סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חנוכה

מַדָד חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים. [1]

188 יחסים: מנשה רבינא, מנחם מנדל שניאורסון, מסכת מגילה, מסכת שבת, מסיק, מעוז צור, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצווה, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי ריווסמן, מרדכי זעירא, מרדכי יפה, משנה, משחק קלפים, מתתיהו הכהן, מתי כספי, מטבע, מזבח העולה, מגילת תענית, מוריס רוזנפלד, אמי"ת, אנטיוכוס הרביעי, אנו נושאים לפידים, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבעת המינים, אריאלה סביר, אשתו כגופו, אתוס, אליעזר מלמד, אליעזר שביד, אליהו רחמים זייני, אליהו כי טוב, אברהם אברונין, אהרן, אהרן זאב, אהרון הכהן מלוניל, אומה, אורי שרקי, נס, נס פך השמן, נעמי שמר, נר, ספר מקבים א, ספר מקבים ב, ספר עזרא, ספר התודעה, ספר יהודית, ספינג', ..., סביבון, סופגנייה, סוכות, סינקרטיזם, סיסרא, עמנואל עמירן, עמנואל לוינס, ערב שבת, ערכים (ארגון), על הנסים, עונות השנה, עוז אלמוג, עובדיה יוסף, עידן הנאורות, פניני הלכה, פרסום הנס, פרומתאוס, פגניות, פורים, פיוט, ציונות, קנדה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קטן (הלכה), קבלה, קדמוניות היהודים, קהילות שרות, קורבן עולה, קורבנות הנשיאים, ר"ן, רמ"א, רמב"ם, ראשי תיבות, רש"י, רשות הרבים (הלכה), רבי יהודה הנשיא, שמן זית, שמעון סופר (ערלוי), שמואל ספראי, שמואל דותן, שמיני עצרת, שאלות ותשובות, שנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט, שקיעת החמה, שרה לוי-תנאי, שלמה זלמן אוירבך, שלמה יוסף זווין, שלום עליכם, שלוש רגלים, שבע מצוות דרבנן, שוקולטייר, שוקולד, שולמית אליצור, שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועה חברתית, תענית, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, לאה נאור, לביבה, לוי יצחק מברדיצ'ב, זית אירופי, חנוכריסמס, חנוכת בית, חנוכת המקדש, חנוכת המזבח, חנוכייה, חסידות קרלין, חשמונאים, חלב, חז"ל, חג, חג המולד, חגי, חגי לונדין, חגי ישראל ומועדיו, חינוך, ב' בטבת, במדבר, בני יששכר, בר מצווה, בראשית רבה, ברכת המזון, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, ג' בטבת, גניזת קהיר, גרמניה, גזירות אנטיוכוס, גדליה אלון, דת, דוד הלוי סגל, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-2 לפנה"ס, המנורה, המשכן, הנרות הללו, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הספד, העברית (כתב עת), התייוונות, הלוח העברי, הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, הדלקת נרות חנוכה, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, ויקיטקסט, כ"ה בכסלו, כסלו, ימי הודאה, יעל אשת חבר הקיני, ירושלים, ישראל, ישראל דנדרוביץ, ישיבת אור וישועה, יד ושם, יהודה המכבי, יהודים, יואל בן נון, יום העצמאות, יום-טוב לוינסקי, יוסף שלום אלישיב, יוסף בן מתתיהו, יידיש, 170-179 לפנה"ס, 22 בדצמבר, 8 (מספר). להרחיב מדד (138 יותר) »

מנשה רבינא

דיוקנו של מנשה רבינא בשנות ה-40 מנשה רבינא (רבינוביץ') (22 בינואר 1899 – 4 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי, מלחין ומשורר, וחוקר ומבקר מוזיקה, ספרות עברית ומחול ביישוב ובתקופת המדינה, מחנך ומנחיל של תודעה מוזיקלית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומנשה רבינא · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב יידי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסיק

מוסקים בשומרון מסיק הוא קטיף זיתים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומסיק · ראה עוד »

מעוז צור

מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומעוז צור · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומצווה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי ריווסמן

מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא ב-1953 בני הזוג זעירא לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מלחין ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי זעירא · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי יפה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומשנה · ראה עוד »

משחק קלפים

"הקלפנים", ציור מאת פול סזאן קלפי הניצחון בבלק ג'ק משחק קלפים משחק קלפים הוא משחק שיש בו שימוש בקלפים, בין אם אלה קלפי משחק תקניים או קלפים ייחודיים אשר מיועדים למשחק הספציפי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומשחק קלפים · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

שמאל מתתיהו הכהן (נפטר ב-165 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מתי כספי

מתי כספי (נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי ישראלי רב תחומי: מלחין, מעבד, מתזמר, מפיק ומנהל מוזיקלי, נגן (גיטרה ופסנתר) וזמר.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומתי כספי · ראה עוד »

מטבע

מטבעות מתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל שני הצדדים של מטבע מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומטבע · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומזבח העולה · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומגילת תענית · ראה עוד »

מוריס רוזנפלד

מוריס רוזנפלד יעקב אפשטיין משנת 1902 מוריס רוזנפלד (בכתיב יידי: מאָריס ראָזענפעלד; באנגלית: Morris Rosenfeld), שנולד בשם משה יעקב אלטר (28 בדצמבר 1862 – 22 ביוני 1923), היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ומוריס רוזנפלד · ראה עוד »

אמי"ת

לוגו רשת אמי"ת רשת אמי"ת היא רשת חינוך הנתמכת על ידי ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה בארצות הברית ובישראל – היא רשת המנהלת בתי ספר ציבוריים ממלכתיים דתיים, ממלכתיים וחרדים. ברשת כמאה ועשרה בתי חינוך בהם מתחנכים כ-30,000 תלמידים: דתיים, חילוניים וחרדים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואמי"ת · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς - המתגלה; 215 - 164 לפנה"ס), מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנו נושאים לפידים

"אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה ציוני אשר נכתב בשנות השלושים המוקדמות על ידי אהרן זאב והולחן בידי מרדכי זעירא.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואנו נושאים לפידים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: חנוכה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: חנוכה וארצות הברית · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: חנוכה וארבעת המינים · ראה עוד »

אריאלה סביר

אריאלה סביר אריאלה סביר (נולדה ב-1961) מחנכת, ריתמיקאית ומשוררת שירי ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואריאלה סביר · ראה עוד »

אשתו כגופו

אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואשתו כגופו · ראה עוד »

אתוס

אתוס (מיוונית: ἦθος, תרגום מילולי: מקום מוכר, הרגל, דמות, תכונה) הוא מונח המשמש לתיאור מכלול האמונות והרעיונות המנחים ומשקפים את התנהלותה של חברה מסוימת, אומה, אידאולוגיה או תרבות, וכן את התנהלות הפרטים המרכיבים את אותה קבוצה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואתוס · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (נולד ב-7 בספטמבר 1929) הוא מחשובי חוקרי מחשבת ישראל, הוגה דעות ומחנך.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו כי טוב

הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואליהו כי טוב · ראה עוד »

אברהם אברונין

אברהם אברוּנין (ט"ו בתמוז תרכ"ט, יוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואברהם אברונין · ראה עוד »

אהרן

פסל בדמותו של אהרן הכהן, המאה ה-18. אהרן ניצב מול עגל הזהב, 1901 אַהֲרֹן (- א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרן · ראה עוד »

אהרן זאב

בית הספר העברי "הרצליה בקובל, 1924: אהרון זאב בשורת המורים (קיצוני מימין) אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרן זאב · ראה עוד »

אהרון הכהן מלוניל

רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »

אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואומה · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים, יו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ואורי שרקי · ראה עוד »

נס

נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ונס · ראה עוד »

נס פך השמן

נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמגילת אנטיוכוס כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ונס פך השמן · ראה עוד »

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, פזמונאית, מלחינה, זמרת ישראלית ומתרגמת שירים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ונעמי שמר · ראה עוד »

נר

נר קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: חנוכה ונר · ראה עוד »

ספר מקבים א

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים א · ראה עוד »

ספר מקבים ב

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים ב · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וספר עזרא · ראה עוד »

ספר התודעה

ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.

חָדָשׁ!!: חנוכה וספר התודעה · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חנוכה וספר יהודית · ראה עוד »

ספינג'

ספינג' מרוקאי סְפינג' או סְפֶנג' (בערבית: سَفَنْج או إِسْفَنْج, תרגום: ספוֹג(ים)) הוא מאכל שמקורו בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וספינג' · ראה עוד »

סביבון

סביבונים צבעוניים מעץ בשוק מחנה יהודה משחקי ילדים" של פיטר ברויגל האב, 1560 סביבון הוא צעצוע המסתובב על צירו.

חָדָשׁ!!: חנוכה וסביבון · ראה עוד »

סופגנייה

סופגניות קלאסיות סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים היהודיים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וסופגנייה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וסוכות · ראה עוד »

סינקרטיזם

סינקרטיזם (מיוונית συγκρητισμός - סינקרטיסמוס "איחוד קהילות כרתים") הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות.

חָדָשׁ!!: חנוכה וסינקרטיזם · ראה עוד »

סיסרא

מוזיאון לאמנות יפה בבודפשט יעל מראה לברק את סיסרא המת סִיסְרָא, לפי המקרא, היה שר צבאו של יבין מלך כנען (שופטים ד', ב').

חָדָשׁ!!: חנוכה וסיסרא · ראה עוד »

עמנואל עמירן

לוחית זיכרון לעמנואל עמירן ברח' הרב פרידמן 39 בתל אביב עמנואל עמירן-פּוּגָצ'וֹב (8 באוגוסט 1909 - 18 בדצמבר 1993) היה מלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועמנואל עמירן · ראה עוד »

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 - 25 בדצמבר 1995) היה פילוסוף יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועמנואל לוינס · ראה עוד »

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי.

חָדָשׁ!!: חנוכה וערב שבת · ראה עוד »

ערכים (ארגון)

ממוזער ארגון ערכים הוא ארגון החזרה בתשובה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וערכים (ארגון) · ראה עוד »

על הנסים

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועל הנסים · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועונות השנה · ראה עוד »

עוז אלמוג

פרופ' אלמוג ב-2007 עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועוז אלמוג · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי) או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ועידן הנאורות · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה שישה עשר כרכים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ופניני הלכה · ראה עוד »

פרסום הנס

רשות הרבים כדי לפרסם את הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ופרסום הנס · ראה עוד »

פרומתאוס

"פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817 פיסלו של פרומתאוס, בחזית מרכז רוקפלר בניו יורק. יוון. פרומתאוס כבול והנשר מנקר בכבדו, פסל של ז'ף לאמבו בגן הרסטראו בבוקרשט פסל פרומתאוס של מנשה קדישמן בתל אביב במיתולוגיה היוונית, פרומתאוס (ביוונית עתיקה: Προμηθεύς, פירוש: "החושב מראש") היה בנם של יַאפֶּטוֹס וקלימנה, אחיהם של אֶפימֵתֶאוּס ("החושב לאחר מעשה"), אַטְלַס ומֶנוֹיְטִיוֹס, כולם משתיכים לקבוצת הטיטאנים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ופרומתאוס · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בפטן שבקטמנדו פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ופגניות · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: חנוכה ופורים · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ופיוט · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: חנוכה וציונות · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ואוכלוסייתה מונה כ־35 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקנדה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקריאת ההלל · ראה עוד »

קטן (הלכה)

קטן הוא אדם שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים שבו נעשה מבחינה הלכתית כגדול.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקטן (הלכה) · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקבלה · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קהילות שרות

קהילות שרות הוא ארגון הפועל להחדרת מסורת הפיוט המזרחי למיינסטרים הישראלי.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקהילות שרות · ראה עוד »

קורבן עולה

קורבן עולה הוא אחד הקורבנות שהיו מקרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבנות הנשיאים

בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי השבטים קורבנות, ונתנו מתנות ללווים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ור"ן · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: חנוכה ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: חנוכה ורמב"ם · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וראשי תיבות · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: חנוכה ורש"י · ראה עוד »

רשות הרבים (הלכה)

רשות הרבים, כאשר עוסקים בכל נושא הלכתי שאינו שבת, היא אזור שאינו שייך ליחיד.

חָדָשׁ!!: חנוכה ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושמן זית · ראה עוד »

שמעון סופר (ערלוי)

שער הספר "שו"ת התעוררות תשובה", נדפס בבודפשט בשנת ה'תרפ"ג הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י, 10 במאי 1850 - כ"א בסיוון ה'תש"ד, 12 ביוני 1944) היה רב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושמעון סופר (ערלוי) · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל ספראי, חנוכה תשי"ב (1951) פרופ' שמואל סַפְרָאי (18 ביוני 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני ותקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל (תשס"ב- 2002).

חָדָשׁ!!: חנוכה ושמואל ספראי · ראה עוד »

שמואל דותן

שמואל דותן ד"ר שמואל דותן (ג' כסלו תש"ג, 12 בנובמבר 1942 – י"ג אב תשנ"ח, 5 באוגוסט 1998), היסטוריון, מרצה ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושמואל דותן · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושמיני עצרת · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושקיעת החמה · ראה עוד »

שרה לוי-תנאי

שרה לוי-תנאיתמונה להחלפה שרה לוי תַּנָּאי (1910 – 2 באוקטובר 2005) הייתה כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית, מייסדת ומנהלת להקת המחול "ענבל" ומחלוצות המחול בארץ.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושרה לוי-תנאי · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 - כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה יוסף זווין

הרב שלמה יוסף זווין. לצדו יושב אבא אבן וברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב שלמה יוסף זווין (חנוכה ה'תרמ"ה, 1885 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) היה רב חסיד חב"ד עם זיקה לציונות דתית, כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושלמה יוסף זווין · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום עליכם בצעירותו, 1877 איגרת שנה טובה עם תמונת שלום עליכם ומשפחתו, 1889 אודסה 1910. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים שלום עליכם (נהגה Sholem Aleichem) הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ביידיש: שלום נחומאוויטש ראבינאוויטש; שלום נחומוביץ' רבינוביץ') (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מגדולי הסופרים ביידיש.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושלום עליכם · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן הן שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שוקולטייר

שוקולטייר מכין ביצי שוקולד בברוז' שבבלגיה. שׁוֹקוֹלַטְיֵיר או שוקולטייה (בצרפתית: Chocolatier; תחדיש האקדמיה ללשון העברית: שׁוֹקוֹלָדַאי) הוא אדם שמקצועו אומנות עיבוד והכנת ממתקים ומוצרים שונים משוקולד.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושוקולטייר · ראה עוד »

שוקולד

קוביות שוקולד בשוקולד מותך חטיפי שוקולד שוקולד הוא ממתק העשוי מזרעים מותססים, קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי (Theobroma cacao; "תאוברומה" ביוונית 'מזון האלים').

חָדָשׁ!!: חנוכה ושוקולד · ראה עוד »

שולמית אליצור

פרופ' שולמית אליצור (נולדה ב-1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ושולמית אליצור · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: חנוכה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועה חברתית

הפגנה רבת משתתפים בעיר ברזיליה, 2013 תנועה חברתית היא צורת פעולה קולקטיבית המכוונת לשינוי חברתי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותנועה חברתית · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותענית · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת העמידה · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ותוספות · ראה עוד »

לאה נאור

לאה נאור לאה נאור (נולדה ב-22 בינואר 1935) היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת ותסריטאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ולאה נאור · ראה עוד »

לביבה

צלחת לאטקעס מאוקראינה לביבות ברוטב רסק תפוחים לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזעלאך) היא מאכל מטוגן מירקות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ולביבה · ראה עוד »

לוי יצחק מברדיצ'ב

חתימתו קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »

זית אירופי

זַיִת אֵירוֹפִּי (שם מדעי: Olea europaea), או בשמו הרווח: עץ הזית, הוא עץ ירוק-עד במשפחת הזיתיים הגדל בר בארצות הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חנוכה וזית אירופי · ראה עוד »

חנוכריסמס

חנוכריסמס או כריסמוכה (באנגלית: Chrismukkah, הלחם בסיסים של Christmas + Hanukkah) הוא תחדיש פופ-תרבותי המתייחס למיזוג חג המולד של הנצרות וחנוכה של היהדות.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכריסמס · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית חדש או מקום חדש היא אירוע או מסיבה חגיגית לרגל הכניסה הרשמית.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת בית · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכת המזבח

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת המזבח · ראה עוד »

חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף חנוכייה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכייה · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחסידות קרלין · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחשמונאים · ראה עוד »

חלב

פרה חָלָב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחלב · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחז"ל · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחג · ראה עוד »

חג המולד

חג המולד (באנגלית: Christmas, קיצור מאנגלית תיכונה של Christ's mass "מיסת המשיח") הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הדת הנוצרית המציין את הולדת ישו.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחג המולד · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחגי · ראה עוד »

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, מחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו ומרצה לענייני יהדות במקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחגי לונדין · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: חנוכה וחינוך · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: חנוכה וב' בטבת · ראה עוד »

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי בתורה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובמדבר · ראה עוד »

בני יששכר

אוטוגרף בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".

חָדָשׁ!!: חנוכה ובני יששכר · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובר מצווה · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובראשית רבה · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: חנוכה וברכת המזון · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש השני · ראה עוד »

ג' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: חנוכה וג' בטבת · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: חנוכה וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: חנוכה וגרמניה · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת. צלחת חרוטה בתנ"ך מקלין חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חנוכה וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (1902 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: חנוכה וגדליה אלון · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: חנוכה ודת · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: חנוכה ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

חָדָשׁ!!: חנוכה והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חנוכה והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המנורה

תבליט מנורה במערת ארון הקודש בבית שערים מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים) תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת באשתמוע, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב פסל מנורת דוד בפתח תקווה מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

חָדָשׁ!!: חנוכה והמנורה · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: חנוכה והמשכן · ראה עוד »

הנרות הללו

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הוא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: חנוכה והנרות הללו · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: חנוכה והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: חנוכה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל.

חָדָשׁ!!: חנוכה והספד · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "העברית" עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית, היוצא לאור כארבע פעמים בשנה על ידי האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: חנוכה והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

התייוונות

אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא כינוי לתהליך בו אדם מסוים ממיר את תרבותו, ולעיתים גם את דתו לתרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), דתה, לשונה ומנהגיה.

חָדָשׁ!!: חנוכה והתייוונות · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: חנוכה והלוח העברי · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (יוונית: Η Καινή Διαθήκη) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: חנוכה והברית החדשה · ראה עוד »

הבשורה על-פי יוחנן

פפירוס ריילנדס 52, שריד כתב-יד של "הבשורה על פי יוחנן" מן המאה השנייה לספירה. שברי המילים הם מפרק י"ח, ל"א-ל"ג, ל"ז-ל"ח: "הַיְּהוּדִים (אֵין־)לָנוּ (רְשׁוּת לְהָמִית) אִישׁ... לְמַלּאת דְּ(בַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר דִּ)בֵּר לִרְמֹז..." וכו'. הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: חנוכה והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: חנוכה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל מדרשי האגדה שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם".

חָדָשׁ!!: חנוכה והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וויקיטקסט · ראה עוד »

כ"ה בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנוכה וכ"ה בכסלו · ראה עוד »

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו הוא החודש השלישי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והתשיעי במניין החודשים המקראי המתחיל בניסן.

חָדָשׁ!!: חנוכה וכסלו · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: חנוכה וימי הודאה · ראה עוד »

יעל אשת חבר הקיני

מוזיאון לאמנות יפה בבודפשט יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי היא דמות מקראית המוזכרת בספר שופטים פרק ד' כמי שהרגה את סיסרא במלחמה שעשו עמו דבורה הנביאה וברק בן אבינעם, וכן כשופטת בישראל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויעל אשת חבר הקיני · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: חנוכה וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חנוכה וישראל · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, ומרצה המתמחה בביאור התלמוד ירושלמי חוקר תורני ומחבר שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

חָדָשׁ!!: חנוכה וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישיבת אור וישועה

ישיבת אור וישועה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה בראשות הרב ד"ר אליהו רחמים זייני בנווה שאנן בחיפה.

חָדָשׁ!!: חנוכה וישיבת אור וישועה · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה הכניסה הראשית אל "יד ושם" בחלקו המערבי של הר הרצל אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו היכל השמות אוהל יזכור ביקורי ראשי מדינות זרות בישראל כולל ביקור ביד ושם. בתמונה: ביאטריקס, מלכת הולנד בביקור ביד ושם ב-1995, במוזיאון הישן יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויד ושם · ראה עוד »

יהודה המכבי

פטר פאול רובנס, "ניצחונו של יהודה המקבי", 1636. הממלכה היהודית בתקופת יהודה יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ιούδας ο Μακκαβαίος; ? - 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויהודים · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון ומרצה בולט לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויואל בן נון · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויום העצמאות · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע - כ"ח בתמוז ה'תשע"ב; 10 באפריל 1910 - 18 ביולי 2012) היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: חנוכה ויידיש · ראה עוד »

170-179 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 179 - 170 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חנוכה ו170-179 לפנה"ס · ראה עוד »

22 בדצמבר

22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: חנוכה ו22 בדצמבר · ראה עוד »

8 (מספר)

תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במלים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.

חָדָשׁ!!: חנוכה ו8 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מהדרין ומהדרין מן המהדרין, חנכה, חג אורים, חג חנוכה, חג האורים, חג החנוכה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנוכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »