סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יום טוב

מַדָד יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג. [1]

102 יחסים: מסכת פסחים, מסכת ביצה, משנה ברורה, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת אוכל נפש, מלאכת לש, מלווה מלכה, מוצאי שבת, מוצאי חג, מוקצה, מוקצה ביום טוב, מולד הלבנה, מכשירי אוכל נפש, א' בתשרי, אפייה, ארץ ישראל, אש, אלול, נר נשמה, נרות שבת ויום טוב, סעודת משיח, ספירת העומר, סוכות, ערב פסח, עלייה לתורה, עירוב תבשילין, עירוב חצרות, פסח, קריאת התורה, קריאת ההלל, קורבן מוסף, קורבן שלמים, קידוש, קידוש החודש, רמ"א, ראש חודש, ראש השנה, רשב"א, רב יוסף, רבי יהודה, רבי יהודה בן בתירא, ריטב"א, שמחת תורה, שמיני עצרת, שלמה לוריא, שחיטה ביום טוב, שבת, שבועות, שביעי של פסח, שולחן ערוך, ..., תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תשרי, תלמוד בבלי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, ט"ז בניסן, ט"ז בתשרי, ט"ו בניסן, ט"ו בתשרי, ז' בסיוון, חסידות חב"ד, חשמל, חז"ל, חג, חגי ישראל ומועדיו, חול המועד, ב' בתשרי, ברכת שהחיינו, בשר, בבל, בורר ביום טוב, בישול, בית דין (הלכה), בית המקדש, ביכורים, גפרור, דברים, הפטרה, הלל נשיאה, הלוח העברי, הבערה ביום טוב, הבדלה, הגאון מווילנה, הוצאה ביום טוב, ו' בסיוון, וידאל די טולוזא, כ"א בניסן, כ"ב בניסן, כ"ב בתשרי, כ"ג בתשרי, כיבוי ביום טוב, י' בתשרי, ירושלים, יומטוב, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום הכיפורים, יין. להרחיב מדד (52 יותר) »

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: יום טוב ומסכת ביצה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומשנה ברורה · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מהתורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומלאכת לש · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנוהגים, על פי ההלכה, לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומלווה מלכה · ראה עוד »

מוצאי שבת

המלאכות האסורות בשבת. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוצאי חג

ביהדות, מוצאי חג או מוצאי יום טוב הוא הזמן שבין צאת החג לבין עלות השחר שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומוצאי חג · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא מונח שתיקנו חכמים, לפיו יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומוקצה · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

מולד הלבנה

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי לוח השנה העברי.

חָדָשׁ!!: יום טוב ומולד הלבנה · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג תלמודי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: יום טוב ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

א' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: יום טוב וא' בתשרי · ראה עוד »

אפייה

אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטת הכנת מזון על ידי חימום תא תנור האפייה כשהמזון בתוכו.

חָדָשׁ!!: יום טוב ואפייה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יום טוב וארץ ישראל · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: יום טוב ואש · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: יום טוב ואלול · ראה עוד »

נר נשמה

'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

חָדָשׁ!!: יום טוב ונר נשמה · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

סעודת משיח

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות).

חָדָשׁ!!: יום טוב וסעודת משיח · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: יום טוב וספירת העומר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: יום טוב וסוכות · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג קורבן הפסח - מוקד ערב החג לפני חורבן בית המקדש ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: יום טוב וערב פסח · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: יום טוב ועלייה לתורה · ראה עוד »

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הוא תקנה הלכתית שמטרתה להתיר בישול אוכל מיום טוב לשבת שחלה מיד לאחריו.

חָדָשׁ!!: יום טוב ועירוב תבשילין · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן, (איסור טלטול בין רשויות היחיד) באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: יום טוב ועירוב חצרות · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ופסח · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקריאת ההלל · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן שהיה מוקרב בבית המקדש ולפני כן במשכן בזמנים מיוחדים, כגון: שבת, ראש חודש, שלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן שלמים

קורבן שלמים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקורבן שלמים · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקידוש · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: יום טוב וקידוש החודש · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: יום טוב ורמ"א · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: יום טוב וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יום טוב וראש השנה · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: יום טוב ורשב"א · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: יום טוב ורב יוסף · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: יום טוב ורבי יהודה · ראה עוד »

רבי יהודה בן בתירא

רבי יהודה בן בתירא (הראשון) (לעיתים נכתב 'בתירה') (לדעת ר' שלמה אלגאזי בספרו הליכות אלי סימן קפ"ז הוא מי שמכונה "בן בתירא" סתם).

חָדָשׁ!!: יום טוב ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

חָדָשׁ!!: יום טוב וריטב"א · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושמחת תורה · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושמיני עצרת · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושלמה לוריא · ראה עוד »

שחיטה ביום טוב

מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושבת · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושבועות · ראה עוד »

שביעי של פסח

שירת הים שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: יום טוב ושביעי של פסח · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יום טוב ושולחן ערוך · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת העמידה · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי הוא החודש הראשון בשנה העברית הנמנית לבריאת העולם.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותשרי · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ותורה · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

ט"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ז בניסן · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ז בתשרי · ראה עוד »

ט"ו בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ו בניסן · ראה עוד »

ט"ו בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ו בתשרי · ראה עוד »

ז' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וז' בסיוון · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל (באנגלית: Electricity) היא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחשמל · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחז"ל · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחג · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב וחול המועד · ראה עוד »

ב' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: יום טוב וב' בתשרי · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: יום טוב וברכת שהחיינו · ראה עוד »

בשר

סוגים שונים של בשר למאכל החלק העיקרי של חיה שמיועד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בבשר יש הרבה חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא הכינוי הנפוץ לחלקי הגוף של בעלי חיים שמשמשים למאכל - רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' - בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובשר · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובבל · ראה עוד »

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובורר ביום טוב · ראה עוד »

בישול

בישול בציור מ-1485 בישול הוא פעולת הכנת המזון לאכילה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובישול · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יום טוב ובית המקדש · ראה עוד »

ביכורים

תמר נושאים גפן לביכורים ביהדות, בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום טוב וביכורים · ראה עוד »

גפרור

גפרור דולק חפיסות גפרורים מסוגים שונים גפרורי דונג שיוצרו בא"י בזמן מלחמת העולם ה-2 גפרור הוא מקל עץ או קרטון המצופה בקצהו בזרחן ומחמצן כלשהו ומשמש להצתת אש על ידי חיכוך שלו במשטח כלשהו.

חָדָשׁ!!: יום טוב וגפרור · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ודברים · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: יום טוב והפטרה · ראה עוד »

הלל נשיאה

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יום טוב והלל נשיאה · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: יום טוב והלוח העברי · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: יום טוב והבערה ביום טוב · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב והבדלה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יום טוב והגאון מווילנה · ראה עוד »

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: יום טוב והוצאה ביום טוב · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וו' בסיוון · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

כ"א בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"א בניסן · ראה עוד »

כ"ב בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ב בניסן · ראה עוד »

כ"ב בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ב בתשרי · ראה עוד »

כ"ג בתשרי

כ"ג בתשרי מכונה בכינוי "אחרי החגים", כי הוא בא לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ג בתשרי · ראה עוד »

כיבוי ביום טוב

כיבוי אש מלאכת מכבה- היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: יום טוב וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »

י' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום טוב וי' בתשרי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יום טוב וירושלים · ראה עוד »

יומטוב

לוגו "יומטוב" יומטוב היה אירוע התרמה טלוויזיוני לילדים ונוער ביוזמת הזכיינית "קשת" ו"ציונות 2000", אשר שודר בשנים 2002-2008 בערוץ 2.

חָדָשׁ!!: יום טוב ויומטוב · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל לכל אחד מן הימים הטובים מאז ימי חז"ל.

חָדָשׁ!!: יום טוב ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: יום טוב ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: יום טוב ויום הכיפורים · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: יום טוב ויין · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יו"ט.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום_טוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »