סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף חיים זוננפלד

מַדָד יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. [1]

122 יחסים: ממלכת הונגריה, מאורעות תרפ"ט, מאיר הלר, מנחם מנדל גרליץ, מנחם אוסישקין, מנחם פרידמן, מסע המושבות, משה נחום ולנשטיין, משה בלוי, משה וולך, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מחלוקת, מושבה, מוהל, אמיר, אנקדוטה, אנטי-ציונות, אנגלית, ארץ ישראל, אברהם מרדכי אלתר, אברהם שמואל בנימין סופר, אברהם שאג-צוובנר, אברהם חיים נאה, אברהם דב אוירבך, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת ישראל, אוניברסיטה, אורות (ספר), איסר פרנקל, איתמר בן-אב"י, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נטורי קרתא, סנדק (יהדות), עמרם בלוי, עלייה לארץ ישראל, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, פרשת אחרי מות, ציונות, קרן קיימת לישראל, קידוש השם, ראש השנה, רצח, רש"ר הירש, רב, שמואל הלל שינקר, שאלות ותשובות, שער שכם, שלמה סובל, שחיטה (הלכה), שבת, ..., שולחן ערוך, תלמוד תורה, תינוק שנשבה, ז'נבה, זכות בחירה לנשים, זיוף תעודות, חנוך צבי הכהן לוין, חסידות גור, חבר הלאומים, חומש, חיים צבי מנהיימר, חיים זאב פינקל, ברכה, ברית מילה, בתי אונגרין, דואר היום, ה'תר"ף, ה'תר"ץ, ה'תר"ט, ה'תרע"ט, ה'תרע"ד, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרל"ח, ה'תרל"ג, ה'תשס"ב, ה'תשס"ה, ה'תשע"א, המאורעות, המנדט הבריטי, המרכז הרפואי שערי צדק, הנציב העליון, העדה החרדית, העיר העתיקה (ירושלים), הצהרת בלפור, הרבנות הראשית לישראל, הרברט סמואל, השומר, התעמלות, התרת נדרים, הלכה, החת"ם סופר, ההגנה, הכותל המערבי, היישוב הישן, ו' בכסלו, ורבובה, כדורגל, כולל (היישוב הישן), י"ט באדר, י"ב בניסן, יעקב משה חרל"פ, יעקב ישראל דה האן, יפו, יצחק זליג מורגנשטרן, יצחק ירוחם דיסקין, ירושלים, ישראל, יד יצחק בן-צבי, יהדות חרדית, יוסף שמואל ברנדויין-מוריה, 1 בדצמבר, 1848, 1873, 1878, 1913, 1919, 1920, 1924, 1926, 1932, 27 במרץ. להרחיב מדד (72 יותר) »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, סלובקיה וקרואטיה של ימינו, (למעט איסטריה), טרנסילבניה (ברומניה של ימינו), קרפטו רותניה (באוקראינה של ימינו), וויבודינה (בסרביה של ימינו), בורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו את הרפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וממלכת הונגריה · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר הלר

הרב מאיר הלר (סעמניצער, תרל"ח, 1878 - ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה תלמיד חכם ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומאיר הלר · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

מנחם מנדל גרליץ (נולד ב-1942) הוא סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, וכן הוא עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם פרידמן

מנחם פרידמן מנחם פרידמן (נולד בי"ט כסלו תרצ"ז; 2 בדצמבר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומנחם פרידמן · ראה עוד »

מסע המושבות

הרב קוק, יוזם מסע הרבנים הרב זוננפלד, עמד בראש מסע הרבנים יחד עם הרב קוק "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" הוא כינוי למסע שערכה קבוצת רבנים ביישובים החדשים בצפון הארץ: המושבות והקבוצות אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אנשי העליות הראשונות, משנת תרמ"ב 1882.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומסע המושבות · ראה עוד »

משה נחום ולנשטיין

הרב משה נחום ולשטיין קבר הרב משה נחום ולנשטיין בהר הזיתים הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה נחום ולנשטיין · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר. משה אורי בלויא (נולד בירושלים ב-27 בנובמבר 1885 – י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, נפטר בעת שליחות, במסינה שבאיטליה, ח' בסיוון ה'תש"ו – 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל, ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה בלוי · ראה עוד »

משה וולך

ד"ר וולך בבית החולים שערי צדק ב-1956 תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה מוריץ וולך (גרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866– 8 באפריל 1957) היה רופא יהודי-גרמני, מקים בית החולים שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה וולך · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה גם המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (תקע"ז, 1817 - מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק מהבולטים בדורו, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19, מפורסם כגאון וצדיק, ונחשב לאחד ממנהיגי הזרם הקנאי בישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומחלוקת · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות הראשונות מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומושבה · ראה עוד »

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומוהל · ראה עוד »

אמיר

בוכרה, 1911 אמיר (ערבית: أمير; בפרסית, בפשטו ובאורדו מבוטא מיר مير) הוא תואר כבוד או אצולה הנמצא בשימוש במדינות אסלאמיות במזרח התיכון, צפון אפריקה, אסיה הקטנה, המדינות הטורקמניות ופקיסטן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואמיר · ראה עוד »

אנקדוטה

אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנקדוטה · ראה עוד »

אנטי-ציונות

מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנטי-ציונות · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנגלית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וארץ ישראל · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אברהם שאג-צוובנר

רבי אברהם שאג הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם שאג-צוובנר · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי חסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך

הרב אברהם דב אוירבך הרב אברהם דב אוירבך (ר' ברל; תרפ"ו, 1926 - כ"ה באדר ב' תשס"ח, 1 באפריל 2008) היה רבה של שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם דב אוירבך · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואגודת ישראל · ראה עוד »

אוניברסיטה

אחד מהבניינים הרבים המרכיבים את אוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה העתיקה בבריטניה אולם הכינוסים הראשי של אוניברסיטת היידלברג, האוניברסיטה העתיקה בגרמניה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואוניברסיטה · ראה עוד »

אורות (ספר)

אורות הוא ספר שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואורות (ספר) · ראה עוד »

איסר פרנקל

הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון ואיש הגות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואיסר פרנקל · ראה עוד »

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (31 ביולי 1882 - 8 באפריל 1943) הוא "הילד העברי הראשון", בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, עיתונאי עברי ועסקן ציוני.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נטורי קרתא

בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן הפגנה של נטורי קרתא בחו"ל ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא כיתוב המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: 'שומרי העיר') היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ונטורי קרתא · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

סַנְדָּק הוא תפקיד סמלי-דתי ביהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא) (1894 - 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועמרם בלוי · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, פברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

פרשת אחרי מות

השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ופרשת אחרי מות · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וציונות · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה, המחייבת יהודי למסור נפש במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וקידוש השם · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וראש השנה · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ורצח · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ורש"ר הירש · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ורב · ראה עוד »

שמואל הלל שינקר

הרב שמואל הלל שינקר הרב שמואל הלל שינקר (שיינקער) (נפטר בכ"ז בטבת תשט"ז, 11 בינואר 1956) היה איש תנועת המוסר, נשיא אגודת הקודש ומייסד ישיבת אור חדש ובית המוסר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושמואל הלל שינקר · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) מפת הרובע המוסלמי, אליו פונה שער שכם שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושער שכם · ראה עוד »

שלמה סובל

הרב שלמה סובולתמונה להחלפה הרב שלמה סובל (כתיב יידי: סאבעל, סאבל; י' בטבת תרס"א, 1 בינואר 1901 - י"ג בטבת תש"ל, 22 בדצמבר 1969) היה דרשן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושלמה סובל · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושולחן ערוך · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותלמוד תורה · ראה עוד »

תינוק שנשבה

בהלכה, תינוק שנשבה (קיצור של תינוק שנשבה לבין הגויים) הוא יהודי אשר – מסיבות שאינן תלויות בו – לא למד, ואינו יודע את שעליו לעשות על פי ההלכה והאמונה היהודית, ומשום כך אין מחייבים אותו מבחינה הלכתית על מעשיו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותינוק שנשבה · ראה עוד »

ז'נבה

ז'נבה בשנת 1858 זֵ'נֵבָה (על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה או ז'נבה; בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום מערב שווייץ.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וז'נבה · ראה עוד »

זכות בחירה לנשים

אנני קני וכריסטבל פנקהרסט, 1908 כרזה בעד זכות הצבעה לנשים באוסטריה הנשיא וילסון ובעד זכות בחירה לנשים בארצות הברית. 1918 לערך זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וזכות בחירה לנשים · ראה עוד »

זיוף תעודות

מפת וינלנד, שנחשבת כיום למסמך שזויף למטרות רווח מערב גרמני בוחן תעודות החשודות כמזויפות, 1961 לוחית אזהרה בחווה בקורנוול: ''TAKE NOTICE THAT AS FROM TODAYS DATE POACHERS SHALL BE SHOT ON FIRST SIGHT AND IF PRACTICABLE QUESTIONED AFTERWARDS. BY ORDER J.R. BRAMBLE HEAD GAMEKEEPER TO HIS GRACE THE DUKE OF GUMBY 1ST NOVEMBER 1868.'' למרות שלא נמצא אימות לקיומו של דוכס כזה, כנראה שהיה ללוחית אפקט מרתיע זיוף תעודות או זיוף מסמכים הוא ניסיון ליצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או להונות וליצור מצג שווא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וזיוף תעודות · ראה עוד »

חנוך צבי הכהן לוין

מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחסידות גור · ראה עוד »

חבר הלאומים

חבר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחבר הלאומים · ראה עוד »

חומש

חומש - העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"זבריכת המים חומש - מגדל המים בכתום - מהעיר שומרון העתיקה - סבסטיה היום חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחומש · ראה עוד »

חיים צבי מנהיימר

הרב חיים צבי מנהיימר (בכתיב מיושן: מאננהיימער; ה'תקע"ד, 1814 - ליל י"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 19 ביולי 1886) היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של ורבוי ואונגוואר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחיים צבי מנהיימר · ראה עוד »

חיים זאב פינקל

הרב פינקל, 1950 לערך הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 14 במרץ 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 15 בספטמבר 1965) היה תלמיד חכם יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחיים זאב פינקל · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וברכה · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וברית מילה · ראה עוד »

בתי אונגרין

חצר ג'. 2008 מקווה המים החרב לייזר בער לוח הקדש בכניסה לאחת הדירות ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובתי אונגרין · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 גיליון מספטמבר 1928 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ודואר היום · ראה עוד »

ה'תר"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תר"ף · ראה עוד »

ה'תר"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תר"ץ · ראה עוד »

ה'תר"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תר"ט · ראה עוד »

ה'תרע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרע"ט · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תרצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרצ"ב · ראה עוד »

ה'תרל"ח

יואל משה סלומון. בכ"ט בתמוז ה'תרל"ח - נרכשה הקרקע עליה עתידה לקום פתח תקווה, על ידי יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר, זרח ברנט ודוד גוטמן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרל"ח · ראה עוד »

ה'תרל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תרל"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תשס"ב · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תשע"א · ראה עוד »

המאורעות

בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והמאורעות · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המרכז הרפואי שערי צדק

הסמליל הישן של ביה"ח מבנה בית החולים הישן ברחוב יפו, כיום בניין הנהלת רשות השידור תמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית מבנה שערי צדק הישן התייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר פאלק שלזינגר המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והמרכז הרפואי שערי צדק · ראה עוד »

הנציב העליון

ארמון הנְציב בירושלים. התמונה צולמה בין השנים 1929כ-1933. הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והנציב העליון · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה בתוך הציבור החרדי בישראל, המתייחדת בהתנגדותה לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והעדה החרדית · ראה עוד »

העיר העתיקה (ירושלים)

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והעיר העתיקה (ירושלים) · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והצהרת בלפור · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963), בעל תארי GCB OM GBE PC, היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והרברט סמואל · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 "השוֹמֵר" היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והשומר · ראה עוד »

התעמלות

250px מתעמלת על מקבילים מדורגים בספורט, התעמלות היא ענף המשלב תרגילי כוח, גמישות, שיווי משקל, אקרובטיקה, וצעדי ריקוד (בעיקר בנשים).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והתעמלות · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והתרת נדרים · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והלכה · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והחת"ם סופר · ראה עוד »

ההגנה

סיכת מ"מ לבוגרי קורס קצינים. ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וההגנה · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והכותל המערבי · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והיישוב הישן · ראה עוד »

ו' בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' כסלו היא תמיד פרשת ויצא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וו' בכסלו · ראה עוד »

ורבובה

ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וורבובה · ראה עוד »

כדורגל

שער. השוער ינסה למנוע מהכדור לעבור את קו השער כדורגל (הלחם של כדור ורגל) הוא ענף הספורט הקבוצתי הפופולרי והנפוץ ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכדורגל · ראה עוד »

כולל (היישוב הישן)

כולל היה כינוי להתארגנות הכלכלית, העדתית, החברתית והדתית בארץ ישראל של חבורת יהודים יוצאי עיר או ארץ משותפת בימי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכולל (היישוב הישן) · ראה עוד »

י"ט באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וי"ט באדר · ראה עוד »

י"ב בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וי"ב בניסן · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב פברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב דצמבר 1951) היה תלמיד מובהק של הרב קוק, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול ורב שכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 ד"ר יעקב ישראל דה האן (Jacob Israël de Haan; 31 בדצמבר 1881, סמילדה, דרנתה, הולנד – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון תרפ"ד, ירושלים) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שהתחרד בארץ ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויפו · ראה עוד »

יצחק זליג מורגנשטרן

רבי יצחק זליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מקוצק-סוקולוב (תרכ"ו, 1866 - ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מסוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק ירוחם דיסקין

הרב דיסקין בשנת 1918 קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט תקצ"ט; 6 בפברואר 1839 – כ"ט בשבט תרפ"ה; 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וישראל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויהדות חרדית · ראה עוד »

יוסף שמואל ברנדויין-מוריה

הרב מוריה כאברך צעיר, תחילת שנות העשרים. בתמונה מופיעים גם אשתו, עליזה, בנו יעקב ובתו רבקה הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה (1897 – 1 באפריל 1974) היה האדמו"ר מסטרטין ורב בירושלים ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויוסף שמואל ברנדויין-מוריה · ראה עוד »

1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1 בדצמבר · ראה עוד »

1848

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1848 · ראה עוד »

1873

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1873 · ראה עוד »

1878

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1878 · ראה עוד »

1913

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1913 · ראה עוד »

1919

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1919 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1920 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1924 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1926 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1932 · ראה עוד »

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו27 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חיים זוננפלד, הרב זוננפלד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_חיים_זוננפלד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »