סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה לייב חסמן

מַדָד יהודה לייב חסמן

רבי יהודה לייב חסמן הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 - י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון. [1]

64 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מסחר, מרא דאתרא, משה מרדכי אפשטיין, מלחמת העולם הראשונה, מוטו, מינסק, אליעזר גורדון, אגודת ישראל, איוויה, נתן צבי פינקל, נתן גורן, נבהרדק, נובמבר, סלובודקה, סובאלק, עם הספר (הוצאת ספרים), קלם, קובנה, ראש ישיבה, רפאל חסמן, רב, רוסיה, שמחה זיסל זיו, שצ'וצ'ין (בלארוס), שלום מרדכי שבדרון, תנועת המוסר, תנועת ההשכלה היהודית, תלמוד תורה (קלם), טלז, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים שמואלביץ, חיים הלוי סולובייצ'יק, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית היתומים דיסקין, דב ליפץ, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ח, ה'תרמ"ו, ה'תרנ"ז, ה'תרנ"ב, ה'תרס"ח, ה'תרס"ג, ה'תרע"ד, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ו, ה'תרכ"ט, ..., ועד הישיבות, וילנה, י"א בחשוון, יצחק קוליץ, יצחק בלאזר, ירושלים, ישיבת טלז, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת וולוז'ין, יהדות ליטא, יוסף חיים זוננפלד, יוסף יוזל הורוביץ, 1869, 1936. להרחיב מדד (14 יותר) »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מסחר

שוק בצרפת מוכרת את מרכולתה בסירה מסחר הוא חליפין-מרצון של סחורות ושל שירותים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומסחר · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומרא דאתרא · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866 – 28 בנובמבר 1934; כ' באדר ה'תרכ"ו - י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מוטו

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומוטו · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומינסק · ראה עוד »

אליעזר גורדון

הרב אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 - ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואגודת ישראל · ראה עוד »

איוויה

איוויה (בבלארוסית: Іўе, ברוסית: Ивье, בפולנית: Iwje, ביידיש: אייוויע) היא עיירה במחוז הורדנה, כ-160 ק"מ מהורדנה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואיוויה · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נתן גורן

נתן גורן, 1948 חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונתן גורן · ראה עוד »

נבהרדק

לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז הורדנה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונבהרדק · ראה עוד »

נובמבר

נובמבר (מלטינית November, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונובמבר · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וסלובודקה · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וסובאלק · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

קלם

קלם (בליטאית: Kelmė, נהגה: קֵלְמֶה) היא עיר במחוז שאולאי בצפון-מרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וקלם · ראה עוד »

קובנה

קובנה (ליטאית: Kaunas) היא העיר השנייה בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וקובנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל חסמן

רפאל חסמן (ח' בחשוון תרנ"ה, אוקטובר 1895 – ה' בשבט תשל"ב, 21 בינואר 1972) היה עיתונאי וסופר עברי במשך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורפאל חסמן · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורוסיה · ראה עוד »

שמחה זיסל זיו

רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל סלנטר ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »

שצ'וצ'ין (בלארוס)

שצ'וצ'ין (בבלארוסית: Шчучын; בפולנית: Szczuczyn; ביידיש: שטשוטשין; בעברית לעיתים: סטוצ'ין) היא עיירה במחוז הורדנה שבמערב בלארוס, על גדות נהר שצ'וצ'ינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושצ'וצ'ין (בלארוס) · ראה עוד »

שלום מרדכי שבדרון

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תלמוד תורה (קלם)

ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, הידוע גם בשם סמוגיטיה).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וטלז · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים שמואלביץ

הרב חיים שמואלביץ הרב חיים לייב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה - ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים שמואלביץ · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית היתומים דיסקין

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות ובית יתומים בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ובית היתומים דיסקין · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ודב ליפץ · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרמ"ח · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרמ"ו · ראה עוד »

ה'תרנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרנ"ז · ראה עוד »

ה'תרנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרנ"ב · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרפ"א · ראה עוד »

ה'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרפ"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרצ"ו · ראה עוד »

ה'תרכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וה'תרכ"ט · ראה עוד »

ועד הישיבות

ועד הישיבות הוא גוף ארגוני המאגד את הישיבות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וועד הישיבות · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ווילנה · ראה עוד »

י"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וי"א בחשוון · ראה עוד »

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ז בסיוון תרפ"ב, 13 ביוני 1922 - כ"ד בתמוז תשס"ג, 24 ביולי 2003) היה רבה האשכנזי של ירושלים, ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויצחק קוליץ · ראה עוד »

יצחק בלאזר

רבי יצחק בלאזר בירושלים רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 - י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויצחק בלאזר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וירושלים · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויהדות ליטא · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף יוזל הורוביץ

רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגיאן שבליטא - 9 בדצמבר 1919, קייב שבאוקראינה), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל סלנטר, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »

1869

|.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ו1869 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ו1936 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ליב חסמן, לייב חסמן, הסטוצ'ינר, יהודה ליב חסמן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_חסמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »