סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה אלחריזי

מַדָד יהודה אלחריזי

ספר "רפואת הגווייה" של אלחריזי יהודה בן שלמה אלחריזי (נקרא גם יהודה חריזי, בערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا; 1165~ - ה-3 בדצמבר 1225 ערב חנוכה, כ"ד בכסלו ה'תתקפ"ה) היה משורר, יוצר ומתרגם שנולד בטולדו. [1]

69 יחסים: HebrewBooks, מקאמה, משה אבן עזרא, משה גנן, משה דוד גאון, משורר, מתרגם, מחברות איתיאל, מוסר, מוסול, מורה נבוכים, מודוס (בלשנות), מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אנציקלופדיה אוצר ישראל, ארמית, ארץ ישראל, ארביל, אריסטו, אל-חרירי, אלמוג בהר, אלכסנדריה, אלי הירש, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, נאופלאטוניזם, ספרד, סביליה, סוריה, ערבית, ערבית יהודית, עיראק, פעמים, פילוסופיה, קהילה, רמב"ם, רפואה, רב-לשוניות, שמואל בן יהודה אבן תיבון, שלמה אבן גבירול, שט אל-ערב, תנ"ך, תלמוד, תחכמוני (ספר), תימן, לבנון, טולדו, חלב, חלב (עיר), חיים שירמן, בצרה, ..., בלשנות, דוד צבי בנעט, הקדמות הרמב"ם, השכלה, הומונימיה, הומופון, כ"ד בכסלו, כפר חב"ד, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, יהושע בלאו, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודה הלוי, יוסף סדן, יוסף יהלום, יוונית, 1165, 1225, 3 בדצמבר. להרחיב מדד (19 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וHebrewBooks · ראה עוד »

מקאמה

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומקאמה · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי משה אבן עזרא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 - ד'תת"ק, 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משה גנן

משה גנן (נולד ב-28 בדצמבר 1931) הוא סופר, משורר, מסאי וחוקר טקסטים ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומשה גנן · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית– 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומשורר · ראה עוד »

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים (להבדיל ממתורגמן, העוסק בתרגום של דיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומתרגם · ראה עוד »

מחברות איתיאל

ספר מחברות איתיאל ספר מחברות איתיאל בערבית "مقامات معي الرب"), " היא מקאמות אלחרירי 1951", נכתב על ידי המשורר הערבי אל-חרירי ותורגם לעברית על ידי המשורר יהודה אלחריזי.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומחברות איתיאל · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומוסר · ראה עוד »

מוסול

מוֹסוּל (בערבית: الموصل, תעתיק מדויק: אלמוצל) היא עיר בצפון עיראק ובירת מחוז נינוה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומוסול · ראה עוד »

מורה נבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (מכונה בדרך כלל "מורה נבוכים") (בערבית יהודית: דלאלה אלחאירין, בערבית: دلالة الحائرين; מכונה בקיצור גם "המורה") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומורה נבוכים · ראה עוד »

מודוס (בלשנות)

מודוס (באנגלית: mode או mood, בעברית היה נהוג בעבר להשתמש במונח "דרך") הוא מונח בבלשנות שמתייחס למעמדו של מצב או אירוע בתודעתו של הדובר, כפי שהוא מביע אותו במשפט בשפה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומודוס (בלשנות) · ראה עוד »

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

סמליל מכון בן-צבי 250 פיקסלים דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

אנציקלופדיה אוצר ישראל

אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארביל

אַרְבִיל (בערבית: أربيل; בכורדית: ھەولێر, Hewlêr; בארמית חדשה: ܐܪܒܝܠ) היא עיר בעיראק, בירת החבל האוטונומי של כורדיסטן העיראקית, והעיר הגדולה ביותר בו (כמיליון וחצי תושבים נכון ל-2013).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וארביל · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואריסטו · ראה עוד »

אל-חרירי

אבו מוחמד אל-קאסם בן עלי בן מוחמד בן עות'מאן אל-חרירי אל-בסירי אלחראמי (בערבית: ابو محمد القاسم بن علي بن محمد بن عثمان الحريري البصيري الحرامي), הידוע בשם אל-חרירי (נולד בשנת 1054 בעיירה משאן ליד בצרה בדרום עיראק ומת בשנת 1122) היה משורר ערבי ונודע בעקבות ספרו "מקאמות אל-חרירי".

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואל-חרירי · ראה עוד »

אלמוג בהר

ד"ר אלמוג בֶּהַר (נולד ב-10 בנובמבר 1978) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע (2010-2009).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואלמוג בהר · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואלכסנדריה · ראה עוד »

אלי הירש

אלי הירש (נולד ב-8 באוקטובר 1962 בפתח תקווה) הוא משורר, עורך ספרותי, מבקר ספרות, מתרגם וישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואלי הירש · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

נאופלאטוניזם

נאופלטוניזם הוא מונח מודרני לאסכולה פילוסופית דתית ומיסטית שהתגבשה במאה ה-3 לספירה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ונאופלאטוניזם · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וספרד · ראה עוד »

סביליה

סביליה (ספרדית: Sevilla, סֶבִייָה) היא בירת הקהילה האוטונומית אנדלוסיה ופרובינציית סביליה בדרום-מערב ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וסביליה · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וסוריה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וערבית · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות הערבית.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וערבית יהודית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ועיראק · ראה עוד »

פעמים

250px פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם יד יצחק בן צבי החל משנת 1979.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ופעמים · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ופילוסופיה · ראה עוד »

קהילה

קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וקהילה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ורמב"ם · ראה עוד »

רפואה

מטה אסקלפיוס, הסמל למקצוע הרפואה רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונאלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ורפואה · ראה עוד »

רב-לשוניות

שלט בסינגפור הכתוב בארבע השפות הרשמיות במדינה: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית שלט רב-לשוני בכניסה למחנה העולים שער העלייה, 1949. בשלט מופיע מתחת לכיתוב העברי התרגום לשפות הבאות מימין לשמאל: יידיש, לדינו, צרפתית, בולגרית, הונגרית רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר שתי תופעות.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ורב-לשוניות · ראה עוד »

שמואל בן יהודה אבן תיבון

שמואל בן יהודה אבן תיבון (1150–1230) הוא בנו של המתרגם הידוע יהודה בן שאול אבן תיבון.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ושמואל בן יהודה אבן תיבון · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שט אל-ערב

שט אל-ערב (בערבית: شط العرب, שפירושו: "הנהר הערבי"; בפרסית: اروندرود "אַרְוַנְד רוּד", שפירושו: "נהר ארוונד") הוא שמו של נהר המתקבל מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ושט אל-ערב · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ותנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ותלמוד · ראה עוד »

תחכמוני (ספר)

המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ותחכמוני (ספר) · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ותימן · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ולבנון · ראה עוד »

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו היא בירת פרובינציית טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-75,000 תושבים (נכון ל-2005), ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך כ-500 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות. עד לגירוש יהודי ספרד הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים. ב-1986 זכתה טולדו למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, מהסיבות הבאות: מורשת של תרבות ומבנים ספרד והדו-קיום בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וטולדו · ראה עוד »

חלב

פרה חָלָב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וחלב · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וחלב (עיר) · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וחיים שירמן · ראה עוד »

בצרה

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה מדויקת: אלבסרה) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ומונה כ-2,300,000 תושבים (2008).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ובצרה · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ובלשנות · ראה עוד »

דוד צבי בנעט

פרופ' דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ודוד צבי בנעט · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי והשכלה · ראה עוד »

הומונימיה

בבלשנות, מילים הומונימיות, או מילים בעלות הומונימיה (ביוונית: ὁμώνυμος, 'הומוס'.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי והומונימיה · ראה עוד »

הומופון

הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי והומופון · ראה עוד »

כ"ד בכסלו

דגם הועבר למוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וכ"ד בכסלו · ראה עוד »

כפר חב"ד

הרבי מליובאוויטש בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 רובו של היישוב במבט ממטוס כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב בישראל השייך למועצה אזורית עמק לוד, שבו מתגוררים חסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וכפר חב"ד · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי וירושלים · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהושע בלאו

יהושע בלאו (נולד ב-22 בספטמבר 1919) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויהושע בלאו · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויהודה הלוי · ראה עוד »

יוסף סדן

יוסף סדן, פברואר 2008 יוסף סדן (נולד ב-17 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויוסף סדן · ראה עוד »

יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויוסף יהלום · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ויוונית · ראה עוד »

1165

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ו1165 · ראה עוד »

1225

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ו1225 · ראה עוד »

3 בדצמבר

3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהודה אלחריזי ו3 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אלחריזי, ר' יהודה אלחריזי, יהודה חריזי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_אלחריזי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »