סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ט' בשבט

מַדָד ט' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברב השנים, פרשת בשלח. [1]

71 יחסים: מנחם בדר, מפ"ם, מפד"ל, מרדכי רוקח, משה שטיינשניידר, מזרחנות, מיכאל ששר, אנציקלופדיה תלמודית, אסיר ציון, ארץ ישראל, אלכסנדריה, אליהו ישראל, אב בית דין, אהרן רוקח, נתן שרנסקי, עברית, עיתונאי, פרשת בא, פרשת בשלח, פרשת השבוע, פוליטיקאי, פילוסוף, ר"ן, רפאל שמואלביץ, רב, רי"ף, שנת זחא, שנת זחג, שר, שבת, שבט (חודש), שד"ר, ח' בשבט, חסידות בעלז, חבר הכנסת, חכמת ישראל, חיים גבתי, בר מצווה, בלז, בילגוריי, ביבליוגרפיה, ה'ע"ה, ה'קל"ו, ה'תע"ה, ה'תקמ"ד, ה'תקס"ה, ה'תקע"ו, ה'תרנ"ה, ה'תרס"א, ה'תרס"ט, ..., ה'תרס"ז, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ג, ה'תרכ"ה, ה'תש"ס, ה'תש"ח, ה'תש"ד, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"א, ה'תשס"ו, ה'תשע"ו, המערך, הלוח העברי, היסטוריון, י' בשבט, יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה, ישראל, ישראלים, ישיבת מיר, יהוסף שוורץ, יוסף בורג. להרחיב מדד (21 יותר) »

מנחם בדר

מנחם בדר (20 בספטמבר 1895 - 31 בינואר 1985) היה גזבר ומזכיר ועד ההצלה בקושטא, איש המוסד לעלייה ב' ואיש תנועת הבריחה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומנחם בדר · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומפ"ם · ראה עוד »

מפד"ל

מפד"ל - המפלגה הדתית-לאומית הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומפד"ל · ראה עוד »

מרדכי רוקח

הרב מרדכי רוקח (ה'תרס"א, 1901 - כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומרדכי רוקח · ראה עוד »

משה שטיינשניידר

משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 - ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »

מזרחנות

מוזיאון הבריטי. מזרחנות (באנגלית: Oriental studies; נקרא גם "מדעי המזרח" או "לימודי המזרח") היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב תחומי של אזור מסוים.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומזרחנות · ראה עוד »

מיכאל ששר

מיכאל ששר (שרשבסקי) (5 בפברואר 1933 - 25 במאי 2006, ט' בשבט ה'תרצ"ג - כ"ז באייר ה'תשס"ו) היה עיתונאי ואיש הגות ישראלי.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ומיכאל ששר · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אסיר ציון

מברית המועצות. אסיר ציון הוא אדם שהיה במאסר, או בהגליה בגלל פעילות ציונית, בארץ שבה פעילות זאת הייתה אסורה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואסיר ציון · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וארץ ישראל · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואלכסנדריה · ראה עוד »

אליהו ישראל

רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה רב, אב בית דין באלכסנדריה במצרים ובירושלים.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואליהו ישראל · ראה עוד »

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד. נקרא גם ראב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואב בית דין · ראה עוד »

אהרן רוקח

רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "הרב זכרונו לברכה"), אלול ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ואהרן רוקח · ראה עוד »

נתן שרנסקי

נתן (אנטולי) שרנסקי (ברוסית: Натан Щаранский, "שְׁצָ'רָנסקי"; נולד ב-20 בינואר 1948) הוא יושב ראש הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ונתן שרנסקי · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ועברית · ראה עוד »

עיתונאי

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ועיתונאי · ראה עוד »

פרשת בא

273x273px פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ופרשת בא · ראה עוד »

פרשת בשלח

קריעת ים סוף, איור מ-1907 פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ופרשת בשלח · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ופרשת השבוע · ראה עוד »

פוליטיקאי

שליחי הציבור והפוליטיקאים העיקריים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ופוליטיקאי · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ופילוסוף · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ור"ן · ראה עוד »

רפאל שמואלביץ

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ורפאל שמואלביץ · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ורב · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ורי"ף · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושנת זחג · ראה עוד »

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושר · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושבת · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושבט (חודש) · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ושד"ר · ראה עוד »

ח' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט הוא ברב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וח' בשבט · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (הכתיב הרשמי בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וחסידות בעלז · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וחבר הכנסת · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וחכמת ישראל · ראה עוד »

חיים גבתי

חיים גְּבָתי (סוישץ') (29 בינואר 1901 – 19 באוקטובר 1990) היה חקלאי ואיש ציבור ישראלי, חבר קיבוץ, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וחיים גבתי · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ובר מצווה · ראה עוד »

בלז

בלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ובלז · ראה עוד »

בילגוריי

בילגוריי (בפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ובילגוריי · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ה'ע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'ע"ה · ראה עוד »

ה'קל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'קל"ו · ראה עוד »

ה'תע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תע"ה · ראה עוד »

ה'תקמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תקמ"ד · ראה עוד »

ה'תקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תקס"ה · ראה עוד »

ה'תקע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תקע"ו · ראה עוד »

ה'תרנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרנ"ה · ראה עוד »

ה'תרס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרס"א · ראה עוד »

ה'תרס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרס"ט · ראה עוד »

ה'תרס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרס"ז · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תרצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרצ"ג · ראה עוד »

ה'תרכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תרכ"ה · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח 14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תש"ד · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תשנ"א · ראה עוד »

ה'תשס"ו

מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תשס"ו · ראה עוד »

ה'תשע"ו

שנה זו היא גם שנת הקהל.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וה'תשע"ו · ראה עוד »

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפה בסוף דרכו המפלגה הליברלית העצמאית.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט והמערך · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: ט' בשבט והלוח העברי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט והיסטוריון · ראה עוד »

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וי' בשבט · ראה עוד »

יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה

רבי אהרן רוקח יציאתו של האדמו"ר מבעלז מהונגריה אירעה בימי השואה, בתחילת שנת 1944.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ויציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וישראל · ראה עוד »

ישראלים

ישרְאלים הם אזרחי מדינת ישראל, תושָבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וישראלים · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: ט' בשבט וישיבת מיר · ראה עוד »

יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ויהוסף שוורץ · ראה עוד »

יוסף בורג

שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"ט – ה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, יהודי יליד גרמניה, מורה ורב, ממנהיגי תנועת המזרחי והמפד"ל, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל במשך ארבעים שנותיה הראשונות של המדינה, בכמה הפסקות.

חָדָשׁ!!: ט' בשבט ויוסף בורג · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ט בשבט.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ט'_בשבט

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »