בינואר 1763 – 8 במרץ 1844) היה מלך שוודיה (כקרל הארבעה עשר יוהאן) ומלך נורווגיה (כקרל השלישי יוהאן) מ-1818 ועד מותו וכיהן דה פקטו כעוצר וכראש המדינה מ-1810 ועד 1818.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וקרל הארבעה עשר, מלך שוודיה
קרב לייפציג
קרב לייפציג או קרב האומות (בגרמנית: Völkerschlacht bei Leipzig; ברוסית: Битва народов, Bitva narodov; בשוודית: Slaget vid Leipzig; בצרפתית: Bataille des Nations) היה קרב גורלי במסגרת המלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך בין 16 ל-19 באוקטובר 1813, בו נחל נפוליאון בונפרטה את אחת מתבוסותיו הגדולות ביותר.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וקרב לייפציג
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וקריית הוותיקן
קואליציה
קוֹאָלִיצְיָה (בעברית: יַחְדָּה) היא מעין ברית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וקואליציה
קופנהגן
ממוזער ממוזער בנייה מודרנית בעיר קופנהגן משמר בית המלוכה בעיר קופנהגן כנסיית גרונדטוויג, דוגמת מופת לאדריכלות אקספרסיוניסטית קופנהגן (בדנית: København – "נמל הסוחרים" (קֶבְּמְהָאוּן)) היא בירת ממלכת דנמרק והעיר הגדולה בממלכה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וקופנהגן
רפובליקניזם
רפובליקניזם היא אידאולוגיה לפיה השלטון הראוי במדינה הוא רפובליקה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ורפובליקניזם
רשות מבצעת
במדע המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ורשות מבצעת
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ושנות ה-70 של המאה ה-20
שופט
שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ושופט
שוודיה
שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ושוודיה
תחנת כוח
גיאותרמית - איסלנד תחנת כוח היא מתקן תעשייתי גדול להפקת אנרגיה חשמלית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ותחנת כוח
לאפים
#הפניה סאמים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ולאפים
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ולטינית
לותרניזם
לותרניזם הוא ענף בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ולותרניזם
ז'אן-בטיסט ברנדוט
#הפניה קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וז'אן-בטיסט ברנדוט
זהות
זהות היא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וזהות
זכות בחירה
זכות בחירה או זכות הצבעה (בלטינית: suffragium) היא הזכות של אדם להשתתף בהצבעה על מנת להשפיע על מדיניות של ארגון או מדינה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וזכות בחירה
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וחוק
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וחוקה
בחירות
הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ובחירות
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וגרמניה
גז טבעי
הפקת גז טבעי לפי מדינות, במ"ק לשנה (נתוני 3/2006) גז טבעי הוא תערובת גזים חסרת צבע וחסרת ריח המשמשת להפקת אנרגיה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וגז טבעי
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ודמוקרטיה
דמוקרטיה פרלמנטרית
מליאת הכנסת, הפרלמנט הישראלי. המושבים הפנימיים מיועדים לשרי הממשלה. בדמוקרטיה פרלמנטרית חברי הממשלה הם לרוב חברי הפרלמנט. דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, בה הרשות הדומיננטית היא הרשות המחוקקת (הפרלמנט).
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ודמוקרטיה פרלמנטרית
דנמרק
דֶנְמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה:; שם ארכאי: דֶנְיָה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ודנמרק
דנמרק-נורווגיה
דנמרק-נורווגיה (בדנית ונורווגית: Danmark-Norge) הוא שמה ההיסטוריוגרפי של ישות פוליטית, איחוד, שכללה את שטחיהן של ממלכות דנמרק ונורווגיה, כולל שטחי איסלנד, גרינלנד ואיי פארו.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ודנמרק-נורווגיה
דנית
דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ודנית
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והממלכה המאוחדת
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והמאה ה-19
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והמאה ה-20
המלחמות הנפוליאוניות
נפוליאון בונפרטה חוצה את האלפים חיילים פולנים מתקיפים תחת פיקודו של יוזף פוניאטובסקי חיילים פרוסים מיחידת הליצו פרייקור נפוליאון מפזר את ועדת ה-500 במהלך הפיכת 18 בברימר האדמירל הבריטי הוריישו נלסון נפגע במהלך קרב טרפלגר המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים כלל עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והמלחמות הנפוליאוניות
המהפכה הצרפתית
נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והמהפכה הצרפתית
האיחוד האירופי
האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והאיחוד האירופי
האיחוד השוודי-נורווגי
האיחוד בין שוודיה לנורווגיה (בשוודית: Unionen mellan Sverige och Norge; בנורווגית: Unionen mellom Norge og Sverige) היה איחודן של ממלכות שוודיה ונורווגיה בין 1814 ל-1905 תחת מלך אחד באוניה פרסונלית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והאיחוד השוודי-נורווגי
הפרדת הרשויות
עקרון הפרדת הרשויות (באנגלית: Separation of powers) הוא מעקרונות היסוד של מערכות השלטון ברוב הדמוקרטיות הליברליות.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והפרדת הרשויות
הפרדת הדת מהמדינה
ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והפרדת הדת מהמדינה
הצעת אי אמון
#הפניה הצעת אי-אמון.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והצעת אי אמון
הצי המלכותי הבריטי
הצי המלכותי הבריטי (באנגלית: The Royal Navy: "הצי המלכותי") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של בריטניה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והצי המלכותי הבריטי
הכרזת העצמאות של ארצות הברית
הכרזת העצמאות של ארצות הברית הכרזת העצמאות של ארצות הברית (באנגלית: United States Declaration of Independence) היא מסמך שאימץ הקונגרס הקונטיננטלי ב-4 ביולי 1776 בפילדלפיה, המכריז כי שלוש עשרה המושבות האמריקניות, שנמצאו אז במלחמה מול בריטניה הגדולה, הן מעתה מדינות עצמאיות, ומתוקף כך כבר אינן חלק מהאימפריה הבריטית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה והכרזת העצמאות של ארצות הברית
כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק
כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק (בדנית: Christian VIII; 18 בספטמבר 1786 – 20 בינואר 1848) היה מלך דנמרק מ-1839 ועד למותו ומלך נורווגיה תחת השם כריסטיאן פרדריק (בנורווגית: Christian Frederik) ממאי ועד אוקטובר 1814.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וכריסטיאן השמיני, מלך דנמרק
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וכתיב
ישועים
אלפבית היווני: יוטא, אטא וסיגמא, הן קיצור שמו של ישו. אגודת ישוע (בלטינית: Societas Iesu), שחבריה מוכרים כיֵשׁוּעִים (Jesuits), היא מסדר בכנסייה הקתולית שהוקם ב-1534 כדי להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה וישועים
16 במאי
16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו16 במאי
17 במאי
17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו17 במאי
1776
4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו1776
1789
14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו1789
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו1903
1905
אלברט איינשטיין.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו1905
20 בפברואר
20 בפברואר הוא היום ה-51 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו20 בפברואר
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו2000
4 בנובמבר
4 בנובמבר הוא היום ה-308 בשנה בלוח הגרגוריאני (309 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת חוקת נורווגיה ו4 בנובמבר