סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חורים

מַדָד חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה. [1]

95 יחסים: מארי, מסופוטמיה, מצרים העתיקה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מכתבי אל-עמארנה, מכתבי תענך, מיתני, אמנחותפ השני, אמנחותפ השלישי, אמורי (עם), אסיה הקטנה, ארמנית, ארמניה, ארמית, ארנסט זלין, אל הסער האנטולי, אל-עמארנה, אללח', אדום (עם), אוניברסיטת וינה, אורקש, אוררטו, אוגרית, אכד, אכדית, אידאוגרמה, נוזי, עם, עשו, עיר-מדינה, עיראק, פנתאון, פרובינציה, פריז, פולחן, פודוחפה, קווקז, שפות שמיות, שפות הודו-אירופיות, שומר, שופילוליומש הראשון, שכם, תנ"ך, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תל תענך, לשון מדבק, לוגוגרמה, טקס, חמורבי, חרס, ..., חתושש, חתושיליש הראשון, חתושיליש השלישי, חתים, חלב (עיר), חבת, חבור, חור (פירושונים), חורים, חידקל, חיווים, בעל (אל), בקעת בית שאן, בבל, גאורגית, דעת מקרא, הממלכה החתית הקדומה, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-16, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-24 לפנה"ס, המאה ה-25 לפנה"ס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האנציקלופדיה העברית, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, האלף ה-1 לפנה"ס, האלף ה-2 לפנה"ס, האימפריה האכדית, האימפריה החתית, הר עיבל, הר שעיר, הרי זגרוס, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הדד, וסאל, ודות, כתב יתדות, כירכוכ, כיזוואתנה, ימת ואן, ימחד, יוחנן אהרוני, 1902, 1904, 1983. להרחיב מדד (45 יותר) »

מארי

קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי הזיגורט במארי שרידי ארמונו של זימרי-לים במארי מארי היא עיר עתיקה בסוריה, ששכנה במיקום שכיום הוא תל חרירי, על גדתו המערבית של נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: חורים ומארי · ראה עוד »

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: חורים ומסופוטמיה · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: חורים ומצרים העתיקה · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: חורים ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: חורים ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: חורים ומכתבי תענך · ראה עוד »

מיתני

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס מכתבו של תושרתה מלך מיתני לאמנחותפ השלישי מלך מצרים מיתַני - ממלכה חורית קדומה ששכנה בצפון מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: חורים ומיתני · ראה עוד »

אמנחותפ השני

פסלו של אמנחותפ השני מגיש מנחה. ממקדש האל אמון בתבאי אמנחותפ השני פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה המלך השביעי של השושלת ה-18.

חָדָשׁ!!: חורים ואמנחותפ השני · ראה עוד »

אמנחותפ השלישי

מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה המלך התשיעי של השושלת ה-18.

חָדָשׁ!!: חורים ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »

אמורי (עם)

תיאור דמויות של רועים אמורים מציור קיר שהתגלה בעיר מארי, כיום בשטחי סוריה (צילום: הלובר) הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חורים ואמורי (עם) · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה פיזית קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: חורים ואסיה הקטנה · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: חורים וארמנית · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, היאסטן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירו-אסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: חורים וארמניה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: חורים וארמית · ראה עוד »

ארנסט זלין

ארנסט זלין ארנסט זלין (בגרמנית: Ernst Sellin; 26 במאי 1867 - 1 בינואר 1946) היה תאולוג גרמני ומראשוני העוסקים בארכאולוגיה מקראית.

חָדָשׁ!!: חורים וארנסט זלין · ראה עוד »

אל הסער האנטולי

מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.

חָדָשׁ!!: חורים ואל הסער האנטולי · ראה עוד »

אל-עמארנה

הארמון הצפוני באתר מפת האתר אחת מכתובות הגבול של העיר אל-עמארנה (מערבית: ألعمارنة, לעיתים נקרא בטעות תל אל-עמארנה) ובמצרית עתיקה אחתאתון הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים התיכונה באמצע הדרך בין נא אמון למף. בעבר, למשך תקופה קצרה, היה המקום עיר הבירה של מצרים העתיקה. העיר נבנתה בידי פרעה אח'נאתון (פרעה אמנחותפ הרביעי, מהשושלת השמונה-עשרה) ובנייתה הסתיימה ב-1353 לפנה"ס בערך. שמה של העיר בפי המצרים הקדמונים היה אַחֶתְאַתון – "האופק של אתון" (אחד מכינויו של רע, אל השמש המצרי) היות שהיא הוקדשה לדת החדשה, שבה אתון הוא האל היחיד. העיר הייתה מיושבת כעשרים שנה בלבד, מכיוון שלאחר מותו של אחנתון, ננטשה העיר והבירה הוחזרה לנא אמון על ידי תות ענח' אמון. בימי השושלת ה-19 בתקופתו של פרעה סתי הראשון ישבו באתר פועלים אשר פרקו אבני בנייה מהמבנים לצורך העברתם לאחד ממפעלות הבנייה של סתי הראשון. נטישתה של העיר תוך זמן קצר הפכה את האתר ל"חד שכבתי" ובכך הקלה על הארכאולוגים להשוות את הממצאים שנמצאו בה לממצאים באתרים אחרים וכמקור לימוד על מבנה העיר המצרית הקדומה. מיקומה של העיר בחצי הדרך בין נֹא-אמון למוף. בשנת 1887 נמצאו באתר מאות לוחות חומר בכתב היתדות האכדי. לוחות החומר, הקרויים מכתבי אל-עמארנה, כוללים מכתבים ותעודות רשמיות. התגליות סייעו לעולם המחקר לפענח את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בתקופת שלטונו של אחנאתון ולהרחיב את הידע על הרפורמה הדתית שהנהיג.

חָדָשׁ!!: חורים ואל-עמארנה · ראה עוד »

אללח'

האתר הארכאולוגי של אללח' מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.

חָדָשׁ!!: חורים ואללח' · ראה עוד »

אדום (עם)

מפה של ממלכת אדום, כולל הערבה וחלק מהנגב. בצבע בורדו מלמעלה: השטח בו ישבו האדומים בימי בית שני אֱדוֹם הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן (דרום מערב ירדן של ימינו).

חָדָשׁ!!: חורים ואדום (עם) · ראה עוד »

אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.

חָדָשׁ!!: חורים ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »

אורקש

התל וסביבתו פסל אריה מהמאה ה-21 לפנה"ס, נמצא באורקש. מוזיאון הלובר אוּרקֶש (היום תל מוֹזַן) הוא תל השוכן למרגלות הרי הטאורוס במחוז אל-חסכה, בצפון סוריה.

חָדָשׁ!!: חורים ואורקש · ראה עוד »

אוררטו

אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באנגלית: Urartu, אוררטית ביאינילי Biainili) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).

חָדָשׁ!!: חורים ואוררטו · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס פתח המערה לאתר ראס שמרה הארמון המלכותי באוגרית אוּגָרִית (כיום: תל ראס שמרה, שפירושו ראש השמיר) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים צפונית לעיר לטקיה, סוריה של ימינו).

חָדָשׁ!!: חורים ואוגרית · ראה עוד »

אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.

חָדָשׁ!!: חורים ואכד · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: חורים ואכדית · ראה עוד »

אידאוגרמה

אידאוגרמה היא סמל או סימן שמבטא מושג שלם.

חָדָשׁ!!: חורים ואידאוגרמה · ראה עוד »

נוזי

אלף השני לפנה"ס נוזי היא עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל.

חָדָשׁ!!: חורים ונוזי · ראה עוד »

עם

קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי.

חָדָשׁ!!: חורים ועם · ראה עוד »

עשו

בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: חורים ועשו · ראה עוד »

עיר-מדינה

מבט על עיר המדינה סינגפור. קריית הוותיקן, מבט מגג בזיליקת פטרוס הקדוש לעבר מוזיאון הוותיקן. עיר-מדינה היא מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד.

חָדָשׁ!!: חורים ועיר-מדינה · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: חורים ועיראק · ראה עוד »

פנתאון

הפנתאון ברומא הפנתאון ברומא בציורו של ג'ובאני פאניני פַּנתֵּאוֹן (ביוונית - "כל האלים"; (παν)פן- כל, (θεόs)תאון - אלים) הוא מונח אשר ציין במקורו את כלל האלים של דת או מיתולוגיה, ואשר שימש במיתולוגיות העתיקות (השומרית, היוונית והמניכאית) לתיאור מקדש.

חָדָשׁ!!: חורים ופנתאון · ראה עוד »

פרובינציה

פְּרוֹבִינְצְיָה בשיח המודרני הוא כינוי ליחידה מנהלית משנית לרמת המדינה ועליונה לרמת המחוז.

חָדָשׁ!!: חורים ופרובינציה · ראה עוד »

פריז

פריז (בצרפתית: Paris) היא בירת צרפת ובירת חבל איל דה פרנס.

חָדָשׁ!!: חורים ופריז · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: חורים ופולחן · ראה עוד »

פודוחפה

מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חורים ופודוחפה · ראה עוד »

קווקז

מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).

חָדָשׁ!!: חורים וקווקז · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: חורים ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות הודו-אירופיות

ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר לא קיבל הכרה רשמית השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: חורים ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »

שומר

מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֶר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.

חָדָשׁ!!: חורים ושומר · ראה עוד »

שופילוליומש הראשון

האימפריה החתית בשיא גדולתה בתקופת שלטונו של שופילוליומש הראשון שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: חורים ושופילוליומש הראשון · ראה עוד »

שכם

שְׁכֶם (- נַאבְּלוּס) היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה ביהודה ושומרון, ומשמשת כמרכז המסחר והשירותים החשוב בשומרון.

חָדָשׁ!!: חורים ושכם · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: חורים ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל

יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חורים ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »

תל תענך

תֵּל תַּעְנַךְ הוא תל יישוב קדום בדרום עמק יזרעאל, בצד הכביש ג'נין-מגידו, כקילומטר מהכפר הפלסטיני תיעניק.

חָדָשׁ!!: חורים ותל תענך · ראה עוד »

לשון מדבק

לשון מִדְבָּק (באנגלית Agglutinative language) היא לשון אשר רוב המילים בה מורכבות מהדבקה של מורפמות זו לזו.

חָדָשׁ!!: חורים ולשון מדבק · ראה עוד »

לוגוגרמה

סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.

חָדָשׁ!!: חורים ולוגוגרמה · ראה עוד »

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה.

חָדָשׁ!!: חורים וטקס · ראה עוד »

חמורבי

250px תקריב של מצבת חמורבי מצבת חמורבי, שעליה נחקקו חוקי חמורבי; (כיום נמצאת המצבה במוזיאון הלובר) חַמוּרָבִּי או עַמוּרָפִּי מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס - 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל.

חָדָשׁ!!: חורים וחמורבי · ראה עוד »

חרס

ממוזער חרס הוא חומר קרמי (סיליקט) שלאחר שיובש לחלוטין נצרף בכבשן להקשייתו.

חָדָשׁ!!: חורים וחרס · ראה עוד »

חתושש

המקדש הגדול בעיר הפנימית סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר חַתּוּשַש (גם חתושה וחתוש, טורקית Hattuşaş) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: חורים וחתושש · ראה עוד »

חתושיליש הראשון

חַתוּשִילִיש הראשון (וגם חתושילי הראשון. שמו המקורי היה לַבַּרְנַש השני) היה מלך החתים בין השנים 1650 - 1620 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חורים וחתושיליש הראשון · ראה עוד »

חתושיליש השלישי

מימין חתושיליש השלישי ואל הסער האנטולי בתבליט פירקטין המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול) חַתוּשִילִיש השלישי (מחתית: "מגיע מ...", "של" או "שייך לעיר" חתושש) היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית החדשה.

חָדָשׁ!!: חורים וחתושיליש השלישי · ראה עוד »

חתים

הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר, ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חורים וחתים · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: חורים וחלב (עיר) · ראה עוד »

חבת

חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָת (מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ.

חָדָשׁ!!: חורים וחבת · ראה עוד »

חבור

נהר חַבּוּר (חָבוֹר במקרא; בערבית: خابور) הוא היובל הגדול ביותר השמאלי והאחרון של הפרת.

חָדָשׁ!!: חורים וחבור · ראה עוד »

חור (פירושונים)

ht:Trou.

חָדָשׁ!!: חורים וחור (פירושונים) · ראה עוד »

חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.

חָדָשׁ!!: חורים וחורים · ראה עוד »

חידקל

החִידֶּקֶל הוא אחד הנהרות החשובים בקדמת אסיה.

חָדָשׁ!!: חורים וחידקל · ראה עוד »

חיווים

הַחִוִּי הוא אחד משבעת עמי כנען שישבו בארץ ישראל לפי המקרא לפני כיבושה בידי בני ישראל.

חָדָשׁ!!: חורים וחיווים · ראה עוד »

בעל (אל)

ה-12 לפנה"ס. נמצאה בחפירות ב"ראס שמרה", היא אוגרית. צלמית של האל הכנעני בעל הדד, 1900 לפנה"ס בקירוב 13 לפנה"ס. נמצאה באקרופוליס של אוגרית. כיום בלובר במיתולוגיה הכנענית, בעל - או בעל הדד - הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה.

חָדָשׁ!!: חורים ובעל (אל) · ראה עוד »

בקעת בית שאן

ממוזער חפירות בית שאן בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חורים ובקעת בית שאן · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: חורים ובבל · ראה עוד »

גאורגית

גאורגית, גרוזינית או גרוזית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

חָדָשׁ!!: חורים וגאורגית · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: חורים ודעת מקרא · ראה עוד »

הממלכה החתית הקדומה

הממלכה החתית הקדומה (Old Hittite Kingdom) הוא מונח אשר מתייחס לשלב בהיסטוריה של החתים.

חָדָשׁ!!: חורים והממלכה החתית הקדומה · ראה עוד »

המאה ה-13 לפנה"ס

המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-24 לפנה"ס

המאה ה-24 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-24 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-25 לפנה"ס

המאה ה-25 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-25 לפנה"ס · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: חורים והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חורים והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

שער האנציקלופדיה האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם.

חָדָשׁ!!: חורים והאנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל · ראה עוד »

האלף ה-1 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חורים והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חורים והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האימפריה האכדית

האימפריה האכדית האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.

חָדָשׁ!!: חורים והאימפריה האכדית · ראה עוד »

האימפריה החתית

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.

חָדָשׁ!!: חורים והאימפריה החתית · ראה עוד »

הר עיבל

כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון - פאתי העיר שכם בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10 הר עיבל (ערבית: جبل عيبال. נקרא גם جبل إسلامية - ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي - ג'בל א-שמאלי - ההר הצפוני. בעברית מכונה גם 'הר הקללה' או 'הר הברית') הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: חורים והר עיבל · ראה עוד »

הר שעיר

הַר שֵׂעִיר הוא הר הנזכר פעמים רבות בתנ"ך, בעיקר כמקום מושבם של בני עשו.

חָדָשׁ!!: חורים והר שעיר · ראה עוד »

הרי זגרוס

מפה טופוגרפית של איראן ובמערבה הרי זגרוס הרי זגרוס (פרסית: رشته كوه زاگرس; ארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; כורדית: زنجیره‌چیاکانی زاگرۆس; לורית: کو یه لی زاگروس; ערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז.

חָדָשׁ!!: חורים והרי זגרוס · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: חורים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הדד

ממלכת שַמאַל (סוריה–טורקיה של ימינו) במוזיאון פרגמון שבברלין הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.

חָדָשׁ!!: חורים והדד · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

חָדָשׁ!!: חורים ווסאל · ראה עוד »

ודות

הוודות (vedas, סנסקריט: वेद - יֶדַע) הן אוסף של קובצי דת הנחשבים לעתיקים ביותר בהינדואיזם ולבסיס של רוב ההתפתחויות המאוחרות בדת.

חָדָשׁ!!: חורים וודות · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: חורים וכתב יתדות · ראה עוד »

כירכוכ

כירכוכ (ערבית: كركوك, טורקית: Kerkük, כורדית: كه‌ركووك, ארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ, כרכ סלוכ) היא עיר בצפון עיראק, בירת מחוז כירכוכ (א-תאמים).

חָדָשׁ!!: חורים וכירכוכ · ראה עוד »

כיזוואתנה

הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִּיזוּוַאתנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חורים וכיזוואתנה · ראה עוד »

ימת ואן

ימת ואן (בטורקית: Van Gölü, בארמנית: Վանա լիճ, בכורדית: Gola Wanê) היא ימה ממקור געשי במזרח טורקיה בין נפת ואן ונפת ביטליס.

חָדָשׁ!!: חורים וימת ואן · ראה עוד »

ימחד

יַמְחַד (גם ימח'ד) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: חורים וימחד · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חורים ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

1902

|.

חָדָשׁ!!: חורים ו1902 · ראה עוד »

1904

|.

חָדָשׁ!!: חורים ו1904 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חורים ו1983 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חורית, המיתולוגיה החורית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חורים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »