סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהדות גרמניה

מַדָד יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה. [1]

193 יחסים: ממלכת פרס, מסעי הצלב, מעמד הביניים, מרצה, משה מנדלסון, מתכת יקרה, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרחים, מדע, מהרי"ל, מודיעין עילית, מכון מורשת אשכנז, מכון ליאו בק, מכון ירושלים, מיכה לימור, מיינץ, אמנציפציה ליהודים, אמנות, אמונה טפלה, אנטישמיות, אס אה, אפולוגטיקה, ארנסט פום ראט, ארץ ישראל, אתאיזם, אלזס, אבן חן, אברהם גרוסמן, אברהם גייגר, אגודת ישראל, אוסטיודן, אוקראינה, אושוויץ, אות קלון, אירופה, איחוד גרמניה, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נפתלי הרץ וייזל, נפוליאון בונפרטה, נירנברג, ניב (סיווג שפה), ניו יורק, ספרית אפקים, סוחר, עמוס אילון, עם עובד, עקורים, עלילת דם, עזריאל הילדסהיימר, ..., עברית, עידן הנאורות, פרנקפורט, פרעות "הפ-הפ", פרעות ארמלדר, פרעות רינדפלייש, פרשנות התלמוד הבבלי, פרוסיה, פרידריך שליירמאכר, פרידריך השני, מלך פרוסיה, פריווילגיה (כתב זכות), פולמוס הפרדת הקהילות, פולין, פוזנן, פוגרום, פירט (עיר), צאינה וראינה, צזר זליגמן, ציונות, קרל הגדול, קלן, קונסטנטינוס, קורבן (יהדות), קידוש השם, רמות אלון, ראשי תיבות, רפובליקת ויימאר, רקוויאם גרמני (ספר), רש"ר הירש, רומא העתיקה, רוסיה, ריב ההיכל, ריין, שמואל הולדהיים, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפייר, שלמה לוי שטיינהיים, שלמה זלמן ברויאר, שלמה זלינגר, שלמה יזרעאל, שלזיה, שווייץ, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת בית שני, תרבות, תרבות גרמניה, תורה מן השמים, לחם הקודש, לוקסמבורג, לורן, ליל הבדולח, ליטאים (זרם), טריר, זכריה פרנקל, חפץ חיים (קיבוץ), חבל הסאר, חוק השבות, חוקי נירנברג, באר מים, בני ברק, בנימין זאב הרצל, בניין הרייכסטאג, ברלין, ברית חיילי החזית היהודים, ברית המועצות, בורגנות, בוהמיה, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בברלין, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, ביתר עילית, בילדונג, גרמנית, גרמניה, גזירות ת"ח-ת"ט, גזירות תתנ"ו, דן לחמן, דת, דביר (הוצאת ספרים), דוד צבי הופמן, המאה ה-18, המאה ה-20, המאה ה-7, המפלגה הנאצית, המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, המוות השחור, האגודה לתרבות ולמדע של היהודים, האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסוכנות היהודית, העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, העלייה החמישית, העולם המערבי, הקרע ביהדות הונגריה, הרשל גרינשפן, השפלה (רגש), השואה, השושלת הקרולינגית, הלנה מאייר, הלוואה בריבית, הגליל און-ליין, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, היינמן פוגלשטיין, ורוצלב, וושינגטון די. סי., ויקטור קלמפרר, כתב עת, יצחק דב במברגר, יקה, ירושלים, ישראל יעקבסון, ישראל יהושע זינגר, ישיבה, יד ושם, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות ליטא, יהדות וורמייזא, יהודי חסות, יהודי החצר, יהודים, יום-טוב ליפמן צונץ, יידיש, 1096, 1298, 1349, 1648, 1750, 1812, 1816, 1819, 1933, 1938, 1990, 321, 331. להרחיב מדד (143 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וממלכת פרס · ראה עוד »

מסעי הצלב

ארבעת מנהיגי מסע הצלב הראשון, ציור של אלפונס-מארי-אדולף דה נוויל המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומסעי הצלב · ראה עוד »

מעמד הביניים

מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומעמד הביניים · ראה עוד »

מרצה

כותב בעזרת גיר על גבי לוח מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומרצה · ראה עוד »

משה מנדלסון

חתימתו של משה מנדלסון משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

מתכת יקרה

גוש זהב מתכת יקרה הוא כינוי ליסוד כימי ממשפחת המתכות, אשר במצבה הטבעי היא נדירה (אך אין לבלבל עם המושג מתכות נדירות), בעלת ערך כלכלי גבוה, ואינה רדיואקטיבית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומתכת יקרה · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומזרחים · ראה עוד »

מדע

ספרה ארמיליארית. גלילאו היה אחד האנשים החשובים בעיצוב דמותו של המדע בעת החדשה ונחשב בעיני רבים למדען הראשון. מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומדע · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת (1360), מגנצה - כ"ב באלול (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומהרי"ל · ראה עוד »

מודיעין עילית

מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מוֹדִיעִין עִלִּית היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין סמוך (ומחוץ) לקו הירוק, כ־6 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות וכ-3 ק"מ מערבית לכפר הפלסטיני בלעין.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומודיעין עילית · ראה עוד »

מכון מורשת אשכנז

לוגו מכון מורשת אשכנז הוא מכון שנוסד בשנות ה-90 בבני ברק על ידי חוקר יהדות אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומכון מורשת אשכנז · ראה עוד »

מכון ליאו בק

מבנה המרכז להיסטוריה יהודית בו שוכן מכון ליאו בק בניו יורק סמלילים של המכונים בירושלים, בניו יורק ובלונדון מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, בניו יורק ובלונדון, ומטרתו לקדם ולעודד את המחקר ההיסטורי והתרבותי של יהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומכון ליאו בק · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומכון ירושלים · ראה עוד »

מיכה לימור

מיכה לימור (נולד ב-1 באוקטובר 1938) הוא עיתונאי ומגיש טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומיכה לימור · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין מיינץ במפת אירופה הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (Mainz) (במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר הבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ומיינץ · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) הייתה תהליך השוואת זכויותיהם של היהודים לאלו של בני החברה הסובבת באירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמנות

המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת או אֳמָנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) הוא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן (או אֳמָן, יש לקרוא: אוֹמָן), ומתבססת על כשרונו המיוחד.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואמנות · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואמונה טפלה · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואנטישמיות · ראה עוד »

אס אה

אנשי האס.אה. נקראו גם "החולצות החומות" על שם המדים החומים שלהם. סמל האס אה היטלר מצדיע לאנשי האס אה, אפריל 1932 נ. ישראל בברלין - מרץ 1933. כיתוב השלטים: "גרמנים! התגוננו! אל תקנו מיהודים!" ("Deutsche! Wehrt Euch! Kauft nicht bei Juden!") שְׁטוּרְמְאַבְּטַיְילוּנְג (בגרמנית) הידועות בשמן המקוצר אֶס-אַה (SA) הן פלוגות הסער הנאציות, שהורכבו מאלפי בריונים ומובטלים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואס אה · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואפולוגטיקה · ראה עוד »

ארנסט פום ראט

ארנסט פום ראט ארנסט פום ראט (בגרמנית: Ernst vom Rath; 3 ביוני 1909 - 9 בנובמבר 1938) היה דיפלומט גרמני בפריז, שרציחתו ערב מלחמת העולם השנייה הייתה העילה לפרוץ סדרת הפרעות שנודעה כ"ליל הבדולח".

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וארנסט פום ראט · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וארץ ישראל · ראה עוד »

אתאיזם

סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואתאיזם · ראה עוד »

אלזס

אַלְזַס (בצרפתית:, בגרמנית) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואלזס · ראה עוד »

אבן חן

מגוון אבני חן אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעלת ערך כספי רב לאחר עיבודה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואבן חן · ראה עוד »

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואברהם גרוסמן · ראה עוד »

אברהם גייגר

ד"ר אברהם גַיְיגֶר (גרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי חכמת ישראל ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואברהם גייגר · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואגודת ישראל · ראה עוד »

אוסטיודן

"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח שנטבע על ידי הפובליציסט היהודי-אוסטרי נתן בירנבוים בשנת 1900, אף כי תיאר מושג ודימוי מובחן היטב שהיה קיים בתודעה מאז ראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואוסטיודן · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואוקראינה · ראה עוד »

אושוויץ

נשים וילדים מהרי הקרפטים רגעים לאחר ירידתם מקרונות הרכבת ברמפה שבמרכז בירקנאו, דקות לפני שנשלחו אל תאי הגזים, 27 במאי 1944. מופיעים בצילום:ש * יולן וולשטיין (Wollstein) מסומבטהי (Szombathely), בת 36;ש * ילדיה של יולן: ארווין, בן 8; יהודית, בת 5 או 6; דורי, בן 11; נעמי, בת שנתיים.ש * אדית, המטפלת של הילדים של יולן, בת 22, לא-יהודיה מצ'כיה; לאדית לא הייתה תעודת זהות ולכן גורשה עם המשפחה.ש * הנשו פאלקוביץ (Henchu Falkovitch) לבית מולר, בתם של אברהם ונסיה מילר ואשתו של שמשון פלקוביץ;ש * האחיות פוגל: קריינדל וסשה, מטאבקו (Tacovo); שתיהן מעצבות ידועות בעירן. סשה פוגל הייתה אלמנתו של משה פוגל ששירת בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית ונהרג במלחמת העולם הראשונה;ש * ריטה גרונגלאס (Grunglass).ש (מתוך אלבום אושוויץ) (לחצו להגדלה וזיהוי הדמויות בתמונה) מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואושוויץ · ראה עוד »

אות קלון

אות קלון הוא ניב שנוצר בעברית החדשה (אף ששני רכיביו מקורם בלשון המקרא), הבא לבטא את החומרה של מושא הביטוי, פעמים רבות תוך ייחוס לחומרה השפעה לזמן רב, לעיתים כזה שאינו ניתן לכפרה, או להיקף רחב יותר מהמושא המצומצם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואות קלון · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואירופה · ראה עוד »

איחוד גרמניה

פרידריך השלישי, עומד לימין אביו וילהלם. ציור של אנטון פון ורנר. איחוד גרמניה היה תהליך שבו אוחדו מדינות גרמניה למדינה אחת, בעיצובו והנהגתו של המדינאי אוטו פון ביסמרק.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ואיחוד גרמניה · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הרץ וייזל נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו או רנה"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרט (בצרפתית: Napoléon Bonaparte; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, מצביא מהולל ותאורטיקן צבאי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ונפוליאון בונפרטה · ראה עוד »

נירנברג

נירנברג בחורף; מבט מהטירה נירנברג (גרמנית: Nürnberg,, פרנקונית: Nämberch, "נֶמבֶּרְך") היא העיר השנייה בגודלה בבוואריה, גרמניה אחרי מינכן, והעיר ה-14 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ונירנברג · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וניו יורק · ראה עוד »

ספרית אפקים

ספרית אפקים היא סדרת ספרי עיון שיוצאת לאור בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וספרית אפקים · ראה עוד »

סוחר

סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה, אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וסוחר · ראה עוד »

עמוס אילון

עמוס אילון (1925 - 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועמוס אילון · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועם עובד · ראה עוד »

עקורים

קונגו עקב מלחמת אזרחים, 2008 עקורים (באנגלית: Internally displaced persons - IDPs) הם בני אדם שאולצו לנטוש את מקום מגוריהם הקבוע עקב נסיבות מסוימות, בעיקר עקב מלחמות, אך אינם פליטים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועקורים · ראה עוד »

עלילת דם

תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועלילת דם · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועברית · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי) או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ועידן הנאורות · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, עם כ-671 אלף תושבים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרנקפורט · ראה עוד »

פרעות "הפ-הפ"

פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »

פרעות ארמלדר

פרעות אַרְמְלֶדֶר (Armleder) הוא כינוי לתקופה של רדיפת יהודים, רציחתם וחיסול קהילותיהם באזור אלזס, עמק הריין, שוואביה, פרנקוניה, בוואריה ואוסטריה בשנות ה-30 של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרעות ארמלדר · ראה עוד »

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש פרצו באימפריה הרומית הקדושה ("אשכנז" בלשון יהודי ימי הביניים, תחומי גרמניה של ימינו) בקיץ 1298, ה'נ"ח.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרעות רינדפלייש · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) מציין שטחים וממלכה היסטורית שחפפה במידה מסוימת את שטחי צפון גרמניה של היום, ובנוסף השתרעה על חלק ניכר מצפון ומרכז פולין, בתקופות מסוימות עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרוסיה · ראה עוד »

פרידריך שליירמאכר

פרידריך דניאל אֶרְנְסְט שְׁלַיֶירְמַאכֶר (גרמנית: Friedrich Daniel Ernst Schleiermacher; 21 בנובמבר 1768, ברסלאו – 12 בפברואר 1834, ברלין) היה תאולוג ופילוסוף גרמני אשר ידוע בעיקר בשל נסיונותיו הנועזים ליישב את הביקורת של הוגי עידן הנאורות על האורתודוקסיה הפרוטסטנטית המסורתית עם האמונה וליצור השקפה דתית המתאימה לעולם המודרני.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרידריך שליירמאכר · ראה עוד »

פרידריך השני, מלך פרוסיה

פרידריך השני (24 בינואר 1712 - 17 באוגוסט 1786) היה מלך פרוסיה הגדול והמפורסם ביותר משושלת הוֹהֶנצוֹלֶרן אשר שלט בממלכה בין השנים 1786-1740.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופרידריך השני, מלך פרוסיה · ראה עוד »

פריווילגיה (כתב זכות)

פריווילגיה (מלטינית: privilegia; נגזר מהמימרה הלטינית: priva lex, privus legus תרגום מילולי "חוק פרטי"; ומשמעו: זכות-יתר) הייתה מסמך משפטי באירופה בימי הביניים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין השלטון לקבוצות אתניות, סוחרים או מהגרים, או אדם פרטי ברשות השלטונית (קיסרות, ממלכה, נסיכות) אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בעיני החוק.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופריווילגיה (כתב זכות) · ראה עוד »

פולמוס הפרדת הקהילות

פולמוס הפרדת הקהילות או פולמוס הפרישה (גרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") התרחש בקיסרות הגרמנית בשנת 1877 בנוגע לרצונה של קהילה אורתודוקסית להפריד את עצמה על פי חוק מהקהילה היהודית הכללית בגרמניה, אשר על פי השקפתה, כפרה ביסודות היהדות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופולמוס הפרדת הקהילות · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופולין · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת מחוז פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופוזנן · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: 'פרעות') הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובדלת בידי ההמון (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופוגרום · ראה עוד »

פירט (עיר)

פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת ברגירונגסבצירק פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ופירט (עיר) · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וצאינה וראינה · ראה עוד »

צזר זליגמן

הרב פנחס חיים זליגמן (בגרמנית: Cäsar Seligmann, לעיתים Caesar; 14 בדצמבר 1860 – 3 ביוני 1950) היה מנהיג הזרם הליברלי (רפורמי) ביהדות גרמניה בשליש הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וצזר זליגמן · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וציונות · ראה עוד »

קרל הגדול

קרל הגדול עם האפיפיור אדריאנוס הראשון קרל הגדול (בלטינית: Carolus Magnus; 2 באפריל 742/7 - 28 בינואר 814) היה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים. קרל היה בנם של ברטארדה מלאן ופפין הגוץ וחלק מהשושלת הקרולינגית. היה מלך הפרנקים בשנים 814-768, מלך לומברדיה בשנים 814-774. הוכתר לקיסר הרומאים (Imperator Augustus Romanorum) ברומא ב-25 בדצמבר 800 על ידי האפיפיור לאו השלישי, ועקב כך נחשב בדיעבד לקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, כשהוא מחזיק כתואר "מלך הפרנקים" והתואר "הקיסר אוגוסטוס" במקביל אם כי אימפריה זו הוקמה זמן רב אחרי מותו. בעקבות כיבושיו הוא שלט על ממלכה שהשתרעה על רוב מערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וקרל הגדול · ראה עוד »

קלן

גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וקלן · ראה עוד »

קונסטנטינוס

גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 - 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וקונסטנטינוס · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה, המחייבת יהודי למסור נפש במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וקידוש השם · ראה עוד »

רמות אלון

קניון רמות בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא שכונה גדולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורמות אלון · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וראשי תיבות · ראה עוד »

רפובליקת ויימאר

הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה (בתקופתה נקראה "הרייך הגרמני"), שהחלה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אברט התמנה לקאנצלר החדש.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רקוויאם גרמני (ספר)

רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורש"ר הירש · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורומא העתיקה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ורוסיה · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וריב ההיכל · ראה עוד »

ריין

ריין (בגרמנית: Rhein, בצרפתית: Rhin, בהולנדית: Rijn) הוא נהר שאורכו 1,233 קילומטר (הנהר הארוך במערב אירופה) אשר מקורותיו בהרי האלפים בדרום שווייץ ובצפון איטליה והוא זורם צפונה דרך אגם קונסטנץ, גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וריין · ראה עוד »

שמואל הולדהיים

שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, גרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושמואל הולדהיים · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בייב רות' הופך לשחקן הבייסבול האיקוני ביותר באותה התקופה. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

רצח העם שאירע ברואנדה במהלך 1994 בו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. שנות ה-90 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות התשעים או בסלנג הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1990 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפייר

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושפייר · ראה עוד »

שלמה לוי שטיינהיים

שלמה לוי (לודוויג) שטַיינהַיים (בגרמנית: Salomon Ludwig Steinheim; נולד שלמה בן לוי; י"ד באב ה'תקמ"ט, 6 באוגוסט 1789 – ד' בסיון ה'תרכ"ו, 18 במאי 1866) היה תאולוג, פילוסוף ורופא יהודי-גרמני, מגדולי ההוגים הדתיים היהודיים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושלמה לוי שטיינהיים · ראה עוד »

שלמה זלמן ברויאר

רבי שלמה זלמן ברויאר בביתו בפרנקפורטתמונה להחלפה רבי שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו - ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא, ורבה החרדי של פרנקפורט.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושלמה זלמן ברויאר · ראה עוד »

שלמה זלינגר

שלמה זלינגר 2008 שלמה זלינגר (נולד ב-31 במאי 1928) הוא פסל ורשם ישראלי צרפתי, החי בפריס מאז שנת 1956.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושלמה זלינגר · ראה עוד »

שלמה יזרעאל

פרופ' שלמה יזרעאל, 2005 שלמה יזרעאל (נולד ב-1949) הוא בלשן ישראלי, חוקר שפות שמיות ועברית, פרופסור מן המניין במחלקה לבלשנות שמית שבפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושלמה יזרעאל · ראה עוד »

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) הוא שמו של אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושלזיה · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפרדציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ושווייץ · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרבות

יפניות בקימונו. לבוש מסורתי הוא מסמלי התרבות תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ותרבות · ראה עוד »

תרבות גרמניה

יוהאן וולפגנג פון גתה, ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית התרבות הגרמנית החלה הרבה לפני צמיחתה של גרמניה כמדינת לאום.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ותרבות גרמניה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לשבטי ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ותורה מן השמים · ראה עוד »

לחם הקודש

לחם הקודש (בלטינית: hostia) הוא סקרמנטל נוצרי, הידוע גם בשמות: "פולחן הלחם" או "לחם האיחוד".

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ולחם הקודש · ראה עוד »

לוקסמבורג

מחוזות לוקסמבורג הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ולוקסמבורג · ראה עוד »

לורן

לורן או לורנה (צרפתית: Lorraine, גרמנית: Lothringen) היה אחד מ-27 החבלים בצרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ולורן · ראה עוד »

ליל הבדולח

זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938 ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וליל הבדולח · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וליטאים (זרם) · ראה עוד »

טריר

טריר (גרמנית:; צרפתית: Trèves; לוקסמבורגית: Tréier; לטינית: Augusta Treverorum) היא עיר במערב גרמניה במדינת ריינלנד-פפאלץ, השוכנת סמוך לגבול עם לוקסמבורג.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וטריר · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חפץ חיים (קיבוץ)

חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל, שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וחפץ חיים (קיבוץ) · ראה עוד »

חבל הסאר

חבל הסאר (זארלנד; בגרמנית: Saarland) הגובל בצרפת מדרום וממערב, בלוקסמבורג ממערב ובריינלנד-פפאלץ מצפון, הוא אחד מ-16 המדינות המהוות את גרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וחבל הסאר · ראה עוד »

חוק השבות

הנוסח המקורי של חוק השבות תש"י חותמת חוק השבות בדרכון אמריקאי חוק השבות, תש"י–1950 הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וחוק השבות · ראה עוד »

חוקי נירנברג

תרשים המתאר את שייכותו של אדם לגזע הארי או לגזע היהודי על פי חוקי נירנברג, בלוויית תרגום לעברית. חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו").

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וחוקי נירנברג · ראה עוד »

באר מים

באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים, ציור משנת 1902 באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובאר מים · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובני ברק · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין הרייכסטאג

תמונה פנורמית של בניין הרייכסטאג הכתובת על בניין הרייכסטאג: dem deutschen Volke ("לעם הגרמני") בניין הרייכסטאג, 1995 כיפת הזכוכית של הרייכסטאג בתוך כיפת הזכוכית של הרייכסטאג הרַייכְסְטַאג (גרמנית: Reichstag) הוא שמו של המבנה בברלין שבו יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובניין הרייכסטאג · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וברלין · ראה עוד »

ברית חיילי החזית היהודים

כרזה של הברית כנגד האנטישמיות ברית חיילי החזית היהודים (בגרמנית: Reichsbund jüdischer Frontsoldaten, בר"ת: RjF) הייתה ארגון יהודי גרמני של חיילים משוחררים שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שהוקמה בראשיתהּ של רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וברית חיילי החזית היהודים · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וברית המועצות · ראה עוד »

בורגנות

קרל מרקס השתמש במונח "בורגנות" לתיאור בעלי אמצעי הייצור בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובורגנות · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; ביידיש: בעהמין) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובוהמיה · ראה עוד »

ביקורת המקרא

ביקורת המקרא היא המחקר האקדמי של המקרא.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש בתחילת המאה ה-20. בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בעיר ברסלאו, קודם בממלכת פרוסיה ולאחר מכן ברייך הגרמני המאוחד, בין 1854 ל–1938.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

סמינריה, 1898 בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") היה מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות

שכונת מִיטֶה) בברלין, שם שכן בעבר בית המדרש בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כ"בית הספר הגבוה –"; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »

ביתר עילית

מבט על העיר ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר צידה של ביתר הסמוך ליישוב הערבי נחאלין הנראה מימין כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית ביתר עילית היא עיר, התנחלות חרדית בקרבת הרי ירושלים, כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים, על שלוחה דרומית של הרי יהודה בסמיכות לגוש עציון ועל גבול הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וביתר עילית · ראה עוד »

בילדונג

בילדונג (בגרמנית: Bildung) הוא מונח בשפה ותרבות הגרמנית שמשמעו עיצוב עצמי בעזרת חינוך ותרבות גבוהה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ובילדונג · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וגרמניה · ראה עוד »

גזירות ת"ח-ת"ט

רוסי"א ולי"טא ופולי"ן בשנת ת"ח ות"ט ותי" ותי"א ותי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵירות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה המודרנית בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וגזירות ת"ח-ת"ט · ראה עוד »

גזירות תתנ"ו

ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »

דן לחמן

דן (דני) לַחמָן (22 באפריל 1941 – 6 בספטמבר 2012) היה פעיל חברתי בתחום ההגנה על זכויות הפרט, תסריטאי ומבקר תרבות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ודן לחמן · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ודת · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה".

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמאה ה-7 · ראה עוד »

המפלגה הנאצית

דגל הרייך הגרמני) המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (בגרמנית: Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, NSDAP), הייתה תנועה פוליטית שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמפלגה הנאצית · ראה עוד »

המועצה המרכזית של יהודי גרמניה

סמל המועצה המרכזית של יהודי גרמניה המועצה המרכזית של יהודי גרמניה (בגרמנית: Zentralrat der Juden in Deutschland) הוא ארגון יהודי-גרמני הפועל למען יהודי גרמניה והארגון הגדול והמשפיע ביותר בקרב קהילה יהודית זו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמועצה המרכזית של יהודי גרמניה · ראה עוד »

המוות השחור

איור בנושא המוות השחור "המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והמוות השחור · ראה עוד »

האגודה לתרבות ולמדע של היהודים

עמוד השער של "כתב העת לחכמת ישראל" (''Zeitschrift für Die Wissenschaft des Judentums'') משנת 1822 האגודה לתרבות ומדע של היהודים (בגרמנית: Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden) נחשבת לצעד הראשון של מדעי היהדות באקדמיה המודרנית, בניסיונם של חוקרים יהודיים להגדיר ולפתח תחום אקדמי מחקרי עצמאי: חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והאגודה לתרבות ולמדע של היהודים · ראה עוד »

האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית

עלון מטעם 'האגודה המרכזית', היוצא נגד תעמולה אנטישמית (1925) לוחית זיכרון על הבניין שבו שכנה האגודה, ברחוב פריזר 44 בברלין האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית (בגרמנית: Centralverein deutscher Staatsbürger jüdischen Glaubens, ובקיצור: CV) הייתה ארגון פוליטי יהודי שפעל בין השנים 1893–1938 בגרמניה (למעשה, בשלוש ישויות פוליטיות נבדלות: הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והאגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והסוכנות היהודית · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והעלייה החמישית · ראה עוד »

העולם המערבי

העולם המערבי או "המערב" הוא מושג המשמש במדע המדינה, ביחסים הבינלאומיים, בתרבות ובכלכלה לאפיון חלקים מהעולם, שלהם מכנים משותפים כלשהם בתחומים אלו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והעולם המערבי · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הרשל גרינשפן

הרשל גרינשפן לאחר מעצרו ב-7 בנובמבר 1938 הֶרְשֶל פייבל גְרִינְשְׁפַּן (Herschel Feibel Grynszpan; 28 במרץ 1921, הנובר – 1945) היה פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה; התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והרשל גרינשפן · ראה עוד »

השפלה (רגש)

גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי '''השפלת אולקוץ'''', כ"ה בתמוז ה'ת"ש, כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו. השפלה היא תחושת אי-נוחות נפשית ובפרט תחושת פגיעה בכבוד, הנגרמת לאדם כתוצאה מיחס (אמיתי או מדומה) של אנשים אחרים: אליו, להתנהגותו או למאפיינים כלשהם הקשורים אליו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והשפלה (רגש) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והשואה · ראה עוד »

השושלת הקרולינגית

השושלת הקרולינגית (ידועה גם בשם "הקרלובינגים" או "הקרלינגים") הייתה משפחת מלוכה פרנקית שמוצאה בשבטי פפין וארנולף.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והשושלת הקרולינגית · ראה עוד »

הלנה מאייר

בול שיצא ב-1968 לכבוד הלנה מאייר במערב גרמניה הלנה מאייר, לאחר נישואיה פלקנר פון זוננבורג (בגרמנית: Helene Mayer-Falkner von Sonnenburg; 20 בדצמבר 1910 - 15 באוקטובר 1953) הייתה סייפת גרמניה ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והלנה מאייר · ראה עוד »

הלוואה בריבית

מלווה בריבית הוא מקצועו של אדם המלווה את כספו לאחרים בתמורה לריבית המשולמת לו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והלוואה בריבית · ראה עוד »

הגליל און-ליין

הגליל און-ליין (בגרמנית: haGalil onLine) הוא כתב עת מקוון בשפה הגרמנית, העוסק בסוגיות הקשורות לישראל וליהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והגליל און-ליין · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

היינמן פוגלשטיין

הרב חיים פוגלשטיין (בגרמנית: Heinemann Vogelstein; כ"ב בשבט תר"א, 13 בפברואר 1841 - י"ז באב תרע"א, 4 באוגוסט 1911) היה מנהיג הזרם הליברלי (רפורמי) ביהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה והיינמן פוגלשטיין · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (פולנית: Wrocław,; גרמנית: Breslau,; צ'כית: Vratislav; לטינית: Wratislavia או Vratislavia), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וורוצלב · ראה עוד »

וושינגטון די. סי.

הבית הלבן, מקום מושבו של נשיא ארצות הברית מוסד הסמית'סוניאן, המאגד 19 מוזיאונים ואת גן החיות הלאומי, אשר כולם חופשיים לציבור מרכז ג'ון פ. קנדי לאומנויות הבמה עמודים בסגנון עתיק בפארק העצים בעיר וָושִׁינְגְטוֹן דִי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ווושינגטון די. סי. · ראה עוד »

ויקטור קלמפרר

ויקטור קְלֶמְפֵּרֵר (גרמנית: Victor Klemperer; 8 באוקטובר 1881 – 11 בפברואר 1960) היה בלשן, חוקר ספרות ועיתונאי גרמני, יהודי מומר, שנודע בעיקר בזכות יומניו הייחודיים מתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וויקטור קלמפרר · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וכתב עת · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; 6 בנובמבר 1807 – 13 באוקטובר 1878) היה מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

יקה

יֶקֶה הוא כינוי שמקורו ביידיש, אשר התייחס במקור ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויקה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וירושלים · ראה עוד »

ישראל יעקבסון

ישראל יעקבסון ישראל יעקבסון (בגרמנית: Israel Jacobson; 17 באוקטובר 1768 - 14 בספטמבר 1828 היה בנקאי, איש עסקים, נדבן ומנהיג יהודי-גרמני, ראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, נחשב לאחד ממבשרי היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וישראל יעקבסון · ראה עוד »

ישראל יהושע זינגר

ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 1893 – 10 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וישראל יהושע זינגר · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה וישיבה · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה הכניסה הראשית אל "יד ושם" בחלקו המערבי של הר הרצל אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו היכל השמות אוהל יזכור ביקורי ראשי מדינות זרות בישראל כולל ביקור ביד ושם. בתמונה: ביאטריקס, מלכת הולנד בביקור ביד ושם ב-1995, במוזיאון הישן יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויד ושם · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד הייתה הקהילה היהודית שהתקיימה בספרד המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. שניאור זלמן שכטר, המשפיע מבין מנהיגיה בארצות הברית. יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שההלכה מחייבת ובו זמנית רואה אותה גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

הרב אברהם גייגר, מייסדה האינטלקטואלי של היהדות הרפורמית. הרב שמואל הולדהיים, מהוגיה הבולטים של התנועה. היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judasim) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהדות וורמייזא · ראה עוד »

יהודי חסות

יהודי חסות (בגרמנית: Schutzjude, מילולית: יהודי מוגן) היה מעמד משפטי בגרמניה של יהודים שקיבלו מאת השלטונות כתב חסות לאחר שהעלו בעבור זאת מס מיוחד.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהודי חסות · ראה עוד »

יהודי החצר

דניאל איציג, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני, מלכי פרוסיה יהודי החצר (בגרמנית: Hofjuden) הם יהודים ששימשו כסוכנים של חצרות שליטי מדינות גרמניה השונות.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהודי החצר · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויהודים · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (גרמנית: Leopold Zunz; (10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל" או "מדעי היהדות", הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית. בתחילת ימיו החזיק צונץ בעמדות רדיקליות לגבי הצורך בשינוי בהנהגות הדת והיה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית. אך לבסוף התנגד למכונניה, אברהם גייגר ושמואל הולדהיים, בין היתר בגלל הערצתו לתלמוד וסלידתו משלטון הרבנים. הוא מיעט מלכתחילה לנסות להשפיע על יתר הציבור, ולבסוף נסוג מכל מעורבות בחיים הפומביים והתמקד אך ורק במחקר.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ויידיש · ראה עוד »

1096

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1096 · ראה עוד »

1298

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1298 · ראה עוד »

1349

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1349 · ראה עוד »

1648

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1648 · ראה עוד »

1750

;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1750 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1812 · ראה עוד »

1816

שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1816 · ראה עוד »

1819

|.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1819 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1933 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1938 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו1990 · ראה עוד »

321

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו321 · ראה עוד »

331

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות גרמניה ו331 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

גרמנים בני דת משה, יהודי גרמניה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_גרמניה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »