סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה הלוי

מַדָד יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל. [1]

141 יחסים: ממלכת הכוזרים, ממלכת ירושלים, מנחם לורברבוים, מנורת הכנסת, מסע הצלב הראשון, מסעי הצלב, מסדה (הוצאת ספרים), מצרים, מקיצי נרדמים, משה אבן עזרא, משורר, מטאפיזיקה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מוסלמים, מוראביטון, מוזיאון ראלי, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מיכאל שורץ, מיכה גודמן, אפריקה, אפלטון, אפולוגטיקה, ארץ ישראל, ארבעת היסודות, אריסטו, אתי אנקרי, אל-אנדלוס, אל-ע'זאלי, אלבום זהב, אליעזר שביד, אב, אברהם אליהו הרכבי, אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, נצרות, נבואה, ספרד, ספירה (קבלה), סיני (כתב עת), עם עובד, ערבית, ערבית יהודית, על אהבתך, עזרא פליישר, עבדי זמן, פרשנות התלמוד הבבלי, פרוקלוס, פילוסוף, ..., פילוסופיה יהודית, פיוט, ציון הלא תשאלי, קהיר, קהילות שרות, קורדובה (ספרד), קינה, קיסריה, ראשי תיבות, רקונקיסטה, רי"ף, שמעון ברנשטיין, שמחה בונם אורבאך, שמואל יוסף פין, שמות רחובות בישראל, שרגא אברמסון, שלמה פרחון, שלמה דב גויטיין, שלמה יהודה רפפורט, שלילת התארים, שבועות, שד"ל, שולמית אליצור, שירת החשק, שירת הבקשות, תרביץ, תהילים, תור הזהב של יהודי ספרד, תורת חובות הלבבות, תורה, לבי במזרח, לודוויג אוגוסט פרנקל, טולדו, טודלה, חלומו של הכוזרי, חינוך, חיי נצח, חיים שירמן, חיים ברודי, בנו אלקן, ברלין, בחיי אבן פקודה, בית הלוי, גניזת קהיר, ד'תתק"א, דב שוורץ, דביר (הוצאת ספרים), דוד קאופמן, ה'תשי"ט, המאה ה-16, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, הר סיני, השגחה, השכלה, התגלות, הגאון מווילנה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שוקן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכוזרי, הידעו הדמעות, ונציה, ורשה, ימי הביניים, יעירוני רעיוני, יפה נוף (שיר), יצחק יוליוס גוטמן, ירושלים, ישן אל תרדם, ישנה בחיק ילדות, ישראל זמורה, ישורון (מאסף תורני), ידידי השכחת, יה שמע אביוניך, יהודה אבן תיבון, יהודה רצהבי, יהודה בורלא, יהודה הלוי (אוניית מעפילים), יהוה, יום שבתון (שיר), יום ליבשה, יוסף יהלום, 1075, 1085, 1096, 1108, 1140, 1141, 1946, 2009. להרחיב מדד (91 יותר) »

ממלכת הכוזרים

ממלכת הכוזרים הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11 עת חרבה בידי ממלכת רוס של קייב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099, לאחר שנכבשה בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מנחם לורברבוים

מנחם לורברבוים מנחם לורברבוים (נולד ב-1958) הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ראש בית הספר לפילוסופיה ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומנחם לורברבוים · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק המנורה ב'גן המנורה', 1957 המנורה בגבעת רם, 1966 הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096 – 1099) היה הראשון במסעי הצלב לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסעי הצלב

ארבעת מנהיגי מסע הצלב הראשון, ציור של אלפונס-מארי-אדולף דה נוויל המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי והייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומצרים · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי משה אבן עזרא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 - ד'תת"ק, 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשורר · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά "פיזיקה", "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקיום והעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגירסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, ש' גינס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מוסלמים

נשים מוסלמיות במרוקו אישה מוסלמית עוטה רעלה בתימן. התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוסלמים · ראה עוד »

מוראביטון

האימפריה בשיא גדולתה אל-מוראביטון (בערבית: المرابطون, בתעתיק מדויק: אלמראבטון, באנגלית: Almoravids) הייתה שושלת מוסלמית ממוצא ברברי, אשר ייסדה, במאה ה-11 אימפריה רחבה, שהשתרעה על פני המגרב ואל-אנדלוס.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוראביטון · ראה עוד »

מוזיאון ראלי

מזרקת האריות במוזיאון ראלי 2 פאטיו בקומה השנייה של מוזיאון ראלי 1 חצר מוזיאון "זיכרון ספרד" (ראלי 2) מוזיאון ראלי הוא מוזיאון לאמנות לטינו-אמריקאית בקיסריה, מייסודו של הארי רקנאטי, אספן אמנות נלהב, שפרש מעסקי הכספים והקדיש את עצמו לאמנות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוזיאון ראלי · ראה עוד »

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

סמליל מכון בן-צבי 250 פיקסלים דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

מיכאל שורץ

מיכאל שוַרץ (17 בדצמבר 1929, ט"ו בכסלו תר"ץ – 13 בדצמבר 2011, י"ז בכסלו תשע"ב) היה חוקר אסלאם, מתרגם ופרופסור לתרבות האסלאם ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומיכאל שורץ · ראה עוד »

מיכה גודמן

ד"ר מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא עמית מחקר במכון הרטמן וראש מדרשת "עין פרת - המדרשה באלון".

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומיכה גודמן · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפריקה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָֿטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347-427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפלטון · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפולוגטיקה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת היסודות

סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וארבעת היסודות · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואריסטו · ראה עוד »

אתי אנקרי

אתי אנקרי (נולדה ב-4 בינואר 1963) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית, זמרת השנה של השנים 1991 ו-1993.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואתי אנקרי · ראה עוד »

אל-אנדלוס

אַל-אַנְדָלוּס (בערבית: الأندلس) היה השם שנתנו המוסלמים לשטחים שהיו תחת שליטתם בחצי האי האיברי, בין השנים 711 ל-1492.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואל-אנדלוס · ראה עוד »

אל-ע'זאלי

אבו חאמד מוחמד בן מוחמד אל-ע'זאלי (בערבית: أبو حامد محمد بن محمد الغزالي; 1111-1058), המוזכר בטקסטים עבריים של ימי הביניים בשם "אלגזאלי", היה פילוסוף ומתקן דת מוסלמי, מחשובי התאולוגים המוסלמים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואל-ע'זאלי · ראה עוד »

אלבום זהב

אלבום זהב הוא אלבום מוזיקה שנמכר במספר גבוה (מוגדר מראש) של עותקים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואלבום זהב · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (נולד ב-7 בספטמבר 1929) הוא מחשובי חוקרי מחשבת ישראל, הוגה דעות ומחנך.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואליעזר שביד · ראה עוד »

אב

אָב הוא החודש האחד-עשר בלוח העברי המתחיל בחודש תשרי כנהוג מימי בית שני, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן כפי שהיה נהוג בימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואב · ראה עוד »

אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק בלרוסיה – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוצר הגדולים אלופי יעקב

אוצר הגדולים אלופי יעקב אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ונצרות · ראה עוד »

נבואה

בדתות ובפילוסופיות שונות, נבואה היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העבר ההווה והעתיד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ונבואה · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וספרד · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועם עובד · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וערבית · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות הערבית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וערבית יהודית · ראה עוד »

על אהבתך

עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועל אהבתך · ראה עוד »

עזרא פליישר

עזרא פליישר תמונה להחלפה עזרא פליישר (כ"ח באב ה'תרפ"ח, 14 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 26 ביולי 2006) היה משורר ומתרגם עברי ופילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועזרא פליישר · ראה עוד »

עבדי זמן

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועבדי זמן · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרוקלוס

פרוקלוס (ביוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופרוקלוס · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופיוט · ראה עוד »

ציון הלא תשאלי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וציון הלא תשאלי · ראה עוד »

קהיר

שער המוזיאון המצרי בקהיר קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים, בה מתגוררים כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקהיר · ראה עוד »

קהילות שרות

קהילות שרות הוא ארגון הפועל להחדרת מסורת הפיוט המזרחי למיינסטרים הישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקהילות שרות · ראה עוד »

קורדובה (ספרד)

קורדובה (ספרדית: Córdoba, IPA) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקורדובה (ספרד) · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקינה · ראה עוד »

קיסריה

רצועת החוף של קיסריה העתיקה. בתחתית התמונה נראים שרידי התיאטרון הרומי. הקו האנכי בראש התמונה הוא אמת המים שסיפקה מים לעיר התיאטרון הרומי בקיסריה פסל בקיסריה הריסות העיר ההיפוסטדיום בקיסריה זוכה לעדנה ב-2004 בית מרחץ בקיסריה התיאטרון הפלסטרה אמת המים לקיסריה האובליסק בקירקוס בקיסריה עבודות השימור בעתיקות קיסריה, שנות ה-50 פסל גרניט אדום של אדריאנוס קיסר שהתגלה בקיסריה המצודה הצלבנית בנמל קיסריה ארמון המושל הרומאי ביזנטי בקיסריה כתובת של פונטיוס פילטוס שהתגלתה באתר תחנת הכוח אורות רבין. קיסריה מהאוויר קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקיסריה · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וראשי תיבות · ראה עוד »

רקונקיסטה

שלבי הרקונקיסטה רֶקוֹנְקִיסְטָה (מספרדית: Reconquista) היא כינוי לתהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים מידי המוסלמים, בפרק זמן שארך כ-700 שנים מסוף המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורקונקיסטה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורי"ף · ראה עוד »

שמעון ברנשטיין

שמעון גרשון ברנשטיין (אנגלית: Simon Gershon Bernstein; 15 באוגוסט 1884, לטביה - 19 בדצמבר 1962, ניו יורק) היה חוקר ספרות ושירת ימי הביניים, סופר, עורך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמעון ברנשטיין · ראה עוד »

שמחה בונם אורבאך

שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (נכתב לעיתים אורבך; ב' בטבת תרע"ד, 31 בדצמבר 1913 – ג' באייר תשל"א, 28 באפריל 1971) היה רב והוגה דעות ישראלי, חוקר פילוסופיה יהודית, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס הרב קוק לשנת תשט"ו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמחה בונם אורבאך · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fuenn (Fünn); ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 - י"ב בטבת ה'תרנ"א, 23 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שרגא אברמסון

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושרגא אברמסון · ראה עוד »

שלמה פרחון

רבי שלמה בן אברהם בן פרחון, מילונאי יליד 'מצודת בני חמאד' שבאלג'יריה שהיגר לאיטליה, והיה ממפיצי תורת הלשון הספרדית באיטליה במאה ה-12, בן דורו של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה פרחון · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

גויטיין, בשנות ה-80 שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון של המזרח התיכון, מגדולי ההיסטוריונים של תולדות היהודים בארצות האסלאם וגדול ההיסטוריונים של הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שלמה יהודה רפפורט

דיוקן מאת אנטונין מאצ'ק, 1841. הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלילת התארים · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושבועות · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושד"ל · ראה עוד »

שולמית אליצור

פרופ' שולמית אליצור (נולדה ב-1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושולמית אליצור · ראה עוד »

שירת החשק

שירת האהבה, או כפי שנהוג לכנותה: שירת החשק, מופיעה בשירה העברית בספרד מראשיתה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושירת החשק · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות היא כינוי לאוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית, בעיקר בשבתות ובחגים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושירת הבקשות · ראה עוד »

תרביץ

כתב העת "תרביץ" תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותרביץ · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותהילים · ראה עוד »

תור הזהב של יהודי ספרד

צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתקופת תור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »

תורת חובות הלבבות

שער כתב-יד בודליאנה 1225 של "כתאב אל הדאיה": עותק שלם כמעט לגמרי של המקור בערבית-יהודית. הכין רבי אברהם בר טהור, מרחשון ד'תתקנ"א (אוקטובר 1190). תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב), הוא ספר פרי עטו של בחיי בן יוסף אבן פקודה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותורת חובות הלבבות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותורה · ראה עוד »

לבי במזרח

"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שירו של רבי יהודה הלוי, שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ולבי במזרח · ראה עוד »

לודוויג אוגוסט פרנקל

ד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט, רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Ritter von Frankl-Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו היא בירת פרובינציית טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-75,000 תושבים (נכון ל-2005), ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך כ-500 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות. עד לגירוש יהודי ספרד הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים. ב-1986 זכתה טולדו למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, מהסיבות הבאות: מורשת של תרבות ומבנים ספרד והדו-קיום בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וטולדו · ראה עוד »

טודלה

טודלה (ספרדית: Tudela) היא עיר קטנה (כ-30,000 תושבים) בספרד, בקהילה האוטונומית של נווארה, לגדות נהר האברו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וטודלה · ראה עוד »

חלומו של הכוזרי

חלומו של הכוזרי הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2012.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחלומו של הכוזרי · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחינוך · ראה עוד »

חיי נצח

מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחיי נצח · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחיים שירמן · ראה עוד »

חיים ברודי

חיים ברודי, פראג 1913 חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Henrik Bródy; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה - י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחיים ברודי · ראה עוד »

בנו אלקן

בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 מנורת הכנסת - פסל של בנו אלקן פסל "קינה על הגיבורים". האם המקוננת על בנה שנפל במלחמה. נוצר בשנים 1913-14 וניצב בפרנקפורט מ-1920. בֶּנוֹ אלְקַן (Benno Elkan; 2 בדצמבר 1877 – 10 בינואר 1960) היה פסל יהודי-גרמני-בריטי, אמן הפיסול במתכת, הידוע במיוחד בדיוקנאותיהם של מנהיגים ואישים שעיצב, באנדרטאות ומצבות שפיסל, וכן ביצירת מנורת הכנסת.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובנו אלקן · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וברלין · ראה עוד »

בחיי אבן פקודה

רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120) היה דיין, הוגה דעות ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובחיי אבן פקודה · ראה עוד »

בית הלוי

בֵּית הַלֵּוִי הוא מושב בעמק חפר השוכן ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובית הלוי · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וגניזת קהיר · ראה עוד »

ד'תתק"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וד'תתק"א · ראה עוד »

דב שוורץ

דב שוורץ דב שוורץ (נולד ב-16 בינואר 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודב שוורץ · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דוד קאופמן

דיוקנו של דוד קאופמן דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה רב ומלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודוד קאופמן · ראה עוד »

ה'תשי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וה'תשי"ט · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והמאה ה-16 · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והר סיני · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והשגחה · ראה עוד »

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והשכלה · ראה עוד »

התגלות

סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והתגלות · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והגאון מווילנה · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הסמליל של הוצאת שוקן הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים אשר הוקמה בברלין בירת גרמניה על ידי איש העסקים היהודי-גרמני שלמה זלמן שוקן ב-1931.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הכוזרי

'''ספר הכוזרי''', שער מהדורת ורשה 1880 עטיפת ספר הכוזרי בתרגומו של יהודה אבן שמואל, בהוצאת דביר ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והכוזרי · ראה עוד »

הידעו הדמעות

הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת הן המילים הפותחות בשירו של רבי יהודה הלוי אשר חי ופעל בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והידעו הדמעות · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וונציה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וורשה · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וימי הביניים · ראה עוד »

יעירוני רעיוני

השיר יעירוני רעיוני הוא שיר חצות שחיבר רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויעירוני רעיוני · ראה עוד »

יפה נוף (שיר)

יְפֵה נוֹף הוא שירו של רבי יהודה הלוי (1075–1141 בקירוב), שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויפה נוף (שיר) · ראה עוד »

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 - ד' בסיוון ה'תש"י, 19 במאי 1950) הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וירושלים · ראה עוד »

ישן אל תרדם

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישן אל תרדם · ראה עוד »

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישנה בחיק ילדות · ראה עוד »

ישראל זמורה

ישראל זמורה ישראל זמורה (7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) - 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישראל זמורה · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ממוזער ישורון הוא מאסף תורני דו-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ידידי השכחת

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וידידי השכחת · ראה עוד »

יה שמע אביוניך

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי, הסליחה נאמרת בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויה שמע אביוניך · ראה עוד »

יהודה אבן תיבון

פסל של יהודה אבן תיבון בגרנדה. יהודה בן שאול אבן תיבון (1120-1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה אבן תיבון · ראה עוד »

יהודה רצהבי

פרופסור יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר לשון וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה רצהבי · ראה עוד »

יהודה בורלא

יהודה בורלא, 1936 קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (י"ח באלול תרמ"ו, 18 בספטמבר 1886 – תש"ל, 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי זוכה פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה בורלא · ראה עוד »

יהודה הלוי (אוניית מעפילים)

מסלול "יהודה הלוי" יהודה הלוי הייתה ספינת מעפילים שהפליגה מאלג'יריה עם עולים ממרוקו ומתוניסיה, במיוחד מקזבלנקה והאי ג'רבה, ב-10 במאי 1947 כשעל סיפונה 399 מעפילים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה הלוי (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

יהוה

בכתב עברי מודרני יהוה (יש אומרים: השם המפורש או ה' או ד' או שם הויה או שם בן ארבע אותיות או רק השם) הוא אחד משמותיו של אלוהים כפי שהוא מופיע במקרא ובספרות חז"ל, והוא השם הקדוש ביותר של האלוהים על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהוה · ראה עוד »

יום שבתון (שיר)

"יוֹם שַׁבָּתוֹן" הוא פיוט לשבת שחובר על ידי רבי יהודה הלוי והוא מושר בקהילות אשכנז בסעודה השנייה והשלישית של שבת.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויום שבתון (שיר) · ראה עוד »

יום ליבשה

יום ליבשה נהפכו מצולים, נוסח אשכנז, שר מרדכי בן יצחק ברויר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יום ליבשה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, בסגנון אקרוסטיכון כאשר השורות פותחות באותיות שמו של המשורר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויום ליבשה · ראה עוד »

יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויוסף יהלום · ראה עוד »

1075

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1075 · ראה עוד »

1085

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1085 · ראה עוד »

1096

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1096 · ראה עוד »

1108

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1108 · ראה עוד »

1140

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1140 · ראה עוד »

1141

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1141 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1946 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו2009 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ר' יהודה הלוי, רבי יהודה הלוי, ריה"ל, ריהל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_הלוי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »